Chapter 14י״ד
1 א

עשרה ירידות ירד הב"ה על הארץ, ואלו הן: אחת בגן עדן ואחת בדור הפלגה ואחת בסדום ואחת בסנה ואחת במצרים ואחת בסיני ואחת בנקרת הצור ושנים באהל מועד ואחת לעתיד לבא.

THE SIN OF ADAM AND EVE
TEN descents upon the earth were made by the Holy One, blessed be He; they were: (1) Once in the Garden of Eden; (2) once at (the time of) the generation of the Dispersion; (8) once at Sodom; (4) once at the thorn-bush; (5) once in Egypt; (6) once at Sinai; (7) once at the cleft of the rock; (8) and (9) twice in the tent of Assembly; (10) once in the future.

2 ב

אחת בגן עדן מניין שנ' וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן וכתיב דודי ירד לגנו לערוגת הבושם ישב בדין ושפט בדין אמר לו מפני מה את ברחת מלפני אמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא.

Once in the Garden of Eden; whence do we know? Because it is said, "And they heard the voice of the Lord God walking in the garden in the cool of the day" (Gen. 3:8). And it is written, "My beloved is gone down to his garden, to the beds of spices" (Cant. 6:2). (God) sat in judgment, and He judged with judgment. He said to him (Adam): Why didst thou flee before Me? He answered Him: I heard Thy voice and my bones trembled, as it is said, "I heard thy voice in the garden, and I was afraid, || because I was naked: and I hid myself" (Gen. 3:10).

3 ג

מה היה לבושו של אדם הראשון עור צפורן וענן כבוד המכסה עליו וכיון שאכל מפירות האילן נפשט עורו וצפורן מעליו ונסתלקה ענן כבוד מעליו וראה עצמו ערום שנ' ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה.

What was the dress of the first man? A skin of nail, and a cloud of glory covered him. When he ate of the fruits of the tree, the nail-skin was stripped off him, and the cloud of glory departed from him, and he saw himself naked, as it is said, "And he said, Who told thee that thou wast naked? Hast thou eaten of the tree, whereof I commanded thee?" (Gen. 3:11).

4 ד

אמר אדם לפני הב"ה רבון כל העולמים כשהייתי לבדי לא חטאתי לך אלא שהאשה שהבאת אצלי היא הדיחה אותי מדרכיך שנ' האשה אשר נתת עמדי וכו' קרא הב"ה לאשה ואמ' לה לא דייך שחטאת את עצמך אלא שחטאת את אדם אמרה לפניו רבון כל העולמים הנחש הסיח דעתי לחטא לפניך שנ' הנחש השיאני ואוכל והביא שלשתן ונתן עליהם גזר דין מתשעה קללות ומות.

Adam said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of all worlds! When I was alone, I did not sin against Thee. But the woman whom Thou hast brought to me enticed me away from Thy ways, as it is said, "The woman whom thou gavest to be with me, she gave me of the tree, and I did eat" (Gen. 3:12). The Holy One, blessed be He, called unto Eve, and said to her: Was it not enough for thee that thou didst sin in thy own person? But (also) that thou shouldst make Adam sin? She spake before Him: Sovereign of the world! The serpent enticed my mind to sin before Thee, as it is said, "The serpent beguiled me, and I did eat" (Gen. 3:13). He brought the three of them and passed sentence of judgment upon them, consisting of nine curses and death.

5 ה

והפיל את סמאל ואת כת שלו ממקום קדושתן מן השמים וקצץ רגליו של נחש ופקד עליו להיות מפשיט את עורו ומצטער אחת לשבעה שנים בעצבון גדול ואררו שיהיה שואף במיעיו ומזונו נתהפך במיעיו לעפר ומרורת פתנים מות בפיהו תתן שנאה בינו לבין בני האשה שהיו רוצצין את ראשו ואחר ממנו המות ונתן לאשה מתשע קללות ומות ענוי לידה וענוי דם בתולים וענוי הריון וענוי גדול בנים ומכסה את ראשה כאבל ואינה מגלחת אותה כי אם בזנות ורצע את אזנה כעבד עולם וכשפחה משרתת בעלה ואינה נאמנת בעדות ואחר כל אלו מות.

He cast down Sammael and his troop from their holy place in heaven, and cut off the feet of the serpent, and decreed that it should cast its skin and suffer pain once in seven years in great pain, and cursed it || that it should drag itself with its belly (on the ground), and its food is turned in its belly into dust and the gall of asps, and death is in its mouth, and He put hatred between it and the children of the woman, so that they should bruise its head, and after all these (curses comes) death. He gave the woman nine curses and death: the afflictions arising from menstruation and the tokens of virginity; the affliction of conception in the womb; and the affliction of child-birth; and the affliction of bringing up children; and her head is covered like a mourner, and it is not shaved except on account of immorality, and her ear is pierced like (the ears of) perpetual slaves; and like a hand-maid she waits upon her husband; and she is not believed in (a matter of) testimony; and after all these (curses comes) death.

6 ו

והוציא דומיס לאדם מט' קללות ומות וקצר כחו וקצר קומתו טומאת הזב טומאת הקרי טומאת תשמיש המטה זורע חטים וקוצר קוצים ומאכלו בעשב הארץ כבהמה לחמו בדאבה מזונותיו בזיע ואחר כל אלו מות.

He extended pardon to Adam (as to a part of the) nine curses and death. He curtailed his strength, and He shortened his stature by reason of the impurity connected with issues and with pollution; as well as the impurity arising from sexual intercourse; he was to sow wheat and to reap thistles, and his food was to be the grass of the earth, like that of the beast; and (he was to earn) his bread in anxiety, and his food by the sweat (of his brow); and after all these (curses came) death.

7 ז

אם אדם חטא מה חטא ארץ שנאררה אלא על שלא הגיד את מעשיה לפיכך נאררה ובשעה שבני אדם חוטאין בעבירות הקלות הוא מכה פירותיה של ארץ בעבור בני אדם שנ' ארורה האדמה בעבורך:

If Adam sinned, what was the sin of the earth, that it should be cursed? Because it did not speak against the (evil) deed, therefore it was cursed; for in the hour when the sons of man transgress the graver sins || God sends a plague to the sons of man; and in the hour when the sons of man transgress sins less vital, He smites the fruits of the earth, because of (the sins of) the sons of man, as it is said. "Cursed is the ground for thy sake" (Gen. 3:17).

8 ח

(מהדורה אחרת: פרק ארבעה עשר מהדורת ונציה 1544)
עשר ירידות ירד הקב"ה על הארץ ואלו הן אחת בגן עדן. ואחת בדור הפלגה ואחת בסדום ואחת בסנה ואחת בסיני ושתים בנקרת הצור ושתים באהל מועד ואחת לעתיד לבא. אחת בגן עדן מנין שנ' וישמעו את קול יי' אלהים מתהלך בגן לרוח היום וכתוב אחד אומר דודי ירד לגנו. ישב לו בדין אמת שופט צדק ואמת קרא לאדם ואמר לו למה ברחת מפני אמר לפניו שמעך שמעתי ורעדו עצמותי שנ' את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי. מה היה לבושו של אדם הראשון עור של צפורן וענן כבוד מכוסה עליו כיון שאכל מפירות האילן נפשט עור צפורן מעליו וראה עצמו ערום ונסתלק ענן הכבוד מעליו שנאמר ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך וגו' אמר אדם לפני הקב"ה רבון כל העולמי' כשהייתי לבדי שמא חטאתי לך אלא האשה שהבאת אצלי היא הדיחה אותי מדבריך שנ' האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל.