2:4ב׳:ד׳
1 א

אמר רבי שמעון מה בין שקלים לחטאת כו':
רבי שמעון נותן טעם לדברי ב"ה שאמרו במכנס פרוטרוט לשקלו מותרן לחולין ואמרו במכנס פרוטרוט לחטאת מותרן נדבה. ואמר כי השקלים יש להם קצבה קצובה וכן אמר יתברך העשיר לא ירבה וגו' ולפיכך המותר חולין והחטאת קונין אותו בדינר או באלף ולפיכך כל מה שהכניס חלה קדושה עליו ויקנה מהן חטאת במה שיוכל והמותר עולת נדבה וחלק ר' יהודה על רבי שמעון ורצה לבטל טעמו ואמר לו אף לשקלים אין להם קצבה כי כבר שקלו העם שיעור גדול ושיעור קטן כי כשעלו מן הגולה היו שוקלין דרכונות ר"ל שהיה המטבע שלהם דרכונות כפל הסלע והיה שוקל אדם במחצית השקל סלע חזרו לשקול סלעים והיה שוקל אדם שקל ר"ל מחצית הסלע חזרו לשקול טבעי' ר"ל שחזר המטבע שלהם חצי סלע והוא שקל וכן אמרו טבעין פלגות הסלעים והיה אדם שוקל במחצית השקל שקל שלם שהוא מחצית השקל של תורה כי סלע הוא שקל של תורה ואין מותר לשקול בשום פנים פחות מן השיעור הכתוב בתורה אבל שוקל יותר כפי שינוי המטבעות. בקשו לשקול דינרין הוא רביעית הסלע כי הסלע ארבעה דינרין א"כ יהיה מחצית השקל החייב על כל אדם דינר וזה הוא שש מעה כסף כאשר ביארנו ולא הודו העם בזה והוא הבין מאלו השקלים שאין להם משקל ידוע אלא שהם חצי דינר מאיזה מטבע שיהיה והשיבו ר' שמעון אעפ"כ יד כולם שוה כי בזמן שהיו נותנין סלעים סלע סלע היה נותן כל אחד ואחד ולא היה נותן אחד סלע ואחד פחות ואחד יותר. וכמו כן בזמן נתינת השקלים שקל שקל היה נותן כל אחד ואחד ולא היה אדם מרבה על חבירו בזמן מן הזמנים והחטאת אינה כן והטעם שנתן רבי שמעון אמת: