Chapter 29כ״ט
1 א

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, לג): הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים, הַמִּינִין שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי שִׂמְלָאי אָמְרוּ לוֹ אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בָּעוֹלָם, אָמַר לָהֶם, לָמָּה, אָמְרוּ לוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים, אָמַר לָהֶם, שֶׁמָּא כָּתוּב מְדַבְּרִים, אֶלָּא (דברים לד, ג): מְדַבֵּר. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבִּי, לָאֵלּוּ דָּחִיתָ בְּקָנֶה רָצוּץ, לָנוּ מָה אַתָּה מֵשִׁיב, חָזַר רַבִּי לֵוִי וּפֵרְשָׁהּ, אָמַר לָהֶם: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים, כֵּיצַד, אִלּוּ הָיָה כָּתוּב קוֹל ה' בְּכֹחוֹ, לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶלָּא (תהלים כט, ד): קוֹל ה' בַּכֹּחַ, בַּכֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, הַבַּחוּרִים לְפִי כֹּחָן וְהַזְּקֵנִים לְפִי כֹּחָן וְהַקְּטַנִּים לְפִי כֹּחָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁשְּׁמַעְתֶּם קוֹלוֹת הַרְבֵּה תִּהְיוּ סְבוּרִין שֶׁמָּא אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא תִּהְיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי הוּא ה' אֱלֹהֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, ו): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.

9. ...Said R. Abbahu in the name of R. Johanah: When God gave the Torah no bird twittered, no fowl flew, no ox lowed, none of the Ophanim stirred a wing, the Seraphim did not say 'Holy, Holy', the sea did not roar, the creatures spoke not, the whole world was hushed into breathless silence and the voice went forth: I AM THE LORD THY GOD. So it says, 'These words the Lord spoke unto all your assembly... with a great voice, and it went on no more' (Deut. 5:19). R. Simeon b. Lakish said: What is the meaning of 'And it went on no more'?--When man calls his friend, there is an echo to his voice, but there was no echo to the voice the proceeded from God. Should you wonder at this, then remember that when Elijah came on Carmel, he gathered all the heathen priests and said to them: 'Cry aloud, for he is a god' (I Kings 18:27). So what did God do? He silenced the whole world, both those in heaven and those on earth, and the whole world became waste and void, as if no creature was in the world, as it says, 'But there was neither voice, nor any to answer, nor any that regarded' (I Kings 18:29). Had He spoken, they would have said: 'Baal has answered us.' How much more natural was it then that when God spoke on Mount Sinai, the whole world became silent, so that all creatures might know that there is none beside Him. Then He said: I AM THE LORD YOUR GOD. And of the Time to Come, it says, 'I, even I, and He that comforteth you' (Isaiah 51:12).

2 ב

דָּבָר אַחֵר, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (דברים ה, ד): פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם, אָמַר רַבִּי אַבְדִּימֵי דְּמִן חֵיפָה, עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף יָרְדוּ עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, הַנָּאִים וְהַמְשֻׁבָּחִים, יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ רַבִּים דְּחוּקִים הָיוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁנְאָן, שַׁאֲנָן וְהַשְׁקֵט. (תהלים סח, יח): אֲדֹנָי בָּם, אֵין כְּתִיב בְּיוּ"ד, אֶלָּא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת, אֲדוֹנוֹ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר, אֲדֹנָי בָּם, אָמַר רַבִּי לֵוִי שֶׁהָיָה טַבְלָא שֶׁל שֵׁם הַמְפֹרָשׁ כָּתוּב עַל לִבָּם. דָּבָר אַחֵר, אֲדֹנָי בָּם, רַבָּנָן אָמְרִין שְׁמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים הָיָה מְעֹרָב עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁרְאִיתֶם פָּנִים הַרְבֵּה תִּהְיוּ סְבוּרִין שֶׁמָּא אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה בַּשָּׁמַיִם, דְּעוּ שֶׁאֲנִי הוּא ה' אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.

3 ג

אָמַר רַבִּי טוֹבִיָּה בֶּן רַבִּי יִצְחָק אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁתְּקַבֵּל אֱלָהוּתִי עָלֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, מָשָׁל לְבַת מְלָכִים שֶׁנִּשְׁבֵּית בְּיַד הַלִּסְטִים וּבָא הַמֶּלֶךְ וְהִצִּילָהּ, לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ לִשָֹּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, אָמְרָה לוֹ מַה אַתָּה נוֹתֵן לִי, אָמַר לָהּ אִם אֵין לִיךְ עָלַי אֶלָּא שֶׁפְּדִיתִיךָ מִיַּד הַלִּסְטִים, דַּי.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא פָּתַח בּוֹ (תהלים נ, ז): שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה [כמו שכתוב בעשרת הדברות, עד]: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, אֲבָל לֹא יִחַדְתִּי שְׁמִי אֶלָּא עֲלֵיכֶם, אֵינִי נִקְרָא אֱלֹהֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אֶלָּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי לֵוִי, שְׁנֵי דְבָרִים שָׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיִּרְאוּ כְבוֹדוֹ וְיִשְׁמְעוּ קוֹלוֹ, וְהָיוּ רוֹאִין אֶת כְּבוֹדוֹ וְשׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ה, כא); וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ, וּכְתִיב (דברים ה, יא): וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, וְלֹא הָיָה בָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְסִינַי וְנִגְלָה לָהֶם, פָּרְחָה נִשְׁמָתָם עַל שֶׁדִּבֵּר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, ו): נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ. אֲבָל הַתּוֹרָה בִּקְּשָׁה עֲלֵיהֶם רַחֲמִים מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ מֶלֶךְ מַשִֹּׂיא בִתּוֹ וְהוֹרֵג אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שְׂמֵחִים וּבָנֶיךָ מֵתִים, מִיָּד חָזְרָה נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ח): תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי, וְכִי לֹא הָיָה גָּלוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁאִם הוּא מַרְאֶה כְּבוֹדוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּמַשְׁמִיעָן קוֹלוֹ שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲמֹד, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵן עֲתִידִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁלֹא יְהוּ אוֹמְרִין אִלּוּ הֶרְאָנוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְהִשְׁמִיעָנוּ אֶת קוֹלוֹ, לֹא הָיִינוּ עוֹשִׂים עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְכָךְ נֶאֱמַר: שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם מוֹלֵךְ וְיֵשׁ לוֹ אָב אוֹ אָח, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֵינִי כֵן (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן, שֶׁאֵין לִי אָב, (ישעיה מד, ו): וַאֲנִי אַחֲרוֹן, שֶׁאֵין לִי אָח, (ישעיה מד, ו): וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לִי בֵּן. דָּבָר אַחֵר, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מג, יב): אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וגו', אָנֹכִי הִגַּדְתִּי לְמִצְרַיִם שֶׁבְּרַחְתֶּם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵיכֶם וְיִטְבְּעוּ בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ה): וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם. וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ל): וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהִשְׁמַעְתִּי לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יד): שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, וְאֵין בָּכֶם זָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, כז): וַיְשַׁלַּח משֶׁה אֶת חֹתְנוֹ, מִיָּד (שמות יט, א): בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ.

6 ו

מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה מְכַבְּדִין אוֹתָהּ וּמַרְבִּיצִין אוֹתָהּ וּמְעַטְּרִים אוֹתָהּ וּמַפְרִישִׂין קִיטָאוֹת וְכֵלִים נָאִים וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֵינִי כֵן, אֶלָּא נִכְנַסְתִּי בְּעוֹלָמִי פָּרַשְׂתִּי קִיטָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, כב): הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם. הִדְלַקְתִּי נֵרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, יד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת. רִבַּצְתִּי מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם. עִטַּרְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.

7 ז

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין שֶׁמָּא יָכוֹל לְהָזִיז אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֲנִי אֵינִי כָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מו, ד): אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָֹּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט. אֲנִי עָשִׂיתִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, כא): וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ. וַאֲנִי אֶשָֹּׂא (בראשית ב, טו): וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי עָשִׂיתִי (בראשית ו, ז): כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם. וַאֲנִי אֶשָֹּׂא, לְנֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ז, טז): וַיִּסְגֹּר ה' בַּעֲדוֹ. וַאֲנִי אֶסְבֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא, ה): וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל. וַאֲמַלֵּט, לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, ז): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים. דָּבָר אַחֵר, אֲנִי עָשִׂיתִי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. וַאֲנִי אֶשָֹּׂא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ד): וָאֶשָֹּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. אֲנִי אֶסְבֹּל, בָּעֵגֶל. וַאֲמַלֵּט, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹצֵא לַאֲמִירָה, יוֹצֵא יְחִידִי. נִלְחַם, יוֹצְאִין עִמּוֹ רִבֵּי רְבָבוֹת. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹצֵא לְמִלְחָמָה יוֹצֵא לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה, וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא לָתֵת תּוֹרָה בְּסִינַי, יָצְאוּ עִמּוֹ רִבֵּי רְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עמוס ג, ח): אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא, וְזֶהוּ דִכְתִיב (ירמיה י, ז): מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, אָמְרוּ הַנְּבִיאִים לְיִרְמְיָהוּ מָה רָאִיתָ לוֹמַר מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כָּל הַנְּבִיאִים קוֹרִין אוֹתוֹ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם. אָמַר לָהֶן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ (ירמיה א, ה): נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ, וַאֲנִי אָמַרְתִּי מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, לוֹמַר אִם עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בֵיתוֹ לֹא חָס עַל אֲחֵרִים הוּא חָס, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, לו): נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ. מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, מִי לֹא יִתְיָרֵא מִמְּךָ, מָשָׁל לְדָנֵיסְטוּס שֶׁמִּלֵּא כִיסוֹ זְהוּבִים וְהָיָה עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ יָבוֹא וְיִשְׁאַל, וְהָיוּ הַכֹּל שׁוֹמְעִים וּבוֹרְחִים, לוֹמַר כְּשֶׁיָּבוֹא לִפָּרַע מִמִּי שֶׁלָּוָה מִי יוּכַל לַעֲמֹד. כָּךְ כִּבְיָכוֹל יָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְסִינַי לִתֵּן הַדִּבְּרוֹת שֶׁלֹא יִהְיֶה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ט): אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף שָׁמַיִם נָטְפוּ, וְכֵן (שופטים ה, ה): הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה', וְכֵן (איוב כו, יא): עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ, וְיִשְׂרָאֵל מַרְתִּיתִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, טז): וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם, וְהָהָר מְרַתֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, יח): וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד, כָּל אֵלּוּ לָמָּה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁדִּבֵּר דִּבְּרוֹת שֶׁל חַיִּים, וְהַנָּבִיא צוֹוֵחַ: אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, וּמַה אִם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹתֵן חַיִּים לָעוֹלָם, אֶרֶץ רָעָשָׁה, כְּשֶׁיָּבוֹא לִפְרֹעַ מִן הָרְשָׁעִים שֶׁעָבְרוּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א, ו): לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד, (מלאכי ג, ב): וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ, כְּשֶׁהוּא רָצוּי, אֵין בְּרִיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּכֹחוֹ, כְּשֶׁהוּא קָם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ, מִי יַעֲמֹד לְפָנָיו, הֱוֵי (ירמיה י, ז): מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, דָּבָר אַחֵר, אַרְיֵה שָׁאָג, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יא, י): אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג, אָמַר רַבִּי סִימוֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּכְנַס בַּפָּלָטִין שֶׁלּוֹ, שָׁמְעָה מַטְרוֹנָה שֶׁלּוֹ וְנָתְנָה מָקוֹם וְהָיְתָה מְרַתֶּתֶת, אִם הַמַּטְרוֹנָה מִתְיָרֵאת מַה יַּעֲשׂוּ הַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים. כָּךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ קוֹלוֹת וָמֵתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ה, ו): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, אִם יִשְׂרָאֵל כָּךְ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר, אַרְיֵה שָׁאָג, אָמְרֵי רַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשְׁעְיָא שָׁאַל בַּלְצָא אֶת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ, מֵהֵיכָן הָרַעַשׁ נַעֲשָׂה, אָמַר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּבָתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּבְעוֹבְדֶיהָ הֵיאַךְ נְתוּנִים בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם, וְרוֹאֶה בֵּיתוֹ חָרֵב וְנָתוּן בְּיָדָם שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כִּבְיָכוֹל הוּא מְקַנֵּא וְשׁוֹאֵג, וּמִיָּד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ רוֹעֲשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, טז): מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִיְרוּשָׁלָיִם יִתֵּן קוֹלוֹ. וְיִשְׂרָאֵל מָה הָיוּ עוֹשִׂין, כִּבְיָכוֹל הוּא מֵגֵּן עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, טז): וַה' מַחֲסֶה לְעַמּוֹ. דָּבָר אַחֵר, אַרְיֵה שָׁאָג, בּוֹא וּרְאֵה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יט, כ): מָה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה. יִשְׂרָאֵל נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, ט): גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. וּנְבוּכַדְנֶצַּר נִקְרָא אַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, ז): עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ, וְהֶחֱרִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנָטַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְהֶגְלָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר (נחום ב, יב): אַיֵּה מְעוֹן אֲרָיוֹת, הֵיכָן הֵם בָּנַי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (ירמיה כה, ל): שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. דָּבָר אַחֵר, אַרְיֵה שָׁאָג, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אָמְרוּ לוֹ, הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צב, ד): עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עָלַי לְקַבֵּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּמַהוּ (עמוס ג, ח): ה' אֱלֹהִים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, צִפּוֹר לֹא צָוַח, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, אוֹפַנִּים לֹא עָפוּ, שְׂרָפִים לֹא אָמְרוּ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעֲזָע, הַבְּרִיּוֹת לֹא דִּבְּרוּ, אֶלָּא הָעוֹלָם שׁוֹתֵק וּמַחֲרִישׁ, וְיָצָא הַקּוֹל: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ה, יט): אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מַהוּ וְלֹא יָסָף, אֶלָּא כְּשֶׁאָדָם קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ יֵשׁ לְקוֹלוֹ בַּת קוֹל, וְהַקּוֹל שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיָה לְקוֹלוֹ בַּת קוֹל, וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה עַל זוֹ, הֲרֵי אֵלִיָּהוּ שֶׁבָּא לַכַּרְמֶל כִּנֵּס כָּל הַכְּמָרִים וְאָמַר לָהֶם (מלכים א יח, כז): קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִדְמִים כָּל הָעוֹלָם וְהִשְׁתִּיק הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, וְהָיָה הָעוֹלָם תֹּהוּ וָבֹהוּ כְּאִלּוּ לֹא הָיָה בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, כט): וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב, שֶׁאִם יְדַבֵּר הֵם אוֹמְרִים הַבַּעַל עָנָנוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי, הִשְׁתִּיק כָּל הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁאֵין חוּץ מִמֶּנּוּ, וְאָמַר: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, וְלֶעָתִיד לָבוֹא כְּתִיב (ישעיה נא, יב): אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם.