Chapter 25כ״ה
1 א

ירידה שלישית שירד לסדום שנאמר ארדה נא ואראה אמר הב"ה דבר גדול שאני עתיד לעשות איני מגיד לאברהם אוהבי שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם ר' חנינא בן דוסא אומ' נגלה הב"ה ושלשה מלאכים על אברהם אבינו שנאמר וישא את עיניו וירא והנה שלשה אנשים, התחיל מבשר אותו על הריון שרה אשתו שנאמר שוב אשוב אליך כעת חיה ואח"כ הגיד לו את מעשה סדום שנאמר ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה וכו'.

THE SIN OF SODOM
THE third descent which He descended || was at Sodom, as it is said, "I will go down now and see" (Gen. xviii. 21). The Holy One, blessed be He, said: Shall I not tell My friend Abraham an important matter which I will do in My world in the future, as it is said, "And the Lord said, Shall I hide from Abraham that which I do?" (ibid. 17). Rabbi Chanina, son of Dosa, said: The Holy One, blessed be He, was revealed, and three angels (appeared) unto our father Abraham, as it is said, "And he lifted up his eyes and looked, and, lo, three men" (ibid. 2). He began to inform him about the conception of the womb by Sarah his wife, as it is said, "I will certainly return unto thee when the season cometh round" (ibid. 10). Afterwards He told (him) about the doom of Sodom, as it is said, "And the Lord said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great" (ibid. 20).

2 ב

מכאן אתה למד שכל מי שרוצה לדבר עם חברו דבר שהוא לו גנאי מתחיל בדבר טוב וגומר בדבר רע שאינו לרצון לו מניין אנו למדין מהב"ה שנגלה על אברהם אבינו התחיל מבשר אותו על הריון אשתו שרה ואחר כך הגיד את מעשה סדום שנאמר ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה התחיל מבקש ומתחנן לפניו רבון העולמים כמות רשע כן מות צדיק האף תספה צדיק עם רשע אמ' לו הב"ה אברהם בזכות צדיק אסלח לסדום שנאמר אם אמצא בסדום חמשים צדיקים אסלח לה על כל עונותיו.

Hence thou mayest learn: Everyone, who wishes to tell his companion a matter which is a disgrace to him, begins with a good word and concludes with the evil matter which is unpleasant to him. Whence do we learn this? From the Holy One, blessed be He, for when He was revealed to our father Abraham, He began to announce to him (the good news) concerning the conception by Sarah his wife. Afterwards He told him about the fate of Sodom, as it is said, "And the Lord said, Because the cry of Sodom and Gomorrah is great" (ibid.). (Abraham) began to ask for compassion before Him on behalf of Lot, the son of his brother. He spake before Him: Sovereign of all worlds ! Like the death of the wicked shall the death of the || righteous be? (As it is said), "Wilt thou consume the righteous with the wicked?" (ibid. 23). The Holy One, blessed be He, answered him: Abraham ! By the merit of the righteous (one) will I forgive Sodom. "If I find in Sodom fifty righteous" (ibid. 26), then will I forgive it all its sins.

3 ג

מכאן אמרו אם חמשים בעולם בצדקתם העולם עומד התחיל מבקש ומתחנן לפניו עד שבא לעשרה מכאן אמרו עשרה צדיקים במקום בצדקתם המקום נצול שנאמר לא אשחית בעבור העשרה.

Hence they said: If there be fifty righteous in the world, the world exists through their righteousness. (Abraham) arose and began to beseech (God), and made supplication before Him until he brought (the number down to) ten. Hence (the sages said): (When there are) ten people in a place, the place is delivered by their righteousness, as it is said, "And he said, I will not destroy it for the sake of the ten" (ibid. 32).

4 ד

ר' זעירא אומ' עשירי שלוה היו אנשי סדום מן הארץ הטמאה הטובה והשמנה שהיו יושבים עליה, שכל שצריך לעולם היו מוציאין ממנה זהב היו מוציאין ממנו שנאמר ועפרות זהב לו כסף היו מוציאין ממנה שנאמר כי יש לכסף מוצא אבנים טובות היו מוציאין ממנה שנאמר מקום ספיר אבניה לחם היו מוציאין ממנה שנאמר ארץ ממנה יצא לחם ולא בטחו בצל יוצרם אלא על רוב עשרם והעושר דוחה את בעליו מיראת שמים שנאמר הבוטחים על חילם.

Rabbi Ẓe'era said: The men of Sodom were the wealthy men of prosperity, on account of the good and fruitful land whereon they dwelt. For every need which the world requires, they obtained therefrom. They procured gold therefrom, as it is said, "And it had dust of gold" (Job xxviii. 6). What is the meaning (of the text), "And it had dust of gold"? At the hour when one of them wished to buy a vegetable, he would say to his servant, Go and purchase for me (for the value of) an assar. He went and bought (it), and found beneath it heaps of gold; thus it is written, "And it had dust of gold" (ibid.). They obtained silver therefrom, as it is said, "Surely there is a mine for silver" (ibid. 1). They procured precious stones and pearls thence, as it is said, || "The stones thereof are the place of sapphires" (ibid. 6). They obtained bread therefrom, as it is said, "As for the earth, out of it cometh bread" (ibid. 5). But they did not trust in the shadow of their Creator, but (they trusted) in the multitude of their wealth, for wealth thrusts aside its owners from the fear of Heaven, as it is said, "They that trust in their wealth" (Ps. xlix. 6).

5 ה

ר' נתנאל אומר אנשי סדום לא חסו על כבוד קונם לשבור אוכל לאורח ולגר אלא סבבו את כל האילנות למעלה מפירותיהם כדי שלא יהיו מסורין אפילו לעוף השמים שנאמר נתיב לא ידעו עיט.

Rabbi Nathaniel said: The men of Sodom had no consideration for the honour of their Owner by (not) distributing food to the wayfarer and the stranger, but they (even) fenced in all the trees on top above their fruit so that they should not be seized; (not) even by the bird of heaven, as it is said, "That path no bird of prey knoweth" (Job xxviii. 7).

6 ו

ר' יהושע בן קרחא אומ' הקימו עליהם שופטים שופטי שקר וכל אורח וגר שהיו נכנסים לסדום היו עושקים אותם בדינים ולוקחים ממנו המעות ומוציאין אותם ערומים שנאמר ואת הגר עשקו בלא משפט.

Rabbi Joshua, son of Ḳorchah, said: They appointed over themselves judges who were lying judges, and they oppressed every wayfarer and stranger who entered Sodom by their perverse judgment, and they sent them forth naked, as it is said, "They have oppressed the stranger without judgment" (Ezek. xxii. 29).

7 ז

והיו יושבין בטח שאנן ושלו בלי פחד מלחמה מכל סביבותם שנאמר בתיהם שלום מפחד. והיו שבעים בכל תבואות הארץ ולא הוחזק ידם בפת לא לעני ולא לאביון שנאמר הנה זה היה חטאת סדום אחותיך גאון שבעתי לחם וכו'.

They were dwelling in security without care and at ease, without the fear of war from all their surroundings, as it is said, "Their houses are safe from fear" (Job xxi. 9). They were sated with all the produce of the earth, but they did not strengthen with the loaf of bread either the hand of the needy or of the poor, as it is said, "Behold, this was the iniquity of thy sister Sodom; pride, fulness of bread, and prosperous ease was in her and in her daughters; neither did she strengthen the hand of the poor and needy" (Ezek. xvi. 49). ||

8 ח

ר' יהודה אומר, הכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בפת לחם עני ואביון ישרף באש פליטת בתו של לוט היתה נשואה לאחד מגדולי העיר וראתה עני אחד מדקדק ברחוב העיר ועגמה נפשה עליו שנאמר עגמה נפשי לאביון מה עשתה בכל יום היתה יוצאה לשאוב היתה נותנת בכד שלה מכל מזון ביתה ומאכלת לאותו עני אמרו אנשי סדום העני הזה מאין הוא חי וכשידעו בדבר הוציאו אותה להשרף אמרה רבון כל העולמים עשה משפטי ודיני מאנשי סדום ועלתה צעקתה לפני כסא הכבוד באותה שעה אמר הב"ה ארדה נא ואראה אם כצעקת הנערה הזאת עשו אנשי סדום אהפוך יסודותיה למעלה ופניה למטה שנאמר ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה הכצעקתם אין כתיב כאן אלא הכצעקתה.

Rabbi Jehudah said: They made a proclamation in Sodom (saying): Everyone who strengthens the hand of the poor or the needy with a loaf of bread shall be burnt by fire. Peleṭith, daughter of Lot, was wedded to one of the magnates of Sodom. She saw a certain very poor man in the street of the city, and her soul was grieved on his account, as it is said, "Was not my soul grieved for the needy?" (Job xxx. 25). What did she do? Every day when she went out to draw water she put in her bucket all sorts of provisions from her home, and she fed that poor man. The men of Sodom said: How does this poor man live? When they ascertained the facts, they brought her forth to be burnt with fire. She said: Sovereign of all worlds ! Maintain my right and my cause (at the hands of) the men of Sodom. And her cry ascended before the Throne of Glory. In that hour the Holy One, blessed be He, said: "I will now descend, and I will see" (Gen. xviii. 21) whether the men of Sodom have done according to the cry of this young woman, I will turn her foundations upwards, and the surface thereof shall be turned downwards, as it is said, "I will now descend, and I will see whether they have done altogether according to her cry, which is come unto me" (ibid.). "According to their cry" is not written here (in the text), only "According to her cry."

9 ט

וכן הוא אומר (משלי יג כ) הולך את חכמים יחכם, למה הוא דומה לאדם שהוא נכנס לבית המרקחים אף על פי שלא לקח ולא נתן ריח טוב לקח ויצא כך כל מי שהוא מהלך עם הצדיקים לוקח מדרכיהם וממעשיהם הטובים לכך נאמר ורועה כסילים ירוע.

And thus the text says, "He who walketh with wise men shall be wise: but the companion of fools shall be broken" (Prov. xiii. 20). || "He who walketh with wise men shall be wise." To what is this like? To one who enters a perfumer's shop, although he neither takes anything nor gives anything, nevertheless he absorbs a good scent, and goes away (therewith). Likewise everyone who walks with the righteous acquires some of their good ways and deeds. Therefore it is said, "He who walketh with wise men shall be wise." "But the companion of fools shall be broken" (ibid.). To what is this comparable? To a man who enters a tannery, although he neither takes or gives anything, nevertheless he has absorbed a foul odour. Likewise he who walks with the wicked acquires some of their evil ways and deeds, that is according to what is written, "But the companion of fools shall be broken" (ibid.).

10 י

ד"א הולך את חכמים יחכם זה לוט שהיה הולך עם אברהם אבינו עליו השלום ולמד מדרכיו וממעשיו הטובים אמר מה עשה אברהם אבינו עליו השלום עשה ביתו בית קבול לחרן וכל מי שהוא נכנס ויצא היה מקבלו ומאכילו ומשקיהו ואומר להם אמרו אחד הוא אלהי אברהם בעולם וכשבא לוט כך היה עושה וכיון שהכריזו בסדום כל מי שהוא מחזיק בידו בפת לחם לעני ולאביון ישרף באש והיה מתיירא מאנשי העיר מעשות יום ויעש לילה שנאמר ויבאו שני המלאכים סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום ולמה היו יושב בשער סדום אלא שהיה מתיירא מאנשי העיר מעשות יומם וראה שני המלאכים מהלכים ברחוב העיר והיה סבור שהם אורחי הארץ ורץ לקראתם אמ' להם בואו ולינו בתוך ביתי ואכלו ושתו לכו לדרככם לשלום ולא קבלו האנשים עליהם והחזיק בידם שלא ברצונם לתוך ביתו שנאמר ויפצר בם מאד.

Another explanation: "He who walketh with wise men shall be wise" (ibid.). This refers to Lot, who walked with our father Abraham, and learned of his good deeds and ways. They said: What did our father Abraham do? He made for himself a house opposite to Haran, and he received everyone who entered into or went out from Haran, and he gave him to eat and to drink. He said to them: Say ye, The God of Abraham is the only one in the universe. || When Lot came to Sodom he did likewise. When they made proclamation in Sodom: All who strengthen the hand of the poor or needy with a loaf of bread shall be burnt by fire, he was afraid of the men of the city, (and did not venture) to do so by day, but he did it by night, as it is said, "And the two angels came to Sodom at even; and Lot sat in the gate of Sodom" (Gen. xix. 1). Why did Lot sit in the gate of Sodom? Because he was afraid of the men of the city, (and did not venture) to act (charitably) by day, but he did so by night. He saw the two angels walking in the street of the city, and he thought that they were wayfarers in the land, and he ran to meet them. He said to them: Come and lodge ye overnight in my house, eat and drink, and ye shall go your way in peace. But the men would not accept this for themselves, and he took them by the hand against their will, and brought them inside his house, as it is said, "And he urged them greatly" (ibid. 8).

11 יא

ראה אותם אחד מאנשי העיר ורץ והגיד לכל אנשי העיר ונקבצו כלם אל פתח הבית לעשות כמנהגם משכב זכור כנשים, שנאמר ויקראו אל לוט ויאמרו לו. ומה עשה לוט, כשם שנתן משה נפשו תחת העם כך נתן לו את שתי בנותיו תחת שני המלאכים שנאמר הנה לי שתי בנות ולא קבלו עליהם אנשי העיר. מה עשו להם המלאכים הכו אותם בעורון עד שעלה עמוד השחר וכשם שהחזיק לוט בידיו של המלאכים והכניסם לתוך ביתו כך החזיקו בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו והוציאו אותם מחוץ לעיר שנאמר ויתמהמה ויחזיקו האנשים אמ' להם אל תביטו לאחוריכם שהרי ירדה שכינתו של הב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש עירית אשתו של לוט נכמרו רחמה על בנותיה הנשואות והביטה לאחריה לראות אם הולכות אחריה אם לא (וראת אחרי) [וראתה אחריה] השכינה ונעשית נציב מלח, שנאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח:

A certain young man of the people of that city saw them, and he ran and told all the men of that city, and they all gathered together at the door of the house to do according to their wont, even deeds of sodomy, as it is said, "And they called unto Lot, and said unto him, || Where are the men who came to thee to-night? bring them forth unto us that we may know them" (ibid. 5). What did Lot do? Just as Moses gave his life for the people, so Lot gave up his two daughters instead of the two angels, as it is said, "Behold, now, I have two daughters" (ibid. 8). But the men would not agree (and did not accept them). What did the angels do to them? They smote them with blindness until the dawn of the (next) morning. All were treated with (measure for) measure. Just as he had taken them by the hand without their will and taken them into his house, so they took hold of his hand, and the hand of his wife, and the hand of his two daughters, and took them outside the city, as it is said, "But he lingered; and the men laid hold upon his hand" (ibid. 16). And they said to them: Do not look behind you, for verily the Shekhinah of the Holy One, blessed be He, has descended in order to rain upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire. The pity of 'Edith the wife of Lot was stirred for her daughters, who were married in Sodom, and she looked back behind her to see if they were coming after her or not. And she saw behind the Shekhinah, and she became a pillar of salt, as it is said, "And his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt" (ibid. 26).