ויגרש את האדם, גורש ויצא מגן עדן וישב לו בהר המוריה ששער גן עדן סמוך להר המוריה, משם לקחו ולשם החזירו במקום שנלקח שנאמ' ויקח אלהים את האדם מאי זה מקום לקחו ממקום בית המקדש שנאמר לעבוד את האדמה אשר לוּקח משם. ADAM'S PENITENCE
"So he drove out the man" (Gen. 3:24). Driving out (i.e.) and he went forth outside the garden of Eden (and he abode) on Mount Moriah, for the gate of the garden of Eden is nigh unto Mount Moriah. Thence He took him and thither He made him return to the place whence he was taken, as it is said, "To till the ground from whence he was taken" (Gen. 3:23).
רבי יהודה אומ' הקב"ה שמר שבת ראשון ואדם שמר אותו תחילה בתחתונים והיה יום השבת משמרו מכל רע ומנחמו מכל סרעפי לבו שנאמר ברב סרעפי בקרבי תנחומיך וגו'. Rabbi Jehudah said: The Holy One, blessed be He, kept the Sabbath first in the heavenly regions, and Adam kept the || Sabbath first in the lower regions. The Sabbath day protected him from all evil, and comforted him on account of all the doubts of his heart, as it is said, "In the multitude of my doubts within me, thy comforts delight my soul" (Ps. 94:19).
רבי יהושע בן קרחה אומר מן האילן שנחבאו שם תחתיו לקחו עלים ותפרו שנאמר ויתפרו עלי תאנה. רבי אליעזר אומ' מן העור שהפשיט הנחש עשה הקב"ה כתונת כבוד לאדם ולעזרו שנאמר ויעש יי' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. Rabbi Joshua ben Ḳorchah said: From the tree under which they hid themselves, they took leaves and sewed (them), as it is said, "And they sewed fig leaves together, and made themselves aprons" (Gen. 3:7). Rabbi Eliezer said: From the skin which the serpent sloughed off, the Holy One, blessed be He, took and made coats of glory for Adam and his wife, as it is said, "And the Lord God made for Adam and for his wife coats of skin, and clothed them" (Gen. 3:21).
בין השמשות של שבת היה אדם ויושב ומהרהר בלבו ואומר אוי לי שמא יבא הנחש שהטעה אותי בערב שבת וישופני עקב נשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע. ראה אדם לעמוד של אש ושמח בלבו ואמר עכשיו אני יודע שהמקום עמי ופשט ידיו לאור האש וברך מאורי האש. וכשהרחיק ידיו מהאש אמר אדם עכשיו אני יודע שנבדל יום הק' מיום החול שאין לבער אש בשבת אמר ברוך המבדיל בין קודש לחול. At twilight on Saturday (evening), Adam was meditating in his heart and saying: Perhaps the serpent, which deceived me, will come in the evening, and he will bruise me in the heel. A pillar of fire was sent to him to give illumination about him and to guard him from all evil. Adam saw the pillar of fire and rejoiced in his heart, and he put forth his hands to the light of the fire, and said: Blessed art Thou, O Lord our God, King of the universe, who creates the flames of fire. And when he removed his hands from the light of the fire, he said: Now I know that the holy day has been separated from the work day here below (on earth), for fire may not be kindled on the Sabbath day; and in that hour he said: Blessed art Thou, O Lord our God, King of the universe, who divides || the holy from the profane, the light from the darkness.
רבי מנא אומר כיצד חייב אדם לברך על כוס של יין לאור האש ואומר ברוך מאורי האש, וכשמחזיר ידו מן האש אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול. Rabbi Mana said: How must a man say the Habdalah blessing? (He does this) over the cup of wine, with the light of fire, and he says: Blessed art Thou, O Lord our God, King of the universe, who creates the various flames of fire; and when he removes his hand from the fire (flame) he says: Blessed art Thou, O Lord, who divides the holy from the profane.
ואם אין לו יין פושט את ידיו לאור האש ומסתכל בצפרניו שהן לבנות מן הגוף ואומר ברוך המבדיל בין קודש לחול.וכיון שמרחיק ידו מן האש אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול. If he have no wine he puts forth his hands towards the light of the lamp and looks at his nails, which are whiter than his body, and he says: Blessed art Thou, O Lord our God, King of the universe, who creates various flames of fire; and when he has removed his hands from the fire, he says: Blessed art Thou, O Lord, who divides the holy from the profane.
ואם אין לו אש פושט ידו לאור הכוכבים שהן של אש ויסתכל בצפרניו שהן לבנות מן הגוף ואומר ברוך מאורי האש ואם נתקדרו השמים תולה אבן מן הארץ ומבדיל ואומר ברוך המבדיל בין קודש לחול. רבי אליעזר אומר לאחר ששותה אד' כוס של הבדלה מצו' להטיל מעט מים בכוס של הבדלה ושותה כדי לחבב את המצווה ומה שישמר מן בכוס מן המים מעבירו על גבי עיניו למה משום שאמרו חכמים שיורי מצוה מעכבין את הפורענות. If he be on a journey, he puts forth his hand to the light of the stars, which are also fire, and says: Blessed art Thou, O Lord our God, King of the universe, who creates the various flames of fire. If the heavens be darkened, he lifts up a stone outside, and says: Blessed art Thou, O Lord our God, who creates the various flames of fire.
רבי צדוק אומר כל מי שאינו מבדיל על היין במוצאי שבתות או אינו שומע מן המבדילי' אינו רואה סימן ברכה לעולם וכל מי שהוא שומע מן המבדילי' או מבדיל על היין, הקדוש ברוך הוא קונה אותו לסגולתו שנאמר ואבדיל אתכם מן העמי' והייתם לי סגולה. Rabbi Zadok said: Whosoever does not make Habdalah at the termination of Sabbaths, or does not listen to those who perform the ceremony of Habdalah, will never see a sign of blessing. Everyone who makes Habdalah at the termination of Sabbaths, or whosoever hears those who perform the Habdalah, the Holy One, blessed be He, calls him holy to be His holy treasure, and delivers him from the affliction of the peoples, as it is said, "And ye shall be holy unto me: for I the Lord am holy" (Lev. 20:26). ||
באחד בשבת נכנס אדם במי גיחון העליון עד שהגיעו מים עד צוארו ונתענה שבעה שבתות ימי' עד שנעשה גופו כמן כברה. אמר אדם לפני הקב"ה רבון כל העולמים העבר נא חטאתי מעלי וקבל את תשובתי וילמדו כל הדורות שיש תשובה ואתה מקבל תשובת השבים. מה עשה הקב"ה פשט יד ימינו והעביר את חטאתו מעליו וקבל את תשובתו שנאמ' חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי סלה מן העולם הזה וסלה מן העולם הבא. ישב ודרש בלבו ואם כי אמרתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי אמר אדם עד שאני בעולם אבנה לי בית מלון לרבצי חוץ להר המוריה וחצב ובנה לו מלון לרבצו. אמר אדם מה הלוחות שהן עתידין להכתב באצבעו של הקדוש ברוך הוא ועתידין מימי הירדן לברוח מפניהם וגופי שנבל בשתי ידיו ורוח נשמת פיו נפח באפי ואחר מותי יקחו אותי ואת עצמותי ויעשו להם עבודה זרה אלא אעמיק אני ארוני למטה מן המערה ולפנים מן המערה לפיכך נקראת מערת המכפלה שהיא כפולה ושם הוא נתון אדם וחוה* אברהם ושרה* יצחק ורבקה* יעקב ולאה* ולפיכך נקראת קרית ארבע שנקברו בה ארבע זוגות ועליהם הכתוב אומר יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו. On the first day of the week he went into the waters of the upper Gihon until the waters reached up to his neck, and he fasted seven weeks of days, until his body became like a species of seaweed. Adam said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all worlds ! Remove, I pray Thee, my sins from me and accept my repentance, and all the generations will learn that repentance is a reality. What did the Holy One, blessed be He, do? He put forth His right hand, and accepted his repentance, and took away from him his sin, as it is said, "I acknowledge my sin unto thee, and mine iniquity have I not hid: I said, I will confess my transgressions unto the Lord; and thou forgavest the iniquity of my sin. Selah" (Ps. 32:5). Selah in this world and Selah in the world to come. Adam returned and meditated in his heart, and said: I know that death will remove me (to) "the house appointed for all living" (Job 30:28). Adam said: Whilst I am yet alive I will build for myself a mausoleum to rest therein. He planned and built for himself a mausoleum to rest therein beyond Mount Moriah. Adam said: If in the case of the tables (of stone), just because in the future they will be written by the finger (of God), the waters of the Jordan are destined to flee before them; how much more so will this be the case with my body which His two hands kneaded, and because He breathed into my nostrils the breath of the spirit of His mouth? After my death they will come and take my bones, and they will make them into an image for idolatry; but verily I will put || my coffin deep down beneath the cave and within the cave. Therefore it is called the Cave of Machpelah, which is a double cave. There Adam was put and his help-meet, Abraham and his help-meet, Isaac and his help-meet, Jacob and his help-meet. Therefore it is called "the city of four" (Kirjath Arba'); for four pairs (were buried there), and concerning them the verse says, "He entereth into peace; they rest in their beds, each one that walketh in his up-rightness" (Isa. 57:2).