Bereshit 34:1 בראשית ל״ד:א׳
1 א

ותצא דינה בת לאה. נענש יעקב בענין דינה מכמה טעמים. האחד ממה שאמר ללבן (בראשית ל׳:ל״ג) וענתה בי צדקתי ביום מחר. והשני על שמנע דינה מעשו אחיו כי שמא תחזירנו למוטב. והשלישי על שנטל שררה לעצמו. והוא שאמרו בב"ר אמר לו הקב"ה (משלי כ״ז:א׳) אל תתהלל ביום מחר, אתה אמרת וענתה בי צדקתי וגו', מחר בתך יוצאה ומתענה.

ותצא דינה בת לאה, “Dinah, Leah’s daughter went out, etc.” What happened to Dinah was a punishment for Yaakov for several misdemeanours. Firstly, he had said to Lavan (30,33) “let my integrity testify for me in the future.” Secondly, he was punished for denying Esau a glimpse of Dinah, for maybe she could have exercised a beneficial influence on him if he had married her. Thirdly, he was arrogant in assuming authority on earth as indicated by the name he gave the altar. According to Bereshit Rabbah, G’d told him: “never praise yourself with something that is in the future.” You have said: “let my integrity testify for me in the future. Tomorrow your daughter will leave her house and she will be raped.” [The implication is that if he had seen to it that she was properly chaperoned this could not have happened. Ed.]

2 ב

ועוד שם ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ודינה היכן היתה מלמד שהכניסה יעקב בתיבה ונעל בפניה, אמר לו הקב"ה לא בקשת שתנשא למהול תנשא לערל, לא בקשת שתנשא בהתר תנשא באסור, מחר בתך יוצאה ומתענה.

Furthermore, the Torah had reported (32,23) “he took his two wives and his maid-servants and his eleven children and presented them to Esau.” Where was Dinah? The report in the Torah alerts us to the fact that Yaakov had hidden Dinah in a box so that Esau would not become aware of her. G’d said to Yaakov: “because you did not make an effort for her to be married to a circumcised male she will become married to an uncircumcised male. Not only that, but she will be raped first.”

3 ג

ועוד שם ויקרא לו אל וגו', אמר לו אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים. אמר לו הקב"ה אפילו חזן בהכ"נ אינו נוטל שררה לעצמו ואתה נטלת שררה לעצמך מחר בתך יוצאה ומתענה, לכך סמך ותצא. עד כאן.

Another criticism of Yaakov mentioned in the Midrash in the name of G’d is the fact that he had assigned G’d sovereignty in the heavens whereas arrogating to himself something parallel in the terrestrial spheres as we explained in connection with his naming the altar. G’d said to him: “even the reader in the synagogue does not arrogate to himself the right to act on behalf of the congregants. He waits for an invitation by the congregation to act on their behalf. Tomorrow your daughter will be raped.”

4 ד

נראה שהבינו שם שיעקב הוא אומר להקב"ה, ולכך הענישו מיד בענין דינה על שנטל שררה לעצמו.

The reason this punishment followed the misdemeanour so promptly was because Yaakov had spoken to G’d in a somewhat provocative manner.

5 ה

וענין ותצא דינה למדך שיצאה מקושטת כשם שיצאה לאה אמה שהזכיר בה הכתוב (בראשית ל׳:ט״ז) ותצא לאה לקראתו. כלומר יצאנית בת יצאנית. והכתוב מגנה את האשה כשהיא יצאנית, הוא שכתוב (משלי ז׳:י״א-י״ב) הומיה היא וסוררת בביתה לא ישכנו רגליה, פעם בחוץ פעם ברחובות, אבל כשהיא צנועה ועומדת בביתה הכתוב משבחה שנאמר (תהילים מ״ה:י״ד) כל כבודה בת מלך פנימה, וכן כתוב בשרה אמנו (בראשית יח) הנה באהל.

The reason the Torah describes Dinah as ”Dinah the daughter of Leah went out,” when we all know she was Leah’s daughter is because she was trying to attract attention to herself; she had bedecked herself (Bereshit Rabbah 80,1). She proved to be a true daughter of her mother who had also attracted attention to herself by leaving her tent as we have been told in 30,16. Scripture is critical of women who leave the security and modest environment of their homes unnecessarily. Solomon wrote in Proverbs 7,11-12 “She is loud and rebellious, her feet would not stay home. Now outside, now in the streets, she lurks at every corner.” David had written about a woman who stays at home. that “the true measure of a princess is found in the fact that she remains indoors.” (Psalms 45,14) When the angels asked Avraham where Sarah was, he answered: “here she is in the tent (Genesis 18,9).”

6 ו

ובמדרש בזמן שהאשה עומדת בתוך ביתה מכפרת על ביתה כשם שהמזבח מכפר על הארץ, הוא שכתוב (תהילים קכ״ח:ג׳) אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, כתיב הכא בירכתי ביתך, וכתיב התם גבי מזבח (ויקרא א׳:י״א) ושחט אותו על ירך המזבח, אם עשתה כן תעמיד בנים ראוים להמשח בשמן המשחה שנאמר בניך כשתילי זיתים.

The Midrash explains in that connection that a woman who remains within the confines of her home confers forgiveness upon the members of her house by her very presence therein, just as the altar in the Temple conferred forgiveness on the Jewish people. We have an allusion to this in Scripture when David wrote (Psalms 128,3) “your wife shall be like a fruitful vine within your house;” the inside of the house is called ירכתי ביתך in that verse. We also have a verse concerning the function of the altar in which a similar point is made when the Torah wrote (Leviticus 1,11) ושחט אותו על ירך המזבח, “he is to slaughter it on the ירך, ‘the side’ of the altar. The word ירך also describes the function of the woman to bear children. The altar and woman have something vital in common. If woman fulfills here role of presiding first and foremost within the confines of her home, she will have the kind of children who will be anointed with the oil of anointing (the oil with which the High Priest was anointed) compare Psalms 128,3 “your sons will be like olive saplings.”

7 ז

וכן דרשו רז"ל במסכת יומא בתחילת פרק הוציאו לו, מעשה בקמחית שהיו לה ז' בנים וכולן שמשו בכהונה גדולה בחייה, אמרו לה מה עשית שזכית לכך, אמרה להן מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי. ובאור אשתך כגפן פוריה המשיל האשה הצנועה לגפן, לפי שהמנהג לנטוע הגפן בירכתי הבית וכאשר יגדל מוציאין ענפיו מחור הבית ולחוץ אל השמש, והנה השורש עומד בתוך הבית וענפיו חוץ לבית, כן האשה הצנועה ראויה לישב בירכתי הבית לא לפתח הבית פן יראו אותה עוברים ושבים, כענין שהזכיר שלמה ע"ה (משלי ט׳:י״ד) וישבה לפתח ביתה, וכיון שהיא עומדת בירכתי הבית ובניה יוצאין לחוץ לשדה למלאכתם הנה הבנים הללו כשתילי זיתים, והמשילם לזיתים מפני שאין לך אילן שאינו מקבל הרכבה חוץ מאילן הזית שאינו מקבל הרכבה כלל, וכן הבנים בני אביהם, שהרי אמר צנועה בירכתי הבית לא נזקקה כי אם לבעלה. ועוד המשילם לזית לכוונה אחרת והוא שהזית נושא פריו לתשעה חדשים, וכן האשה הזאת בשכר צניעותה אינה מפלת אבל תלד בניה לתשעה חדשים. וכן דרשו ז"ל, בבכורות בהמה גסה טהורה לט' חדשים וכנגדה באילן זית. וכן תמצא במעלות שהן ט"ו שבא הכתוב הזה במעלה התשיעית. סביב לשלחנך כלומר יהיו מזומנים לשרת אותך בעת שתאכל.

Our sages in Yuma 16 have also said that there was a woman by the name of Kimchit who lived to see all her seven sons anointed as High Priest at one time or another. In response to the question how it was possible that she enjoyed such a singular distinction, she replied that the ceiling in her house had never seen the plaits of the hair on her head.
The reason the psalmist chose to compare the fertility of a model wife to the vine (“your wife shall be like a fruitful vine“, Psalms 128,3) is that vines are planted inside the rear of the house. As they grow, its branches find the sun through holes in the walls. In other words, this is the only tree whose trunk grows inside whereas its branches develop outside. This tree is therefore an appropriate simile for the kind of woman we have discussed. Such a woman not only stays inside her house but she is not near the entrance of her house where she would be exposed to everyone’s view. This is what Solomon criticized about the foolish woman whom he described as sitting at the entrance to her house (Proverbs 9,14). Seeing the mother takes care of everything within the house, her sons go out to the field to do their various kinds of work. These sons are compared to olive saplings. The reason David chose this simile is that unlike other trees which are receptive to the practice of grafting, the olive tree rejects grafts (Jerusalem Talmud Kilayim 1:7),[much like the human body has a tendency to reject even organs from another human being. Ed.] Similarly, the paternity of the sons of such a chaste woman will never be questioned. Another reason for comparing the children of such a woman to olive saplings is that the fruit of the olive tree matures after nine months similar to the fruit of woman. Such a woman does not experience miscarriages and all her children are born after a full pregnancy of nine months. We have been taught in Bechorot 8 that the pure domestic animals of the beef variety carry their young for nine months.
You are no doubt aware that the Levites sang 15 psalms commencing with the words שיר למעלות, “song of the steps” on the Temple steps corresponding to the 15 steps which led up to the level of the Sanctuary from the antechamber. The song from which the above-mentioned verse is taken is the ninth in that series (compare Psalms 120-134). The words סביב לשלחנך “all around your table,” in the verse above mean that the sons are all assembled at the table to serve their mother at meal-time.

8 ח

ועוד ידוע שכל האילנות יש להן לב כשתחתוך אותו אבל אילן זית אין לו לב, ואולי מפני זה טבע הפרי משכח התלמוד ומטמטם הלב, כמו שהזכירו רבותינו ז"ל בזית.

Furthermore, it is a well known fact that all trees have a “heart” which becomes exposed when you cut down the trunk. The only exception to this rule is the olive tree. Perhaps this is the reason why eating olives led to the person who has consumed them forgetting the Torah he has studied, his heart becoming dull and unresponsive to learning. Our sages have distinguished between the effect of eating olives and consuming olive oil. The former has a negative effect even on matters one has studied for seventy years whereas the latter has a beneficial effect, restoring to one’s memory what one had forgotten for a long time. (Horiot 13)

9 ט

ויש שפירש עוד אשתך כגפן פוריה שהוא מדבר בזמן נדותה שהיא רואה דם, ועל כן אמר כגפן פוריה, ואמר בירכתי ביתך כלומר שתהיה מרוחקת ממך לצד אחר כשם שאתה מתרחק מן האש, ומזה אמר אשתך בסגו"ל ולא בחירי"ק, ואם תעשה כן עוד יהיו בניך כשתילי זיתים שיהיו הגונים ולא יהיה בהם שמץ פסול.

An additional explanation of the words אשתך כגפן פוריה, “your wife shall be as fruitful as a vine,” is a reference to the time when the woman menstruates and observes blood oozing from her insides. The additional words בירכתי ביתך, “in the innermost part of your house,” are a hint that during her period of menstruation her husband has to keep his distance from her. The psalmist assures such a woman that if she does observe this legislation meticulously, then “your sons will be like olive saplings.” The reason that the psalmist spelled the word אשתך with the vowel segol under the letter א instead of the vowel chirik which we would have expected, [making the word sound like “your fire”, Ed.] is that during the period in question he is to stay away from from her as if from fire. When she conducts herself in accordance with Jewish norms her sons will not display any character blemishes.

10 י

לראות בבנות הארץ. באה לראות בנות הארץ שהיו חולות במחולות, כענין (שופטים כ״א:כ״א) והיה אם יצאו בנות שילה לחול במחולות.

לראות בבנות הארץ, “to look around amongst the daughters of the land.” She wanted to watch the girls perform dances. We find a similar expression in Judges 21,21 וראיתם והנה אם-ילאו בנות שילה לחול במחולות, “as soon as you see the girls of Shiloh coming out to join the dances, etc.”

11 יא

ובמדרש לראות, יצאה לראות ונראית. ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו. אמרו במדרש א"ל יודע אני שאברהם זקנך נשיא היה שנאמר (בראשית כ״ג:ו׳) נשיא אלהים אתה בתוכנו, ואני נשיא הארץ תנו בת נשיא לנשיא. א"ל יעקב אין נשיא אלא שור שנאמר (בראשית י״ח:ז׳) ואל הבקר רץ אברהם, וכתיב (משלי י״ד:ד׳) ורב תבואות בכח שור, ואתה חמור ואין יכולין להזדווג, שהרי התורה אמרה לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, והנביא צווח לרעתך את מבקשה, שנאמר (מלכים ב י״ד:ט׳) החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח. ותעבור חית השדה אלו בני יעקב שנמשלו לחיות, יהודה גור אריה. דן יהי דן נחש. בנימן זאב יטרף, נפתלי אילה שלוחה. ותרמוס את החוח, ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר. וכן הנביא צווח (הושע ו׳:ט׳) וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה. ולמה כי זמה עשו.

A Midrashic approach: the word לראות, “to see,” means “to see and to be seen.” We read in verse six: ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו, Chamor the father of Shechem went out to Yaakov to speak with him.” About this the Tanchuma 7 Vayishlach writes: He said to him: ‘I know that your grandfather Avraham was a prince as the Hittites had acclaimed him as: “you are a prince in our midst” (23,6). I, however, am a prince in the land also. Give the daughter of a prince to a prince (my son) as a wife.” Upon hearing this Yaakov replied: “The title ‘prince’ is applicable only to a שור, ox” (not to a donkey, meaning of the name Chamor.) The Torah had written that Avraham ran to the cattle, (ox) (18,7) and it is written in Proverbs 14,4: ורב תבואות בכח שור, “a bountiful harvest is due to the strength of the ox.” An ox and a donkey cannot mate together. The Torah writes expressly: “you shall not plough with an ox and a donkey together.” In the Book of Prophets (Kings II 14,9) we find the following statement: “The thistle in Lebanon sent the following message to the cedar in Lebanon. ‘give your daughter to my son in marriage.’ But a wild beast in Lebanon went by and trampled down the thistle.” The wild beasts in that parable are the sons of Yaakov who have been compared to wild beasts. In the blessings bestowed on Yaakov’s sons by their father, Yehudah is compared to a lion (49,9); Dan is compared to a snake (49,17); Binyamin is compared to a wolf (49,27); Naftali to a gazelle (49,21). When the Book of Kings spoke about the wild beasts trampling the thistle, the reference was to the sons of Yaakov Shimon and Levi killing the male inhabitants of Shechem. The prophet Hoseah also complains about a similar occurrence in Hoseah 6,9 where he wrote about what would happen to the people of Shechem in his own time because they encouraged depravity. The people would be murdered because they had been guilty of sexual misconduct.