Chapter 3ג׳
1 א

וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יד, טו): פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָבָר [וגו'], מַהוּ פֶּתִי, נַעַר, שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְנַעַר פְּתַיָא. דָּבָר אַחֵר, אֵין פֶּתִי אֶלָּא לָשׁוֹן פִּתּוּי, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כב, טו): וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בַּר נְחֶמְיָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל משֶׁה טִירוֹן הָיָה משֶׁה לַנְּבוּאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם נִגְלָה אֲנִי עָלָיו בְּקוֹל גָּדוֹל אֲנִי מְבַעֲתוֹ, בְּקוֹל נָמוּךְ בּוֹסֵר הוּא עַל הַנְּבוּאָה, מֶה עָשָׂה נִגְלָה עָלָיו בְּקוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו, אָמַר משֶׁה הִנֵּנִי, מָה אַבָּא מְבַקֵּשׁ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי אָבִיךָ אֶלָּא אֱלֹהֵי אָבִיךָ, בְּפִתּוּי בָּאתִי אֵלֶיךָ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּתְיָרֵא, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. שָׂמַח משֶׁה וְאָמַר הָא אַבָּא נִמְנֶה עִם הָאָבוֹת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָדוֹל, שֶׁנִּזְכַּר תְּחִלָּה. וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו, אָמַר אֱלֹהֵי אָבִי עוֹמֵד כָּאן וְאֵינִי מַסְתִּיר פָּנָי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי הוֹשְׁעְיָא, אֶחָד מֵהֶן אוֹמֵר לֹא יָפֶה עָשָׂה משֶׁה כְּשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, שֶׁאִלּוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מַה לְּמַעְלָה וּמַה לְּמַטָּה וּמַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, יח): הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, עַכְשָׁו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ (שמות לג, כ): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא בִקַּשְׁתָּ, וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אַף עַל פִּי כֵן הֶרְאָה לוֹ, בִּשְׂכַר וַיַּסְתֵּר משֶׁה פָּנָיו (שמות לג, יא): וְדִבֶּר ה' אֶל משֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, וּבִשְׂכַר כִּי יָרֵא (שמות לד, ל): וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. וּבִשְׂכַר מֵהַבִּיט (במדבר יב, ח): וּתְמֻנַּת ה' יַבִּיט. וְרַבִּי הוֹשְׁעְיָא רַבָּה אָמַר יָפֶה עָשָׂה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים, וְחָלַקְתָּ לִי כָבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כט): וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. אֲבָל נָדָב וַאֲבִיהוּא פָּרְעוּ רָאשֵׁיהֶן וְזָנוּ עֵינֵיהֶן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, יא): וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וְהֵם לֹא קִבְּלוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ.

He said I am the God of your father. This is as it is written, "A fool will believe anything...". "Peti" is the language of seduction (pituy) as it says, "when a man seduces" (yifteh). R. Yehoshua the Kohen b. Nehemiah said, When the Holy Blessed One revealed Himself to Moshe he was a prophetic novice. The Holy Blessed One said, If I reveal Myself to him in a great voice I will frighten him, with a small voice I will sour him on prophecy. What did He do? He revealed Himself to him with the voice of his father. Moshe said, "Here I am! What does father ask?" The Holy Blessed One said, "I am not your father, rather I am the God of your father. I came to you with seduction so that you would not be afraid."

2 ב

וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב יא, יא): כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעָם הַמֵּתִים עַל הַשָּׁוְא לַעֲשׂוֹתוֹ. דָּבָר אַחֵר, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעָם הָעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת שָׁוְא וְנֶהֱרָגִים, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה ג, כה): מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ. אֶלָּא (איוב יא, יא): וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן, כֵּיצַד, אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאָה הָגָר מִבֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הִיא וּבְנָהּ, מַה כְּתִיב (בראשית כא, טו טז): וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הִתְחִילָה מַטַּחַת דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ לִי (בראשית טז, י): הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ, וְהַיּוֹם הוּא מֵת. מִיָּד (בראשית כא, יז): וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְקַטְרְגוֹ, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אָדָם שֶׁעָתִיד לְהָמִית בָּנֶיךָ בַּצָּמָא אַתָּה מַעֲלֶה לוֹ אֶת הַבְּאֵר, נָאֶה לְהַעֲלוֹת לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהֵן עֲתִידִין לוֹמַר לְפָנֶיךָ (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. אָמַר לָהֶם עַכְשָׁו צַדִּיק הוּא אוֹ רָשָׁע, אָמְרוּ לְפָנָיו, צַדִּיק הוּא. אָמַר לָהֶם אֵינִי דָן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בִּשְׁעָתוֹ, לְכָךְ כְּתִיב (איוב יא, יא): וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. וְכֵן כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי. רָאִיתִי לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא רָאֹה רָאִיתִי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אַתָּה רוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת, וַאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתָן בָּאִין לְסִינַי וּמְקַבְּלִין תּוֹרָתִי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָן מְקַבְּלִין תּוֹרָתִי, זֶהוּ רָאֹה, רָאִיתִי, זוֹ רְאִיַּת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב, ט): רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה, כְּשֶׁאָבֹא לְסִינַי לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה אֲנִי יוֹרֵד בְּטַטְרָאמוֹלִי שֶׁלִּי שֶׁהֵן מִתְבּוֹנְנִים בִּי וְשׁוֹמְטִים אֶחָד מֵהֶן וּמַכְעִיסִים אוֹתִי בּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֵינִי דָּנָם לְפִי הַמַּעֲשִׂים הָעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת אֶלָּא לְפִי הָעִנְיָן דְּהַשְׁתָּא, כִּי שָׁמַעְתִּי אֶת צַעֲקָתָם, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְתִּי מַכְאוֹבָיו שֶׁעֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, הֱוֵי: רָאֹה רָאִיתִי, מַהוּ כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו, יוֹדֵעַ אֲנִי כַּמָּה עֲתִידִים לְהַכְאִיבֵנִי בַּמִּדְבָּר, כְּמָה דְּתֵימָא (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינִי נִמְנַע מִלְגָאֳלָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הַדָּבָר הַזֶּה שָׁפַט עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָם כָּךְ הִבְטַחְתָּ אֶת משֶׁה בֵּין עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ בֵּין לֹא עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ אַתָּה גוֹאֲלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, י): וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל, לְכָךְ כְּתִיב: כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאוֹבָיו, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי גוֹאֲלָם.

3 ג

וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֲנִי אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ וגו', וְעַתָּה יָרַדְתִּי לְכָאן לְהַעֲלוֹת בָּנָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶן, וּלְהֵיכָן אֲנִי מַעֲלָן, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִים מִשָּׁם, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא. וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי, עַד עַתָּה לֹא בָא צַעֲקָתָם לְפָנָי, שֶׁלֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְכָה וַדָּאִית [הה"א שבסוף התבה], לוֹמַר אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָם אֵין אַחֵר גּוֹאֲלָם:

4 ד

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וּפָסַק לִתֵּן לָהּ מְדִינָה וְשִׁפְחָה אַחַת מַטְרוֹנִית, וְנָתַן לָהּ שִׁפְחָה כּוּשִׁית, אָמַר לוֹ חֲתָנוֹ לֹא שִׁפְחָה מַטְרוֹנִית פָּסַקְתָּ לִתֵּן לִי, כָּךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, כְּשֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לוֹ: (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי: לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, לֹא אָנֹכִי הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ: וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה. דָּבָר אַחֵר, מִי אָנֹכִי, רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אוֹמֵר לִי: לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל, הֵיכָן אֲנִי מַשְׁכִּים בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה, מִנַּיִן לִי לְסַפֵּק בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, כַּמָּה חַיּוֹת יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה מְעֻבָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה תִּינוֹקוֹת יֵשׁ בָּהֶן, כַּמָּה מִינֵי מְזוֹנוֹת הִתְקַנְתָּ לָהֶם לְהַחַיּוֹת שֶׁבָּהֶן, כַּמָּה מִינֵי רִכּוּכִין הִתְקַנְתָּ לַמְעֻבָּרוֹת, כַּמָּה קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים הִתְקַנְתָּ לַתִּינוֹקוֹת, וְהֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר זֶה, בְּשִׁיר הַשִּׁירִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים א, ז): הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִן חֲרָרָה שֶׁהִיא יוֹצֵאת עִמָּהֶן מִמִּצְרַיִם, מַסְפִּיק לָהֶם שְׁלשִׁים יוֹם, אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אֲנִי עָתִיד לְהַנְהִיגָם. דָּבָר אַחֵר, מִי אָנֹכִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לִכָּנֵס לִמְקוֹם לִסְטִים וְלִמְקוֹם הוֹרְגֵי נְפָשׁוֹת, הֱוֵי: מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וגו', וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה זְּכוּת יֵשׁ בְּיָדָם שֶׁאוּכַל לְהוֹצִיאָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ, אֵין אוֹמֵר אֶהְיֶה עִמָּךְ אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ, וּבַדָּבָר הַזֶּה תִּהְיֶה נִכָּר שֶׁאַתָּה שְׁלוּחִי, לְפִי שֶׁאֶהְיֶה עִמְּךָ וְכָל מַה שֶּׁתִּרְצֶה אֶעֱשֶׂה אָנִי. בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה, מַה שֶּׁאָמַרְתָּ בְּאֵיזֶה זְכוּת אוֹצִיאֵם מִמִצְרַיִם, הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁבִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁהֵן עֲתִידִים לְקַבֵּל עַל יָדְךָ בָּהָר הַזֶּה הֵם יוֹצְאִים מִשָּׁם. דָּבָר אַחֵר, הָאֱלֹהִים, מַהוּ שֶׁאָמַר לוֹ: כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, סִימָן לַגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּאָנֹכִי יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וּבְאָנֹכִי אֲנִי מַעֲלֶה אֶתְכֶם. וְסִימָן לַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּאָנֹכִי הֵם מִתְרַפְּאִין, וְהֵן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא.

5 ה

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לוּדְיָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר משֶׁה עָתִיד אֲנִי לְהֵעָשׂוֹת סַרְסוּר בֵּינְךָ וּבֵינֵיהֶם כְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְתֹאמַר לָהֶם (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבָּרֵר משֶׁה עַל עֲסָקָיו, שֶׁנִּתְיָרֵא אִם יִשְׁאֲלוּ לוֹ מַה שְּׁמוֹ מַה יֹּאמַר לָהֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מְבַקֵּשׁ משֶׁה שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל:

6 ו

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שְׁמִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵידַע, לְפִי מַעֲשַׂי אֲנִי נִקְרָא, פְּעָמִים שֶׁאֲנִי נִקְרָא בְּאֵל שַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בֵּאלֹהִים, בַּה': כְּשֶׁאֲנִי דָּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, אֲנִי נִקְרָא: אֱלֹהִים, וּכְשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחָמָה בָּרְשָׁעִים, אֲנִי נִקְרָא: צְבָאוֹת, וּכְשֶׁאֲנִי תּוֹלֶה עַל חַטָּאָיו שֶׁל אָדָם, אֲנִי נִקְרָא: אֵל שַׁדַּי, וּכְשֶׁאֲנִי מְרַחֵם עַל עוֹלָמִי, אֲנִי נִקְרָא ה', שֶׁאֵין ה' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הֱוֵי: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנִי נִקְרָא לְפִי מַעֲשָׂי. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם אֲנִי שֶׁהָיִיתִי וַאֲנִי הוּא עַכְשָׁו וַאֲנִי הוּא לֶעָתִיד לָבֹא, לְכָךְ כְּתִיב אֶהְיֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים. דָּבָר אַחֵר, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן רַבִּי אֲבִינָא בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא דְּצִיפּוֹרִין אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֱמֹר לָהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה אֶהְיֶה עִמָּם, וּבְשִׁעְבּוּד הֵן הוֹלְכִין וְאֶהְיֶה עִמָּם, אָמַר לְפָנָיו וְכָךְ אוֹמֵר אֲנִי לָהֶם דַּיָּה לַצָּרָה בְּשַׁעְתָּהּ, אָמַר לוֹ לָאו, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, לְךָ אֲנִי מוֹדִיעַ, לָהֶם אֵינִי מוֹדִיעַ. דָּבָר אַחֵר, אֶהְיֶה, רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר בְּטִיט וּבִלְבֵנִים הֵן עוֹמְדִים, וּלְטִיט וּלְבֵנִים הֵן הוֹלְכִים, וְכֵן בְּדָנִיֵּאל (דניאל ח, כז): וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי, אָמַר לְפָנָיו וְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לָהֶן, אָמַר לוֹ לָאו, אֶלָא אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֶהְיֶה לַאֲשֶׁר אֶהְיֶה בִּיחִידִים אֲבָל בִּמְרֻבִּים עַל כָּרְחָם שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָם כְּשֶׁהֵן מְשֻׁבָּרוֹת שִׁנֵּיהֶן מוֹלֵךְ אֲנִי עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, לג): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר, דְּאָמַר רַבִּי עֲנָנִיאֵל בֶּן רַבִּי שָׂשׂוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶחָד מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא אֶחָד מִשְּׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, פּוֹשֵׁט יָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּמַגַּעַת לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ג): וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי שְׁלשָׁה מֵהֶן עֲשִׂיתִים יוֹשְׁבִים תַּחַת הָאִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ כְּבוֹדוֹ מָלֵא כָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי דִּבַּרְתִּי עִם אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, א): וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ, מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.

6. And God said to Moses. R. Abba b. Mammel said: God said to Moses: 'You wish to know My name; I am called according to My deeds. Sometimes I am called "El Shadday", "Tzveo'ot", "Elohim", "YHVH". When I judge the creations I am called "Elohim" [Judge].’ When I am waging war against the wicked I am called "Tzveo'ot" [Lord of Hosts]. When I suspend [punishment] for a man's sins I am called "El Shadday" (Almighty God). When I am merciful towards My world, I am called "YHVH,"' for "YHVH" only refers to the attribute of mercy, as it is said: "The Lord, the Lord (YHVH, YHVH), God, merciful and gracious." Hence, "ehyeh asher ehyeh" [I am that I am, or I will be that I will be] - I am called according to My deeds.’ R. Yitzhak said: God said to Moses: ' Tell them, that I am who was, that I am now, and that I will be in the future.' For this reason the word "eheyeh" is written three times. Another explanation of "ehyeh asher ehyeh": R. Jacob b. R. Abina in the name of R. Huna of Tzippori: God said to Moses: ‘Tell them, in this servitude I will be with them, and in the continuing servitude I will be with them!'’ Moses said to God: '‘I should tell them this? An evil is sufficient in its time [I should just mention the present servitude and not its continuation]?' God replied: 'No: Thus you shall say to the children of Israel: "Ehyeh has sent me to you.’" I am [only] revealing this to you, but not to them.'’ Another interpretation: "Ehyeh." R. Yitzhak said in the name of R. Ammi: They are standing in clay and bricks and they will go on to [another servitude of] clay and bricks. So too in the case of Daniel: "And I Daniel fainted and was sick" (Daniel 8:27).Moses said to God: ‘'I should tell them this?' God replied: 'No, "Thus you shall say to the children of Israel: "Ehyeh has sent me to you.’"' R. Yohanan said: I am that I am to individuals, but regarding the multitude I will rule over them even against their will and desires, even though they break their teeth, as it is said: "As I live, says the Lord God, surely with a mighty hand and with an outstretched arm, and with fury poured out, will I be King over you" (Ezekiel 20:33). Another interpretation: R. ‘Ananiel b. R. Sasson said: God said: ‘When I desire, one of the angels who is one third of the world, stretches out his hand from heaven and touches the earth, as it says: "And the form of a hand was sent forth, and I was taken by a lock of my head" (ibid. 8:3). And when I desire three of them, I made them sitting beneath a tree, as it is said: "And recline under the tree" (Genesis 18:4). And when I desire, His glory fills the entire world, as it is said: "'Do I not fill heaven and earth?' says the Lord (Jeremiah 23:24). And when I wished, I spoke with Job from the whirlwind, as it is said: "Then the Lord answered Job out of the whirlwind" (Job 38:1). And when I wish, [I speak] from a thorn-bush.

7 ז

וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם בִּשְׁמִי שֶׁהוּא מִדַּת רַחֲמִים, בּוֹ אֲנִי מִתְנַהֵג עִמָּהֶם בִּזְכוּת אֲבוֹתָם, וְתֵדַע שֶׁעַל אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲנִי אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וּכְשֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ שֶׁלֹא הִזְכִּיר אָבִיו כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה בַּתְּחִלָּה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יֵשׁ חוֹטְאִים בַּשְּׁאוֹל, אָמַר לוֹ לָאו. אָמַר לְפָנָיו לְשֶׁעָבַר אָמַרְתָּ שִׁמְךָ עַל אָבִי וְעַכְשָׁו סִלַּקְתָּ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ בַּתְּחִלָּה פִּתּוּי פִּתִּיתִי אוֹתְךָ מִכָּאן וָאֵילָךְ דִּבְרֵי אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר עִמְּךָ. זֶה שְׁמִי לְעֹלָם, חָסֵר וָא"ו, שֶׁלֹא יֶהְגֶּה אָדָם אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו. וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר, שֶׁאֵין אוֹמֵר אוֹתוֹ אֶלָּא בְּכִנּוּי.

8 ח

לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְעוֹלָם זְקֵנִים מַעֲמִידִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ח, לג): וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרָיו וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן, אֵימָתַי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְקֵנִים, לָמָּה, כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, הָיוּ שׁוֹאֲלִים בַּזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ז): שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹטֵל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים אֵינוֹ נִכְשָׁל. תֵּדַע לָךְ, כְּשֶׁשָּׁלַח בֶּן הַדַּד אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א כ, ג): כֹּה אָמַר בֶּן הֲדַד כַּסְפְּךָ וּזְהָבְךָ לִי הוּא, שָׁלַח לוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (מלכים א כ, ד): כִּדְבָרְךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לְךָ אֲנִי וְכָל אֲשֶׁר לִי. פַּעַם שְׁנִיָּה שָׁלַח לוֹ (מלכים א כ, ו): כִּי אִם כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֶת עֲבָדַי אֵלֶיךָ וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתְךָ וְאֶת בָּתֵּי עֲבָדֶיךָ וְהָיָה כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ יָשִׂימוּ בְּיָדָם וְלָקָחוּ. וְכִי כָּל מַה שֶּׁתָּבַע בָּרִאשׁוֹנָה אֵינוֹ חֶמְדָה, בִּקֵּשׁ כֶּסֶף וְזָהָב וְהֵם חֶמְדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב, ז): וּבָאוּ חֶמְדַת כָּל הַגּוֹיִם. בִּקֵּשׁ נָשִׁים וְהֵם חֶמְדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד, טז): בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ וגו'. בִּקֵּשׁ בָּנִים וְהֵם חֶמְדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, טז): וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם. הֱוֵי אוֹמֵר כָּל מַה שֶּׁתָּבַע בָּרִאשׁוֹנָה חֶמְדָה, וּמַהוּ כָּל מַחְמַד עֵינֶיךָ, דָּבָר שֶׁהִיא חֶמְדָה מִתּוֹךְ חֶמְדָה, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל זֶה, אָמַר אֵין זוֹ שֶׁלִּי אֶלָּא שֶׁל זְקֵנִים הִיא, מִיָּד (מלכים א כ, ז ח): וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְכָל זִקְנֵי הָאָרֶץ וגו' וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כָּל הַזְּקֵנִים וְכָל הָעָם אַל תִּשְׁמַע וְלוֹא תֹאבֶה. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע לַעֲצַת הַזְּקֵנִים, מִיָּד (מלכים א כ, כא): וַיֵּצֵא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת הַסּוּס וְאֶת הָרֶכֶב וגו', הֱוֵי יִשְׂרָאֵל נִמְלָכִים בַּזְּקֵנִים, וּלְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֱמֹר לָהֶם: פָּקֹד פָּקַדְתִּי, אָמַר לוֹ מָסוֹרָה הִיא בְּיָדָם מִיּוֹסֵף שֶׁבַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אֲנִי גוֹאֲלָם, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם זֶה הַסִּימָן. מַהוּ פָּקֹד פָּקַדְתִּי, פָּקֹד בְּמִצְרַיִם, פָּקַדְתִּי עַל הַיָּם. פָּקֹד לְהַבָּא, פָּקַדְתִּי לְשֶׁעָבַר. וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרַיִם, כְּלוֹמַר אֲנִי פוֹקֵד עַל הַמִּצְרִיִּים מַה שֶּׁעוֹשִׂים לָכֶם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א טו, ב): פָּקַדְתִּי אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק. וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם, אֱמֹר לָהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶן כֵּן אֶעֱשֶׂה. וּמָה אָמַר לוֹ (בראשית מו, ד): וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה, וְכֵן יַעֲקֹב אָמַר לְבָנָיו (בראשית מח, כא): וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם וגו', מִיָּד וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ, לָמָּה שֶׁמָּסֹרֶת גְּאֻלָּה הוּא בְּיָדָם שֶׁכָּל גּוֹאֵל שֶׁיָּבוֹא וְיֹאמַר לָהֶם פְּקִידָה כְּפוּלָה, גּוֹאֵל שֶׁל אֱמֶת הוּא. וְאַחַר כָּךְ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', חָלַק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָם עִבְרִיִּים, עַל שׁוּם שֶׁעָבְרוּ יָם. וְעַתָּה נֵלֲכָה נָא דֶרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים, לָמָּה אָמְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים וְלֹא אָמְרוּ נֵלְכָה נָא לְעוֹלָם, לָמָּה אָמְרוּ כֵּן, כְּדֵי שֶׁיִּטְעוּ הַמִּצְרִיִּים וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ, וְיֹאמְרוּ לֹא גְּאָלָם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיֵּלְכוּ שְׁלשֶׁת יָמִים וְיִזְבְּחוּ לוֹ, וְהֵם עִכְּבוּ עַצְמָן כָּל כָּךְ, וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם בְּסוֹף שְׁלשָׁה יָמִים וְיַטְבִּיעֵם בַּיָּם, לִמְדֹד לָהֶם בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ, שֶׁאָמְרוּ (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה וגו'.

9 ט

וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ, רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה עָתִיד פַּרְעֹה הָרָשָׁע לַעֲשׂוֹת וּלְהַכְבִּיד הָעֲבוֹדָה עַל הָעָם מֵעֵת שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וּכְדֵי שֶׁלֹא יִטְעֶה בַּדָּבָר, הוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ וְכָךְ עָתִיד פַּרְעֹה לַעֲשׂוֹת בַּזְּמַן שֶׁתֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתִי, כְּדֵי שֶׁלֹא יָשִׂיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְאַף עַל פִּי כֵן הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר (קהלת ז, ז): כִּי הָעשֶׁק יְהוֹלֵל חָכָם.

10 י

וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי, אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁדִּבַּרְתִּי לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, כְּדֵי לִמְדֹד בָּהֶם בְּמִדָּתָם, לְכָךְ אֲסָרֵב בָּהֶם, וְאַחַר אֲשֶׁר אֲשַׁלֵּם לָהֶם אֶל חֵיקָם, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם.

11 יא

וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם, מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, אֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לְחֵן בְּעֵינֵי מִצְרַיִם, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁאִילוּם וְיֵלְכוּ מְלֵאִים, בִּכְדֵי שֶׁלֹא יְהֵא פִּתְחוֹן פֶּה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ לוֹמַר (בראשית טו, יג): וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם, קִיֵּם בָּהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל, לֹא קִיֵּם בָּהֶם. וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְׁכֶנְתָּהּ וגו'. מְלַמֵּד שֶׁהַשְֹּׂמָלוֹת חָבִיב עֲלֵיהֶם בְּיוֹתֵר, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אִם אֵין לוֹ שִׂמְלָה הוּא מַכְסִיף. וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם, עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת מִצְרַיִם כִּמְצוּלָה שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה.

12 יב

וַיַּעַן משֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי, אוֹתָהּ שָׁעָה דִּבֵּר משֶׁה שֶׁלֹא כַּהֹגֶן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (שמות ג, יח): וְשָׁמְעוּ לְקוֹלֶךָ, וְהוּא אָמַר: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי. מִיָּד הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁיטָתוֹ, נָתַן לוֹ אוֹתוֹת לְפִי דְּבָרָיו. רְאֵה מַה כְּתִיב אַחֲרָיו: וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מַזֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה, כְּלוֹמַר מִזֶּה שֶׁבְּיָדֶךָ אַתָּה צָרִיךְ לִלְקוֹת, שֶׁאַתָּה מוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בָּנַי, הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, מַאֲמִינִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, לא): וַיַּאֲמֵן הָעָם. בְּנֵי מַאֲמִינִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ו): וְהֶאֱמִן בַּה', תָּפַשׂ משֶׁה מַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ שֶׁהוֹצִיא לָשׁוֹן הָרָע עַל בּוֹרְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ה): כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כְּשֵׁם שֶׁלָּקָה הַנָּחָשׁ כָּךְ זֶה עָתִיד לִלְקוֹת, רְאֵה מַה כְּתִיב: וַיֹּאמֶר הַשְּׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ, לְפִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה נָחָשׁ לְכָךְ הֶרְאָה לוֹ אֶת הַנָּחָשׁ, כְּלוֹמַר עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה שֶׁל זֶה. וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו, מַטְרוֹנָה אָמְרָה לְרַבִּי יוֹסֵי, אֱלֹהַי גָּדוֹל מֵאלֹהֶיךָ, אָמַר לָהּ לָמָּה, אָמְרָה לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה אֱלֹהֵיכֶם לְמשֶׁה בַּסְּנֶה הִסְתִּיר פָּנָיו משֶׁה, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא אֱלֹהַי, מִיָּד: וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו. אָמַר לָהּ תִּפַּח עַצְמוֹתָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה אֱלֹהֵינוּ בַּסְּנֶה לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם לִבְרֹחַ, אָנָא הָיָה בּוֹרֵחַ, לַשָּׁמַיִם, אוֹ לַיָּם, אוֹ לַיַּבָּשָׁה, מַה נֶּאֱמַר בֵּאלֹהֵינוּ (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'. אֲבָל הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא אֱלֹהַיִךְ, כֵּיוָן שֶׁאָדָם בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ שְׁתַּיִם אוֹ שְׁלשָׁה פְּסִיעוֹת יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, לְכָךְ כְּתִיב: וַיָּנָס משֶׁה מִפָּנָיו. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נָס, לְפִי שֶׁחָטָא בִּדְבָרָיו, שֶׁאִלּוּ לֹא חָטָא לֹא הָיָה נָס, שֶׁאֵין נָחָשׁ מֵמִית אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַעֲשֶׂה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה שְׁלַח נָא יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ, וַהֲרֵי אָמַרְנוּ לָמָּה הָיָה הַנָּחָשׁ כְּנֶגֶד משֶׁה, אֶלָּא מַה אוֹת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל בְּכָךְ, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְכָךְ נֶהְפַּךְ הַמַּטֶּה לְנָחָשׁ, כְּנֶגֶד פַּרְעֹה שֶׁנִּקְרָא נָחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, ג): הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, וְאוֹמֵר (ישעיה כז, א): עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, לְפִי שֶׁהָיָה נוֹשֵׁךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאִיתָ פַּרְעֹה שֶׁהוּא כְּנָחָשׁ, עָתִיד אַתָּה לְהַכּוֹתוֹ בַּמַּטֶּה, וְסוֹף הַדְּבָרִים הוּא יֵעָשֶׂה כָּעֵץ, מַה הַמַּטֶּה אֵינוֹ נוֹשֵׁךְ כָּךְ הוּא לֹא יִשֹּׁךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ. לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ ה', לֵךְ עֲשֵׂה לָהֶם אוֹת זֶה כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ שֶׁאֲנִי נִרְאָה אֵלֶיךָ:

13 יג

וַיֹּאמֶר ה' [לו עוד הבא] נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ, אָמַר לוֹ מַה הַנָּחָשׁ כְּשֶׁהִלְשִׁין הִכֵּיתִי אוֹתוֹ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא יג, נא): צָרַעַת מַמְאֶרֶת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָלֵין סִלְעִין דְּבֵיהּ, צָרָעִין אִינוּן, אַף אַתָּה רָאוּי לִלְקוֹת בְּצָרַעַת, וְלָמָּה הִכְנִיסָהּ בְּחֵיקוֹ, לְפִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע לוֹמַר בַּסֵּתֶר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קא, ה): מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית, אֵין אַצְמִית אֶלָּא לְשׁוֹן צָרַעַת, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כה, כג): לִצְמִתֻת, וּמְתַרְגְּמִינָן לַחֲלוּטִין, וּתְנַן אֵין בֵּין מְצֹרָע מֻסְגָּר לִמְצֹרָע מֻחְלָט. וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִיאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג, לָקַח אֶת שֶׁלּוֹ עַל שֶׁהִלְשִׁין. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַחוֹשֵׁד חֲבֵרוֹ בְּדָבָר וְאֵין בּוֹ, לוֹקֶה בְּגוּפוֹ. וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ, וְכִי מָה אוֹת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל בָּזֶה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם מַה מְּצֹרָע מְטַמֵּא אַף הַמִּצְרִיִּים מְטַמְּאִים אֶתְכֶם, וּכְשֵׁם שֶׁהוּא נִטְהָר כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְטַהֵר לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג, וּבָרְפוּאָה כְּתִיב: וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עַל בְּשָׂרוֹ שֶׁל משֶׁה, לְכָךְ לֹא נִצְטָרַע הַיָּד עַד שֶׁיָּצָא מֵחֵיקוֹ, אֲבָל לְעִנְיַן הָרְפוּאָה מִתּוֹךְ חֵיקוֹ נִתְרַפֵּאת. דָּבָר אַחֵר, מִכָּאן שֶׁהַפֻּרְעָנִיוּת שׁוֹהָה עַל הַצַּדִּיקִים לָבוֹא וּמִדַּת הַטּוֹב מְמַהֶרֶת לָבוֹא. וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי וגו', לָמָּה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלשׁ אוֹתוֹת, כְּנֶגֶד אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְּאֹר, רָמַז לוֹ שֶׁעַל יְדֵי דָּבָר שֶׁיֹּאמַר אֶל יִשְׂרָאֵל, עֲתִידִין הַמַּיִם לַהֲפֹךְ לְדָם, וְהוּא יִלְקֶה עַל יְדֵיהֶם, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר כ, י): שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים, וְהִכָּה הַסֶּלַּע וְהוֹצִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כ): הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם, וְאֵין וַיָּזוּבוּ אֶלָּא לְשׁוֹן דָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טו, כה): וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ. וּלְכָךְ הִכָּה הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הוֹצִיא דָּם, וּלְבַסּוֹף מָיִם. בִּשְׁנֵי הָאוֹתוֹת הָרִאשׁוֹנִים אַתְּ מוֹצֵא שֶׁחָזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ, אֲבָל אוֹת הַדָּם לֹא חָזַר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, לְפִי שֶׁלֹא רָצָה לִמְחֹל לְמשֶׁה עַל חֵטְא הַמַּיִם, וּמָה אוֹת הָיָה לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם בָּזֶה הָאוֹת יִלְקוּ הַמִּצְרִיִּים תְּחִלָּה.

14 יד

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' בִּי ה', אָמַר משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אֲדוֹן הָעוֹלָם וּבִי אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶהְיֶה שָׁלִיחַ, הֲרֵי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי וגו'. אָמְרוּ חֲכָמִים שִׁבְעָה יָמִים קֹדֶם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה לְמשֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְלֹא הָיָה רוֹצֶה לֵילֵךְ עַד מַעֲשֵׂה הַסְּנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, חַד. מִתְּמוֹל, שְׁנַיִם. גַּם, שְׁלשָׁה. מִשִּׁלְשֹׁם, אַרְבָּעָה. גַּם, חֲמִשָּׁה. מֵאָז, שִׁשָּׁה. דַּבֶּרְךָ, שִׁבְעָה. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן, אָמַר משֶׁה אֲנִי אֵינִי אִישׁ שֶׁל דְּבָרִים, וְאֵינִי רוֹאֶה כָּאן דְּבָרִים, כִּי הָאָדָם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶצְלוֹ עֶבֶד הוּא וְאֵינוֹ מְקַבֵּל מוּסָר, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כט, יט), בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד, [נסח אחר: אם איני הולך לרדותו איני הולך, מיד ויאמר ה' וכו'] אִם אֲנִי הוֹלֵךְ לְרַדּוֹתוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ מִיָּד.

15 טו

וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה אִישׁ דְּבָרִים אַל תָּחוּשׁ, הֲלוֹא אֲנִי בָּרָאתִי כָּל פִּיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וַאֲנִי עָשִׂיתִי אִלֵּם מִי שֶׁחָפַצְתִּי, וְחֵרֵשׁ וְעִוֵּר וּפִקֵּחַ לִרְאִיָּה וּפִקֵּחַ לִשְׁמִיעָה, וְאִם אֲנִי חָפַצְתִּי שֶׁתִּהְיֶה אִישׁ דְּבָרִים תִּהְיֶה כְּמוֹ כֵן, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת בְּךָ נֵס אֲנִי חָפֵץ, בְּעֵת שֶׁתְּדַבֵּר שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרֶיךָ נְכוֹנִים, שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ. מַהוּ וְהוֹרֵיתִיךָ רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר, מוֹרֶה אֲנִי דְּבָרַי לְתוֹךְ פִּיךָ כְּמוֹ חֵץ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות יט, יג): אוֹ יָרֹה יִיָרֶה. רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא אֲנִי אוֹתְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (שמות ב, ב): וַתַּהַר הָאִשָּׁה.

16 טז

וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנָי שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, אָמַר רַבִּי חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּי אַתָּה רוֹצֶה לִגְאֹל בָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ אָדוֹן עַל כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ, שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, אָמַר לְפָנָיו אֵיזֶה חָבִיב לְאָדָם, בֶּן אָחִיו אוֹ בֶּן בְּנוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר בֶּן בְּנוֹ, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לְהַצִּיל אֶת לוֹט בֶּן אֲחִי אַבְרָהָם, בְּיַד הַמַּלְאָכִים שָׁלַחְתָּ לְהַצִּילוֹ, בָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא, בְּיָדִי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ לְהַצִּילָם, שְׁלַח בְּיַד הַמַּלְאָכִים שֶׁאַתָּה רָגִיל לִשְׁלֹחַ. דָּבָר אַחֵר, הָגָר הַמִּצְרִית חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים שָׁלַחְתָּ אֶצְלָהּ, לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא בָּנֶיהָ שֶׁל שָׂרָה, בְּיָדִי אַתָּה מְשַׁלֵּחַ לְהַצִּילָן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי סָבוּר אַתָּה שֶׁהָיָה מְעַכֵּב משֶׁה לֵילֵךְ, אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כִּמְכַבֵּד לְאַהֲרֹן, שֶׁהָיָה משֶׁה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹא עָמַדְתִּי הָיָה אַהֲרֹן אָחִי מִתְנַבֵּא לָהֶם בְּמִצְרַיִם שְׁמֹנִים שָׁנָה, הוּא שֶׁכָּתַב (יחזקאל כ, ה): וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּמִנַּיִן שֶׁאַהֲרֹן הָיָה מִתְנַבֵּא, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב, כז כח): וַיָּבֹא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה וּבָחֹר אֹתוֹ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, אָמַר משֶׁה עַכְשָׁו אֶכָּנֵס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל אָחִי וְיִהְיֶה מֵצֵר, בִּשְׁבִיל כָּךְ לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ לֵילֵךְ, מִיָּד: וַיִּחַר אַף ה' בְּמשֶׁה.

17 יז

מַה חֲרוֹן אַף הָיָה שָׁם, שֶׁנִּטְלָה כְּהֻנָּה מִמּשֶׁה וְנִתְּנָה לְאַהֲרֹן. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי, וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָמַר: אָחִיךָ, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לֵוִי, אֶלָּא אָמַר לוֹ רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת כֹּהֵן וְהוּא לֵוִי, וּלְפִי שֶׁאַתָּה מְסָרֵב עַל דְּבָרַי, תִּהְיֶה אַתָּה לֵוִי וְהוּא כֹהֵן, יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא, לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ: לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, לְכָךְ דַּבֵּר יְדַבֵּר הוּא, וּמַה שֶּׁאַתָּה סָבוּר שֶׁהוּא מֵצֵר לֹא כֵן אֶלָּא שָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי הַלֵּב שֶׁשָֹּׂמַח בִּגְדֻלַּת אָחִיו יִלְבַּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כח, ל): וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן, מַה שֶּׁאַתָּה מִתְיָרֵא לְדַבֵּר כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, אֲנִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ. וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְךָ לְפֶה, לִמְתוּרְגְּמָן. וְאַתָּה תִּהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָחִיךָ הַגָּדוֹל מִמְּךָ, יִהְיֶה מוֹרָאֲךָ עָלָיו. מִכָּאן אָמְרוּ מוֹרָה רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם. אָמַר לוֹ כְּשֵׁם שֶׁמּוֹרָאִי עָלֶיךָ כָּךְ מוֹרָאֲךָ עָלָיו. וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ. אָמַרְתָּ (שמות ד, י): לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, (משלי כט, יט): בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד, מָה עוֹשִׂין לְעֶבֶד רוֹדִין אוֹתוֹ בְּמַקֵּל, כָּךְ אַתָּה קַח אֶת הַמַּטֶּה שֶׁתְּיַסְּרֶנּוּ בוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת.