Safa Echat on Pesach Haggadah
Magid, Ha Lachma Anya 3 מגיד, הא לחמא עניא ג׳

א"ה כדי שלא להניח הנייר חלק אמר לבי אפיק שפ״ה אחת ר״ת שפה הגדה של פסח והיא קונטרס קטן פרט למזומן קצת פירוש ההגדה. וה' ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו לתורה ולתעודה. יורינו מדרכיו לעשות רצונו כרצונו ויאיר עינינו בתורתו. היוצר אדר היקר כלי חמדה אכי״ר.
הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. אפשר לומר במה שנודע כי כל גלות מצרים היה לברר ניצוצי הקדושה אשר היו מפוזרים ומפורדים במצרים ערות הארץ ולא זזו משם עד שעשאוה כמצודה שאין בה דגים כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל. ונודע מיסודו של רבינו האר"י זצ"ל גם כן שעל ידי האכילה מתבררים ניצוצות הקדושה מדצח"ם וכל אחד מעלה לפי כחו ניצוצות הקדושה והפסולת יצא.
ובזה כתבו המפרשים שזה טעם משז"ל שהמן היה נבלע באברים שהמן היה יורד מן השמים ממקום עליון והיה הכל קדוש ורוחניות מופלא ולא היה בו פסולת ומשו"ה נבלע באברים עכ"ד. אמנם עם כל זה אני מסתפק דאפשר כי גם ע"י אכילת המן היה בירור עליון רוחני מאד ולא יש פסולת ח"ו וזהו איש לפי אכלו לקטו. או שמא ע"י אכילת המן היו מבררים ני' הקדושה אשר במדבר וכעת לא מצאתי גילוי בדברי רבינו האר"י זצ"ל.
ומן האמור אפשר ליתן טעם לאכילת הק"פ על מצות ומרורים שהם בחינת צומח וחי לעשות בירור גדול וגמר הבירור ע"י אכילה זו בארץ מצרים ע"י המצה הרומז' לשכינה כי כל הבירורין נעשים על ידה ובכח מצות מצה אחר שמסרו עצמם על ק"ה ונתקדש כל גופם כמ"ש רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל גבי פנחס יכלו לעשות בירור גדול מדומם צומח חי כי לא יבצר איזה עפר הדק הנדבק במרורים והקרבן עצמו הוא להעלות הברורים ובהצטרפו' כל זה הפליאו לגמור כל הברורים ממצרים ערות הארץ וז"ש הא לחמא עניא כמ"ש גורי האר"י זצ"ל דרומז לשכינה ה"א אחרונה וז"ש הא שהיא לחמא עניא בסוד דלית לה מגרמא אלא שהיא כלה כלולה והוא רמז למצה די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים על הק"פ כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ורמז דהוצרכו אכילת מצה בחי' השכינה אחר שנתקדשו לעשות גמר לבירורים ע"י הקרבן שמקרב הכחות העליונים והאכילה לתקן הבירורים שנפלו בדומם צומח חי שיעלו למדבר ויהיה גמר הבירור ונודע כי גמר הבירור קשה מאד ולכן הוצרך הק"פ ואכילתו ע"י מצות ומרומים הא למגמ"ר סדרי בירורין, ואחר שרמז יתרון הכשר באכילה שהיא לברר אמר כל דכפין ייתי ויכול:

השתא הכא עבדי וכו' להבין הכפל והשינוי. אפשר במשז"ל דבשכר הקיווי אנחנו נגאלים ובזה פירש הרב מהר"י בר דוד ז"ל בס' הנחמד צמח דוד מטבע הברכה את צמח דוד מהרה תצמיח כי לישועתך קוינו כל היום דתיבת כי נראה נתינת טעם ואינו מובן אבל עפ"י מאמר רז"ל האמור א"ש את צמח דוד מהרה תצמיח דהא לישועתך קוינו ובשכר הקיווי אתה גואלנו ודפח"ח. ואפשר שזה רמז המגיד השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל שאנו מקוים דלשנה הבאה בארעא דישראל ומשום נועם מוסר לא פירש דבריו אבל מובן דאיך יתכן שכל ישראל נהיה בארץ אם לא בגאולה ובשכר זה הקיווי כה יעשה השתא הכא עבדי לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין כי כן דבר המלך ע"י עבדיו רז"ל דבשכר הקיווי אנו נגאלים.

ואפשר לרמוז מה שמצאתי בס' כתיבת יד וז"ל טעם לגלות מצרים ידוע כי אדם פגם בשם הוי"ה ולכן יצאו ממנו ד' דורות רשעים "אנוש "מבול "סדום "הפלגה ועליהם אמר דוד בדמעתי ערשי אמס"ה והאבות באו לתקנם אברהם תקן עון אנוש ע"ז ושרף פסילי אביו לקיים פסילי אלהיהם תשרפון באש וגם הוא נפל לאור כשדים וירד אברהם למצרים ללקוט אלו הנשמו' ולהיו' כי לא השלים תקון אנוש אמרו רז"ל ראוי היה אברהם אבינו ע"ה לישרף באש לתקן דור אנוש בשלימות אלא צפה הקב"ה ביעקב אע"ה שגם הוא תקן עון אנוש לכן ניצול אברהם. דור המבול חטאו בעריות ופגמו ברית קדש בא יצחק ותקן שהוא ראש לנמולים לח' ימים וכתיב ואת בריתי (במבול) אקים את יצחק. דור הפלגה באו בגלגול אנשי סדום דכתיב ואנשי העיר שבנו עיר ומגדל הם אנשי סדום. יעקב אע"ה תקן שניהם ע"י רחל ולאה ובאו אח"כ משה וישראל במצרים לתקן אלו הנשמות כי מצרים היא עומק הקליפות דכתיב מכל הערים אשר סביבותכם מהם תקנו עבד ואמה מהם תקנו שיקחו מהם עבד ואמה הם הנשמות שנפלו שם וכתיב המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ר"ת אמס"ה לתקנם ואלו הם סוד ד' קליפות דכתיב אל גנת אגוז ירדתי והאגוז יש לו ארבע קליפות. כנגד המבול השליכו ישראל במים ובמשה כתיב מן המים משיתיהו ותקן עון המבול. ולתקן עון אנוש אז הוחל לקרא בשם ה' אז ישיר משה. בימי אנוש נעשה יבשה ים ועתה נעשה לישראל ים יבשה והוא עצמו אותו הים שנתחדש בימי אנוש. אנשי סדום הוכו בסנוירים מתו בחשך מצרים. דור הפלגה שבנו עיר ומגדל ע"י לבנים באו ישראל בחמר ולבנים וטיט לתקנם ועדיין יש מאלו ד' דורות שלא נתקנו באו ישראל בד' גליות לתקנם וכאשר ישלמו כל ניצוצות אלו יבא המשיח ואז יהיה שלם שם הוי"ה והיה ה' למלך עכ"ה יהיה ה' אחד ושמו אחד עכ"ל קצת בקצור ואפשר לרמוז כי כל הברורים הם ע"י השכינה שהיא ה"א וז"ש הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא לחמא עניא די אכלו אבהתנא ר"ת גי' אמסה ור"ל הא עניא השכינה היתה מבררת מני' אמס"ה הרמוזים בר"ת הנז'. כל דכפין ייתי וייכול דבזכות הצדקה מתקרב' הגאולה ונזכה השתא הכא עבדי ויתוקנו כל הברורים מדורות אמס"ה.
ואתהלכה ברחבה ונצרף לזה מ"ש הגאון החסיד מהר"א מקראקא בס' מעשה רקח סוף פסחים דיציאת מצרים היתה הגאולה ממ"ט שערי בינה דלא נתגלה למשה רבי' ע"ה שער הן' ולזה לא היתה גאולה שלימה ולעתיד יהיה משער הן' וז"ש פ' הבונה אלף בינה גמול דלים ומ"ט מהדר אפיה מג' דליהב ליה בצנעא דלא לכסיף ואמרו דהעושה צדקה בסתר יותר ממשה רבינו ע"ה דאלו במשה רבינו ע"ה כ' כי יגורתי מפני האף וכתיב מתן בסתר יכפה אף וז"ש אלף בינה שער ראשון דבינה שהוא שער הן' מי יזכה גמול דלים העושה צדקה בסתר וזהו שהצדקה מקרבת הגאולה שיתגלה שער הן' ומשם נגאל וז"ש כל דכפין ייתי וייכול שהוא נותן לו בביתו בצנעא ועי"ז השתא הכא עבדי זהו תורף דברי הרב ז"ל. ואפשר לצרף ההקדמה האמורה דבד' גליות מבררי' הנשאר מנין אמס"ה שע"י שפגם אדה"ר בד' אותיות שם המיוחד הויה לכך יצאו ממנו ד' דורות רשעים אמס"ה. וכשתחשוב אמסה עם ה' גימט' קי"א כמספר אלף ולכן הנותן צדקה בסתר שהוא מיחד שם הוי"ה כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל ורמוז במעשה הצדקה הזרוע כנגד ו' וה' אצבעותיו ה' והפרוטה י' וה' אצבעות העני ה'. לכן הוא מיחד שם הויה ומברר מני' אמס"ה הנבררים על ידי השכינה שהיא אות ה' כי כל זה בא ממה שאדה"ר פגם בשם הויה והנותן צדקה שהוא מיחד שם הוי"ה מברר מנין אמסה ע"י ה' והוא גי' קי"א כמספר אלף ונכנס למד שהוא גי' הויה עם ד' אותיות גי' ל'. נכנס בתוך אף ונעשה אלף ונשפע משער ראשון דבינה וז"ש אלף בינה ומתן בסתר יכפה אף כי ע"י שמיחד הויה ג' ל' אף נעשה אלף. ומקרב הגאולה שתהיה משער הן'. וז"ש רז"ל בצאת ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה דהיינו צדקה בסתר וזהו זה עם זה ולא בפרהסיא שראו שגאולת מצרים ממ"ט שערי בינה ורצו לזכות לשער הן' ע"י צדקה בסתר. וז"ש הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא גימט' ר"ת קי"א כמספר אלף שהוא בירור אמס"ה כמדובר וז"ש וחמשים על"ו גימ' אמס"ה. כל דכפין ייתי ויכול ובזה מתיחד שם הוי"ה ע"י הצדקה ונברר מני' אמס"ה שבאו מפגם אדה"ר בהויה. ולכן השתא הכא עבדי שע"י הצדקה מיחד שם הוי"ה ונבררים ני' אמס"ה ועם ה' גי' אלף ויזכו לשער אלף בינה ומשם הגאולה וגם על ידי יחוד הוי"ה בצדקה נמחה עמלק שאין השם שלם וע"י הצדקה מתיחד שם הויה. לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין שיהיה הגאולה משער הן' בב"א. עוד אפשר לומר טעם שהצדקה מקרבת הגאולה כמ"ש גורי האר"י זצ"ל דגלות זה שהוא נרמז בכל היום דוה שהוא אלף שנה כיומו של הקב"ה והוא בעון שגרמו שיסתלקו אלף אורות שהי"ל למשה רבינו ע"ה בעון העגל ורמוז ויקרא אלף זעירא כמ"ש אני בעניי בנחל קדומים ריש ויקרא. ועפ"י האמור שע"י הצדקה גורם אלף בינה כמ"ש הרב מעשה רקח וכמדובר בזה מתקן ומכפר מה שגרמו שיסתלקו אלף אורות שהי"ל למשה רבינו ע"ה ע"י שיתגלה אלף בינה ומשו"ה מקרבת הגאולה ודוק היטב כי קצרתי: