עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולן. הנס הראשון, כשנולד אברהם בקשו כל גדולי מלכות והקוסמים להרגו ונחבא בבית הרן שלש עשרה שנה השמש ולא הירח ולאחר שלש עשרה שנה יצא מבית הרן מדבר בלשון הקדש ומאס באלילים ומשקץ את הפסילים ובטח בשם יוצרו ואמר אשרי אדם בוטח בך. THE TRIALS OF ABRAHAM
OUR father Abraham was tried with ten trials, || and he stood firm in them all. The first trial was when our father Abraham was born; all the magnates of the kingdom and the magicians sought to kill him, and he was hidden under the earth for thirteen years without seeing sun or moon. After thirteen years he went forth from beneath the earth, speaking the holy language; and he despised idols and held in abomination the graven images, and he trusted in the shadow of his Creator, and said: "Blessed is the man who trusts in thee" (Ps. 84:12).
הנס השני, נחבש בבית האסורים עשרה שנים שלשה בכותי ושלשה בבי דרי ולאחר עשר שנים שלחו והביאו אותו אצלו והשליכוהו לתוך כבשן האש ומלך הכבוד פשט יד ימינו והצילו מכבשן האש שנאמר ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים. The second trial was when he was put into prison for ten years—three years in Kuthi, seven years in Budri. After ten years they sent and brought him forth and cast him into the furnace of fire, and the King of Glory put forth His right hand and delivered him from the furnace of fire, as it is said, "And he said to him, I am the Lord who brought thee out of the furnace of the Chaldees" (Gen. 15:7). Another verse (says), "Thou art the Lord the God, who didst choose Abram, and broughtest him forth out of the furnace of the Chaldees" (Neh. 9:7).
הנס השלישי, טלטולו מבית אביו ומארץ מולדתו והביאו לחרן ושם מת תרח אביו ועתדיי אמו והטלטול קשה לאדם יותר מכל ומניין טלטולו, שנאמר ויאמר ה' אל אברם לך לך. The third trial was his migration from his father's house and from the land of his birth; and He brought him to Haran, and there his father Terah died, and Athrai his mother. Migration is harder for man than for any other creature. Whence do we know of his migration? Because it is said, "Now the Lord said || unto Abram, Get thee out" (Gen. 12:1).
הנס הרביעי, מיום שנבראו שמים וארץ לא הביא הב"ה רעב בעולם אלא בימי אברהם ולא בכל הארצות אלא בארץ כנען לנסותו ולהורידו למצרים שנאמר ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה. The fourth trial (was the famine). From the day when the heavens and the earth were created, the Holy One, blessed be He, had not brought into the world a famine but only in the days of Abraham, and not in any of the lands but only in the land of Canaan, in order to try him and to bring him down into Egypt, as it is said, "And there was a famine in the land, and Abram went down into Egypt" (Gen. 12:10).
הנס החמישי, נלקח שרה אשתו לפרעה לאשה וכי יש אדם שרואה את אשתו נלקחה לאיש אחר ואינו קורע את בגדיו אלא שלא קרב אליה ומניין שנלקחה שרה לפרעה לאשה שנאמר ויראו אותה שרי פרעה. The fifth trial was when Sarah his wife was taken to Pharaoh to be (his) wife. And is there any man, who seeing his wife taken away to another man, would not rend his garments? But (he trusted in the Holy One, blessed be He,) that he would not approach her. Whence do we know that Sarah was taken to Pharaoh to be his wife? Because it is said, "And the princes of Pharaoh saw her" (Gen. 12:15).
ר' יהושע בן קרחא אומר, באותה הלילה שנלקחה שרה אמנו ליל יום טוב הפסח היה, והביא הב"ה על פרעה ועל ביתו נגעים גדולים להודיע שכך הוא עתיד להכות את עם ארצו שנאמר וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים וכו' במצרים כתיב עוד נגע אחד אביא על פרעה וכי נגעים היו והלא מכת גדולי מצרים היו והמכות נמשלו בנגעים לכך נאמר וינגע ה' את פרעה וכו'. Rabbi Joshua, son of Ḳorchah, said: In that night when our mother Sarah was taken, it was Passover night, and the Holy One, blessed be He, brought upon Pharaoh and upon his house great plagues, to make known that thus in the future would He smite the people of his land, as it is said, "And the Lord plagued Pharaoh and his house with great plagues" (Gen. 12:17). Concerning the Egyptians it is written, "Yet one plague more will I bring upon Pharaoh, and upon Egypt" (Ex. 11:1). Was this a plague? Was it not (the slaying of) the first-born of the Egyptians? But the slaying is compared with the plagues, therefore it is said, "And the Lord plagued || Pharaoh" (Gen. 12:17).
ר' יהושע בן קרחא אומר, (שרה היתה אשת פרעה) מאהבתו אותה [פרעה], כתב לה בשטר כתובתה כל ממונו בין כסף בין זהב בין עבדים וקרקעות וכתב לה את ארץ גושן לאחוזה לפיכך ישבו בני ישראל בארץ גושן בארץ שרה אמם וכתב לה את הגר בתו מפלגשו שפחה ומניין שהייתה הגר בתו של פרעה מפלגשו שנאמר ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר והשכים פרעה בבקר ונבהל שלא קרב אליה ושלח וקרא לאברהם ואמר לו הרי אשתך שרי לפניך וכל שטר כתובתה עמה קח ולך ואל תעמוד בארץ הזאת שנאמר ועתה הנה אשתך קח ולך ויצו עליו פרעה אנשים מעבור אברהם לבא אל ארץ כנען גר בארץ פלשתים להנפש שם והלך והכל צפוי לפני הב"ה ושלח אבימלך ויקח את שרה, סבור להעמיד ממנה בנים, שנאמר וישלח אבימלך ויקח את שרה. Rabbi Joshua ben Ḳorchah said: Because of his love for her, (Pharaoh) wrote in her marriage document (giving her) all his wealth, whether in silver, or in gold, or in man-servants, or land, and he wrote (giving) her the land of Goshen for a possession. Therefore the children of Israel dwelt in the land of Goshen, in the land of their mother Sarah. He (also) wrote (giving) her Hagar, his daughter from a concubine, as her handmaid. And whence do we know that Hagar was the daughter of Pharaoh? Because it is said, "Now Sarai Abram's wife bare him no children; and she had an handmaid, an Egyptian, whose name was Hagar" (Gen. 16:1). Pharaoh rose up early in the morning confused because he had not approached her, and he sent and called Abraham, and said to him: Behold, Sarai thy wife is before thee, and all the deeds of her marriage contract are with her, take (her) and go, do not tarry in this land, as it is said, "Now therefore behold thy wife, take her, and go" (Gen. 12:19). "And Pharaoh gave men charge concerning him, and they sent him forth" (Gen. 12:20). And he had Abraham led so as to come to the land of Canaan. He sojourned in the land of the Philistines in order to be refreshed there. And he went away. And everything is foreseen by the Holy One, blessed be He, and Abimelech sent and took Sarah, thinking to raise up children from her, as it is said, "And Abimelech… sent, and took Sarah" (Gen. 20:2).
ונעשה אבימלך וכל נקבות ביתו אפילו עד ביצי כנים עקרות, שנאמר כי עצור עצר ה'. וירד מיכאל המלאך ושלף את חרבו עליו אמר לו אבימלך זה דין אמת ומשפט אמת להרגני עד שלא ידעתי הגוי גם צדיק תהרוג. אמ' לו השב אשת האיש כי נביא הוא. And Abimelech became impotent, and all the women of his house became barren, even || to the smallest insect (which also became) barren, as it is said, "For the Lord had fast closed up all the wombs of the house of Abimelech" (Gen. 20:18). And the angel Michael descended and drew his sword against him. Abimelech said to him: Is this a true judgment and a true sentence to slay me as long as I had no knowledge? "Wilt thou slay even a righteous nation?" (Gen. 20:4). He said unto him: "Restore the man's wife, for he is a prophet" (Gen. 20:7). "And he shall pray for thee, and thou shalt live" (ibid.).
ר' יהושע בן קרחה אומר לר' (טרפו) [טרפון] כל מה שנתן אבימלך לאברהם בעבור שרה נתן, שנאמר ויקח אבימלך צאן ובקר ויתן לאברהם, ועמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה ואמר לפניו, רבונו של עולם בראת את העולם לפריה ורביה, אבימלך וכל נקבות ביתו יפרו וירבו, ונעתר לו הב"ה שנאמר ויתפלל אברהם על אבימלך וירפא אלהים את אבימלך ואת אמהותיו וילדו: Rabbi Joshua, son of Ḳorchah, (rehearsed) before Rabbi Ṭarphon (saying): Whatever Pharaoh gave, he gave to Sarah; whatever Abimelech gave, he gave to Abraham; as it is said, "And Abimelech took sheep and oxen" (Gen. 20:14). Abraham arose and prayed before the Holy One, blessed be He, and said before Him: Sovereign of all the worlds ! Thou hast created the whole world to increase and multiply, and let Abimelech and all the females of his household increase and multiply. The Holy One, blessed be He, was entreated of him, as it is said, "And Abraham prayed unto God: and God healed Abimelech, and his wife, and his maidservants; and they bare children" (Gen. 20:17).