עד שיהא אביו ואמו מישראל שנא' ונקרא שמו בישראל. פירש"י בישראל משמע שיהיה ישראל מכל צדדיו. הרב חידושי הלכות בסנהדרין דף נ"ט הקשה משם ס' פענח רזא אמאי לא דרשו בישראל ולא כל ישראל כדדרשו ביצחק ולא כל יצחק והרבה תירוצים נאמרו וכי יתן המעיין את רוחו יראה חולשת התירוץ ועמ"ש מורינו הרב בתי כהונה ח"ב בחלק בית אבות דף ל"ד ובס' לשון למודים י"ד סי' קכ"א וס' מנחת בכורים ורמזתים בקונט' זה לקמן בסנהדרין על דף נ"ט ע"ש ואין ס' הנז' אצלי כעת. והן עתה רחש לבי דאפשר לומר דגם הכא דאמרינן עד שיהא אביו ואמו מישראל שנאמר ונקרא שמו בישראל הכונה דדרשינן בישראל ולא כל ישראל כי היכי דאמרינן התם ביצחק ולא כל יצחק והיינו דלא כל ישראל אפי' אמו לבד מישראל אלא דוקא אביו ואמו מישראל וממעטינן מי שאמו מישראל לבד וכי היכי דהתם ממעט עשו דדרשינן ולא כל יצחק ה"נ הכא ממעט מי שאמו מישראל דהוא ישראל מעליא אלא צריך שיהיה אביו ואמו מישראל ולאוסופי אתא על ישראל דבעלמא למעט אמו מישראל. דאין סברא לדרוש ולא כל ישראל דלא בעינן אביו ואמו אלא סגי באמו מישראל דא"כ אינו מיעוט דכי מכשר אמו מישראל כ"ש אביו אלא דרשינן ולא כל ישראל למעט אמו מישראל כי היכי דמעיט התם עשו זה אפשר לומר לישב הסוגיות אמנם רש"י דכתב בשמעתין בישראל משמע שיהיה ישראל מכל צדדיו מוכח דממשמעות תיבת בישראל דריש ע"ז ק' דהול"ל דדריש כי התם בישראל ולא כל ישראל ואע"ג דלא קאמר הש"ס בהדיא הכא הכי הא עדיף לן להשוות השתי דרשות. ואפשר לישב דרש"י סבר מכח דהש"ס סתם ולא קאמר בישראל ולא כל ישראל אלא מייתי מקרא לחוד דמשמע לש"ס דמשמעות בישראל הוא מכל צדדיו. משא"כ ביצחק אין לדרוש שיהיה יצחק מכל צדדיו דעשו נמי מיצחק ורבקה קאתי ולא איירינן כי אם בעצם לא בתורה ומעשים להכי דריש ביצחק ולא כל יצחק. וסמך רש"י דאי נמי בעית למדרש הכא כהתם בישראל ולא כל ישראל כך הוא ותצא דינ"א דממעט אמו מישראל ובעי אביו ואמו מישראל ודוק הטב כי קצרתי ועמ"ש הרא"ש בתוספותיו: