"איש יהודי היה בשושן הבירה" (אסתר ב, ה), ר' שמעיא אומר וכי לא היה בשושן הבירה יהודי אלא מרדכי בלבד, והא כתיב והיהודים אשר בשושן, אם כן היו יהודים בשושן זולת מרדכי, אלא שהיה בן אבות אבטינאס שהיה מזרע המלוכה והיה עוסק בתורה, לפכך נקרא שמו יהודי. HAMAN
"THERE was a certain Jew in Shushan, the capital, whose name was Mordecai" (Esth. 2:5). Rabbi Shema'iah said: Was there then no other Jew in Shushan, the capital, except Mordecai alone? Lo! it is written, "And the Jews that were in Shushan" (Esth. 9:15). But because he was a Jew, and a direct descendant of the patriarchs and also of the royal seed, and he was engaged in (the study of) the Torah all his days, and he was not defiled by any forbidden food in his mouth, therefore was his name called "a Jew."
ושמו מרדכי, שהיתה תפלתו נכנסת לפני הקב"ה כריח מר דרור. בן יאיר, שהיה מאיר פנים בהלכה. בן שמעי, שיצא לקלל את דוד. בן קיש, [שהקיש על דלתי רחמים ונפתחו לו]. איש ימיני, מזרע מימינים ומשמאילים, שנאמר (ובני בנימין) [בְּנֵי אֶפְרַיִם] נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת (תהלים עח, ט). "Whose name was Mordecai" (Esth. 2:5), because his prayer || ascended before the Holy One, blessed be He, like the scent of pure myrrh (טר לכי). "The son of Jair" (ibid.), because he enlightened (Mair) the faces (of the scholars) in Halakhah. "The son of Shimei" (ibid.), who went forth to curse David. "The son of Kish" (ibid.), of the seed of those who could use both the right hand and the left, as it is said, "The children of Ephraim, being armed and carrying bows" (Ps. 78:9).
ר' שמעון אומר, בא וראה חכמתו של מרדכי שהיה יודע שבעים לשון, שנאמר הבאים עם זרובבל ישוע נחמיא מרדכי בלשן. והיה יושב בשער המלך לראות שלא תטמא אסתר ונערותיה בכל מאכל טמא, ושמע שני סריסי המלך מדברים בלשון כשדים ואומרים עכשו ישכב המלך על משכב הצהרים וכשיקום ויאמר תנו לי מעט מים נתן בקיתון של זהב סם המות והוא ישתה וימות, ושמע מרדכי ונכנס והגיד לאסתר המלכה, ואסתר הגידה למלך בשם מרדכי, מכאן אמרו כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. Rabbi Simeon said: Come and see the wisdom of Mordecai, for he knew seventy languages, as it is said, "Which came with Zerubbabel, Jeshua… Mordecai, Bilshan" (Ezra 2:2), and he sat in the gates of the king to see that Esther and her maidens should not become defiled by any kind of unclean food. He heard the two eunuchs of the king speaking in the language of the Chaldees, saying: Now will the king take the afternoon sleep, and when he arises he will say, Give me a little water; let a deadly poison be given to him in the golden vessel, and he will drink thereof and die. Mordecai went in and told Esther. Now Esther told the king in the name of Mordecai, as it is said, "And Esther told the king in Mordecai's name" (Esth. 2:22). Hence (the Wise Men) have said: Whosoever tells a matter in the name of its author brings redemption into the world.
וכשעמד המלך משינתו אמר לשני סריסיו הנהוגים להשקותו, תנו לי מעט מים, והביאו קיתון של זהב וסם המות בתוכו. אמר להם, שפכו המים לפני. אמרו לו, אדוננו המלך הם מים ברורים טובים ויפים ולמה נשפכם לפניך. אמר להם, כך עלתה בלבי לשפכן לפני. ושפכו את המים לפניו ומצא סם המות בתוכם וצוה לתלותן, שנאמר ויתלו שניהם על עץ, ונתלו שניהם על עץ אחד זה אחר זה, שנאמר על עץ, ואין כתוב על עצים. וכל דבר שאין עושין לפני המלך היו כותבין לפניו ומניחים באחמתה של מלך. וכשירצה המלך לראות מה שעברו עליו קוראין בספרים והוא יודע מה שעברו עליו, וכתבו את הדבר שהגיד מרדכי (לאסתר) על ספר, שנאמר ויכתב בספר דברי הימים. When the king arose from his sleep, he said to his servants, his eunuchs, who were wont to give him something to drink: Give me a little water. They brought him the golden jug, and a deadly poison || was therein. He said to them: Pour out the water before me. They said to him: O our lord, O king, this water is excellent, good, even choice. Why should we pour it out before thee? He said to them: Thus have I resolved to have it poured out before me. They poured it out before him, and he found therein the deadly poison, and he commanded that they should be hanged, as it is said, "They were both hanged on a tree" (Esth. 2:23). They were both hanged on one tree, one after the other, as it is said, "Upon a tree" (ibid.); it is not written, "Upon trees." All affairs which were enacted before the king they wrote before him, and they placed it in the king's box, and when the king wished to discover what had happened to him they read the documents, and he knew what had happened to him. So they wrote in the book the word which Mordecai had told, as it is said, "And it was written in the book of the chronicles" (ibid.).
ר' פנחס אומר. שני עשירים עמדו בעולם אחד בישראל ואחד באומות העולם, קרח בישראל והמן באומות העולם, קרח שמצא אוצרות של זהב של יוסף והמן שלקח כל אוצרות של מלכי יהודה ואת כל אוצרות של קדשי הקדשים, וראה המלך עשרו ועשרת בניו סופרים וכותבין נוטרין לפניו, ורצה המלך לגדלו ולרוממו, שנאמר גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא, וצוה המלך להיות כל עם ועם כורעים ומשתחוים לפניו, מה עשה המן עשה לו צלם מרוקם על בגדו ועל לבו, וכל מי שהיה משתחוה להמן משתחוה לע"ז שעשה, וראה מרדכי ולא קבל להשתחוות לע"ז, שנאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה, ונתמלא עליו חימה ואמר היהודים הללו שונאי אבותי היו מעולם, עכשו אומר למלך ויאבדם מן העולם, ונכנס המן לפני אחשורוש ואמר לו אדני המלך ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים ואינם טובים לך ואינם עושים רצונך ולמלך אין שוה להניחם אם על המלך טוב קח החצי מממוני ותן לי רשות עליהם, שנאמר אם על המלך טוב יכתב לאבדם, אמר לו המלך הרי הם נתונים לך בחנם והממון שאתה נותן אלי בעבורם יהיה שלך, ורוח הקדש צווחת ואומרת כה אמר ה' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. Rabbi Phineas said: Two wealthy men arose in the world, one in Israel and one among the nations of the world, Korah in Israel, and Haman among the nations of the world, who took the treasures of the kings of Judah. (When) the king saw his wealth and his ten sons keeping guard before him, he exalted him, and aggrandized him, as it is said, "After || these things did king Ahasuerus promote Haman, the son of Hammedatha" (Esth. 3:1). The king commanded concerning him that all the people should bow down and show reverence to him. What did Haman do? He made for himself an image of an idol, and had it embroidered upon his dress, above his heart, so that everyone who bowed down to Haman also bowed down to the idol which he had made. Mordecai saw this, and did not consent to bow down to the idol, as it is said, "But Mordecai bowed not down, nor did him reverence" (Esth. 3:2); and (Haman) was full of wrath against him, and said: These Jews hated my forefathers from of old, and now will I say to the king that he should destroy them from the world. Haman entered before Ahasuerus, and said to him: O my lord, O king, "There is a certain people scattered abroad and dispersed among the peoples in all the provinces of thy kingdom" (Esth. 3:8), and they are of no benefit to thee and do not obey thee, and they do not perform thy will, and it is not for the king's profit to suffer them. If it please the king, accept half of my wealth and give me power over them, as it is said, "If it please the king, let it be written that they be destroyed" (Esth. 3:9). (The king) said to him: Behold, they are given into thy hand for nought, as it is said, "And the king said to Haman, The silver is given to thee, the people also" (Esth. 3:11). The Holy Spirit cried out, saying: "Thus saith the Lord, Ye were sold for nought, || and ye shall be redeemed without money" (Isa. 52:3).
ר' יוסי אומר, איסטרטלטס היה המן וכתב אגרות פתקין והפיל גורלות על המזלות לידע בין יום ליום בין חדש לחדש בין מזל למזל, שנאמר הפיל פור הוא הגורל, וכתב אגרות ושלח בכל המדנות להשמיד להרוג את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים בשלשה עשר לחדש אדר ביום שלישי במזל אריה, ושמע מרדכי וקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ויצא ברחוב העיר, שנאמר ומרדכי ידע, והיה צועק ובוכה ואומר לפני הב"ה רבון כל העולמים נשבעת לאבותינו להרבות את זרעם כככבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ועתה נתת אותנו כצאן לטבחה, זכור לאברהם ליצחק וליעקב אשר נשבעת להם בך להרבות את זרעם כככבי השמים, שמעה אסתר ותשש כחה, שנאמר ותתחלחל המלכה מאד, שלחה וקראה להתך נאמן ביתה לידע מה נעשה למרדכי, ויצא התך למרדכי ויגד לו את הדבר, ונכנס התך והגיד לאסתר, וראה המן יוצא ובא להתך והרגו, ולא מצאה אסתר איש נאמן אחר לשלוח אותו אל מרדכי, ואמרה היא בנפשה לבא אל מרדכי שנאמר ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי, אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט"ו בניסן, אמר לה מרדכי והלא יום שלישי הוא יום ראשון של פסח, אמרה לו זקן שבישראל ואתה ראש לסנהדרין ואתה אומר דבר זה, ואם אין ישראל לעשות הפסח למי הוא פסח, ושמע מרדכי את דבריה והודה לה מרדכי ועשה לה כל אשר צותהו, שנאמר ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר, מה הוא לשון ויעבור מרדכי, מלמד שעבר יום ראשון של פסח בלא אכילה ושתיה, ביום השלישי לבשה אסתר בגדי מלכות ושלחה וקראה למלך ולהמן לסעודה שעשתה בחמשה עשר בניסן, כיון שאכלו ושתו אמר המן בלבו המלך מגדל אותי והמלכה מרוממת אותי ואין גדול ממני בכל מלכותו, ושמח בלבו הרבה מאד, שנאמר ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב. Rabbi José said: Haman was an astrologer, and he wrote letters on slips, and cast lots by the constellations to know the distinction between one day and another, and between one month and another, and between one constellation and another, as it is said, "They cast Pur, that is, the lot, before Haman from day to day, and from month to month" (Esth. 3:7). He wrote and sent throughout all the provinces to destroy and to slay and to exterminate all the Jews on the thirteenth day of the month Adar, on the third day in the constellation Leo. Mordecai heard (thereof), and rent his garments, and put on sackcloth with ashes, and he went forth into the midst of the city, as it is said, "And Mordecai knew all that was done" (Esth. 4:1); and he cried before the Holy One, blessed be He, saying: Sovereign of all the worlds ! Thou didst swear to our fore-fathers to multiply their seed like the stars of the heaven, and now hast Thou given them like sheep to the slaughter. "Remember Abraham, Isaac, and Israel… to whom thou swarest… I will multiply your seed as the stars of heaven" (Ex. 32:13). Esther heard (thereof), and her strength failed, as it is said, "And the queen was exceedingly enfeebled" (Esth. 4:4). She sent and called for Hathach, the trusty (servant) of her household, to know what had been done to Mordecai. Hathach went forth to Mordecai, who told him the words. (Hathach) went in and told Esther. Haman saw Hathach coming and returning, and he slew him, and Esther did not find another man faithful enough to send to Mordecai. She said that it was her || desire to return answer to Mordecai. She said to him, "Go, gather together all the Jews that are present in Shushan, and fast ye for me, and neither eat nor drink three days" (Esth. 4:16). These (days) were the thirteenth, the fourteenth, and the fifteenth of Nisan. Mordecai said to her: Is not the third day (of the fast) the day of Passover? She said to him: Thou art the elder in Israel. If there be no Israel, wherefore is the Passover? Mordecai hearkened to her words, and he agreed with her. "So Mordecai transgressed" (Esth. 4:17). What is the meaning of the expression, "So he transgressed"? That he transgressed the festivals and Sabbaths. On the third day (of the fast) Esther put on the royal apparel, and sent and invited the king and Haman to the banquet which she had prepared on the fifteenth of Nisan. When they had eaten and drunk, Haman said: The king exalts me, and his wife aggrandizes me, and there is none greater than I am in all the kingdoms; and Haman rejoiced very much in his heart, as it is said, "Then went Haman forth that day, joyful and glad of heart" (Esth. 5:9).
