Chapter 15ט״ו
1 א

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, ח): קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא [וכל הענין בפרשיות עד עמכם], שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, י): עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, מָה אַתְּ עוֹשָׂה כָּאן בִּמְקוֹם טְמֵאִים (יחזקאל כב, כ): אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם וְזִרְמַת סוּסִים זִרְמָתָם. (שיר השירים ב, י): קוּמִי לָךְ רַעֲיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אָמַרְתָּ לָנוּ לְהִשְׁתַּעְבֶּד וַעֲדַיִן לֹא שָׁלְמוּ, אָמַר לֵיהּ כְּבָר שָׁלְמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יא): כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר, מִיָּד גִּלּוּ הַצַּדִּיקִים אֶת רָאשֵׁיהֶם שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ב, יב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, אֵלּוּ הֵן שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים כֻּלָּן. דָּבָר אַחֵר, הַנִּצָּנִים, אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים. (דברי הימים א ו, לה): בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, הַנִּצָּנִים, אֵלּוּ הַמְלָכִים דָּוִד וּשְׁלֹמֹה רְחַבְעָם אַסָא אֲבִיָה. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ הַלְוִיִּם (דברי הימים א טז, ה): אָסָף הָרֹאשׁ וּמִשְׁנֵהוּ זְכַרְיָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ, אָמַר (שיר השירים ב, יב): עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, הִגִּיעַ זְמַן שֶׁל לְוִיִם לוֹמַר לְפָנַי שִׁירִים וּמִזְמוֹרִים. דָּבָר אַחֵר, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה, אָמַר (שיר השירים ב, יב): וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, שֶׁשָּׁמַע קוֹלָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת אַבְרָהָם שֶׁהִקְרִיב תּוֹר וְגוֹזָל, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שיר השירים ב, יג): הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶיהָ, אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַיְשָׁרִים. (שיר השירים ב, יג): וְהַגְּפָנִים סְמָדָר נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ הַבֵּינוֹנִים שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה. מִכָּאן וָאֵילָךְ (שיר השירים ב, יג): קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לָכֶם חֹדֶשׁ אַחֵר גָּדוֹל מִזֶּה, לְפִיכָךְ נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: רֹאשׁ חֳדָשִׁים. דָּבָר אַחֵר, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מד, ו): אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. וְצִיּוֹן נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָשֵׁנוּ. וְעֵשָׂו נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כה): וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן וגו'. וּמָשִׁיחַ נִקְרָא רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, כז): רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם. יָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיִפְרַע מִן עֵשָׂו שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, וְיָבֹא מָשִׁיחַ שֶׁנִּקְרָא רִאשׁוֹן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים וגו'.

... Another explanation. “…to you it shall be the first ...” (Exodus 12:2) This is referring, so to speak, to the Holy One who is called first, as it says “I am first and I am last…” (Isaiah 44:6) And Zion is called first, as it says “As a Throne of Glory, exalted from the beginning, so is the place of our Sanctuary.” (Jeremiah 17:12) And Esau is called first, as it says “And the first one emerged ruddy…” (Genesis 25:25) The Messiah is called first, as it says “The first one to Zion, behold, behold them…” (Isaiah 41:27) Let the Holy One, who is called first, come and build the Holy Temple which is called first, and exact retribution from Esau who is called first. And let the Messiah, who is called first, come in the first month, as it says “This month shall be to you the head of the months…” (Exodus 12:2)

2 ב

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, אָמַר לָהֶם אֲנִי וְאַתֶּם מַסְכִּים עַל מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל גּוֹמְרִין וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כג, לז): אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וגו', אַתֶּם בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹא בִּזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לְשֶׁעָבַר הָיָה בְּיָדִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי מְסוּרָה בְּיֶדְכֶם בִּרְשׁוּתְכֶם, אִם אֲמַרְתֶּם הֵן, הֵן. אִם אֲמַרְתֶּם לָאו, לָאו. מִכָּל מָקוֹם יְהֵא הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם בִּקַּשְׁתֶּם לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה, הֲרֵינִי מַשְׁלִים עִמָּכֶם, לְכָךְ כְּתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.

3 ג

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ד, יד): אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִים עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי לֵוִי, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ בְּאֵיזֶה דָּבָר לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיָה מוֹצֵא, עַד שֶׁמָּצָא זְכוּתוֹ שֶׁל משֶׁה וְשֶׁל אַהֲרֹן וְהִיא עָמְדָה לָהֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לִשָֹּׂא אִשָּׁה וּבָאוּ וְאָמְרוּ לוֹ עֲנִיָּה הִיא, אֵין לָהּ בָּעוֹלָם אֶלָּא שְׁנֵי נְזָמִים בִּלְבָד. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּיָּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ בִּזְכוּת משֶׁה וְאַהֲרֹן, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן.

4 ד

דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב, ח): קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, כְּשֶׁהָלַךְ משֶׁה וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל כָּךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות יג, ד): הַיּוֹם אַתֶּם יוֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, אָמְרוּ לוֹ הֵיכָן הוּא, אָמַר לָהֶם הֲרֵי עוֹמֵד, קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מַהוּ (שיר השירים ב, ח): מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵינָן נִגְאָלִין לְעוֹלָם, אֶלָּא לְמִי אֲנִי מִסְתַּכֵּל לַאֲבוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, ה): וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', בִּזְכוּת אֲבוֹתָם אֲנִי גּוֹאֲלָם. לְכָךְ כְּתִיב: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, וְאֵין הָרִים אֶלָּא אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה מַהוּ מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לָהֶם מַעֲשִׂים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ אֶלָּא בִּזְכוּת הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, טז): לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הֶהָרִים אֶלָּא הַזְּקֵנִים, שֶׁכֵּן בַּת יִפְתָּח אוֹמֶרֶת לְאָבִיהָ (שופטים יא, לז): וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים, וְכִי אֶל הֶהָרִים הָיְתָה הוֹלֶכֶת, אֶלָּא עַל הַזְּקֵנִים הִיא אוֹמֶרֶת, שֶׁהָלְכָה לְהַרְאוֹת לַזְּקֵנִים שֶׁהִיא בְּתוּלָה טְהוֹרָה, וּלְכָךְ כְּתִיב: מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים. דָּבָר אַחֵר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מַהוּ מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשִׂיתִי לְעֵשָׂו שֶׁיְהֵא מַעֲמִיד מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, לא): וְאֵלֶּה הַמְלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, אִם אֲנִי מֵנִיחַ לְעֵשָׂו שֶׁיְהֵא מַעֲמִיד מְלָכִים עוֹד, הֵיאַךְ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין, הֲרֵינִי מְדַלְּגָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן אַלּוּפִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לו, יג): אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְּנֵי עֵשָׂו. וְאֵין הָרִים אֶלָּא עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ו, א): וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים.

5 ה

בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, לָמָּה אֵינוֹ אוֹמֵר בְּמִצְרַיִם, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב בַּתּוֹרָה (דברים כד, יא): בַּחוּץ תַּעֲמֹד, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה כָּךְ, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא בְּמִצְרַיִם. וְכֵן אָמַר משֶׁה (שמות ט, כט): כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, גְּדוֹלָה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּבִמְקוֹם טִנֹּפֶת וּבִמְקוֹם טֻמְאָה בִּשְׁבִיל לְגָאֳלָן, מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁנָּפְלָה תְּרוּמָתוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, אוֹמֵר מָה אֶעֱשֶׂה, לְטַמֵּא אֶת עַצְמִי אִי אֶפְשָׁר, וּלְהָנִיחַ תְּרוּמָתִי אִי אֶפְשָׁר, מוּטָב לִי לְטַמֵא אֶת עַצְמִי פַּעַם אַחַת וְחוֹזֵר וּמִטַּהֵר, וְלֹא אֲאַבֵּד אֶת תְּרוּמָתִי. כָּךְ אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ תְרוּמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' וגו', הָיוּ בֵּין הַקְּבָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ל): כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת, וְאוֹמֵר (במדבר לג, ד): וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵיאַךְ אֲנִי גּוֹאֲלָן, לְהַנִּיחָן אִי אֶפְשָׁר, מוּטָב לֵירֵד וּלְהַצִּילָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ח): וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, כְּשֶׁהוֹצִיא קָרָא לְאַהֲרֹן וְטִהֵר אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, לג): וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ, (ויקרא טז, טז): וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ.

6 ו

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר, אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁל שֶׁבַח יֵשׁ כָּאן לְיִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד אַרְבַּע גָּלֻיּוֹת, שֶׁבְּאַרְבַּע גָּלֻיּוֹת שֶׁעָמְדוּ עַל יִשְׂרָאֵל לֹא כָּפְרוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּגָלוּת בָּבֶל מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר. נְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה מִשְׁתַּחֲוֶה לַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יד, יב): אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר. וְדָנִיֵּאל הָיָה שׁוֹחֵר וּמִתְפַּלֵּל לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו, יא): וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְעִלִּיתֵהּ נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. וְלָמָּה הָיָה שׁוֹחֵר וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיְרַחֵם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי יא, כז): שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן, וְנִמְצָא לָהֶם הָאֱלֹהִים בְּעֵת צָרָתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, יז): אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וגו'. וְכֵן מָצִינוּ כְּשֶׁהוּשְׁלַךְ דָּנִיֵּאל לְגֹב אֲרָיוֹת לֹא נִזּוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו, כג): אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה הוּשְׁלְכוּ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא נִזּוֹקוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, כז): וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן, אֶלָּא הֵאִירוּ לָעוֹלָם כַּשַּׁחַר שֶׁהוּא מֵאִיר לָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר. וְעָשׂוּ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְהַכִּיר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְקַלְּסוֹ, שֶׁכֵּן נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר כְּשֶׁיָּצְאוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִן הַכִּבְשָׁן (דניאל ג, כח): בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, (דניאל ג, כו): עַבְדוֹהִי דִּי אֱלָהָא עִלָּאָה. וְכֵן דָּרְיָוֶשׁ אָמַר כְּשֶׁנָּפַל דָּנִיֵּאל לְגוּב אֲרָיוֹת (דניאל ו, כז): לֶהֱוֹן זָיְעִין וְדָחֲלִין מִן קֳדָם אֱלָהֵהּ דִי דָנִיֵּאל דִּי הוּא אֱלָהָא חַיָּא, לְכָךְ כְּתִיב: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר. יָפָה כַלְּבָנָה, בְּגָלוּת מָדַי. אַתָּה מוֹצֵא בַּלַּיְלָה אִם אֵין הַלְּבָנָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ, הַחשֶׁךְ בָּעוֹלָם וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהַלֵּךְ אֲפִלּוּ תּוֹךְ הַמְּדִינָה, כֵּיוָן שֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֵית בָּרָקִיעַ הַכֹּל שְׂמֵחִין וּמְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, כָּךְ בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁגָּזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וּבָאָה אֶסְתֵּר וְהֵאִירָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח, טז): לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, לְכָךְ כְּתִיב: יָפָה כַלְּבָנָה, בְּגָלוּת מָדַי. וְאִם רְצוֹנְךָ לֵידַע שֶׁנִּדְמֵית אֶסְתֵּר לַלְּבָנָה, כְּשֵׁם שֶׁהַלְּבָנָה נוֹלְדָה לִשְׁלשִׁים יוֹם, כָּךְ אֶסְתֵּר אָמְרָה (אסתר ד, יא): וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם, לְפִיכָךְ יָפָה כַלְּבָנָה, בְּגָלוּת מָדַי. בָּרָה כַּחַמָּה בְּמַלְכוּת יָוָן, סַנֶּדְרִיאוּס אֵם אוּלִיאוּס חַמָּה שְׁמָהּ, וְהַשֶּׁמֶשׁ גִּבּוֹר נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ו): יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, בִּתְקוּפַת תַּמּוּז מִי יוּכַל לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ הַכֹּל בּוֹרְחִים מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ז): וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ. כָּךְ בְּמַלְכוּת יָוָן הַכֹּל בָּרְחוּ מִמֶּנּוּ וּמַתִּתְיָה הַכֹּהֵן וּבָנָיו עָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָרְחוּ מִפְּנֵיהֶם הָאֻכְלוּסִין שֶׁל יָוָן וְנֶהֶרְגוּ כֻּלָּן. וְכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם (יואל ד, י): כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי. וְאוֹמֵר (שופטים ה, לא): כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ ה' וגו', לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בָּרָה כַּחַמָּה. אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת בֶּאֱדוֹם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֲיֻמָּה, לְפִי שֶׁעוֹמֶדֶת בְּמַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֵימָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ז, ז): וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא. מַהוּ אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָלוֹת, אַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת יֵשׁ בָּרָקִיעַ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַשָּׁמַיִם יְכוֹלִין לַעֲמֹד חוּץ מִשְּׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת, כָּךְ אֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד חוּץ מִשְּׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, לה): אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים וגו'. אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָלוֹת, אֵין דְּגָלִים אֶלָּא צְבָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ב, ג): דֶּגֶל מַחֲנֵה, וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם. וְכֵן דִּגְלֵי הַשָּׁמַיִם הַמַּלְאָכִים, וְדִגְלֵי הָאָרֶץ יִשְׂרָאֵל. צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם, מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב יח, יח): וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים וגו'. צִבְאוֹת הָאָרֶץ, יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, מא): יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַאֲדוֹן שְׁנֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְשֵׁם שֶׁהַכֹּל יְרֵאִים מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִן הַמַּלְאָכִים, כָּךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיוּ יְרֵאִים מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח, י): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' וגו', לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָלוֹת, שֶׁדִּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל לַמַּלְאָכִים, בַּמַּלְאָכִים נֶאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ, וּבְיִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר (דברים כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם. הַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הַמַּלְאָכִים נִקְרְאוּ אֵשׁ, דִּכְתִיב (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט, וְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ כֵן, דִּכְתִיב (עובדיה א, יח): וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ. הַמַּלְאָכִים מִתְחַדְּשִׁין בְּכָל יוֹם וּמְקַלְּסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֵן חוֹזְרִין לִנְהַר אֵשׁ שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ וְשׁוּב הָאֱלֹהִים מְחַדְּשָׁן וּמַחֲזִירָן כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, כג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּקְעִין בַּעֲוֹנוֹת מִיֵּצֶר הָרָע שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפָן, וְחוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה, וְהָאֱלֹהִים בְּכָל שָׁנָה סוֹלֵחַ לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם וּמְחַדֵּשׁ לִבָּם לְיִרְאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כו): וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, לְכָךְ כְּתִיב: אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָלוֹת.

7 ז

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, מַה כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה (שמות יב, כב כג): וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנוּ, אֵלּוּ הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה', מוֹצְאִים אָנוּ מִתְּחִלָּה הָיָה הַמָּקוֹם מְבַקֵּשׁ לְכוֹנֵן הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה מוֹצֵא עַד שֶׁעָמְדוּ הָאָבוֹת, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת מְדִינָה, גָּזַר וְחִפְּשׂוּ מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ הַמְדִינָה, בָּא לִתֵּן הַיְסוֹד וְהָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים מִן הַתְּהוֹם וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְסוֹד, שׁוּב בָּא לִתֵּן אֶת הַיְסוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהָיוּ הַמַּיִם מְהַפְּכִים, עַד שֶׁבָּא בְּמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא שָׁם צֹר גָּדוֹל, אָמַר כָּאן אֲנִי קוֹבֵעַ אֶת הַמְּדִינָה עַל הַצֻּרִים הַלָּלוּ, כָּךְ מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְהָיָה הָאֱלֹהִים מְבַקֵּשׁ לְכוֹנֵן עוֹלָמִים וְלֹא הָיוּ הָרְשָׁעִים מַנִּיחִין, מַה כְּתִיב בְּדוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ (בראשית ד, כו): אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', עָלוּ הַמַּיִם וֶהֱצִיפוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ט): עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וגו'. וְכֵן דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ רְשָׁעִים, מַה כְּתִיב בָּהֶם (איוב כב, יז): הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, עָלוּ הַמַּיִם וְלֹא הִנִּיחוּ לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַיְסוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב, טז): וְנָהָר יוּצַק יְסוֹדָם, וּכְתִיב (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הָאָבוֹת וְזָכוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אֵלּוּ אֲנִי מְכוֹנֵן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ח): כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, (במדבר כג, ט): הֶן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, מַהוּ הֶן, כָּל הָאוֹתִיּוֹת מִזְדַּוְּגִין חוּץ מִשְּׁתֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, כֵּיצַד א"ט הֲרֵי י, ב"ח הֲרֵי י, ג"ז הֲרֵי י, ד"ו הֲרֵי י, נִמְצָא ה לְעַצְמָהּ. וְכֵן הָאוֹת הַנ' אֵין לָהּ זוּג י"צ הֲרֵי ק, כ"פ הֲרֵי ק, ל"ע הֲרֵי ק, מ"ס הֲרֵי ק, נִמְצָא נ' לְעַצְמָהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן יְכוֹלִין לְהִזְדַּוֵּג עִם כָּל הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא לְעַצְמָן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין לְהִדָּבֵק עִם כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַקַּדְמוֹנִים אֶלָּא לְעַצְמָן מְפֹרָשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ שׂוֹנֵא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת וּלְבַטֵּל אֶת הַמִּילָה אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵן נֶהֱרָגִים וְאֵין מִתְעָרְבִים בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ט): הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל שׂוֹנֵא וְכָל אוֹיֵב שֶׁיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה אֲנִי הוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, כד): הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם. מִכָּן אַתָּה לָמֵד אַתָּה מוֹצֵא בָּא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. בָּא סִיסְרָא וַהֲרָגוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד, טו): וַיָּהָם ה' אֶת סִיסְרָא, וְכֵן כָּל אוֹיְבֵיהֶם. וְכֵן בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם (שמות יב, כב): וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ וגו', הֵם בְּבָתֵּיהֶם וְהוּא הוֹרֵג אֶת אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כג): וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, אַף אַתֶּם עֲשׂוּ אוֹתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים.

8 ח

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן וְהִשְׁלִיטוֹ עַל כָּל נְכָסָיו, וְאָמַר הַבֵּן לְאָבִיו אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן לִי הַכִּסֵּא שֶׁלְךָ הֵיאַךְ הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה מְחַבְּבֵנִי, אֶלָּא כְּשֶׁתִּתֵּן לִי מְקוֹם הַכִּסֵּא שֶׁלְךָ הַכֹּל נוֹתְנִין לִי קִלּוּס, כָּךְ נָתַן הָאֱלֹהִים לְאַבְרָהָם הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יז): וַה' אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, כֵּיוָן שֶׁנָּתַן לוֹ הַכֹּל אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה נוֹתֵן לִי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ ת"ק אַמָּה עַל ת"ק אַמָּה לֹא נָתַתָּ לִי כְּלוּם, וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח, כב): וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע אַבְרָהָם כֵּן, מָה אָמַר (תהלים ס, ח): אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעֱלֹזָה.

9 ט

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן וְעָשָׂה יוֹם טוֹב, וְנִשְׁבָּה אוֹתוֹ הַבֵּן וְעָשָׂה שָׁם זְמַן מְרֻבֶּה, אַחַר זְמַן נִפְדָה אוֹתוֹ הַבֵּן וְעָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ יוֹם גֶּנוּסְיָא, כָּךְ עַד שֶׁלֹא יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם הָיוּ מוֹנִים לַשִּׁעְבּוּד, מִשֶּׁיָּרְדוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ שָׁם, עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסִּים וְנִפְדוּ, הִתְחִילוּ מוֹנִין לֶחֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים.

10 י

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, מד מה): וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת וגו' בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו, הֵבִיא הָאֱלֹהִים הַמַּכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים, (תהלים קה, כח): שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, הִתְחִיל מְשַׁלְשֵׁל וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמִצְרַיִם. (תהלים קה, לח): שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ הַכֹּל מְכַבְּדִין אוֹתוֹ עַד כַּמָּה הָיוּ מְכַבְּדִין אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיוּ מְבִיאִין לוֹ דּוֹרוֹנוֹת וֵאלֹהֵיהֶן עִמָּהֶן, כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְהָיוּ מְבִיאִין לוֹ דּוֹרוֹנוֹת וֵאלֹהֵיהֶן עִמָּהֶן, וְאַחַר כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן בָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ה, א): וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן וגו'. הוֹצִיא הַנִּמּוֹסִין וּפִשְׁפֵּשׁ בָּהֶם וְלֹא מָצָא שָׁם אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה, מָשָׁל לְעֶבֶד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִם רַבּוֹ וכו' כְּדִלְעֵיל, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַי וְקַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה י, י): וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מָשָׁל לְעָנִי שֶׁהָיָה בַּמְדִינָה וְהָיָה עוֹמֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלֹא הִרְגִּישׁ, כְּשֶׁנָּגְעָה הַמַּכָּה בְּגוּפוֹ הִתְחִיל מַרְגִּישׁ וְאָמַר אֵין כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כָּךְ הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים וְלֹא הִרְגִּישׁ פַּרְעֹה, כֵּיוָן שֶׁנָּגְעָה בְּגוּפוֹ הִתְחִיל מַרְגִּישׁ וְצוֹוֵחַ (שמות ט, כז): ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים, וְכִי לֹא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהַצִיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרַיִם בַּמַּכָּה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (איוב יב, כג): מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם, וּכְתִיב (איוב יב, כד): מֵסִיר לֵב רָאשֵׁי עַם הָאָרֶץ, וּמַהוּ כֵּן, שֶׁאָמַר: ה' הַצַּדִּיק, כְּשֶׁהָיוּ הַמַּכּוֹת בָּאוֹת לֹא הָיוּ בָּאוֹת אֶלָּא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַאֲפִלּוּ הוּרַד שָׁמָּה הַמַּכָּה וְנִכְנֶסֶת בָּהּ כְּמוֹ לוּז, הָיָה הַמַּכָּה מְמַלֵּא אֶת כֻּלָּהּ וְלֹא הָיְתָה נוֹגַעַת בְּשָׂדֶה אַחֶרֶת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיה כו, י): כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ וגו', מָשָׁל לְמָה הָיְתָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דּוֹמָה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת אֲהוּבָה נְתוּנָה בְּעֵבֶר הַנָּהָר, פָּשַׁט הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ וְהֶעֱבִירָהּ וְהוֹשִׁיבָהּ בַּקָּרוֹנִין שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, ב): מַה יָּפוּ פְּעָמַיִךְ, (שיר השירים ו, יב): לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב, (תהלים עח, כז): וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר, (תהלים קו, ט): וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת, (שמות יג, כא): וַה' הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, הַכֹּל בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מב מד): כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, לָמָּה, (תהלים קה, מה): בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ.

11 יא

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהוֹצִיא אֶת בְּנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, אָמַר עֲשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם טוֹב כָּל הַיָּמִים שֶׁבּוֹ יָצָא בְּנִי מֵחשֶׁךְ לְאוֹר, מֵעֹל בַּרְזֶל לְחַיִּים, מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. כָּךְ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מִבֵּית הָאֲסוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ז): מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, יד): וַיּוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. מֵעֹל בַּרְזֶל לְעֹל תּוֹרָה, מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, לד): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. לְכָךְ קָבַע לָהֶם שִׂמְחָה שֶׁהוּא נִפְרָע מֵאוֹיְבֵיהֶם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ד): וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ.

12 יב

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לִי וְלָכֶם הִיא הַגְּאֻלָּה, כִּבְיָכוֹל אֲנִי נִפְדֵיתִי עִמָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ז, כג): אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו, וְקִבְעוּ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לִי וְלָכֶם, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה דַּם הַפֶּסַח וּמְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּתְהֵא שִׂמְחַתְכֶם שְׁלֵמָה, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא עָנִי. שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה, שֶׂה, בִּשְׁבִיל (בראשית כב, ח): אֱלֹהִים יִרְאֶה לוֹ הַשֶֹּׂה וגו'. תָּמִים, לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. זָכָר, שֶׁהוּא הוֹרֵג כָּל בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם וְחָס עַל בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי הוֹרֵג הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַשְּׁבִי וְהַשִּׁפְחָה, כָּךְ רְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לִטֹּל מִכָּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם רוֹצִים וְיִהְיוּ מְשַׁמְרִין אוֹתוֹ, שֶׁהוּא לָכֶם שִׂמְחָה [נסחה אחרת: שמירה] גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. וְשַׁחֲטוּ אוֹתוֹ, אַתֶּם שׁוֹחֲטִים פֶּסַח וַאֲנִי שׁוֹחֵט בְּכוֹרִים. וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְזוּזֹת, שֶׁאֲנִי פּוֹסֵחַ וּמֵגֵן עֲלֵיכֶם. וְיִהְיוּ זְהִירִין בּוֹ, שֶׁבַּלַּיְלָה הוּא נֶאֱכָל, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ, בִּשְׁבִיל אַבְרָהָם שֶׁהִצַּלְתִּיו מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וּמַצּוֹת, בִּשְׁבִיל שָׂרָה שֶׁעָשְׂתָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עֻגוֹת וְלֹא טָעֲמוּ לֶחֶם. מְרֹרִים, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּרְדְּפוּ בָּנָיו בְּמִצְרַיִם כָּךְ רְדָפוֹ עֵשָׂו. וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, כְּשֵׁם שֶׁאֵינִי מְשַׁיֵּר נְשָׁמָה בִּבְכוֹרֵי מִצְרַיִם, כָּךְ לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנוּ עַד בֹּקֶר. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְבָנָיו הֱיוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי דָן דִּינֵי נְפָשׁוֹת וּמְחַיֵּב, הַקְרִיבוּ לִי דּוֹרוֹן שֶׁאִם תַּעֲלוּ לְפָנַי לַבִּימָה שֶׁאַעֲבִיר אִילוֹגִין שֶׁלָּכֶם לְאַחֵר. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֲנִי מִתְעַסֵּק וּמוֹדִיעַ אֲנִי הֵיאַךְ אֲנִי חָס עֲלֵיכֶם בְּרַחֲמִים בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, וַאֲנִי מְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם, שֶׁהָעֲבָרָה שֶׁאֲנִי עוֹבֵר קָשָׁה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָבַרְתִּי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכֵן יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר (תהלים ט, י): וִיהִי ה' מִשְׁגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.

13 יג

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְדוּכוֹס שֶׁזָּרְקוּ לוֹ הַלִּגְיוֹנוֹת פּוֹרְפִּירָא, מֶה עָשָׂה פּוֹנֶה לֻפָּס וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁטַר וּמוֹצִיא הַלִּגְיוֹנִין וְהִיא נִקְרֵאת רֹאשׁ לְמַלְכוּתוֹ. כָּךְ לְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת מָלַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, פּוֹנֶה לֻפָּס, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, ח): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה, וְשָׂרַף אֶת הַשְּׁטַר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, מ): וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם, וּמוֹצִיא לִגְיוֹנִין, וְהִיא נִקְרֵאת רֹאשׁ לְמַלְכוּתוֹ, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ.

14 יד

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מיכה ו, ד): וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים מג, ג): שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, זֶה משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, ח): וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ, וְכֵן כְּתִיב (מלאכי ב, ו): תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ. וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אָמַר משֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, יא): מִי אָנֹכִי, וְכִי כָּךְ הִבְטַחְתָּ לַאֲבוֹתָם שֶׁבְּיַד בָּשָׂר וָדָם אַתָּה מוֹצִיא בְּנֵיהֶם, וּמִי אָנֹכִי שֶׁאֵלֵךְ (שמות ג, יא): וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִי אֲנִי הוּא אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית טו, יד): דָּן אָנֹכִי, שֶׁאַתָּה מְשַׁלְּחֵנִי לְגָאֳלָן, לֹא כָּךְ הִבְטַחְתָּ לְאַבְרָהָם וְאָמַרְתָּ לוֹ (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לְיַעֲקֹב (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה, וְלִי אַתָּה אוֹמֵר: מִי אָנֹכִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ אֲנִי יוֹרֵד וּמַצִּילָן, אִשָּׁה אַחַת יָרְדָה לְמִצְרַיִם וּבִשְׁבִילָהּ יָרַדְתִּי וְהִצַּלְתִּי אוֹתָהּ, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל פַּרְעֹה לְשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, ז): וַיְנַגַע ה' אֶת פַּרְעֹה, וּמַה בִּשְׁבִיל אִשָּׁה אַחַת יָרַדְתִּי, בִּשְׁבִיל שִׁשִּׁים רִבּוֹא אֲנָשִׁים וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נָשִׁים וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא בָּנִים, אֵינִי יוֹרֵד וּמַצִּילָן, אֶלָּא לְכוּ אַתֶּם תְּחִלָּה וְהוֹדִיעוּ לְבָנַי שֶׁאֲנִי גוֹאֲלָן, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מַצִּיל אוֹתָן, לְכָךְ כְּתִיב: שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי, לְכָךְ אָמַר: וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם.

15 טו

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, כו): שָׁלַח משֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל נָגַף אֶת הַבְּכוֹרוֹת וֶאֱלוֹהוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, ה): וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְכֵן (במדבר לג, ד): וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים, כֵּיוָן שֶׁנָּגַף אוֹתָם בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת מֶה עָשׂוּ, נָטְלוּ בְּנֵיהֶם וְהִטְמִינוּם בְּבָתֵּי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה הַמִּצְרִים מְבַקְּשִׁין וּמְחַזְּרִין הֵיאַךְ לִבְרֹחַ מִן הַנֶּגֶף וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִין, לָמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב יא, כ): וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, רְשָׁעִים אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט, כז): וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים, מִי גָרַם לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ לוֹקִים כָּל מַכָּה וּמַכָּה, עַל שֶׁהָיוּ בּוֹטְחִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכָּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם עִמָּהֶם, מִי שֶׁהָיָה שֶׁל עֵץ הָיָה נִרְקָּב, שֶׁל אֶבֶן הָיָה נָמֵס, שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחשֶׁת הִתִּיכָן כְּשֵׁם שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג, ד): וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים, וְכָל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁבָּעוֹלָם אָבְדוּ חוּץ מִבַּעַל צְפֹן שֶׁלָּהֶם, לָמָּה, בִּשְׁבִיל לְהַטְעוֹתָן, לְכָךְ כְּתִיב (איוב יב, כג): מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם. וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר (ישעיה מג, טז יז): הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ, הַמּוֹצִיא רֶכֶב וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז, כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות יד, ב): וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירוֹת, (שמות יד, ג): וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ, קָרָא לְכָל חֲיָלוֹתָיו וְאָמַר לָהֶם אִי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבַּעַל צְפֹן כָּנַס עַל יִשְׂרָאֵל כָּל הָאֲרָיוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו, כג): שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא, מִיָּד שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם יָרַד לְאַבְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, י): וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, פַּרְעֹה נוֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא מִצְרַיִם, זֶה הַשַֹּׂר שֶׁלָּהֶן, מִיָּד (שמות יד, י): וַיִּירְאוּ מְאֹד, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות יד, יג): אַל תִּירָאוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות יד, כו): נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם, מִיָּד (שמות יד, כז): וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ. (שמות יד, כז): וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מִצְרַיִם נָסִים אַחֲרֵיהֶם, וְכִי יֵשׁ אָדָם בּוֹרֵחַ מִן הַבְּרִיָה וְנָס לִקְרָאתוֹ, אֶלָּא שֶׁהִטְעָה אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִין הֵיכָן לָנוּס וְהָיוּ נָסִים לִקְרָאתוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁתַּקְעוּ תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, כז): וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת (איוב יא, כ): וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה וּמָנוֹס אָבַד מִנְּהֶם, וְעַל בַּעַל צְפוֹן שֶׁבָּטְחוּ עָלָיו, נֶאֱמַר (איוב יא, כ): וְתִקְוָתָם מַפַּח נָפֶשׁ. וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּכָּנְסוּ כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מְבִיאִין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם שֶׁיַּצִּילוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ד, ה): כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכֵיוָן שֶׁבָּאִין מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בָּהֶם, מַתִּיכָן, וְהֵן רוֹאִין וּמִתְבַּיְּשִׁין וְהֵם מַשְׁלִיכִין אוֹתָם וְהוֹלְכִין וּמַטְמִינִים עַצְמָן בִּמְעָרוֹת וּבִסְלָעִים. וְכֵן יְשַׁעְיָה אוֹמֵר (ישעיה ב, יב): כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם, אֵלּוּ הַטְּיוּסִין שֶׁלָּהֶם, (ישעיה ב, יח): וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. וּמָה הֵן עוֹשִׂין הוֹלְכִין וּמַטְמִינִים עַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ב, יט): וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צוּרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר, וּכְתִיב (ישעיה ב, כ): בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרְחִים אַתֶּם רְאוּ מַה הִכְתַּבְתִּי (עמוס ט, ג): וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ, חִיאֵל שֶׁנִּטְמַן בַּבַּעַל בְּהַר הַכַּרְמֶל שֶׁזָּרַק אֵשׁ בָּעֵצִים לֹא נְגַפְתִּיו (עמוס ט, ג): וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי, וְאוֹמֵר (עמוס ג, ב): אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל. אוֹתָהּ שָׁעָה (איוב יא, ב): וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה, אֲבָל הַצַּדִּיקִים עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (משלי יח, י): מִגְדַל עֹז שֵׁם ה'.

16 טז

דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה בְּמִצְרַיִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפְחָא מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָיְתָה מְקַטְרֶגֶת לַמֶּלֶךְ, נְתָנָהּ בַּפִּילָקִי וְהָלַךְ לוֹ, הָיָה עִמָּהּ הַמֶּלֶךְ בַּפִּילָקִי אָמְרוּ לוֹ מָה אִכְפַּת לָךְ, אָמַר לָהֶם כָּל הַיָּמִים שֶׁאֲנִי עִמָּהּ אֵינָהּ נוֹטֶלֶת שֵׁם רָע, כָּךְ נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְנִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מו, ד): אָנֹכִי אֵרֵד עִמְךָ מִצְרַיְמָה, וְכֵן בְּבָבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד): לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה, וְכֵן בְּמָדַי, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מט, לח): וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם, וְאֵין עֵילָם אֶלָּא מָדַי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא, ב): עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי, בְּיָוָן הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, יד): וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל כָּךְ לָמָּה, אָמַר לָהֶם כָּל הַיָּמִים שֶׁאֲנִי עִמָּהֶם אֵין נוֹטְלִין שֵׁם רָע, בְּמִצְרַיִם הָיִיתִי עִמָּהֶם וְנִמְצֵאת שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, יב): גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה. בְּבָבֶל הָיִיתִי עִמָּהֶם וְנִמְצֵאת שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ג, יז): הֵן אִיתַי אֱלָהָנָא דִי אֲנַחְנָא פָלְחִין. בְּמָדַי הָיִיתִי עִמָּהֶם וְנִמְצֵאת שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, ב): וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. בְּיָוָן לֹא כָּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בֶּאֱדוֹם אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֹאמַר הֵן מִי יֹאמַר לָאו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מָשָׁל לְעָשִׁיר שֶׁיָּצָא בִּשְׁעַת הַקָּיִץ, הָיוּ אֲנָשִׁים אוֹמְרִים בַּגֹּרֶן הוּא, מֶה עָשָׂה, נִכְנַס וּבְיָדוֹ פְּרָכִיל שֶׁל עֲנָבִים, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁבָּא מִן הַכֶּרֶם. כָּךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אָמְרוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל הֵיכָן אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, לז): אֵי אֱלֹהֵימוֹ, (ישעיה מז, ח): וְעַתָּה שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲדִינָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח וגו', מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהּ (דברים לב, מב): אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם, וְלֹא זֹאת בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁעָתִיד לְדָרְכָן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי, וְהוּא עָתִיד לִדְרֹךְ בְּמִנְעָלוֹ לְכָל גְּדוֹלֵי אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס, י): עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי.

17 יז

דָּבָר אַחֵר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁמָּצָא נָחָשׁ וְרָצַץ אֶת רֹאשׁוֹ בְּאֶבֶן וְחָתַךְ אֶת זְנָבוֹ וּמֵעַכְשָׁו מַהוּ טוֹב, כָּךְ הַמִּצְרִיִּים עָמְדוּ וְשִׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר, וְכֵן אֱדוֹם, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, פָּרַע מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, וּבֶאֱדוֹם כְּתִיב (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי, אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֱדוֹם, (דניאל ט, טז): יְרוּשָׁלָיִם וְעַמְךָ לְחֶרְפָּה לְכָל סְבִיבֹתֵינוּ, וְאֵין אַתָּה פּוֹדֶה אוֹתָנוּ, אָמַר לָהֶן הֵן. אָמְרוּ לוֹ הִשָּׁבַע לָנוּ, וְנִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁכְּשֵׁם שֶׁפָּדָה אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם כָּךְ הוּא יִפְדֶה אוֹתָנוּ מֵאֱדוֹם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ גְדוֹלֵי הָעָם רוֹאִין קָטָן מִיִּשְׂרָאֵל וּמִתְאַוִּין לִכְרֹעַ לְפָנָיו בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם שֶׁכָּתוּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ז): כֹּה אָמַר ה' גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד משְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ, מָשָׁל לְעֵץ נָאֶה שֶׁהָיָה נָתוּן בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, נִכְנַס פְּרוֹסְבִּיטוּס לִרְחֹץ הוּא וְכָל עֲבָדָיו, וְדָשׁוּ אֶת הָעֵץ וְכָל הַפַּגָאנִים וְכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן מִתְאַוִּים לִפְסֹעַ עָלָיו, לְאַחַר יָמִים שָׁלַח פְּרוֹטוֹמוֹ שֶׁלּוֹ לְאוֹתָהּ מְדִינָה שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ אִיקוֹנִין וְלֹא מָצָא עֵץ חוּץ מֵאוֹתוֹ שֶׁהָיָה בַּמֶּרְחָץ, אָמְרוּ הָאֻמָּנִין לַשִּׁלְטוֹן אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהַעֲמִיד הָאִיקוֹנִין הָבֵא אֶת הָעֵץ שֶׁיֵּשׁ בַּמֶּרְחָץ שֶׁאֵין לְךָ טוֹב מִמֶּנּוּ, הֱבִיאוּהוּ וְתִקְנוּ אוֹתוֹ כָּרָאוּי וּנְתָנוּהוּ בְּיַד צַיָּר וְצִיֵּר אֶת הָאִיקוֹנִין עָלָיו וְהֶעֱמִידָהּ בְּתוֹךְ הַפָּלָטִין, בָּא הַשִּׁלְטוֹן וְכָרַע לְפָנֶיהָ, וְכֵן דּוּכוֹס וְכֵן אִפַּרְכּוּס וְכֵן הַפְּרוֹפִיסְטוֹן וְכֵן הַלִּגְיוֹנוֹת וְכֵן דִּימוּס וְכֵן כֻּלָּם, אָמְרוּ לָהֶן אוֹתָן הָאֻמָּנִין אֶתְמוֹל הֱיִיתֶם מְדַיְּשִׁין אֶת הָעֵץ הַזֶּה בַּמֶּרְחָץ וְעַכְשָׁו אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו. אָמְרוּ לָהֶם אֵין אָנוּ כּוֹרְעִים לְפָנָיו בִּשְׁבִילוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל פְּרוֹטוֹמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהִיא חֲקוּקָה עָלָיו. כָּךְ אוֹמְרִים אַנְשֵׁי גוֹג, עַד עַכְשָׁו הָיִינוּ עוֹשִׂים בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי, וְעַכְשָׁו לְיִשְׂרָאֵל אָנוּ מִשְׁתַּחֲוִים. אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן בִּשְׁבִיל שְׁמִי שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ז): לְמַעַן ה' אֲשֶׁר נֶאֱמָן, וְכֵן משֶׁה אוֹמֵר (דברים כח, י): וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וגו'. וּכְשֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיָה נוֹטֵל הַפַּנָּס וּמְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג, כא): וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וְכֵן הוּא עָתִיד כְּשֶׁיּוֹצִיאֵם מֵאֱדוֹם, שֶׁכֵּן אָמַר יְשַׁעְיָה (ישעיה נב, יב): כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב (ישעיה מב, ט): הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וגו', לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב: מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה.

18 יח

דָּבָר אַחֵר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בִּשְׁבִיל מִי נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, מָשָׁל לְבֶן בַּיִת שֶׁנִּתְפַּס עַל יְדֵי בַּעַל מְלַאכְתּוֹ וְנֶחְבָּשׁ, אָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ אַל תִּירָא אֲנִי בָּא וּמוֹצִיאֶךָ, שָׁלַח עַבְדּוֹ לְהוֹצִיא וְלֹא רָצָה הַפּוּנְדָּקִי לְשַׁלְּחוֹ, אָמַר יָפֶה עָשָׂה הַפּוּנְדָּקִי, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אֲנִי מוֹצִיאוֹ וְלֹא פְקַדְתִּיו, שֶׁאֲנִי מְשַׁלֵּחַ אֶת עַבְדִּי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם עֲתִידִין הֵן בָּנֶיךָ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּמִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי גוֹאֲלָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, וּכְתִיב (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה לְגָאֳלָן וְלֹא רָצָה פַרְעֹה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּרָאוּי עָשָׂה פַרְעֹה, כִּי אֲנִי אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם דָּן אָנֹכִי, וְכִי משֶׁה אָנֹכִי, אוֹ אַהֲרֹן אָנֹכִי, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא (תהלים פא, יא): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

19 יט

דָּבָר אַחֵר, בִּשְׁבִיל מִי נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמִצְרַיִם בִּשְׁבִיל משֶׁה, אָמַר רַבִּי נִסִּים מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁהָיָה לוֹ גִּנָּה שֶׁל תְּאֵנִים וּבְאוֹתָהּ גִּנָּה הָיָה בֵּית הַפְּרָס, בִּקֵּשׁ לֶאֱכֹל תְּאֵנִים אָמַר לְאֶחָד לֵךְ אֱמֹר לָאָרִיס שֶׁבַּעַל הַגִּנָּה אוֹמֵר לְךָ שֶׁתָּבִיא לוֹ שְׁתֵּי תְאֵנִים, הָלַךְ וְאָמַר לוֹ כָּךְ, הֵשִׁיבוֹ הָאָרִיס מִי הוּא בַּעַל הַגִּנָה, לֵךְ לִמְלַאכְתֶּךָ. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן אֲנִי אֵלֵךְ לַגִּנָּה, אָמְרוּ לוֹ לְמָקוֹם טָמֵא אַתָּה הוֹלֵךְ, אָמַר לָהֶם אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם מֵאָה טֻמְאוֹת הוֹלֵךְ אֲנִי וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ שְׁלוּחִי. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות ג, י): לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, הָלַךְ, וְאָמַר לוֹ (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', (שמות ה, ד): לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלֵךְ לְמִצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה יט, א): מַשָֹּׂא מִצְרָיִם. אָמְרוּ לוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְמִצְרַיִם אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם טֻמְאָה, אָמַר לָהֶם אֵלֵךְ וְלֹא יִתְבַּיֵּשׁ שְׁלוּחִי משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר.

20 כ

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, לְפִי שֶׁקִּדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ בִּשְׁלשָׁה, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן אֲנִי וְאַתֶּם נְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, אֲבָל עִבּוּר הַשָּׁנָה בַּעֲשָׂרָה זְקֵנִים, כְּשֶׁהָיוּ רַבּוֹתֵינוּ נִכְנָסִים לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה נִכְנָסִים עֲשָׂרָה זְקֵנִים בְּקִיאִים לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאַב בֵּית דִּין עִמָּהֶם, וְנוֹעֲלִין אֶת הַדְּלָתוֹת וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר כָּל הַלַּיְלָה, בַּחֲצִי הַלַּיְלָה אוֹמְרִים לְאַב בֵּית דִּין, מְבַקְּשִׁים אָנוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת שְׁלשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, גּוֹזֵר אַתְּ עִמָּנוּ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁדַּעְתְּכֶם אַף אֲנִי עִמָּכֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא אוֹר מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וּבָא לִפְנֵיהֶם וְהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁנִּתְרַצָּה לָהֶם הָאֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיב, ד): זָרַח בַּחשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים, מַה שֶּׁהֵן גּוֹזְרִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְכִּים עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נז, ג): אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַבְּרִיּוֹת גּוֹזְרִין וְהוּא מַסְכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כג, ג): צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים. וּמִנַּיִן לְהִתְוָעֵד בַּעֲשָׂרָה זְקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ז, יט): הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר. וְכֵן בִּימֵי שְׁלֹמֹה כְּשֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה מְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנָה הָיָה מַכְנִיס שִׁבְעָה זְקֵנִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כו, טז): חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם. מַהוּ חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו, שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה תּוֹפֵס פִּיו שֶׁלֹא לְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְכָךְ הוּא אוֹמֵר (משלי כג, א): כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְאוֹמֵר (משלי כג, ב): וְשַׂמְתָּ סַכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה, וְהָיָה שָׁם שְׁלֹמֹה וְנָתָן הַנָּבִיא וְגָד הַחוֹזֶה, הֲרֵי עֲשָׂרָה.

21 כא

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה מב, ט): הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, וְכִי יֵשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא חֲדָשׁוֹת, וְהָא כְתִיב (קהלת א, ט): מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, אֶלָּא מוֹצְאִין אָנוּ עֲשָׂרָה דְבָרִים עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא עָתִיד לְהָאִיר לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, יט): לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וְכִי יָכוֹל אָדָם לְהַבִּיט בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לַשֶּׁמֶשׁ, מֵאִיר אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה חֶלְקֵי אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם, וַאֲפִלּוּ אָדָם חוֹלֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר לַשֶּׁמֶשׁ וּמְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, כ): וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. הַשְּׁנִיָּה, מוֹצִיא מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם וּמְרַפֵּא בָּהֶם כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, ט): כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִשְׁרֹץ אֶל כָּל אֲשֶׁר יָבוֹא שָׁם נַחֲלַיִם יִחְיֶה וגו'. הַשְּׁלִישִׁית, עוֹשֶׂה הָאִילָנוֹת לִתֵּן פֵּרוֹתֵיהֶן בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, וְיִהְיֶה אָדָם אוֹכֵל מֵהֶם וּמִתְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, יב): וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה וגו' לֶחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, הָרְבִיעִית, שֶׁהֵם בּוֹנִים כָּל עָרִים הֶחֳרָבוֹת, וְאֵין מָקוֹם חָרֵב לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ סְדוֹם וַעֲמוֹרָה נִבְנוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, נה): וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְנָה לְקַדְמָתָן. הַחֲמִישִׁית, שֶׁהוּא בּוֹנֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּאֶבֶן סַפִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יא): הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ, וּכְתִיב (ישעיה נד, יב): וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וְאוֹתָן אֲבָנִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ, וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בָּאִין וְרוֹאִין בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גּוֹיִם לְאֹרֵךְ. הַשִּׁשִּׁית (ישעיה יא, ז): וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה. הַשְּׁבִיעִית, שֶׁהוּא מֵבִיא כָּל הַחַיּוֹת וְכָל הָעוֹפוֹת וְכָל הָרְמָשִׂים וְכוֹרֵת עִמָּם בְּרִית וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, כ): וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית בַּיּוֹם הַהוּא עִם חַיַּת הַשָֹּׂדֶה וְעִם עוֹף הַשָּׁמַיִם. הַשְּׁמִינִית, שֶׁאֵין עוֹד בְּכִי וִילָלָה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, יט): וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה. הַתְּשִׁיעִית, אֵין עוֹד מָוֶת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כה, ח): בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר. הָעֲשִׂירִית, שֶׁאֵין עוֹד לֹא אֲנָחָה לֹא אֲנָקָה וְלֹא יָגוֹן, אֶלָּא הַכֹּל שְׂמֵחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לה, י): וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.

22 כב

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ, הַרְבֵּה מַעֲשִׂים כָּתַב משֶׁה בַּתּוֹרָה סְתוּמִים עָמַד דָּוִד וּפֵרְשָׁם, אָנוּ מוֹצְאִין מִמַּעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית מִשֶּׁבָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בָּרָא הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאַחַר כָּךְ (בראשית א ג): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר. וְדָוִד פֵּרְשׁוֹ מֵאַחַר שֶׁבָּרָא אוֹר בָּרָא שָׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה, וְהָדַר (תהלים קד, ב): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה, הֲרֵי לָמַדְנוּ מִשֶּׁבָּרָא אוֹר בָּרָא שָׁמָיִם. שְׁלשָׁה בְּרִיּוֹת קָדְמוּ אֶת הָעוֹלָם, הַמַּיִם וְהָרוּחַ וְהָאֵשׁ. הַמַּיִם הָרוּ וְיָלְדוּ אֲפֵלָה, הָאֵשׁ הָרָה וְיָלְדָה אוֹר, הָרוּחַ הָרָה וְיָלְדָה חָכְמָה, וּבְשֵׁשׁ בְּרִיּוֹת אֵלּוּ הָעוֹלָם מִתְנַהֵג, בָּרוּחַ, בַּחָכְמָה, וּבָאֵשׁ, וּבָאוֹר, וּבַחשֶׁךְ, וּבַמָּיִם. לְפִיכָךְ דָּוִד אָמַר (תהלים קד, א): בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, אָדָם רוֹאֶה עַמּוּד נָאֶה אוֹמֵר בָּרוּךְ הַמַּחְצָב שֶׁנֶּחְצַב מִמֶּנּוּ. נָאֶה הָעוֹלָם, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁחֲצָבוֹ וּבְרָאוֹ בְּדָבָר, אַשְׁרֶיךָ הָעוֹלָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלַךְ [המליך] בָּךְ. בָּשָׂר וָדָם צָר אִיקוּנִין שֶׁלּוֹ עַל הַטַּבְלָא שֶׁל עֵץ, הַטַּבְלָא גְדוֹלָה מִצּוּרָתוֹ, הָאֱלֹהִים יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ הוּא גָדוֹל וְאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה. הָעוֹלָם קָטָן וְהוּא גָּדוֹל מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כו, ד): כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר צוּר עוֹלָמִים, שְׁנֵי עוֹלָמִים עָלָיו אֵינָן חֲשׁוּבִין כְּלוּם, לְכָךְ נֶאֱמַר: ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאֹד, מִשֶּׁעָטַף אֶת הָאוֹר חָזַר וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ב): עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּׂלְמָה וגו'. בָּשָׂר וָדָם מִשֶּׁבּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת הוּא בּוֹנֶה אֶת הָעֲלִיָּה, הָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן, מִשֶּׁמָּתַח מַעֲזִיבָה בָּנָה עֲלִיָּה, וּמִשֶּׁבָּנָה עֲלִיָּה הֶעֱמִיד אוֹתָן עַל אֲוִיר הָעוֹלָם עַל בְּלִימָה, וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין מַרְכְּבוֹתָיו עֲנָנִים, וְאַחַר כָּךְ הָאִסְטִיס שֶׁלּוֹ עַל סְעָרָה. וּמִי מוֹדִיעֲךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, דָּוִד, שֶׁהוּא פֵּרַשׁ מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, לְהוֹדִיעַ לְבָאֵי עוֹלָם גְּבוּרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ, לֹא בִנְחשֶׁת וְלֹא בְבַרְזֶל אֶלָּא בִּגְזוּזְטְרָאוֹת שֶׁל מָיִם, וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הָעֲלִיּוֹת, לֹא בְאֶבֶן וְלֹא בְגָזִית אֶלָּא רְכָסִים שֶׁל מָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו. בָּשָׂר וָדָם עוֹשֶׂה סַרְגְּלָא שֶׁלּוֹ חֲזָקָה שֶׁתִּשָֹּׂא כָּל מַשָֹּׂאוֹ, וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּבַרְזֶל בִּנְחשֶׁת וּבְכֶסֶף וּבְזָהָב, וְהָאֱלֹהִים יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ הֶעָנָן אֵין בּוֹ מַמָּשׁ וְעוֹשֶׂה סַרְגְּלִין שֶׁלּוֹ עָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הַשָֹּׂם עָבִים רְכוּבוֹ. בָּשָׂר וָדָם אִם הָיָה לְפָנָיו דֶּרֶךְ שֶׁל שְׁקִיעָה מְהַלֵּךְ הוּא עַל אֲבָנִים שֶׁהֵם קָשִׁים, וְהָאֱלֹהִים אֵינוֹ כֵן אֶלָּא עוֹזֵב אֶת הֶעָנָן הַנִּרְאֶה וּמְהַלֵּךְ עַל הָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ג): הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. בָּשָׂר וָדָם מַכְתִּיב לוֹ סִטְרַטְיוֹטִין גִּבּוֹרִים בְּרִיאִים כְּדֵי לִלְבּוֹשׁ קַסְדָּא וְשִׁרְיוֹן וּכְלֵי זַיִן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִכְתִּיב סִטְרַטְיוֹטִין שֶׁלּוֹ שֶׁאֵינָן נִרְאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, הָרוּחַ יוֹצֵא וְהַבָּרָק אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט. מִשֶּׁבָּרָא רָקִיעַ בָּרָא מַלְאָכִים בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וּבוֹ בַיּוֹם בָּרָא גֵּיהִנֹּם, שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ כִּי טוֹב, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא קוֹנֶה עֲבָדִים וְאוֹמֵר עֲשׂוּ אַסְפַּתִּין, אָמְרוּ לוֹ לָמָּה כָּךְ, אָמַר לָהֶם שֶׁאִם יִמְרְדוּ יִשְׁמְעוּ אַסְפִּיקוּלָא, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא אֲנִי גֵּיהִנֹּם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ כִּי טוֹב, שֶׁאִם יֶחֶטְאוּ בְּנֵי אָדָם יוֹרְדִין לְתוֹכוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁנִּבְרֵאת גֵּיהִנֹּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא מְפָרֵשׁ (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, מִן הַיּוֹם שֶׁאָדָם יָכוֹל לוֹמַר אֶתְמוֹל, וְאֵימָתַי אָדָם יָכוֹל לוֹמַר אֶתְמוֹל, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁיּוֹם אֶחָד בַּשַּׁבָּת לְפָנָיו. וְאַחַר כָּךְ בָּרָא יַבָּשָׁה בַּשְּׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ה): יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, וְאוֹתָהּ שָׁעָה אֶחָד עָרוּם וְאֶחָד לָבוּשׁ, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, הִפְשִׁיט כְּסוּתוֹ שֶׁל אֶחָד וְהִלְבִּישָׁהּ לַחֲבֵרוֹ, כָּךְ אָמַר הָאֱלֹהִים (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם, גִּלָּה אֶת הָאָרֶץ וְכִסָּה אֶת הַתְּהוֹם. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קד, ו): תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁרָאָה גִתּוֹ מְלֵאָה עֲנָבִים וְהַכֶּרֶם לִבְצֹר, אָמְרוּ לוֹ וְהֵיכָן אַתָּה נוֹתֵן שְׁאָר עֲנָבִים, בִּשְׁבִיל שֶׁהַגַּת קְטַנָּה, אָמַר לָהֶם אֲנִי עוֹשֶׂה גַת שֶׁתִּטֹּל לְכָל הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם, מֶה עָשָׂה רָפַשׁ הָעֲנָבִים וּבָעַט רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא אֶת הָעֲנָבִים שֶׁבַּכֶּרֶם וְהֶחֱזִיק הַגַּת כָּל הָעֲנָבִים, כָּךְ הָיָה כָּל הָעוֹלָם מָלֵא מַיִם בְּמַיִם וְהָאָרֶץ שְׁקוּעָה בַּמַּיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית א, ט): וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, אָמְרוּ הַמַּיִם הֲרֵי הָעוֹלָם אָנוּ מְלֵאִים וְעַד עַכְשָׁו צַר לָנוּ לְהֵיכָן אָנוּ הוֹלְכִין, יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ בָּעַט בָּאוֹקְיָנוֹס וַהֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כו, יב): בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב, וְאֵין מָחַץ אֶלָּא לְשׁוֹן הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ה, כו): וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כְּשֶׁהָרַג אוֹתָן יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵן בּוֹכִין עַד הַיּוֹם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, טז): הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם. וְלָמָּה הָרַג אוֹתָן, שֶׁהַבַּיִת שֶׁהוּא מַחֲזִיק מֵאָה חַיִּים מַחֲזִיק אֶלֶף מֵתִים, לְכָךְ נִקְרָא אוֹקְיָנוֹס יַם הַמָּוֶת, וְעָתִיד אֱלֹהִים לְרַפֹּאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז, ח): אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפְּאוּ הַמָּיִם. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שְׁאָר הַמַּיִם שֶׁבָּעַט בְּאוֹקְיָנוֹס, לְקוֹל צַעֲקָתוֹ בָּרְחוּ חַבְרֵיהֶן, כְּמוֹ חַמָּר בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי עֲבָדִים, אוֹתָן הָרִאשׁוֹנִים רָצִין וּבוֹרְחִין, כָּךְ הָיוּ שְׁאָר הַמַּיִם שֶׁבָּעוֹלָם בּוֹרְחִים מִקּוֹל צַעֲקָתוֹ שֶׁל אוֹקְיָנוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ז): מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, וְהָיוּ בּוֹרְחִין וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין לְהֵיכָן בּוֹרְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ח): יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, כְּגוֹן עֶבֶד בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לוֹ אֲדוֹנוֹ הַמְתֵּן לִי בַּשּׁוּק, וְלֹא אָמַר לוֹ הֵיכָן יַמְתִּין, הִתְחִיל הָעֶבֶד אוֹמֵר שֶׁמָּא אֵצֶל בַּסִילְקִי אָמַר לִי לְהַמְתִּינוֹ אוֹ שֶׁמָּא אֵצֶל בֵּית הַמֶּרְחָץ אָמַר לִי, אוֹ שֶׁמָּא בְּצַד פִּיטְרוֹן אָמַר לִי, עָלָה מְצָאוֹ סְטָרוֹ מִסְטָר, אָמַר לוֹ עַל שַׁעַר פַּלְטֵרִין שֶׁל אִפַּרְכוֹס שְׁלַחְתִּיךָ, כָּךְ הָיוּ הַמַּיִם חוֹזְרִים כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית א, ט): יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, לֹא לַדָּרוֹם וְלֹא לַצָּפוֹן אָמַר לָהֶם אֶלָּא הָיוּ פוֹזְרִין, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, סְטָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְטָר אָמַר לָהֶם לִמְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן אָמַרְתִּי לָכֶם לֵילֵךְ. מִנַּיִן כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד, ח): אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם, וְזֶה מְקוֹמוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד כו): לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ, (תהלים קד, ט): גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁהִכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ לְדִיר וְנָעַל הַמַּסְגֵּר בְּפָנֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹא תֵצֵא וְתִרְעֶה אֶת הַתְּבוּאָה, כָּךְ נָעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיָּם בַּחוֹל וְהִשְׁבִּיעוֹ שֶׁלֹא יֵצֵא מִן הַחוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ה, כב): אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם. (תהלים קד, י): הַמְשַׁלֵּחַ מַעֲיָנִים בַּנְחָלִים, כְּגוֹן בָּשָׂר וָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲקָלִים שֶׁל זֵיתִים, כָּבַשׁ אֶת הַקּוֹרָה זֶה עַל זֶה, וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְמַעְלָה וְהַשֶּׁמֶן יוֹרֵד מִלְּמַטָּה, כָּךְ הָהָר מִכָּאן וְהָהָר מִכָּאן כְּבוּשִׁין עַל הַמַּעְיָנוֹת וְהֵן מַקְטִיעִין וְיוֹצְאִין מִבֵּין הֶהָרִים, לְכָךְ כְּתִיב: הַמְשַׁלֵּחַ מַעֲיָנִים בַּנְּחָלִים. אַחַר כָּךְ מַה דָּוִד אוֹמֵר (תהלים קד, יט): עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה חַלּוֹנוֹת בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָקִיעַ, מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה בַּמִּזְרָח, וּמֵאָה וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב, מֵהֶן בָּרָא לַשֶּׁמֶשׁ וּמֵהֶן בָּרָא לַלְּבָנָה, שֶׁיְהֵא הָעוֹלָם שָׁט אַחֲרָיו וְהוּא מְהַלֵּךְ כֻּלָּן חוּץ מֵאַחַד עָשָׂר חַלּוֹנוֹת שֶׁאֵין הַלְּבָנָה נִכְנֶסֶת לְאֶחָד מֵהֶן, כְּגוֹן אִפַּרְכוֹס וְדֻכָּס, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין דּוֹנָטִיבָא. אִפַּרְכוֹס נוֹטֵל לְפִי כְבוֹדוֹ וְדֻכָּס לְפִי כְבוֹדוֹ. כָּךְ הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָא גָּדוֹל וְהַלְּבָנָה נִקְרֵאת קָטָן, לְכָךְ הַשֶּׁמֶשׁ נִקְרָא גָּדוֹל שֶׁהוּא גָדוֹל עַל הַלְּבָנָה אַחַד עָשָׂר יוֹם, לְכָךְ בָּרָא הַלְּבָנָה בִּשְׁבִיל מוֹעֲדוֹת שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מַרְבִּין וּמְמַעֲטִין כַּלְּבָנָה וְאֵינוֹ רַע לָהּ בַּעֲבוּר תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁכָּל הַשָּׁנָה מוֹנָה לַחַמָּה לִשְׁנֵי עוֹלָם וּלְשָׁנִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְהוּא שֶׁיּוֹדֵעַ קִצּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם וְאָדָם כַּמָּה שָׁנִים רָאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל הֵימְךָ לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִיל אֵלּוּ הַמּוֹעֲדוֹת עָשָׂה אֶת הַלְּבָנָה, עָמַד דָּוִד וּפֵרַשׁ עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, אָמְרוּ לוֹ לְדָוִד עַד שֶׁאָנוּ בְּמִצְרַיִם נָטַלְנוּ חֹדֶשׁ שֶׁל לְבָנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.

23 כג

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, יז): יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינִי מַזְהִיר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֶלָּא לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, א): לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם. לֹא נָתַתִּי הַמִּשְׁפָּט אֶלָּא לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ה, א): שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים וְהַקְשִׁיבוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמֶּלֶךְ הַאֲזִינוּ כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט. הַצְּדָקָה שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, יג): וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה. הָרַחֲמִים שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ. וּשְׁמִיטִים וְיוֹבְלוֹת שֶׁלָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, י): וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה. וְאוֹמֵר (ויקרא כה, י): יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם. וְלֹא נָתַתִּי הַמִּצְווֹת אֶלָּא לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, יג): וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. הַמַּעַשְׂרוֹת וְהַבְּכוֹרוֹת לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, כג): וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וגו'. הַקָּרְבָּנוֹת לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, כא): וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ. הַבְּרָכוֹת לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כד): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. וְכֵן (ויקרא כה, כא): וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם. וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה, לח): לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן. וְלֹא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הָאֲרָצוֹת סְבִיבוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ג): כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ וגו'. לֹא נָתַתִּי הַתּוֹרָה אֶלָּא לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי וגו'. הַצִּיצִית נָתַתִּי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, לט): וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת. יָמִים טוֹבִים נָתַתִּי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, ז): מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. יוֹם הַכִּפּוּרִים נָתַתִּי לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, כח): כִּי יוֹם כִּפּוּרִים הוּא. לוּלָב לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, מ): וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. סֻכָּה לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג, מב): כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל וגו'. לֹא נָתַתִּי אוֹרָה אֶלָּא לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ. לֹא נָתַתִּי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים אֶלָּא לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. פֶּסַח לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ו): וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. הֱוֵי יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ.

24 כד

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶה לָכֶם, הָרוֹאֶה אֶת הַלְּבָנָה הֵיאַךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּזְּמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ, יֵשׁ מִן רַבָּנָן אָמְרִין בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם אֵין יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ אֵין אוֹתוֹ קִדּוּשׁ כְּלוּם. וְאַל תִּתְמַהּ עַל זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ, כו): וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה', וּלְפִי שֶׁהֵם מְקֻדָּשִׁים לַשָּׁמַיִם לְכָךְ מַה שֶּׁהֵם מְקַדְּשִׁים הוּא מְקֻדָּשׁ. רְצוֹנְךָ לֵידַע צֵא וּלְמֹד מִכְּלֵי הַשָּׁרֵת, משֶׁה קִדֵּשׁ אֶת הַמִּשְׁכָּן, וְאֶת כָּל כֵּלָיו מִי הָיָה מְקַדְּשָׁם, יָכוֹל הָיָה משֶׁה לָבוֹא וּלְקַדְּשָׁן, אֶלָּא מָה הָיוּ עוֹשִׂין הָיָה הַכֹּהֵן מְקַבֵּל בּוֹ דָּבָר שֶׁל קֹדֶשׁ וְהַכְּלִי מִתְקַדֶּשֶׁת, כְּשֵׁם שֶׁקִּדֵּשׁ משֶׁה בְּדַם הַמִּזְבֵּחַ אוֹ יַיִן נֶסֶךְ אוֹ מִנְחָה, מְעָרֶה בִּכְלִי חֹל וּכְלִי חֹל מִתְקַדֵּשׁ. וְאִם כְּלִי חֹל כְּשֶׁהוּא מִתְמַלֵּא מִן הַקֹּדֶשׁ מִתְקַדֶּשֶׁת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּמְקַדְּשִׁים אֶת הַחֹדֶשׁ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי קָדוֹשׁ אֲנִי וּלְעַצְמִי אֲנִי מְקַדֵּשׁ, אֶלָּא הֲרֵינִי מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל וְהֵן מְקַדְּשִׁין אוֹתִי, לְכָךְ כְּתִיב (ויקרא כ, כו): וִהְיִיתֶם לִי קְדשִׁים, (ויקרא כא, ח): כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר (תהלים כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וּמָתַי הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹדֶשׁ בְּמִצְרָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.

25 כה

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קמז, יט): מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב, זוֹ הַתּוֹרָה. (תהלים קמז, יט): חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ קִדּוּשֵׁי הֶחֳדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, חֻקִּים, אֵלּוּ הַמּוֹעֲדִים, שֶׁתְּלוּיִם בָּהֶם הַמִּשְׁפָּטִים, וְאֵין חֻקָּיו אֶלָּא חַגִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ה): כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא. כֵּיצַד הַמִּשְׁפָּטִים תְּלוּיִים בָּהֶן, אָדָם מוֹכֵר שָׂדֶה אוֹ בַיִת אוֹ עֶבֶד, אוֹ שֶׁהוּא לֹוֶה וּמַלְוֶה לַחֲבֵרוֹ, אִם רָצָה אָדָם לִגְזֹל לַחֲבֵרוֹ הוּא מוֹצִיא לוֹ שְׁטָר וְהַדַּיָּנִין רוֹאִין הֵיאַךְ כָּתַב לוֹ וּמֵאֵימָתַי כָּתַב לוֹ הַגְּרַמַּסְיוֹן, מֵאֵיזֶה חֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ הָיָה, וְכָךְ בּוֹדְקִין הַדַּיָּנִין וְאוֹמְרִין לַגּוֹזֵל אִי אֶפְשָׁר לְךָ לְגָזְלוֹ. הֱוֵי: חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, הַדַּיָּנִין בּוֹדְקִין חֳדָשִׁים, שֶׁמִּן חֶשְׁבּוֹן חֳדָשִׁים הַדַּיָּנִין דָּנִין.

26 כו

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עב, ז): יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ, עַד שֶׁלֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּרֶמֶז הוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֵין הַמַּלְכוּת בָּאָה לָהֶם עַד שְׁלשִׁים דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, הַחֹדֶשׁ שְׁלשִׁים יוֹם, וּמַלְכוּת שֶׁלָּכֶם שְׁלשִׁים דּוֹר. הַלְּבָנָה בָּרִאשׁוֹן שֶׁל נִיסָן מַתְחֶלֶת לְהָאִיר, וְכָל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת מְאִירָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יָמִים, וְדִסְקוֹס שֶׁלָּהּ מִתְמַלֵּא, וּמֵחֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד שְׁלשִׁים אוֹר שֶׁלָּהּ חָסֵר, בִּשְׁלשִׁים אֵינָהּ נִרְאֵית. כָּךְ יִשְׂרָאֵל חֲמִשָּׁה עָשָׂר דוֹר מִן אַבְרָהָם וְעַד שְׁלֹמֹה. אַבְרָהָם הִתְחִיל לְהָאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, ב): מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ, בָּא יִצְחָק אַף הוּא הֵאִיר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק. בָּא יַעֲקֹב וְהוֹסִיף אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה י, יז): וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ, וְאַחַר כָּךְ יְהוּדָה, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַּׁי, דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה נִתְמַלֵּא דִסְקוֹס שֶׁל לְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כג): וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ, וְכִי יוּכַל אָדָם לֵישֵׁב בְּכִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דניאל ז, ט): כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר. אֶלָּא מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְשׁוֹלֵט בְּכָל הַמְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלח, ד): יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ, כֵּן שָׁלַט שְׁלֹמֹה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב ט, כג כד): וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְּשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה וגו' וְהֵמָּה מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבוּשׁוֹ הוֹד וְהָדָר וְנָתַן לִשְׁלֹמֹה הוֹד מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כט, כה): וַיִּתֵּן עָלָיו הוֹד מַלְכוּת. בְּכִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתִיב (יחזקאל א, י): וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה, וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב (מלכים א ז, כט): וְעַל הַמִּסְגָּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְּׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ז, לג): כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה. בְּכִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין דָּבָר רָע נוֹגֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ה, ה): לֹא יְגֻרְךָ רָע, וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב (מלכים א ה, יח): אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה שִׁשָּׁה רְקִיעִים וּבַשְּׁבִיעִי יוֹשֵׁב, וּבְכִסְאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה כְּתִיב (מלכים א י, יט): שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, וְיוֹשֵׁב בַּמַּעֲלָה הַשְּׁבִיעִית, הֲרֵי נִתְמַלֵּא דִּסְקוֹס שֶׁל לְבָנָה וּמִשָּׁם הִתְחִילוּ הַמְלָכִים פּוֹחֲתִין וְהוֹלְכִין, (דברי הימים א ג, י): וּבֶן שְׁלֹמֹה רְחַבְעָם, וּבֶן רְחַבְעָם אֲבִיָּה וּבְנוֹ אָסָא, יְהוֹשָׁפָט, יְהוֹרָם, אֲחַזְיָהוּ, יוֹאָשׁ, אֲמַצְיָהוּ, עֻזִּיָה, יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּה, מְנַשֶּׁה, אָמוֹן, יֹאשִׁיָהוּ, יְהוֹיָקִים. כֵּיוָן שֶׁבָּא צִדְקִיָּהוּ, דִּכְתִיב (ירמיה נב, יא): וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, חָסַר אוֹרָהּ שֶׁל לְבָנָה. וְכָל אוֹתָן הַשָּׁנִים אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין הָיוּ הָאָבוֹת מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶן וְעוֹשִׂין שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עכ, ג): יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם. וְאֵין הָרִים אֶלָּא אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה'. וְעַד מָתַי הָיוּ הָאָבוֹת מִתְפַּלְּלִין עֲלֵיהֶן, עַד שֶׁאָבַד צִדְקִיָּהוּ אֶת עֵינָיו וְחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, ז): וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ, עַד שְׁלשִׁים דּוֹר שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל מִן הַמַּלְכוּת, מִן אוֹתָהּ שָׁעָה וְעַד עַתָּה מִי עוֹשֶׂה שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל, ה', שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו, כו): יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

27 כז

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ד, כב כג): וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל וָאֹמַר אֵלֶיךָ שַׁלַּח אֶת בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ, יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר (בראשית טו, יד): וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, מַהוּ דָּן, מַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁנִּקְרָא נֶגַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, א): עוֹד נֶגַע אֶחָד. מַהוּ דָּן אָנֹכִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹרֵעַ אֲנִי מֵהֶם בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. וְהַסִּימָן הַזֶּה מָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם לְיִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב לְלֵוִי, וְלֵוִי לִקְהָת, וּקְהָת לְעַמְרָם, וְעַמְרָם לְמשֶׁה, וְהָיָה משֶׁה מְשַׁמְּרוֹ וּבָא. מַהוּ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי חִיָּא בָּנִים שֶׁאֲבוֹתָם בֵּרְכוּ אוֹתָן בְּמַעֲשֵׂיהֶם, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יט): בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן. דָּבָר אַחֵר, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, בָּנִים שֶׁל מִי שֶׁנָּטַל אֶת הַבְּכוֹרָה. דָּבָר אַחֵר, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפַרְעֹה הָרָשָׁע אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁכָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי (דברים טו, יט): לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ, וְכָל מִי שֶׁהוּא עוֹבֵד בּוֹ לוֹקֶה, וְאַתָּה שָׁלַחְתָּ יָדְךָ בִּבְכוֹרִי, דִּין הוּא שֶׁתִּלְקֶה. וְהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ וְעָמַד בְּכֻלָּן, וְהֵבִיא אוֹתָן עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן וְעַל יָדוֹ. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּרְדוּ עָלָיו עֶשֶׂר מְדִינוֹת, נָהַג עִמּוֹ שְׁנֵי פָּלְמָרְכִין וְהָלַךְ וְכָבַשׁ אוֹתָן, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִם אֶכְתְּבֵם עַל שְׁמִי הֵיאַךְ אֲנִי חוֹלֵק לָהֶם כָּבוֹד, וְאִם אֶכְתְּבֵם עַל שְׁמָם הֲרֵינִי מוֹצִיא עַצְמִי מִן הַכְּלָל, אֶלָּא הֲרֵינִי מְשַׁלְּשָׁם, וַהֲרֵי יֵשׁ כָּאן אַחַת יְתֵרָה, הֲרֵינִי מְחַלְקוֹ עַל שְׁלָשְׁתֵּנוּ. כָּךְ הָיְתָה מַכַּת הַשְּׁחִין עַל יְדֵי שְׁלָשְׁתָּן, וּמַהוּ שֶׁאוֹמֵר בַּשְּׁחִין (שמות ט, יא): בַּחַרְטֻמִּם, חָסֵר, שֶׁנָּגַע בַּשַֹּׂר שֶׁל מַעְלָן כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא לָהֶם עֲמִידָה. עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא עֲלֵיהֶם בְּנִימוּס הַמַּלְכוּת, וְהַצְּפַרְדְּעִים הָיוּ לָהֶם קָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מה): וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם, שֶׁהָיוּ מְחַבְּלִין גּוּפֵיהֶן וּמְסָרְסִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, כח): וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ. אָמְרוּ לָהֶם הַצְפַרְדְּעִים מוֹנִיטָא שֶׁל אֱלֹהֵיכֶם בְּטֵלָה וְשֶׁלָּכֶם קַיָּמֶת, לְפִיכָךְ וַתַּשְׁחִיתֵם, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית לח, ט): וְשִׁחֵת אַרְצָה. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ מְדַבְּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ח, ח): עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה. וְעוֹד הֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכַּת עָרֹב, לְפִי שֶׁהָיוּ מְעוּרְבָּבִין אִישׁ אֶחָד בָּא עַל עֶשֶׂר נָשִׁים, וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בָּאִים עַל אִשָּׁה אַחַת, לְכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן עִרְבֻּבְיָא. וּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה: עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל פַּרְעֹה, אָמַר משֶׁה הֲרֵי הִגִּיעַ הַסִּימָן, (יחזקאל לג, כד): אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם, הֲרֵי הַנֶּגַע אֶחָד. וּלְפִי שֶׁהֵן הָיוּ בְּכוֹרִים, לְכָךְ הָרַג בְּכוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ, הוּא הַסִּימָן עַל אַבְרָהָם דָּן אָנֹכִי. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִקְרָא יִשְׂרָאֵל בְּנִי בְכֹרִי, לְפִי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה (דברים כא, יז): כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְֹּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל יוֹרְשִׁים שְׁנֵי עוֹלָמוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. וּלְכָךְ מָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹד הַלְּבָנָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ הֵם מוֹנִים בָּהּ, וְהָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מוֹנִין לַחַמָּה, לוֹמַר מַה חַמָּה אֵינָה אֶלָּא בַּיּוֹם כָּךְ אֵין מוֹשְׁלִים אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמַה הַחַמָּה הִיא שֶׁל אֵשׁ, כָּךְ הֵם עֲתִידִין לִדּוֹן בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, יט): כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר. וּכְשֵׁם שֶׁהַלְּבָנָה נִרְאֵית בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל מוֹשְׁלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וּכְשֵׁם שֶׁהַלְּבָנָה הִיא שֶׁל אוֹר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נוֹחֲלִין הָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צז, יא): אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׂרֵי לֵב שִׂמְחָה. וְאוֹמֵר (ישעיה ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ. וּלְכָךְ נֶאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁיְּהֵא שֶׁלָּכֶם, שֶׁאַתֶּם בְּדוּגְמָתָהּ.

28 כח

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּאֶצְבָּעוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מִתְקַשֶּׁה בָּהֶן, הֶרְאָהוּ מַעֲשֵׂה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, לא): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי וגו'. הֶרְאָהוּ מַעֲשֵׂה הַמְנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, ד): וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְנֹרָה. הֶרְאָהוּ הַשְּׁרָצִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יא, כט): וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא. וְהַלְּבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. זִעְזַע אֶת הַיַּמִים וְהֶרְאָהוּ אֶת בֶּן נְפִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ג): קוֹל ה' עַל הַמָּיִם. זִעְזַע אֶת הַיִּשּׁוּב וְהֶרְאָהוּ אֶת הַצָּב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ה): קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים. זִעְזַע אֶת הַמִּדְבָּר וְהֶרְאָהוּ שָׁם אֶת הַדּוּאָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ח): קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר. זִעְזַע אֶת הָאֵשׁ וְהֶרְאָהוּ אֶת הַסַּלַּמַנְדְּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ז): קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ. וְאֵימָתַי עָשָׂה לוֹ כֵן בְּזֶה לָכֶם הַטָּמֵא. זִעְזַע אֶת הָעוֹלָם וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַלְּבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ד): קוֹל ה' בַּכֹּחַ. זִעְזַע אֶת הָעוֹלָם וְהֶרְאָה לוֹ מַעֲשֵׂה הַמְנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ד): קוֹל ה' בֶּהָדָר. זִעֲזַע אֶת הָעוֹלָם וְהֶרְאָה לוֹ מַעֲשֵׂה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ט): קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. (תהלים כט, ט): וַיֶּחֱשׂף יְעָרוֹת, אֵלּוּ סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת (תהלים כט, ט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד, כָּל הַמְלָכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיוּ אוֹמְרִים כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִתְחִילוּ כֻּלָּן נוֹתְנִין שֶׁבַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלח, ד): יוֹדוּךָ ה' כָּל מַלְכֵי אָרֶץ:

29 כט

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם שְׁנַיִם עוֹמְדִים בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶחָד מְלַמֵּד קָטֵיגוֹרְיָא שֶׁלּוֹ וְאֶחָד סָנֵיגוֹרְיָא שֶׁלּוֹ, לֹא כָּל הַמְלַמֵּד קָטֵיגוֹרְיָא מְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא וְלֹא הַמְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא מְלַמֵּד קָטֵיגוֹרְיָא, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן הוּא מְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא הוּא מְלַמֵּד קָטֵיגוֹרְיָא. הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה א, ד): הוֹי גוֹי חֹטֵא. הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה כו, ב): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק. הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה א, ד): עַם כֶּבֶד עָוֹן, הוּא שֶׁאָמַר (ישעיה ס, כא): וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה א, ד): בָּנִים מַשְׁחִיתִים, הוּא שֶׁאָמַר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'. הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה א, ד): זֶרַע מְרֵעִים, הוּא שֶׁאָמַר (ישעיה סא, ט): וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם. הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה א, טו): גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִי שֹׁמֵעַ, הוּא הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה סה, כד): וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. הַפֶּה שֶׁאָמַר (ישעיה א, יד): חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הוּא שֶׁאָמַר (ישעיה סו, כג): וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. לָמָּה אָמַר חָדְשֵׁיכֶם, לְפִי שֶׁחֳדָשִׁים מַתָּנָה הֵם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.

30 ל

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ אוֹצָרוֹת מְלֵאִים זָהָב וָכֶסֶף אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, וְהָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה הַבֵּן קָטָן הָיָה אָבִיו מְשַׁמֵּר אֶת הַכֹּל, הִגְדִּיל הַבֵּן וְעָמַד עַל פִּרְקוֹ אָמַר לוֹ אָבִיו כָּל זְמַן שֶׁהָיִיתָ קָטָן אֲנִי הָיִיתִי מְשַׁמֵּר אֶת הַכֹּל, עַכְשָׁיו שֶׁעָמַדְתָּ עַל פִּרְקְךָ הֲרֵי הַכֹּל מָסוּר לְךָ. כָּךְ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, יד): וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל מָסַר לָהֶם הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.

31 לא

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה וְכָתַב לָהּ מַתָּנוֹת מוּעָטוֹת, כֵּיוָן שֶׁבָּא לְלָקְחָהּ, כָּתַב לָהּ מַתָּנוֹת רַבּוֹת כְּבַעַל. כָּךְ הָעוֹלָם הַזֶּה אֵרוּסִין הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, כא): וְאֵרַשְׁתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְלֹא מָסַר לָהֶם אֶלָּא הַלְּבָנָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יִהְיוּ נִשֹּׂוּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, ה): כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מוֹסֵר לָהֶן אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.