Chapter 16ט״ז
1 א

על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.

THE SERVICE OF LOVING-KINDNESS
THE world rests upon three things: upon the Torah, upon Divine Worship, and upon the service of loving-kindness.

2 ב

על התורה מניין, שנ' אם לא בריתי יומם ולילה וכו' ואומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך על העבודה מניין שנ' ותפלת ישרים רצונו. על גמילות חסדים מניין, שנ' כי חסד חפצתי ולא זבח.

"Upon the Torah," whence do we know (this)? Because it is written, "If my covenant of day and night stand not" (Jer. xxxiii. 25); and (another text) says, "This book of the Torah shall not depart out of thy mouth, but thou shalt meditate therein day and night" (Josh. i. 8). Whence do we know (that the world rests) upon the service of loving-kindness? Because it is said, "For I desired love, || and not sacrifice" (Hos. vi. 6). Whence do we know (that the world rests) upon Divine Worship? Because it is written, "And the prayer of the upright is his delight" (Prov. xv. 8).

3 ג

על העושה גמילות חסדים לחתנים מניין אנו למדים מהב"ה שגמל חסד לאדם הראשון ולעזרו אמ' הב"ה חביבה עלי חסד מזבחים ועולות שישראל חביבין ועתידין להקריב לפני על גבי המזבח שנ' כי חסד חפצתי ולא זבח.

Whence do we learn of the service of loving-kindness for bridegrooms? We learn (this) from the Holy One, blessed be He; for He Himself bestowed loving-kindness upon Adam and his help-mate. The Holy One, blessed be He, said to the ministering angels: Come ye and let us show loving-kindness to Adam and his help-mate. The Holy One, blessed be He, descended with the ministering angels to show loving-kindness to Adam and his help-mate. The Holy One, blessed be He, said: More beloved unto Me is the service of loving-kindness than sacrifices and burnt-offering which Israel, in the future, will bring on the altar before Me, as it is said, "For I desired love, and not sacrifice" (Hos. vi. 6).

4 ד

ר' יוסי אומר שבעת ימי המשתה ממי אנו למדין, מיעקב אבינו כשנשא את לאה עשה שבעת ימי המשתה ושמחה שנ' מלא שבוע זאת וכו'.

Rabbi José said: From whom do we learn of the seven days of banquet? From our father Jacob. For when our father Jacob married Leah, he made a banquet with rejoicing for seven days, as it is said, "Fulfil the week of this one" (Gen. xxix. 27).

5 ה

ר' שמעון אומר כתב אברהם אבינו את כל אשר לו ליצחק שנ' ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ולקח הכתב ונתנו ביד עבדו אליעזר אמר הואיל והכתב בידו כל ממונו בידי לילך ולהשתבח בבית אביו ובמשפחתו.

Rabbi Simeon said: Our father Abraham wrote (in his will and bequeathed) all that he had as an inheritance to Isaac, as it is said, "And Abraham gave all that he had unto Isaac" (ibid. xxv. 5). He took the document and gave it into the hands of Eliezer, his servant, (who) said, Since the document is in my hand all his money is in my hand, so that he might go and be recommended (thereby) in his father's house and with his family.

6 ו

מקרית ארבע עד חרן מהלך שבעה עשר יום ובג' שעות בא העבד לחרן והיה העבד תמה בלבו ואמר היום יצאתי והיום באתי שנ' ואבא היום אל העין.

From Kirjath || Arba unto Haran was a journey of seventeen days; and in three hours the servant came to Haran. He was astonished in his mind and he said: This day I went forth, and this day I arrived, as it is said, "And I came this day unto the fountain" (ibid. xxiv. 42).

7 ז

ר' אבהו אמ' רצה הב"ה לגמול חסד ליצחק ושלח מלאך לפני אליעזר ונקפצה הדרך עליו ובג' שעות בא העבד לחרן.

Rabbi Abbahu said: The Holy One, blessed be He, wished to show loving-kindness to Isaac, and he sent an angel before Eliezer; and the way was shortened for him, so that the servant came to Haran in three hours.

8 ח

והכל [צפוי] לפני הב"ה, ובת מלכים שלא יצאה לשאוב מימים ימימה יצאה לשאוב מים באותה שעה והנערה שלא היתה יודעת מי הוא האיש קבלה עליה להזדוג ליצחק, למה, שהיתה ראויה ממעי אמה שנ' במאזנים לעלות המה מהבל יחד.

And everything is revealed before the Holy One, blessed be He. A daughter of kings, who in all her life had never gone forth to draw water, went out to draw water in that hour. And the girl, who did not know who the man was, accepted (the proposal) to be married to Isaac. Why? Because she had been destined for him from his mother's womb, as it is said, "In the balances they will go up, they are together lighter than vanity" (Ps. lxii. 9).

9 ט

וענו לבן ובתואל הואיל והדבר יצא מפי הגבורה אין אנו יכולין לעכב שנ' ויען לבן ובתואל ויאמרו וכו' הנה רבקה לפניך קח ולך.

Laban and Bethuel answered: Since (this) word has come forth from the mouth of the Almighty, we cannot prevent it, as it is said, "Then Laban and Bethuel answered and said, The thing proceedeth from the Lord: we cannot speak unto thee bad or good" (Gen. xxiv. 50). "Behold, Rebecca is before thee; take her and go" (ibid. 51).

10 י

והשכים העבד בבקר וראה את מלאך עומד וממתין לו בחוץ אמר להם אל תאחרו אותי שהרי האיש שבא אתמול עמי והצליח דרכי הרי הוא עומד וממתין לי בחוץ שנ' ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי אכלו ושתו משתה רבקה וכחזן שהוא עומד ומברך לכלה בתוך חופתה כן עמדו וברכו את רבקה אחותם ליצחק שנ' ויברכו את רבקה אחותם ויאמרו לה וכו'.

The servant arose early in the morning and saw the angel standing and waiting for him in the street. He said to them: "Do not hinder me, for the Lord hath prospered my way" (ibid. 56). For behold, the man who came with me yesterday, he has prospered my way; behold, he is standing || and waiting for me in the street, as it is said, "And he said to them, Do not hinder me, for the Lord hath prospered my way." They ate and drank at Rebecca's (bridal) banquet. Like a precentor, who is standing and blessing the bride in her bridal canopy, so they stood and blessed Rebecca their sister (wedded) to Isaac, as it is said, "And they blessed Rebecca, and said unto her, Our sister…" (ibid. 60).

11 יא

בששה שעות מהיום יצא העבד מהארץ ולקח את רבקה ואת דבורה מניקתה והרכיב אותן על הגמלים ובשביל שלא יתייחד עם הנערה בלילה נקפצה הארץ לפניו ובשלשה שעות בא העבד לחברון לעת תפלת המנחת ערב ויצא יצחק להתפלל תפלת המנחה וראה הגמלים באים שנ' ויצא יצחק לשוח בשדה וכו'.

At six hours of the day the servant went forth from Haran, and he took Rebecca and Deborah her nurse and made them ride upon the camels. So that the servant should not be alone with the maiden (Rebecca) by night, the earth was contracted before him, and in three hours the servant came to Hebron at the time of the prayer of the afternoon-evening. And Isaac had gone forth to say the afternoon-evening prayer, as it is said, "And Isaac went forth to meditate in the field towards even" (ibid. 63).

12 יב

ר' שמעון אומ' אמר אברהם ליצחק בנו העבד הזה חשד על כל עריות שבתורה העבד הזה מרמה בו שנ' כנען בידו מאזני מרמה ראה שמא נגע בצנור תביא הנערה האהלה ותוציא בתוליה באצבע אם טהורה בבתוליה הרי היא ראויה לך לאשה ממעי אמה והוציא את בתוליה באצבע והראם לאברהם אביו ואחר כך לקחה לאשה שנ' ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו וינחם יצחק אחרי אמו שהיו מעשה רבקה דומין למעשה שרה וכך היו ישראל נהוגין להוציא את בתולי הנערה שנ' ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו וכו'.

Rabbi Simeon said: Abraham spake to Isaac his son (saying), This servant is suspected of all the transgressions of the Torah, and deceit is in this servant, as it is said, "He is a Canaanite, the balances of deceit are in his hand; he loveth to defraud" (Hos. xii. 7). See, lest he has defiled her, therefore bring the girl into the tent and examine her tactually; || and if she be undefiled, behold, she is destined for thee from her mother's womb. He brought her into the tent and examined her tactually, and he showed the result to Abraham his father, and afterwards he took her to be his wife, as it is said, "And Isaac brought her into the tent of Sarah his mother… And Isaac was comforted after his mother's death" (Gen. xxiv. 67); for the deeds of Rebecca were like unto those of Sarah. Hence the Israelites have the custom of producing the tokens of the damsel's virginity, as it is said, "Then shall the father of the damsel, and her mother, take and bring forth the tokens of the damsel's virginity" (Deut. xxii. 15).

13 יג

זקן (עבדו) [ביתו] של אברהם היה עבדו אליעזר. ומהיכן היה עבדו, אלא שכיון שיצא מאור כשדים באו כל גדולי הדור ליתן לו מתנות ולקח נמרוד עבדו אליעזר ונתנו לו עבד עולם.

The steward of Abraham's household was his servant Eliezer, and whence was his servant? When (Abraham) went forth from Ur of the Chaldees all the magnates of the kingdom came to give him gifts; and Nimrod took his first-born (son) Eliezer and gave him to (Abraham) as a perpetual slave.

14 יד

וכשגמל חסד ליצחק הוציאו לחירות ונתן לו הב"ה שכרו בעולם הזה וקיימו למלך והוא עוג מלך הבשן.

When (Eliezer had thus) dealt kindly with Isaac, he set him free, and the Holy One, blessed be He, gave him his reward in this world, so that there should not be a reward for the wicked in the world to come; and He raised him to kingship, and he is Og, king of Bashan.

15 טו

ר' יוסי אומ' שבעת ימי המשתה ממי אנו למדין מיעקב אבינו שעשה שבעת ימי המשתה ושמחה ולקח את לאה ועוד הוסיף שבעה ימים אחרים משתה ושמחה ולקח את רחל שנ' ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה אמ' הב"ה אתם גמלתם חסד עם יעקב עבדי ואני אתן שכרכם לבניכם לעתיד לבא כי בו נתן ה' תשועה לאדם שבעת ימי המשתה ממי אנו למדין משמשון נזיר אלהים כשירד לארץ פלשתים ולקח לו אשה ועשה שבעת ימי משתה ושמחה שנ' ויהי כראותם אותו ויקח שלשים מרעים ויהיו אתו מה היו עושין אתו היו אוכלין ושותין ושמחין שנ' ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה וכתיב אחר אומ' ולא יכלו להגיד את החידה שלשת ימים.

Rabbi José said: From whom do we learn (that there should be) seven days of (the wedding) banquet? From our father Jacob, who || made a banquet with rejoicing for seven days, and he took Leah (as his wife). Again he kept another seven days of banquet and rejoicing, and took Rachel (as his wife), as it is said, "And Laban gathered together all the men of the place, and made a feast" (Gen. xxix. 22). The Holy One, blessed be He, said to them: Ye have shown loving-kindness to Jacob, My servant. I will give a reward to your children, so that there be no reward for the wicked in the world to come: "Because by him the Lord had given victory unto Syria" (2 Kings v. 1). From whom do we learn (that there should be) seven days of banquet? From Samson the Nazirite of God, for when he went down to the land of the Philistines, he took a wife and kept seven days of banquet and rejoicing, as it is said, "And it came to pass, when they saw him, that they brought thirty companions to be with him" (Judg. xiv. 11). What were they doing with him? They were eating and drinking and rejoicing, as it is said, "And Samson said unto them, Let me now put forth a riddle unto you" (ibid. 12); and another text says, "They could not declare the riddle in three days" (ibid. 14).

16 טז

החתן דומה למלך מה המלך הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה כך חתן הכל מקלסין אותו שבעת ימי המשתה מה המלך לובש בגדי כבוד כך החתן לובש בגדי כבוד מה המלך שמחה ומשתה לפניו כל הימים כך החתן שמחה ומשתה לפניו כל שבעת ימים מה המלך אינו יוצא לשוק לבדו כך החתן אינו יוצא לשוק לבדו מה המלך פניו מאירות כאור החמה כך חתן פניו מאירות כאור החמה שנ' והוא כחתן יוצא מחופתו:

The bridegroom is like a king. Just as a king is praised by everybody, so is the bridegroom praised by everybody (during) the seven days of the feast. Just as a king is dressed in garments of glory, so the bridegroom is dressed in garments of glory. Just as a king is rejoicing, with feasts in his presence, all his days, so || the bridegroom is rejoicing and has feasts before him all the seven days of the banquet. Just as the king does not go into the market-place alone, likewise the bridegroom does not go into the market-place alone. Just as the face of a king is shining like the light of a sun, so the face of the bridegroom is shining like the light of a sun, as it is said, "And he is as a bridegroom coming out of his chamber, and rejoicing to run his course" (Ps. xix. 5).