Petach Einayim on Berakhot 2aפתח עינים על ברכות ב׳ א
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Petach Einayim on Berakhot 2a"
Toggle Reader Menu Display Settings
Petach Einayim on Berakhot
2aב׳ א

משנה. מאימתי וכו' ראשונים שאלו דהול"ל אימתי קורין. ואפשר דרך רמז שרצה לחבר תורה שבכתב ותורה שבע"פ כי סוף התורה לעיני כל ישראל הרי שסיים באות למ"ד וגם סוף המקרא בסוף ד"ה סיים ויעל ולכן התחיל במ"ם מאימתי שתהא סמוכה למקרא. [ואפשר לרמוז כי למד מם סיום התורה והתחלת המשנה הם רמז לז"ת כל א' כלולה מעשר והם זו"ן כי עיקר התורה והמצות ליחדם כידוע]. וחילק המשניות שהם תורה שבע"פ שהיא בחינת אות ה לששה סדרים בחינת אות ו ליחדא קבה"ו מלבד טעמים אחרים שיש. וכן בתורה שבכתב שהיא בחינת אות ו נחלק לה' חומשים בחינת אות ה ליחד קבה"ו. ובתיבת מאימתי שם תמצא אמת שהוא ת"ת ושאר אותיות גי' ס' נגד ו"ק כל אחד כלול מעשר וכנגד ס' מסכתות:
ומהר"ש סירילייו בשם גאון כתב מאימתי כמו מתי אבא ואראה פני אלהים הביאו הרב שדה יהושע וע"ש מה שכתב עוד. ולדעת גאון אפשר לרמוז כי רבינו הקדוש מחבר המשניות הוסיף על מתי אותיות מאי הוא ר"ת ממני אני יהודה לרמוז שמו הקדוש. ויען היה ניצוץ יעקב אבינו ע"ה לכך פתח בק"ש דערבית כי כן יעקב אע"ה תקן תפלת ערבית כי יעקב רומז לת"ת בסוד תתן אמת ליעקב ולכן תקן מדת לילה בחינ' מ' ליחד קבה"ו ורבינו הקדוש יאחז צדיק דרכו:
א"נ דרך רמז פתח בק"ש דערבית שהיא המצו' ראשונה שמקיים בר מצוה אחרי שהשלים י"ג שנה ונכנ' בי"ד אור לי"ד תחילת חיובו במצות על הרוב מקיי' מצות ק"ש דערבית וזו מצוה ראשונה:

משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן וכו'. ראיתי להרב מהר"ם חאגי"ז בס' משנת חכמים סי' תקמ"ה שכתב וז"ל תלי תנא זמן ק"ש משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן ולא תני משעת צאת הככבים להורות לנו דבכל מקום זמן ק"ש אנו משערין לפי אורך קצרות היום שבעיר קדשנו ירושלם ת"ו דשם אוכלי' הכהנים התרומה בצאת הככבים ובזה נסתלקה קושית התו' בברכו' דף ב' ד"ה והא קמ"ל וזה למדתי משיטת הגמרא נקראת בשם לוית חן עכ"ל וס' לוית חן איננו פה עמנו. ולי ההדיו' אין דבריו מחוורין חדא דהכא בשכבך ובקומך כתיב ואמרו בשעה שבני אדם שוכבין ובשעה שבני אדם עומדין ותו דאפי' בשבתות וימים טובים דלא תלו בשכיבה ובקימה אין הזמן תלוי בזמן ירושלם עה"ק רק בכל מקום לפי זמנו ועיין בתשובו' הרדב"ז דפוס ויניציאה סי' ע"ו. ולישו' קושית התוס' הנז' עמ"ש הגאון מהר"ש נר"ו בספרו בנין אריאל הנדפס מחדש. והביא דבריו בס' עטרת ראש דף ה' ע"ב והוסיף נפך ע"ש באורך:

תוס' ד"ה לתני דשחרית ברישא כדאשכחן בתמיד וכו'. יש להרגיש דאיך ס"ד דמקשן לדמויי ק"ש לתמיד הרי שני תמידין זמנם ביום משא"כ ק"ש ויש ליישב. ולולי דבריהם היה אפ' לומר דהמקשן אמתני' דלקמן דתני שחרית ברישא סמיך להקשו' דטפי הו"ל למתני הכא דשחרית ברישא משום פתח דבריך יאיר: