Chapter 27כ״ז
1 א

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כז, י): רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב, רֵעֲךָ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי. וְרֵעַ אָבִיךָ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ח): זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי, אַל תַּעֲזֹב, וְאִם עָזַבְתָּ תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תִכָּנֵס לְבֵית אָחִיךָ. בְּיוֹם אֵידֶךָ, זֶה יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּשֶׁהֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר אֶת יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל הָיוּ כְּפוּתִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרַשׁ אֵיכָה, עַד (ישעיה כא, טו): כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ, אֲבִיכֶם שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ בַּמִּדְבָּר פָּתַחְתִּי לוֹ בְּאֵר מַיִם, וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם כָּךְ, הֱוֵי (משלי כז, י): טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק. דָּבָר אַחֵר, טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב, הוּא יִתְרוֹ, שֶׁהָיָה רָחוֹק לְיִשְׂרָאֵל מִן עֵשָׂו אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב, בְּיִתְרוֹ מַה כְּתִיב (שמואל א טו, ו): וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי, בְּעֵשָׂו כְּתִיב (דברים כה, יז): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק וגו', אַתָּה מוֹצֵא דְבָרִים רַבִּים כְּתוּבִים בְּעֵשָׂו לִגְנַאי וּכְתוּבִים בְּיִתְרוֹ לְשֶׁבַח, בְּעֵשָׂו כְּתִיב (איכה ה, יא): נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ, וּבְיִתְרוֹ כְּתִיב (שמות ב, כא): וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ. בְּעֵשָׂו כְּתִיב (תהלים יד, ד): אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם, וּבְיִתְרוֹ כְּתִיב (שמות ב, כ): קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם. בְּעֵשָׂו כְּתִיב (דברים כה, יח): וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים, וּבְיִתְרוֹ כְּתִיב (שמות יח, כג): וְצִוְּךָ אֱלֹהִים. עֵשָׂו בִּטֵּל אֶת הַקָּרְבָּנוֹת, וּבְיִתְרוֹ כְּתִיב (שמות ב, יב): וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן משֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים. עֵשָׂו שָׁמַע בִּיצִיאָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִלְחַם עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק, יִתְרוֹ שָׁמַע בְּשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבָא וְנִדְבַּק עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (משלי ג, לה): כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, זֶה יִתְרוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֵצֶל משֶׁה מַה כָּבוֹד נָחַל (שמות יח, ו): וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שָׁלַח לוֹ אִגֶּרֶת וְאָמַר עֲשֵׂה בְּגִינִי, וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינָהּ עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ צֵא, וַיֹּאמֶר אֶל משֶׁה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נ, א): אֵל אֱלהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְקָרֵב אֲנִי הוּא שֶׁאֲנִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כג): הַאֱלֹהֵי מִקָּרוֹב אָנִי נְאֻם ה', אֲנִי הוּא שֶׁקֵּרַבְתִּי לְיִתְרוֹ וְלֹא רִחַקְתִּיו, אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלִי לֹא בָּא אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר, אַף אַתָּה קָרְבֵהוּ אַל תַּרְחִיקֵהוּ, מִיָּד (שמות יח, ז): וַיֵּצֵא משֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ. אָמְרוּ, יָצָא משֶׁה יָצָא אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, רְאֵה כַּמָּה טוֹבוֹת וּבְרָכוֹת בָּאוּ לְיִתְרוֹ מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְחַתֵּן עִם משֶׁה, מַה כְּתִיב (שמות יח, יב): וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בִּלְעָם לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, לֹא דַיָּן שֶׁלֹא קִלְלָן אֶלָא בֵּרְכָן, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאָה עֲמָלֵק הִתְחִיל לְקַלְּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, כ): רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד, אֲבָל לְיִתְרוֹ מַהוּ אוֹמֵר (במדבר כד, כא): אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ, אָמַר לוֹ קֵינִי עִמָּנוּ הָיִיתָ בָּעֵצָה, מִי הוֹשִׁיבְךָ אֵצֶל אֵיתָנֵי עוֹלָם, מָשָׁל לְצִפּוֹר שֶׁבָּרַח מִן הַצַּיָּד וְנָפְלָה לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל אַנְדְּרוּאַנְטִיָא, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַצַּיָּד הִתְחִיל מְקַלְּסָהּ וְאָמַר לָהּ כַּמָּה נָאָה בְּרִיחָה שֶׁבָּרַחְתָּ, כָּךְ הָיָה בִּלְעָם מְשַׁבֵּחַ אֶת יִתְרוֹ וְאָמַר לוֹ: אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה טז, יט): ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ נִסִּים בַּיָּם אָמַרְנוּ לְךָ (שמות טו, ב): עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, הֲלוֹא שָׁמְעָה רָחָב וּבָאָה וְדָבְקָה בָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ב, ט י): וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף, הֱוֵי: ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה. כְּשֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, י): וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, לֹא בָאת מַלְכַּת שְׁבָא וְשִׁבְּחָה אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א י, א): וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה, וּמָה אָמְרָה (מלכים א י, ט): יְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ. כְּשֶׁהוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם וְנָתַתָּ לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת עֹז, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, וְלֹא שָׁמַע יִתְרוֹ וּבָא וְנִדְבַּק בָּךְ, הֱוֵי: אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ.

5 ה

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לא, לב): בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בַּפָּרָשָׁה (שמות יב, מג): זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח, עַד גֵּר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל וְהוֹלִיד בַּת וְהָלְכָה הַבַּת וְנִשֵֹּׂאת לְכֹהֵן כָּשֵׁר וְיָלְדָה בֵּן, הֲרֵי זֶה רָאוּי לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִמְצָא הַגֵּר מִבִּפְנִים וּבֶן לֵוִי מִבַּחוּץ, הֱוֵי בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר. (איוב לא, לב): דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח, זֶה יִתְרוֹ, שֶׁהוֹרִיד לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, כג): וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי יט, כה): לֵץ תַּכֶּה וּפֶתִי יַעֲרִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כא, יא): בַּעֲנָשׁ לֵץ יֶחְכַּם פֶּתִי, עֲמָלֵק וְיִתְרוֹ הָיוּ בְּעֵצָה עִם פַּרְעֹה, כְּשֶׁרָאָה יִתְרוֹ שֶׁאִבֵּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֲמָלֵק מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא תּוֹהֶא וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב לְמַעְלָה (שמות יז, יד): כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, וְאַחַר כָּךְ וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, אָמַר אֵין לִי לֵילֵךְ אֶלָּא אֵצֶל אֱלוֹהַּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמִנַּיִן אַתָּה לָמֵד שֶׁעֲמָלֵק וְהַמִּדְיָנִים צָרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כב, ז): וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן, וְכֵן (שופטים ו, ג): מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם. וְכֵן בִּלְעָם הָרָשָׁע אוֹמֵר (במדבר כד, כ): וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק, שֶׁלֹא חָזַר בּוֹ, וּכְשֶׁרָאָה לְיִתְרוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה מָה אָמַר (במדבר כד, כא): וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי, מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁהָיָה צָד צִפֳּרִים, צָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה, בָּא לָצוּד אֶת הַשְּׁנִיָּה הָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ עַל אִיקוּנִין שֶׁל מֶלֶךְ, עָמַד לוֹ הַצַּיָּד תּוֹהֶא בָּהּ, אָמַר לָהּ אִם אֶזְרֹק עָלֶיהָ אֶבֶן, אֲנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי, וְאִם אֶתֵּן אֶת הַקָּנֶה מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁלֹא יִגַּע בָּאִיקוּנִין שֶׁל מֶלֶךְ, אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֹמַר לָךְ, אֶלָּא לְמָקוֹם יָפֶה בָּרַחְתָּ וְנִפְלַטְתָּ. כָּךְ בִּלְעָם רָאָה לְיִתְרוֹ וַעֲמָלֵק בָּעֵצָה, עָמַד עַל עֲמָלֵק וּמָחָה שְׁמוֹ, בָּא לִרְאוֹת יִתְרוֹ מְצָאוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, אָמַר לוֹ לְמָקוֹם יָפֶה בָּרַחְתָּ, הֱוֵי (במדבר כד, כא): אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ כְּאַבְרָהָם, הֱוֵי: לֵץ תַּכֶּה, זֶה עֲמָלֵק. וּפֶתִי יַעֲרִם, זֶה יִתְרוֹ. (משלי יט, כה): וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן, זֶה משֶׁה, שֶׁהוֹכִיחוֹ יִתְרוֹ כְּשֶׁרָאָהוּ יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל כָּל הַיּוֹם, אָמַר לוֹ (שמות יח, יד): מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, (שמות יח, יח): נָבֹל תִּבֹּל, אָמַר לוֹ מִדַּעְתִּי לֹא תַעֲשֶׂה כֵּן, אֶלָּא הִמָּלֵךְ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, יט): וְעַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות יח, כד): וַיִּשְׁמַע משֶׁה לְחֹתְנוֹ וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (קהלת יא, א): שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ, וְכִי בְּנֵי אָדָם שׁוֹטִים הֵם שֶׁנּוֹתְנִין לַחְמָם עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וְעַל מִי אָמַר, עַל יִתְרוֹ, שֶׁנָּתַן לַחְמוֹ לְמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, כ): קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם, הֱוֵי: שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב, י); כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, לָמָּה, כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ, (שמות יח, יב): וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם.

8 ח

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, יֶתֶר, כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵד כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יח): וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ, וּמִשֶּׁנִּתְגַיֵּר הוֹסִיף לוֹ אוֹת אַחַת כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְאַבְרָהָם וְנִקְרָא יִתְרוֹ. דָּבָר אַחֵר, יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם. חֹבָב, שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת (במדבר י, כט): וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹבָב.

Another interpretation: "And Yitro Heard": He was called by seven names. Yeter was his name while he was yet an idolater. As it says: "He returned to Yeter his father-in-law"(Exodus 4:18). Once he converted, an extra letter (vav) was added to his name, just as was done to Avraham, and he was then called Yitro. Another interpretation: Yitro, because he increased (yiter) a section of the Torah, i.e. "And you shall see from amongst the people" (Exodus 18:21). Hobab, because he cherised (hibeb) the Torah, as written in the section "Moshe said to Hobab" (Numbers 10:29)

9 ט

דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ד): שִׁמְעוּ דְבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ו, א): בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה, נֶאֶמְרָה עַל הַחֲבֵרִים, כָּל הַיָּמִים שֶׁאָדָם חָבֵר לֹא אִכְפַּת לוֹ בַּצִּבּוּר וְאֵינוֹ נֶעֱנַשׁ עָלָיו, נִתְמַנָּה אָדָם בָּרֹאשׁ וְנָטַל טַלִּית, לֹא יֹאמַר לְטוֹבָתִי אֲנִי נִזְקָק, לֹא אִכְפַּת לִי בַּצִּבּוּר, אֶלָּא כָּל טֹרַח הַצִּבּוּר עָלָיו, אִם רָאָה אָדָם מַעֲבִיר בִּיָּיא עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה, וְלֹא מְמַחֶה בְּיָדוֹ הוּא נֶעֱנַשׁ עָלָיו. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת: בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֲךָ, אַתָּה עָרֵב עָלָיו, (משלי ו, א): תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה הִכְנַסְתָּ עַצְמְךָ לַזִּירָה, וּמִי שֶׁהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ לַזִּירָה אוֹ נִצּוֹחַ אוֹ נוֹצֵחַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי וְאַתָּה עוֹמְדִים בַּזִּירָה אוֹ נִצַּחְתָּ אוֹ נִצַּחְתִּי. (משלי ו, ב): נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ, אֵין אִמְרֵי אֶלָּא הוֹרָאַת תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ז, א): בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי, וְכֵן (משלי ד, כ): לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ, (משלי ו, ג): עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְּכַף רֵעֶךָ, אֶלָּא תֵּן רְצוֹנְךָ לֵידַע מַה לַּעֲשׂוֹת, הוֹאִיל וְהִכְנַסְתָּ עַצְמְךָ לְעַרְבוּת זֶה לֵעָשׂוֹת רֹאשׁ, (משלי ו, ג): לֵךְ הִתְרַפֵּס בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם שֶׁל שָׂרִים וּגְדוֹלִים מִמְּךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, ג): וּרְהַב רֵעֶיךָ, וְאֵין רְהַב אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פז, ד): אַזְכִּיר רַהַב, וְאִם לָאו דָּמְךָ בְּרֹאשְׁךָ כְּדַם צְבִי וְאַיָּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ו, ה): הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד [כמו שכתוב בפרשת ויגש בבראשית רבה]. וְרַבָּנִין אָמְרִין, בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֲךָ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲרֵבִים בֵּינָן לְבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ רֵעִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכב, ח): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, וּמָה הָיְתָה עַרְבוּתָן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא לִתֵּן אֶת הַתּוֹרָה, לֹא קִבְּלוּהָ אַחַת מִן הָאֻמּוֹת אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שָׂדֶה וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְמָסְרָהּ לַאֲרִיסִים, קָרָא לָרִאשׁוֹן וְאָמַר לוֹ, תְּקַבֵּל אַתָּה אֶת הַשָֹּׂדֶה הַזּוֹ, אָמַר לוֹ אֵין בִּי כֹּחַ קָשָׁה הֵימֶנִּי, וְכֵן לַשֵּׁנִי וְלַשְּׁלִישִׁי וְלָרְבִיעִי וְלֹא קִבְּלוּהָ מִמֶּנּוּ, וְקָרָא לַחֲמִישִׁי וְאָמַר לוֹ תְּקַבֵּל אַתָּה הַשָֹּׂדֶה הַזּוֹ, אָמַר לוֹ הֵן, עַל מְנָת לְפָלְחָהּ, אָמַר לוֹ הֵן, מִשֶּׁנִּכְנָס לְתוֹכָהּ הוֹבִירָהּ, עַל מִי הַמֶּלֶךְ מַקְפִּיד עַל אוֹתָם שֶׁאָמְרוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְקַבְּלָהּ, אוֹ עַל מִי שֶׁקִּבְּלָהּ עָלָיו וּמִשֶּׁקִּבְּלָהּ עָלָיו נִכְנָס בָּהּ וְהוֹבִירָהּ, לֹא עַל זֶה שֶׁקִּבְּלָהּ. כָּךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי, לֹא הִנִּיחַ אֻמָּה שֶׁלֹא הִרְתִּיק עָלֶיהָ וְלֹא קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְשָׁמְרָהּ, וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְכָךְ בְּדִין הוּא שֶׁתִּשְׁמְעוּ, הֱוֵי: שִׁמְעוּ דְּבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב, וְאִם לָאו תֵּעָנְשׁוּ בָעַרְבוּת, הֱוֵי: בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֲךָ. דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו שִׁמְרוּ לִי ב' כּוֹסוֹת הַלָּלוּ וְהָיָה דִיאַטְרִיטָא, אָמַר לוֹ הֱוֵי זָהִיר בָּהֶם, עַד שֶׁהוּא נִכְנַס לַפָּלָטִין הָיָה עֵגֶל אֶחָד שָׁרוּי עַל פֶּתַח הַפָּלָטִין, נָגַח הָעֶבֶד וְנִשְׁבַּר אֶחָד מֵהֶם, וְהָיָה הָעֶבֶד עוֹמֵד וּמַרְתִּית לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ לָמָּה מַרְתִּית, אָמַר שֶׁנְּגָחַנִי עֵגֶל וְשִׁבַּר אֶחָד מִשְּׁנֵי הַכּוֹסוֹת. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אִם כֵּן דַּע וְהִזָּהֵר בַּשֵּׁנִי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי כּוֹסוֹת מָזַגְתֶּם בְּסִינַי, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, שִׁבַּרְתֶּם נַעֲשֶׂה עֲשִׂיתֶם לְפָנַי עֵגֶל, הִזָּהֲרוּ בְּנִשְׁמָע, הֱוֵי: שִׁמְעוּ דְּבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נה, ג): שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, הֵיאַךְ חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְפַתֶּה אוֹתָם, אָמַר לָהֶם אִם יִפֹּל אָדָם מֵרֹאשׁ הַגַּג כָּל גּוּפוֹ לוֹקֶה וְהָרוֹפֵא נִכְנַס אֶצְלוֹ וְנוֹתֵן לוֹ רְטִיָּה בְּרֹאשׁוֹ וְכֵן בְּיָדָיו וְכֵן בְּרַגְלָיו וּבְכָל אֵבָרָיו, נִמְצָא כֻּלּוֹ רְטִיוֹת. אֲנִי אֵינִי כָּךְ, אֶלָּא רמ"ח אֵבָרִים בָּאָדָם הַזֶּה וְהָאֹזֶן אֶחָד מֵהֶם, וְכָל הַגּוּף מְלֻכְלָךְ בַּעֲבֵרוֹת וְהָאֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל הַגּוּף מְקַבֵּל חַיִּים, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, לְכָךְ אָמַר: שִׁמְעוּ דְּבַר ה' בֵּית יַעֲקֹב. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיִתְרוֹ שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִיעָה זָכָה לְחַיִּים, שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וגו'.