Chapter 30ל׳
1 א

הנסיון התשיעי, נולד ישמעאל בקשת ונתרבה בקשת שנ' ויהי אלהים את הנער ויגדל ונטל קשת וחצים והיה יורה אחר הפנות וראה את יצחק יושב לבדו וירה חץ להרגו וראה זה הדבר שרה והגיד לאברהם ואמרה לו כזה וכזה עשה ישמעאל ליצחק אלא עמוד וכתוב ליצחק כל מה שנשבע הב"ה לך ולזרעך שאין בן האמה יורש עם בני עם יצחק שנ' ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק.

THE TRIALS OF ABRAHAM (continued)
THE ninth trial (was as follows): Ishmael was born with (the prophecy of the) bow, and he grew up with the bow, as it is said, "And God was with the lad, and he grew … and he became an archer" (Gen. 21:20). He took bow and arrows and began to shoot at the birds. He saw Isaac sitting by himself, and he shot an arrow at him to slay him. Sarah saw (this), and told Abraham. She said to him: Thus and thus has Ishmael done to Isaac, but (now) arise and write (a will in favour) of Isaac, (giving him) all that the Holy One has sworn to give || to thee and to thy seed. The son of this handmaid shall not inherit with my son, with Isaac, as it is said, "And she said unto Abraham, Cast out this bondwoman and her son" (Gen. 21:10).

2 ב

יהודה בן תימא אומר, אמרה שרה לאברהם כתוב גט גרושין לאמה ושלח את האמה הזאת מעלי ומעל יצחק בני מן העולם הזה ומן העולם הבא. ומכל הרעות שבאו על אברהם הרע בעיניו הדבר הזה מאד, שנאמר (בראשית כא, יא) וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ.

Ben Tema said: Sarah said to Abraham, Write a bill of divorce, and send away this handmaid and her son from me and from Isaac my son, in this world and from the world to come. More than all the misfortunes which overtook Abraham, this matter was exceedingly evil in his eyes, as it is said, "And the thing was very grievous in Abraham's sight on account of his son" (Gen. 21:11).

3 ג

ר' יהודה אומר, נגלה הב"ה עליו אמ' לו אברהם אין אתה יודע שהיתה שרה ראויה לך לאשה ממעי אמה והיא חברתך ואשת בריתך לא נקראת שרה שפחה אלא אשתך לא נקראת הגר אשתך אלא שפחתך כל מה שדברה שרה באמת הגידה אל ירע בעיניך.

Rabbi Jehudah said: In that night the Holy One, blessed be He, was revealed unto him. He said to him: Abraham ! Dost thou not know that Sarah was appointed to thee for a wife from her mother's womb? She is thy companion, and the wife of thy covenant; Sarah is not called thy handmaid, but thy wife; neither is Hagar called thy wife, but thy handmaid; and all that Sarah has spoken she has uttered truthfully. Let it not be grievous in thine eyes, as it is said, "And God said unto Abraham, Let it not be grievous in thy sight" (Gen. 21:12).

4 ד

השכים אברהם וכתב גט גירושין ונתן להגר ושלח אותה ואת בנה מעליו ומעל יצחק בנו מהעולם הזה ומהעולם הבא שנ' וישכם אברהם בבקר ויקח וכו' וישלחהו בגט גירושין ולקח בגד אחד וקשר במתניה כדי שיהא שוחף אחריה לידע שהיא שפחה ולא עוד אלא שעמד אברהם אבינו לראות את ישמעאל בנו ולראות את הדרך שהלכו בה.

Abraham rose up early, and wrote a bill of divorce, and gave it to Hagar, and he sent her and her son away from himself, and from Isaac his son, from this world and from the world to come, as it is said, "And Abraham rose up early in the morning, and took bread and a bottle of water" (Gen. 21:14). He sent her away || with a bill of divorcement, and he took the veil, and he bound it around her waist, so that it should drag behind her to disclose (the fact) that she was a bondwoman. Not only this, but also because Abraham desired to see Ishmael, his son, and to see the way whereon they went.

5 ה

ובזכות אברהם לא חסרו המים מן החמת, וכיון שהגיע לפתח המדבר התחילה תועה אחרי ע"ז של בית אביה ומיד חסרו המים מן החמת לפיכך ותשלך את הילד. ובן כ"ז (י"ג כ"ד) שנה היה ישמעאל כשיצא מבית אביו ויצחק בן עשר שנים היה.

By the merit of our father Abraham the water did not fail in the bottle, but when she reached the entrance to the wilderness, she began to go astray after the idolatry of her father's house; and forthwith the water in the bottle was spent, as it is said, "And she departed and wandered" (ibid.), Ishmael was seventeen years old (when) he went forth from the house of Abraham, and Isaac was forty years old. By the merit of our father Abraham the water did not fail in the bottle, but when she reached the entrance to the wilderness, she began to go astray after the idolatry of her father's house; the water in the bottle was spent, and the soul of Ishmael was faint with thirst.

6 ו

ותלך ותתע וכו', אין ותתע אלא ע"ז דכתיב בה (ירמיה י טו) הבל המה מעשה תעתועים. ועייפה נפשו של ישמעאל בצמא והלך והשליך את עצמו תחת חרולי המדבר להיות חרשן עליו ואמ' אלהי אברהם אבי יש לפניך תוצאות מים קח את נפשי ממני ואל אמות בצמא ויעתר לו שנ' כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם ושם נפתחו להם הבאר שנבראת בין השמשות והלכו ושתו ומלאו את החמת מים שנ' ויפתח אלהים את עיניה ושם הניחו הבאר ומשם נשאו את רגליהם והלכו אל המדבר כלו עד שהגיעו למדבר פארן ומצאו שם מוצאי מים וישבו שם שנ' וישב במדבר פארן שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב ועישה שמה. לאחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו, ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל במקום שישמעאל שרוי תמן, והגיע לשם בחצי היום ומצא שם את אשתו של ישמעאל. אמ' לה, היכן הוא ישמעאל. אמרה לו, הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר. אמ' לה, תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר. אמרה לו, אין לי לחם ולא מים. אמ' לה, כשיבא ישמעאל הגידי לו את הדברים הללו ואמרי לו זקן אחד מארץ כנען בא לראותך ואמר חלף מפתן ביתך שאינה טובה לך. וכשבא ישמעאל מן המדבר הגידה לו את הדברים הללו, ובן חכם כחצי חכם, והבין ישמעאל ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה, ופטימה שמה.

"And she departed and wandered" (ibid.). The meaning of "and she wandered" is merely idolatry, because it is written, concerning (this root), "They are vanity, a work of delusion" (Jer. 10:15). He went and cast himself beneath the thorns of the wilderness, so that the moisture might be upon him, and he said: O God of my father Abraham ! Thine are the issues of death; take away from me my soul, for I would not die of thirst. And He was entreated of him, as it is said, "For God hath heard the || voice of the lad where he is" (Gen. 21:17). The well which was created at twilight was opened for them there, and they went and drank and filled the bottle with water, as it is said, "And God opened her eyes, and she saw a well of water" (Gen. 21:19). And there they left the well, and thence they started on their way, and went through all the wilderness until they came to the wilderness of Paran, and they found there streams of water, and they dwelt there, as it is said, "And he dwelt in the wilderness of Paran" (Gen. 21:21). Ishmael sent for a wife from among the daughters of Moab, and 'Ayeshah was her name. After three years Abraham went to see Ishmael his son, having sworn to Sarah that he would not descend from the camel in the place where Ishmael dwelt. He arrived there at midday and found there the wife of Ishmael. He said to her: Where is Ishmael? She said to him: He has gone with his mother to fetch the fruit of the palms from the wilderness. He said to her: Give me a little bread and a little water, for my soul is faint after the journey in the desert. She said to him: I have neither bread nor water. He said to her: When Ishmael comes (home) tell him this || story, and say to him: A certain old man came from the land of Canaan to see thee, and he said, Exchange the threshold of thy house, for it is not good for thee. When Ishmael came (home) his wife told him the story. A son of a wise man is like half a wise man. Ishmael understood. His mother sent and took for him a wife from her father's house, and her name was Fatimah.

7 ז

ועוד אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה כפעם ראשונה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמ' לה היכן הוא ישמעאל אמרה לו הוא ואמו הלכו לרעות את הגמלים במדבר אמ' לה תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר והוציאה לחם ומים ונתנה לו עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר וידע ישמעאל שעד עכשו רחמי אביו עליו כרחם אב על בנים. לאחר מיתתה של שרה חזר אברהם ולקח את גרושתו שנ' ויוסף אברהם ויקח אשה ומדקאמר ויוסף משמע שפעם ראשונה היתה אשתו ועוד לא הוסיף לבא עליה ושמה קטורה שהיתה מקוטרת מכל מיני בשמים.

Again after three years Abraham went to see his son Ishmael, having sworn to Sarah as on the first occasion that he would not descend from the camel in the place where Ishmael dwelt. He came there at midday, and found there Ishmael's wife. He said to her: Where is Ishmael? She replied to him: He has gone with his mother to feed the camels in the desert. He said to her: Give me a little bread and water, for my soul is faint after the journey of the desert. She fetched it and gave it to him. Abraham arose and prayed before the Holy One, blessed be He, for his son, and (thereupon) Ishmael's house was filled with all good things of the various blessings. When Ishmael came (home) his wife told him what had happened, and Ishmael knew that his father's love was still extended to him, as it is said, || "Like as a father pitieth his sons" (Ps. 103:13). After the death of Sarah, Abraham again took (Hagar) his divorced (wife), as it is said, "And Abraham again took a wife, and her name was Keturah" (Gen. 25:1). Why does it say "And he again"? Because on the first occasion she was his wife, and he again betook himself to her. Her name was Keturah, because she was perfumed with all kinds of scents.

8 ח

ד"א, קטורה — שהיו נאים מעשיה כקטרת. ילדה לו ששה בנים וכלם נקראו על שמו של ישמעאל, שנ' ותלד לו את זמרן ואת יקשן.

Another explanation of Keturah (is): because her actions were beautiful like incense, and she bare him six sons, and they were all called according to the name of Ishmael, as it is said, "And she bare him Zimran (Gen. 25:2).

9 ט

וכאשה שהיא מתגרשת מן בעלה, כך עמד אברהם ושלחן מעל יצחק בנו מן העה"ז ומן העה"ב, שנ' ולבני הפלגשים אשר לאברהם וכו' וישלחם בגט גירושין.

Like a woman sent away from her husband, so likewise Abraham arose and sent them away from Isaac his son, from this world and from the world to come, as it is said, "But unto the sons of the concubines, which Abraham had, Abraham gave gifts, and he sent them away from Isaac his son" (Gen. 25:6), by a deed of divorcement.

10 י

על שם בנו של ישמעאל, קדר, נקראו בני קדר, שנ' לקדר ולממלכות חצור וכו'. על שם בנו של ישמעאל, קדמה, נקראו בני קדם, שנ' אל בני קדם. על שם שישבו באחוזות קין נקראו בניו בני קין, שנ' וחבר הקני נפרד, והלא כל בני קין נכרתו במי המבול, אלא על שם שישבו באחוזות קין שנ' כי אם יהיה לבער קין, כי אם יהיה לבער אש מזרעו של ישמעאל הם ישבותו מלוכת אשור.

Corresponding to the name of Ishmael's son Kedar, the sons of Kedar were so called, as it is said, "Of Kedar, and of the kingdoms of Hazor" (Jer. 49:28). Corresponding to the name of Ishmael's son "Kedemah" (Gen. 25:15), the "sons of Ḳedem" were so called. Because they dwelt in the territory belonging to Cain, his children were called "sons of Cain," as it is said, "Now Heber the Kenite had separated himself from Cain" (Judg. 4:11). Were not all the sons of Cain cut off by the waters of the Flood? But because they dwelt in the territory of the children of Cain, his children were called "sons of Cain," as it is said, "Nevertheless || Cain shall be wasted, as long as Asshur shall dwell in thy place" (Num. 24:22). "Nevertheless Cain shall be wasted away" by fire, through the seed of Ishmael, the latter shall cause the kingdom of Assyria to cease.

11 יא

אמר בלעם, משבעים לשונות שברא הב"ה בעולמו לא שם שמו לאחד מהם אלא לישראל הואיל והשוה הב"ה שמו של ישמעאל לשמו של ישראל אוי מי יחיה בימיו, שנ' אוי מי יחיה משומו אל.

Balaam said: Of the seventy nations that the Holy One, blessed be He, created in His world, He did not put His name on any one of them except on Israel; and since the Holy One, blessed be He, made the name of Ishmael similar to the name of Israel, woe to him who shall live in his days, as it is said, "Alas, who shall live when God establisheth him?" (Num. 24:23).

12 יב

ר' ישמעאל אומ' חמשה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, ואלו הן: ימודו הארץ בחבלים ויעשו בית הקברות למרבץ צאן אשפתות ומדדו בהן ומהן על ראשי ההרים וירבה השקר ויגנז האמת וירחק חק מישראל ותרבה עונות בישראל שני תולעת כצמר ויקמל הנייר והקולמוס ויפסל סלע מלכות ויבנו ההרים הערים החרבות ויפנו הדרכים ויטעו גנות ופרדסים ויגדרו פרוצות חומות בית המקדש ויבנו בניין בהיכל ושני אחים יעמדו אליהם נשיאים בגופן ובימיהן יעמד צמח בן דוד שנ' (דניאל ב, מד) וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל.

Rabbi Ishmael said: In the future the children of Ishmael will do fifteen things in the land (of Israel) in the latter days, and they are: They will measure the land with ropes; they will change a cemetery into a resting-place for sheep (and) a dunghill; they will measure with them and from them upon the tops of the mountains; falsehood will multiply and truth will be hidden; the statutes will be removed far from Israel; sins will be multiplied in Israel; worm-crimson will be in the wool, and he will cover with insects paper and pen; he will hew down the rock of the kingdom, and they will rebuild the desolated cities and sweep the ways; and they will plant gardens and parks, and fence in the broken walls of the Temple; and they will build a building in the Holy Place; and two brothers will arise over them, princes at the end; and in their days the Branch, the Son of David, will arise, as it is said, || "And in the days of those kings shall the God of heaven set up a kingdom, which shall never be destroyed" (Dan. 2:44).

13 יג

ועוד היה ר' ישמעאל אומר, שלשה מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים שנ' כי מפני חרבות נדדו ואין חרבות אלא מלחמות אחת ביער בערב מפני חרב נטושה ואחת בים מפני קשת דרוכה ואחת בכרך גדול שהוא כבד משניהם שנ' כי מפני כובד מלחמה ומשם בן דוד יצמח ויראה באבדן של אלו ואלו ומשם יבא לארץ ישראל שנ' מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צועה ברב כחו אני מדבר בצדק רב להושיע.

Rabbi Ishmael also said: Three wars of trouble will the sons of Ishmael in the future wage on the earth in the latter days, as it is said, "For they fled away from the swords" (Isa. 21:15). "Swords" signify only wars, one in the forest of Arabia, as it is said, "From the drawn sword" (ibid.); another on the sea, as it is said, "From the bent bow" (ibid.); and one in the great city which is in Rome, which will be more grievous than the other two, as it is said, "And from the grievousness of the war" (ibid.). From there the Son of David shall flourish and see the destruction of these and these, and thence will He come to the land of Israel, as it is said, "Who is this that cometh from Edom, with crimsoned garments from Bozrah? this that is glorious in his apparel, marching in the greatness of his strength? I that speak in righteousness, mighty to save" (Isa. 63:1).