Shemot Rabbah 32

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, אִלּוּ הִמְתִּינוּ יִשְׂרָאֵל לְמשֶׁה וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, לֹא הָיְתָה גָּלֻיּוֹת וְלֹא מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט בָּהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לב, טז): וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, מַהוּ חָרוּת, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חֵרוּת מִן גָּלֻיּוֹת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם הָרִאשׁוֹן צִוִּיתִיו מִצְוָה אַחַת כְּדֵי שֶׁיְקַיְמֶנָּה וְהִשְׁוֵיתִיו לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כב): הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, אֵלּוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין וּמְקַיְּימִין תרי"ג מִצְווֹת חוּץ מִן הַכְּלָלִים וּמִן הַפְּרָטִים וּמִן הַדִּקְדּוּקִים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּהְיוּ הֵן חַיִּין וְקַיָּמִין לְעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כא, יט): וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, שֶׁנָּחֲלוּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ (שמות לב, ח): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, בָּא מוֹת עֲלֵיהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁיטָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הֲלַכְתֶּם שֶׁלֹא עָמַד בְּנִסְיוֹנוֹ שָׁלשׁ שָׁעוֹת וּבְתֵשַׁע שָׁעוֹת נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה, אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן. מַהוּ (תהלים פב, ז): וּכְאַחַד הַשָֹּׂרִים תִּפֹּלוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אוֹ כְּאָדָם אוֹ כְּחַוָּה. דָּבָר אַחֵר, וּכְאַחַד הַשָֹּׂרִים תִּפֹּלוּ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בֶּן רַבִּי חָמָא אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפַּלְתֶּם עַצְמְכֶם, לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מִשְׁתַּמְשִׁים עַל יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, עַכְשָׁיו אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּמְּשִׁים אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, הֱוֵי: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ.

דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, מַהוּ אֲשִׁיתֵךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָּׁעָה שֶׁעֲמַדְתֶּם בְּסִינַי וְקִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה וְכָתַבְתִּי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ח): כִּי מֵאַהֲבַת ה' אֶתְכֶם, וְאַחַר שֶׁאָהַבְתִּי אֶתְכֶם הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׂנֹא אֶתְכֶם, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, וְאֵין אֲשִׁיתֵךְ אֶלָּא שִׂנְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, טו): וְאֵיבָה אָשִׁית. דָּבָר אַחֵר, אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר חִיַּבְתֶּם עַצְמְכֶם, כְּדִכְתִיב (שמות כא, ל): כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו, וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּיַּרְתֶּם עַצְמְכֶם, כְּדִכְתִיב (ישעיה ה, ו): שָׁמִיר וָשָׁיִת. (ירמיה ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָה, לָמָּה נִקְרֵאת חֶמְדָה, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָתוּן בְּתוֹכָהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים סח, יז): הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֶרֶץ חֶמְדָה, שֶׁחָמְדוּ לָהּ כָּל הַמְלָכִים, שֶׁבֵּין הָעַי וּבֵין יְרִיחוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלשָׁה מִלִּין, לָזוֹ מֶלֶךְ וְלָזוֹ מֶלֶךְ. דָּבָר אַחֵר, אֶרֶץ חֶמְדָה, רַבָּנָן אָמְרֵי אֶרֶץ שֶׁנֶּחְמְדוּ לָהּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, א): לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, יִצְחָק (בראשית כו, ג): גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, יַעֲקֹב (בראשית מז, ל): וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם. וְלָמָה הֵם מִתְחַמְדִים לָהּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חַיִּים תְּחִלָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמַהוּ (ירמיה ג, יט): נַחֲלַת צְבִי, לָמָה הוּא מוֹשְׁלָהּ לִצְבִי, מַה הַצְּבִי מִשֶּׁאָדָם מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ, כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל אֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ. דָּבָר אַחֵר, מַה צְּבִי זֶה קַל לֶאֱכֹל, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פֵּרוֹתֶיהָ קַלִּין לֶאֱכֹל. וְרַבָּנִין אָמְרֵי מַה צְּבִי זֶה רַגְלָיו קַלִּין יוֹתֵר מִכָּל בְּהֵמָה וּמִן הַחַיָּה, כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְמַהֶרֶת לְבַשֵּׁל פֵּרוֹתֶיהָ יוֹתֵר מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיְהֵא שְׁמִי מְיֻחָד עֲלֵיכֶם, (ירמיה ג, יט): וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא תָשׁוּבִי, אַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן אֶלָּא (ירמיה ג, כ): אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ, רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאִישָׁהּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מֵרֵעָהּ, מַה אִשָּׁה זוֹ אֵינָה יְכוֹלָה לִמְרֹד בְּבַעֲלָהּ אֶלָּא בְּרֵעָהּ הִיא יְכוֹלָה לִכְפֹּר בּוֹ, לָמָּה שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן גָּמִיסְקִין, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא עֲשִׂיתוּנִי כְּבַעַל אֶלָּא כְּרֵעַ, כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה בּוֹגֵדָה בְּרֵעָהּ כָּךְ בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן הַלְוַאי כְּאִשָּׁה בְּרֵעָהּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ שָׂכָר הִיא נִשְׁמַעַת לוֹ פָּסַק הֵימֶנָּה שָׂכָר אוֹמֶרֶת לוֹ כְּלוּם הָיִיתִי מְשֻׁעְבֶּדֶת לְךָ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשָֹּׂכָר, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כְּלוּם חִסַּרְתִּי אֶתְכֶם עַד שֶׁכְּפַרְתֶּם בִּי, הֱוֵי: בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ, דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִלּוּ זְכִיתֶם אֲנִי בְּעַצְמִי נַעֲשֵׂיתִי לָכֶם שָׁלִיחַ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וְעַכְשָׁיו שֶׁלֹא זְכִיתֶם, הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לְשָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ.

וְאֵימָתַי נִמְסְרוּ לְשָׁלִיחַ, בְּשָׁעָה שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מִנַּיִן, שֶׁכֵּן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות לב, לד): לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם, אָמַר משֶׁה (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. וְעוֹד אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם מַה בֵּינֵינוּ לְבֵין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לָנוּ נְבִיאִים וְלָהֶם נְבִיאִים, לָנוּ שַׂר וְלָהֶם שַׂר. אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת בִּטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁלֹא יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם נְבִיאִים וְשֶׁלֹא יִמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְשַׂר כָּל יְמֵי משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁמֵּת משֶׁה חָזַר אוֹתוֹ הַשַֹּׂר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן יְהוֹשֻׁעַ רָאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, יג יד): וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ.

הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הִזָּהֲרוּ בַּשָּׁלִיחַ שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בִּשְׁלִיחוּתִי, מִדַּת הַדִּין הוּא (שמות כג, כא): אַל תַּמֵּר בּוֹ, לְשֶׁעָבַר הוּא אוֹמֵר (דברים ט, ז): מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה', וְהָיִיתִי מְקַבֵּל מִכֶּם, אֲבָל עַכְשָׁיו אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָֹּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. דָּבָר אַחֵר, אַל תַּמֶּר בּוֹ, אַל תְּמִירוּנִי בוֹ וְאַל תַּעֲשׂוּנִי תְּמוּרָתוֹ, שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ הוֹאִיל וְהוּא הַשַֹּׂר שֶׁלָּנוּ לוֹ אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת פְּשָׁעֵינוּ, לָאו, אֶלָּא כִּי לֹא יִשָֹּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, לֹא כְּמוֹתִי שֶׁכָּתוּב בִּי (מיכה ז, יח): נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע, אֲבָל הוּא לֹא יִשָֹּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתֶּם גּוֹרְמִים לוֹ שֶׁיִּשָּׁמֵט שְׁמִי מִקִּרְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, כא): כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. דָּבָר אַחֵר, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזּוֹנִין אֶלָּא מִזִּיו שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ו): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם, מַהוּ כָּךְ אָמַר רַבִּי חֲגַאי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק וְאַתָּה מִחַיָּה לְכוּלְּהוֹן, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב עַל יָדָם, (שמות כג, כב): כִּי אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר, יְדַבֵּר אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אֲדַבֵּר, אִם מְקַבְּלִין אַתֶּם הֵימֶנוּ כְּאִלּוּ לִי אַתֶּם מְקַבְּלִים, אִם עוֹשִׂים אַתֶּם כֵּן (שמות כג, כב): וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ, הֱוֵי: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ.

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (ירמיה ג, יט כ): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ. וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים, כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם לֹא שֶׁתִּתְּנוּ שְׂכָרִי אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ מְכַבְּדִים אוֹתִי כְּבָנִים וְקוֹרְאִים אוֹתִי אֲבִיכֶם, (ירמיה ג, יט): וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי לִי, וּמַה נִּסִּים עָשִׂיתִי לִבְרִיָה בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִכֶּם, שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם שֶׁהֱיִיתֶם מְהַלְּכִים אַחֲרַי וַאֲנִי מְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וּמֵאִיר לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם. וָאֹמַר אָבִי תִּקְרְאִי לִי, וְאַתֶּם מָה עֲשִׂיתֶם, אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ, מֵאִישָׁהּ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מֵרֵעָהּ, לָמָּה, אֶלָּא אָדָם שֶׁהוּא נוֹטֵל אִשָּׁה וְעוֹשֶׂה עִמָּהּ יָמִים הַרְבֵּה אֲפִלּוּ הֶעֱנִי אִשְׁתּוֹ אֵינָהּ כּוֹפֶרֶת בּוֹ אֶלָּא אוֹמֶרֶת בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עָשִׁיר הֶאֱכִילַנִי וְהִלְבִּישַׁנִי, וְעַכְשָׁיו שֶׁהֶעֱנִי אֵינִי כּוֹפֶרֶת בּוֹ, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא זוֹנָה אִם נָתַן לָהּ הֲרֵי הִיא מוֹדָה לוֹ, וְאִם לֹא נָתַן לָהּ אֵינָה מַכֶּרֶת אוֹתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ. דָּבָר אַחֵר, הַזּוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אוֹהֵב וְהוּא מְכַבְּדָהּ בְּחֵפֶץ, הִיא מַרְאַתּוֹ לְחַבְרוֹתֶיהָ וְאוֹמֶרֶת רְאוּ כַּמָּה כִּבְּדַנִּי אוֹהֲבִי, וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא עֲשִׂיתֶם כֵּן, אֶלָּא עָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁהָיוּ עַנְנֵי כָּבוֹד מַקִּיפִין אֶתְכֶם וְהַמָּן יוֹרֵד וְהַבְּאֵר עוֹלָה וְהַשְֹּׂלָיו מָצוּי, וְלֹא קִלַּסְתֶּם אוֹתִי וְלֹא הֱיִיתֶם כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן [על פי (יחזקאל טז, לא)]: שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ו): וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַף אֲנִי (שמות לג, ג): כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, אֶלָּא מָה אֶעֱשֶׂה הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ.

דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לד, ח): חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם, עוֹשֶׂה אָדָם מִצְוָה אַחַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ מַלְאָךְ אֶחָד לְשָׁמְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: חֹנֶה מַלְאַךְ ה'. עוֹשֶׂה שְׁתֵּי מִצְווֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים לְשָׁמְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, יא): כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. עָשָׂה הַרְבֵּה מִצְווֹת נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲצִי מַחֲנֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צא, ז): יִפֹּל מִצִּדְךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ, וְהוּא חֲצִי מַחֲנֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן.

דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְכֶם, כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּסִינַי וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, עַל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת בָּהֶם וְעַל אֻמָּה זוֹ אֵין לְךָ רְשׁוּת בָּהּ, שֶׁהֵם חֶלְקִי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם כָּךְ בָּנַי קַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, וּכְתִיב (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, וְלֹא רְצִיתֶם אֶלָּא חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם וַאֲמַרְתֶּם לָעֵגֶל (שמות לב, ח); אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, מָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשָׂרִים אַף אַתֶּם כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שָׂרֵי כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יב): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, הֶרְאָה לוֹ כַּמָּה אֻמּוֹת וְכַמָּה אִיפָרְכִין וְכַמָּה שִׁלְטוֹנִין עוֹמְדִים מִכָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת, וּכְשֵׁם שֶׁהֶרְאָה לוֹ אוֹתָן עוֹמְדִים כָּךְ הֶרְאָה לוֹ אוֹתָן נוֹפְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח יב): וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵה אַף אַתָּה, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אֵרֵד כְּשֵׁם שֶׁיָּרְדוּ אֵלּוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְיָרֵא, כְּשֵׁם שֶׁאֵינִי יוֹרֵד מִגְּדֻלָּתִי כָּךְ לֹא אַתָּה וְלֹא בָנֶיךָ יוֹרְדִים מִגְּדֻלָּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנִי, וּבְשָׁעָה שֶׁאֲמַרְתֶּם אֵלֶה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל וַעֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַהֲלַכְתֶּם בְּדַרְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׂרִים אַף אַתֶּם בְּשָׂרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ.

אָמַר לוֹ משֶׁה, מַלְאָךְ אַתָּה מְשַׁלֵּחַ עִמִּי, כָּךְ הָיוּ הַתְּנָאִים, לֹא אָמַרְתָּ (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא, וְעַתָּה אַתָּה אוֹמֵר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה. אָמַר לוֹ (שמות לג, ג): כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, אָמַר משֶׁה הֲרֵי אָמַרְתָּ מַלְאָךְ, וַאֲנִי אוֹמֵר: אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים, נִרְאֶה דִּבְרֵי מִי עוֹמְדִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לג, יב): וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ (שמות לג, יד): פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת (קהלת ח, ד ה): בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וגו', שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע.

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הָאָבוֹת הוּא יִשְׁמֹר אֶת הַבָּנִים, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, אָמַר לוֹ (בראשית כד, ז): ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וגו' הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ מָה אָמַר לְבָנָיו (בראשית מח, טז): הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי וגו' אָמַר לָהֶם הוּא גְאָלַנִי מִיַּד עֵשָׂו, הוּא הִצִּילַנִי מִיַּד לָבָן, הוּא זָנַנִי וּפִרְנְסַנִי בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַף עַכְשָׁו מִי שֶׁשָּׁמַר אֶת הָאָבוֹת יִשְׁמֹר אֶת הַבָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי. בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַמַּלְאָךְ נִרְאֶה הַשְּׁכִינָה נִרְאֵית, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ב): וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ, וּמִיָּד (שמות ג, ד): וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁצּוֹעֲקִים יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו תָּבוֹא לָהֶם תְּשׁוּעָה, כָּךְ בַּסְּנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ט): הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלַי, וְכֵן בְּגִדְעוֹן (שופטים ו, יא יב): וַיָּבֹא מַלְאָךְ וגו' וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' וגו' (שופטים ו, יד): וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא בְּשָׁעָה שֶׁיִּגָּלֶה הַגְּאֻלָּה בָּא עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, א): הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי.