Chapter 22כ״ב
1 א

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, טו): אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים, כְּשֶׁהָיָה מוֹשֵׁל הַמַּלְכֻיּוֹת לֹא הָיָה מוֹשְׁלָן אֶלָּא בְּחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ג): וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא. וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל אֶת הַמִּצְרִים אֵינוֹ מוֹשְׁלָן אֶלָּא לְשׁוּעָלִים, מַה שּׁוּעָל זֶה קָטָן מִן ד' חַיּוֹת, כָּךְ מִצְרַיִם קְטַנִּים מִן הַמַּלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט, טו): מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן עֲרוּמִים הָיוּ הַמִּצְרִים, לְפִיכָךְ הוּא מוֹשְׁלָן כְּשׁוּעָלִים, מַה שּׁוּעָל זֶה מְהַלֵּךְ וּמַבִּיט לַאֲחוֹרָיו, כָּךְ הַמִּצְרִים מְהַלְּכִין וּמַבִּיטִין לַאֲחוֹרֵיהֶם, וּמָה אָמְרוּ (שמות א, י): הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, אָמְרוּ בּוֹאוּ וְנָבוֹא עֲלֵיהֶן בְּחָכְמָה, וְנִרְאֶה הֵיאַךְ אֲנַחְנוּ מְשַׁעְבְּדִין עַל יִשְׂרָאֵל בְּדָבָר שֶׁלֹא יְהֵא אֱלֹהֵיהֶן יָכוֹל לְהָבִיא עָלֵינוּ בְּאוֹתָהּ מִדָּה, אִם נְדוּנֵם בַּחֶרֶב, יָכוֹל הוּא לְהָבִיא עָלֵינוּ חֶרֶב, וְאִם בָּאֵשׁ, יָכוֹל הוּא לְהָבִיא עָלֵינוּ אֵשׁ, יוֹדְעִין אָנוּ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, אֶלָּא בּוֹאוּ וְנָדוּנֵם בַּמַּיִם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא אוֹתָם עָלֵינוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשָׁעִים כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם, אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם לַמַּבּוּל וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲנִי גוֹרְרוֹ לְמַבּוּלוֹ, וְהוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים סג, יא): יַגִּירֻהוּ עַל יְדֵי חָרֶב מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים הָרְשָׁעִים שֶׁגְּרָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַרְבּוֹ שֶׁל יָם. מַהוּ מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּכָּה הַזּוֹ תְּהֵא מְתֻקֶּנֶת לָהֶם לַשּׁוּעָלִים שֶׁשְּׁמָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הֵבִיא עֲלֵיהֶן י' מַכּוֹת, וְשָׁם מֵתוּ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה שׁוּעָלִים קַדְמָאָה מָלֵא, וְתִנְיָינָא חָסֵר, שֻׁעָלִים כְּתִיב, עַל שֵׁם שַׁעֲלוֹ שֶׁל יָם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּצִפּוֹרִי מָה הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת וְהַצְּנוּעוֹת עוֹשׂוֹת, הָיוּ נוֹטְלוֹת אֶת בְּנֵיהֶן וּמַטְמִינוֹת אוֹתָם בִּמְחִילוֹת, וְהָיוּ הַמִּצְרִים הָרְשָׁעִים מְבִיאִין קְטַנִּים וּמַכְנִיסִין אוֹתָם בְּבָתֵּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְעוֹקְצִים אוֹתָם וּבוֹכִים, וְהָיָה הַתִּינוֹק שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה בּוֹכֶה וְהָיָה בּוֹכֶה עִמּוֹ, וְהָיוּ נוֹטְלִין אוֹתוֹ וּמַשְׁלִיכִין אוֹתוֹ לַיְאוֹר. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֶחֱזוּ לָנוּ שֻׁעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים וגו' עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְרָמֵינוּ סְמָדָר, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, שֶׁיָּשׁוּב הַגַּלְגַּל עֲלֵיהֶם. וְכֵן יִתְרוֹ אוֹמֵר (שמות יח, יא): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר וגו', אָמַר מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר וּבְיוֹתֵר עַתָּה, שֶׁבַּמַחְשָׁבָה שֶׁחָשְׁבוּ לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ דָּנָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

2 ב

דָּבָר אַחֵר, וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן שֶׁעָלָה אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, יָרַד לְתוֹכוֹ אַחֲרוֹן שֶׁל מִצְרַיִם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר, עַל אֵלּוּ [ועל אלו] וְאֵלּוּ נִנְעַל הַיָּם מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה יַּעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לוֹ אִי אַתָּה זָקוּק, לָמָּה, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה לָהֶם נֵס. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יָדוֹ וְהֶעֱלָן מִן הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יח, יז): יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מָשָׁל לְמִי שֶׁרָאָה הַגְּיָסוֹת בָּאוֹת עָלָיו וְהָיָה בְּנוֹ עִמּוֹ, מֶה עָשָׂה נָטַל בְּנוֹ בְּיָדוֹ וְהָיָה נִלְחַם עִם הַגַּיִּס בַּשְּׁנִיָה, וְאָמַר לוֹ בְּנוֹ אַבָּא לֹא אֶחְסַר אוֹתָן שְׁתֵּי יָדַיִם אַחַת שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת אוֹתִי וְאַחַת שֶׁהוֹרֶגֶת בַּגַּיִּס. כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יְהִי שָׁלוֹם עַל אוֹתָן שְׁתֵּי יָדֶיךָ, אַחַת שֶׁהָיְתָה מַצֶּלֶת אוֹתָנוּ מִן הַיָּם, וְאַחַת שֶׁהָיְתָה מְנַעֶרֶת הַמִּצְרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ו): יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' וגו'. וְיָשֹׁב הַיָּם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם, מִכָּאן שֶׁכָּל הַמֵּימוֹת חָזְרוּ. עַל הַמִּצְרִיִּים לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַל מִצְרַיִם, שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂר שֶׁלָּהֶם תְּחִלָּה וְטִבְּעוֹ בַּיָּם, וְאַחַר כָּךְ יָרְדוּ כֻלָּם אַחֲרָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו.

3 ג

וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה', שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע צָרִיךְ לְהַזְכִּיר קְרִיעַת יַם סוּף וּמַכַּת בְּכוֹרִים בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב, וְאִם לֹא הִזְכִּיר אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז, ג): לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמַה בֵּין יְצִיאַת מִצְרַיִם לִקְרִיעַת יַם סוּף, אֶלָּא שֶׁיְצִיאַת מִצְרַיִם קָשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, לד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים, (דברים ד, כ): וְאֶתְכֶם לָקַח ה', תֵּדַע לְךָ שֶׁזּוֹ קָשָׁה מִזּוֹ, שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם כְּתִיב (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ וגו', אֲבָל בִּקְרִיעַת יַם סוּף אֵינוֹ מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, וְלָמָּה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר קְרִיעַת יַם סוּף בֶּאֱמֶת וְיַצִּיב, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁקָּרַע לָהֶם אֶת הַיָּם הֶאֱמִינוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ, וּבִזְכוּת הָאֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה וְשָׁרְתָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה, לְכָךְ צָרִיךְ אָדָם לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִתְפִלָּה, כְּשֵׁם שֶׁהֵם הִסְמִיכוּ שִׁירָה אַחַר הָאֲמָנָה וְהַקְּרִיעָה, וּכְשֵׁם שֶׁהֵם טִהֲרוּ לִבָּם וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ, וְאַחַר כָּךְ: אָז יָשִׁיר, כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְטַהֵר לִבּוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, וְכֵן אִיּוֹב אָמַר (איוב טז, יז): עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי וּתְפִלָּתִי זַכָּה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בֶּן רַבִּי נְחֶמְיָה וְכִי יֵשׁ תְּפִלָּה עֲכוּרָה, אֶלָּא כָּל מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּגָזֵל הוּא קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ, לָמָּה, שֶׁתְּפִלָּתוֹ בַּעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, יג): וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר וגו', אֲבָל אִיּוֹב שֶׁלֹא הָיָה בַּעֲמָלוֹ גָּזֵל, הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ זַכָּה, לְכָךְ אוֹמֵר: עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי, לְפִי שֶׁאֵין עָוֶל בְּכַפַּי וּבַעֲמָלִי, תְּפִלָּתִי זַכָּה. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא מִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁהַגָּזֵל בְּיָדוֹ תְּפִלָּתוֹ עֲכוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א, טו): וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם וגו' אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, מִפְּנֵי מָה, שֶׁיְּדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. וּמִנַּיִן שֶׁכָּל מִי שֶׁמַּרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַגָּזֵל תְּפִלָּתוֹ זַכָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כד, ד): נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (תהלים כד, ה ו): יִשָֹּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', זֶה דוֹר דּוֹרְשָׁיו.