בלילה ההוא נדדה שנת המלך, ואותה הלילה נד כסאו של מלך מלכי המלכים הב"ה, ונדדה המלך שבארץ ועמד משינתו, שראה בחלומו להמן שנטל את הסייף להרגו ונבהל ועמד משינתו, ואמר לבני המן שמשי וספרי כותבי ספרי המלך לקרות בספרים ולראות ולידע מה שעברו עליו, ופתחו הספרים וימצאו הדבר שהגיד מרדכי ולא היו רוצים לקרות אותה, והיו גוללין את הספרים, אמר להם המלך קראו מה שכתוב לפניכם ולא היו רוצין לקרות, והכתובין הם נקראים לפני המלך מאליהם, שנאמר ויהיו נקראים לפני המלך, ויהיו קוראין (את) [אין] כתוב כאן, אלא ויהיו נקראים, אמר המלך לעבדיו קראו לי להמן, אמרו לו הרי הוא עומד בחוץ, אמר המלך יבא ויכנס לפני, ובא המן לפני המלך אמר לו המלך אני רוצה לגדל ולרומם לאיש אחד שנתן אלי החיות מה לעשות לו אמר המן בלבו אי"ן אין חפץ המלך לעשות יקר וגדולה יותר ממני, וכל זרעו של עמלק אין מגלין הסוד בפיהם ואומרים בלבן, שנאמר ויאמר המן בלבו, אמר המן אדבר דברים שאהיה מלך כמהו, אמר לו אם רצית לעשות יקר לאיש אשר המלך חפץ ביקרו יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך ביום שהמליכוך וסוס שרכבת בו ביום שמלכת ואת הכתר שנתן בראשך ביום שמלכת, וכעס המלך על הכתר הרבה מאד, אמר המלך הרשע הזה לא דיו שאמר אלי על המלבוש ועל הסוס אלא אף על הכתר שבראשי, אם כן מה הניח לי, כיון שראה המן שכעס המלך על הכתר, חזר ואמר ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים, אמר לו המלך צא ועשה כן למרדכי, שמע המן ונבהל ואמר לו אדני המלך הרבה מרדכי יש, אמר לו מרדכי היהודי, אמר לו יש יהודים הרבה, אמר לו היושב בשער המלך, אמר לו אדני המלך לא הייתי סבור כי אם על שר גדול היית אומר, לזה תן לו שדות וכרמים ודיו, אבל לזה מה יועיל לו, אמר לו עשה כאשר דברת, וגם אני יכול לתת לו כל מה שגזרת, אמר לו אדני המלך אתן לך אחד מבני הגדולים ויעשה לו ככל מה שגזרת עלי, אמר לו חיי ראשי ומלכותי לך נאה לעשות כן. "On that night the king's sleep fled" (Esth. 6:1). That night the throne of the King who is King of kings, the Holy One, blessed be He, became unsteady, because He saw that Israel was in great distress. The sleep of the king on earth fled, for he had seen in his dream Haman taking the sword to slay him; || and he became agitated and arose from his sleep, and he told the sons of Haman, the scribes, to read in the books so as to see what had happened to him. They opened the books, and found the incident which Mordecai had told, but they did not wish to read this, and they rolled up the scrolls. The king said to them: Read ye what is written before you. But they were unwilling to read, and the writing was read (of its own account) by itself, as it is said, "And they were read before the king" (ibid.). It is not written here, "They were reading," but "They were read." The king spake to his servants: Call ye Haman to me. They said to him: Behold, he is standing outside. The king said: The thing is true which I saw in my dream; he has come only in this hour to slay me. He said: Let him come in. He entered before the king. The king said to him: I wish to exalt and aggrandize a certain man; what shall be done to him? Haman said in his heart, for the seed of Esau speak in their hearts, but never reveal their secret with their mouths, as it is said, "And Haman said in his heart" (Esth. 6:6). Haman said in his heart: He does not desire to exalt any other man except me. I will speak words so that I shall be a king just as he is. He said to him: Let them bring the apparel || which the king wore on the day of the coronation, and (let them bring) the horse upon which the king rode on the coronation day, and the crown which was put upon the head of the king on the day of coronation. The king was exceedingly angry because of the crown. The king said: It does not suffice this villain, but he must even desire the crown which is upon my head. Haman saw that the king was angry because of the crown; he said: "And let the apparel and the horse be delivered to the hand of one of the king's most noble princes" (Esth. 6:9). (The king) said to him: Go, and do thus to Mordecai. As soon as Haman heard this he became greatly agitated, and he said to him: My lord, O king! There are very many named Mordecai. The king answered: "The Jew." (Haman) said to him: There are very many Jews. The king said to him: "He who sits at the king's gate" (Esth. 6:10).
מיד לקח המן הלבוש והסוס והלך אצל מרדכי ושאל לו בשלום, אמר לו מרדכי אין שלום אמר ה' לרשעים, אמר לו המן קום לבוש פורפוריון של מלך, אמר לו רשע אין אתה רואה כי אני לבוש שק ויושב על האפר ממה שעשית לי, אלא הוליכני לבית המרחץ ואחר כך אלבש פורפריון של מלך, מה עשתה אסתר צותה לבל יעשה מרחץ ואם יאמר המן לבעלי המרחץ להדליקו אל ישמעו לו, הלך המן בכל המרחצאות ולא מצא והדליקו בעל כרחו הוא בעצמו, ושלח לבנו הגדול לקרא את מרדכי למרחץ, לקח מרדכי והכה אותו ברגליו, אמר לו ולמה לא בא אביך בעצמו והלא עבד הוא לי, הלך אצל אביו ואמר לו, הלך הוא בעצמו בעל כרחו ונכנס עמו לבית המרחץ וגלח את ראשו ויצא והלבשו אמר עלה ורכוב על הסוס, אמר לו מענוי הצום אין בי כח לעלות ולרכוב על הסוס, מה עשה המן השפיל את עצמו ונתן מרדכי רגלו על צוארו ועלה ורכב על הסוס, ומדרמי עליה חד כרעא בטש ביה בכרעא אחריתי, אמר לו המן והלא כתוב בתורה בנפול אויבך אל תשמח, אמר לו רשע בישראל כתוב זה, אבל באומות העולם ואתה על במותימו תדרוך, ובא מרדכי אצל המלך, והוא מכריז עליו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, וישב לו במושב כבודו על שער המלך, והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש על מה שאירע לו. Haman took the apparel and the horse and went to Mordecai. (Haman) said to him: Arise, and put on the purple of the king. (Mordecai) said to him: Villain! Dost thou not know that for three days I have put on sack-cloth with ashes, sitting on the ashes, because of that which thou hast done to me? Now take me to the bath-house, and afterwards will I put on the purple of the king. And he washed him and dressed him. (Haman) said to him: Mount and ride upon the horse. He said to (Haman): On account of the affliction of the fast I have no strength to mount and ride upon the horse. What did Haman do? He lowered himself, || and Mordecai put his foot upon his neck, and he mounted and rode upon the horse. Mordecai said: Blessed be the Omnipresent, who hath not let aught of His words fall to the earth, to fulfil that which is said, "But thou shalt tread upon their high places" (Deut. 33:29). Mordecai betook himself to his seat of honour at the king's gate, whilst Haman was hurried along, and he went "to his house mourning and having his head covered" (Esth. 6:12), because of that which had happened to him.
אמרה לו זרש אשתו וכל אסטרוגולין שלו, שמעת מה עשו לפרעה במצרים, אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו. Zeresh his wife and all his astrologers said to him: Hast thou not heard what was done unto Pharaoh? as it is said, "And Zeresh his wife said unto him, If Mordecai, before whom thou hast begun to fall, be of the seed of the Jews, thou shalt not prevail against him" (Esth. 6:13).
באותה שעה באו נערי אסתר, לקחו את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר בששה עשר בניסן. כיון שאכלו ושתו אמר לה המלך מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש, אמרה לו אדני המלך איני שואלת ממני אלא לתת לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי שבא אדם אחד וקנה אותנו להשמיד להרוג ולאבד, ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו אני ועמי החרשתי, אמר לה המלך ומי הוא האדם הזה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, אמרה לו המן הרע הזה, מיד חפו פניו, והמלך קם בחמתו ממשתה היין ונכנס בגינת הביתן, מה עשה מיכאל התחיל מקצץ נטיעות לפניו, וראה המלך כן, אמר לו מה זה, אמר לו אני מבניו של המן שכך צוני אבא, מיד וחמתו בערה בו, ונבער חימה על חימה, ושב מגינת הביתן, מה עשה מיכאל המלאך הגביה את המן מעל אסתר כאילו רוצה לבא עליה, אמר המלך הרשע הזה לא דיו שקנה את אשתי להשמיד ולהרוג ולאבד אלא רוצה לבא עליה, הגם לכבוש את המלכה עמי בבית, ושמע המן את הדבר הזה ונפלו פניו, שנאמר ופני המן חפו, וצוה המלך לתלותו על העץ, באותה שעה מה עשה אליהו זכור לטוב נדמה לחרבונא אחד מסריסי המלך, אמר לו אדני המלך יש עץ בביתו של המן מבית קדשי הקדשים, שנאמר ויבן את בית יער הלבנון ויעש את אולם העמודים חמשים אמה ארכו ושלש אמות רחבו, מיד צוה המלך לתלותו, וכתי' ויתלו את המן, לקח המלך את כל אשר להמן ונתן למרדכי ולאסתר, לקיים מה שנאמר וביתיה נוולי יתעבד על דנא, וצוה המלך ואמר כתבו על היהודים כתוב בעיניכם בשם המלך, וכתבו וחתמו אגרות פתקים ושלחו בכל המדינות להשמיד להרוג ולאבד את כל שונאי היהודים בלשלשה עשר לחדש אדר ביום השלישי במזל אריה, מה הארי הזה מלך על כל החיות וכל מקום שהוא רוצה הוא הופך את פניו, והוא חשב והפך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים נהפוך הוא על שונאיהם, שנאמר ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. In that hour the pages of Esther came and took Haman to the banquet which she had prepared on the sixteenth of Nisan. When they had eaten and taken (wine) the king said to Esther: "What is thy petition, queen Esther? and it shall be granted thee; and what is thy request?" (Esth. 7:2). She said to him: My lord, O king! I ask nought of thee, except my life, and my people. Because one man has come and has bought us to destroy, to slay, and to cause to perish. "But if we had been sold for bondmen and bondwomen, I had held my peace" (Esth. 7:4). The king said to her: Who is this man? She answered him: This one is the wicked Haman, as it is said, "And Esther said, An adversary and an enemy, even this wicked Haman" (Esth. 7:6). "The king arose in his wrath" (Esth. 7:7). What did the angel Michael do? He began to cut down the plants in his presence. || Intense wrath was kindled within him, and the king returned from the palace garden to the place of the banquet of wine. What did the angel Michael do? He lifted up Haman from Esther. The king exclaimed: As for this villain, he is not satisfied with having purchased the people of Esther to destroy, to slay, and to cause to perish, but he must needs come upon her! "Will he even force the queen before me in the house?" (Esth. 7:8). Haman heard this word and his countenance fell, as it is said, "They covered Haman's face" (ibid.). And the king commanded that he should be hanged on the gallows. What did Elijah, his memory be a blessing, do? He assumed the guise of Harbonah, one of the chamberlains of the king. He said to him: My lord, O king! There is a tree in Haman's house (taken) from the Holy of Holies, fifty cubits high. Whence do we know that it was from the Holy of Holies? Because it is said, "And he built the house of the forest of Lebanon" (1 Kings 7:2). Forthwith the king commanded that he should be hanged thereon, as it is said, "And (the king) said, Hang him thereon" (Esth. 7:9), so as to fulfil that which is said, "Let a beam be pulled out from his house, and let him be lifted up and fastened thereon; and let his house be made a dunghill for this" (Ezra 6:11). And it says, "So they hanged Haman on the gallows that he had prepared for Mordecai" (Esth. 7:10). The king took all that belonged to Haman and gave it to Mordecai and to Esther. He said to them: Write concerning the Jews as seems good in your eyes in the name of the king. They wrote official letters, and they sent throughout all the provinces to destroy, to slay, || and to cause all the enemies of the Jews to perish on the thirteenth of the month of Adar, on the third day in the constellation of Leo. Just as the lion is the king over all the beasts, and he turns his gaze towards any place as he wishes; likewise did he think fit, and he turned his face to destroy and to slay all the enemies of Israel, as it is said, "In the day that the enemies of the Jews hoped to have rule over them" (Esth. 9:1).
ר' אליעזר אומר, ארבעים בנים היו לו להמן, עשרה כותבי המלך ושלשים מושלים בכל המדינות, שנאמר ואת עשרת בני המן תלו, וכלם נתלו על עץ אביהם, שנאמר עשרת בני המן תלו על העץ, וכתוב אחר אומר ואת עשרת בני המן תלו. Rabbi Eliezer said: Haman had forty sons; ten of them were the scribes of the books of the king, and thirty were ruling in all the provinces, as it is said, "And the ten sons of Haman, in the rest of the king's provinces" (Esth. 9:12). They were all hanged upon the gallows of their father, as it is said, "And they hanged Haman's ten sons" (Esth. 9:14) upon the gallows. Another Scripture text says, "And they hanged Haman's ten sons" (ibid.).
ר' פנחס אומר, מלך מרדכי, שנאמר ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו', מה המלך לובש פורפריא, [כך מרדכי], שנאמר ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור, מה המלך עטרה כלולה בראשו, כך מרדכי, שנאמר ועטרת זהב גדולה, מה המלך אימתו על כל הארץ, כך מרדכי, שנאמר כי נפל פחד מרדכי עליהם, מה המלך שמעו הולך בכל הארץ, כך מרדכי שמעו הולך בכל הארץ, שנאמר כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות, מה היתה שמעו של מרדכי כי היה אדם נכבד והיה עומד בצד המלך ואסתר המלכה היתה יושבת בצד האחר, כי מרדכי היה איש טוב ומבקש שלום, שנאמר כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו, ועליו הכתוב אומר שמור תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום. Rabbi Phineas said: Mordecai ruled over the Jews. Just as the king is dressed in purple, so was Mordecai dressed in purple, as it is said, "And Mordecai went forth from the presence of the king in royal apparel" (Esth. 8:15). Just as the king has a crown upon his head, so Mordecai had a crown upon his head, as it is said, "And Mordecai went forth… with a great crown of gold" (ibid.). Just as the king's fear obtains in all the land, so was the fear of Mordecai upon them, as it is said, "Because the fear of Mordecai was fallen upon them…" (Esth. 9:3). Just as the king's money is current throughout the land, || so was Mordecai's money current in all the land, as it is said, "For Mordecai was great" (Esth. 9:4). What was the money of Mordecai? On the one side was (the face of) Mordecai and on the other (the face of) Esther. Wherefore? Because he was a good man, and a man of peace and seeking the peace of his people, as it is said, "For Mordecai the Jew was next unto king Ahasuerus, and great among the Jews" (Esth. 10:3); concerning him the Scripture saith, "Mark the perfect man, and behold the upright: for the latter end of (that) man is peace" (Ps. 37:37).