Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread
Chapter 1א׳
1 א

כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת חָמֵץ בְּפֶסַח מִתְּחִלַּת לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד סוֹף יוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים בְּנִיסָן בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב טו) "כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה". בְּשׁוֹגֵג חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַמְמַחֶה וְשׁוֹתֶה:

Anyone who volitionally eats a kazayit (the size of a large olive) of chamets (leavened foods) on Passover - from the beginning of the night of the 15th until the end of the day of the 21st of Nissan is liable for excision - as it is stated (Exodus 12:15), "for anyone who eats chamets, [that soul] will be cut off." Inadvertently - one is liable for a fixed sin-offering. It is the same [for] one who eats [it] and one who liquefies [it] and drinks [it].

2 ב

הֶחָמֵץ בַּפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָיָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) "לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ" לֹא יְהֵא בּוֹ הֶתֵּר אֲכִילָה. וְהַמַּנִּיחַ חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בְּפֶסַח אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲכָלוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ז) (דברים טז ד) "לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" וְנֶאֱמַר (שמות יב יט) "שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם". וְאִסּוּר הֶחָמֵץ וְאִסּוּר הַשְּׂאוֹר שֶׁבּוֹ מַחְמִיצִין אֶחָד הוּא:

It is forbidden to derive benefit [from] chamets on Passover. As it is stated (Exodus 13:3), "no chamets shall be eaten" - there shall be no dispensation for eating it. And one who leaves chamets in his domain on Passover - even though he did not eat it - transgresses two commandments, as it is stated (Exodus 13:7; Deuteronomy 16:4) "leaven shall not be seen in all of your border"; and as it is stated (Exodus 12:19) "leaven shall not be found in your houses." And the prohibition of chamets and the prohibition of leaven with which we rise [foods] is the same.

3 ג

אֵינוֹ לוֹקֶה מִשּׁוּם לֹא יֵרָאֶה וְ(שמות יב יט) "לֹא יִמָּצֵא" אֶלָּא אִם כֵּן קָנָה חָמֵץ בְּפֶסַח אוֹ חִמְצוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח וּבָא הַפֶּסַח וְלֹא בִּעֲרוֹ אֶלָּא הִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין אֵינוֹ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה. וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

One is not lashed [from Torah writ] on account of "[it] shall not be found, [it] shall not be seen," unless he bought chamets on Passover or he made it rise - in order that he do an act upon it. But if he had chamets from before Passover; and [when] Passover came, he did not destroy it but rather left it in his domain, he is not lashed from Torah writ - even though he transgressed two negative commandments - since he did not do an act. However we strike him with lashes for rebellion.

4 ד

חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָיָה לְעוֹלָם. וְדָבָר זֶה קְנָס הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא אֲסָרוּהוּ. אֲפִלּוּ הִנִּיחוֹ בִּשְׁגָגָה אוֹ בְּאֹנֶס. כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אָדָם חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בְּפֶסַח כְּדֵי שֶׁיֵּהָנֶה בּוֹ אַחַר הַפֶּסַח:

It is forbidden to derive benefit forever from chamets [under Jewish ownership] over which Passover transpired. This is a penalty from the words of the Scribes (rabbinic), since one violated [the prohibition of "it] shall not be found, [it] shall not be seen." They forbade it even if one left it inadvertently or under duress, so that no one would leave chamets on Passover in his domain in order that he would benefit from it after Passover.

5 ה

חָמֵץ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּדָבָר אַחֵר תּוֹךְ הַפֶּסַח בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הֲרֵי זֶה אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. וְחָמֵץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה אִם נִתְעָרֵב בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְאָכְלוֹ אַחַר הַפֶּסַח. שֶׁלֹּא קָנְסוּ וְאָסְרוּ אֶלָּא בֶּחָמֵץ עַצְמוֹ אֲבָל הַתַּעֲרֹבֶת מֻתָּר בַּאֲכִילָה לְאַחַר הַפֶּסַח:

Chamets that became mixed with something else in the middle of Passover - whether with its own type [of food] or with other types - is certainly forbidden [from] a minimal amount. Even though chamets of an Israelite over which Passover transpired is forbidden to derive benefit from, if it became mixed - whether with its own type [of food] or with other types - it is surely permitted to eat it after Passover. As [the Sages] only penalized and forbade chamets itself. But a mixture is permissible to eat after Passover.

6 ו

אֵין חַיָּבִין כָּרֵת אֶלָּא עַל אֲכִילַת עַצְמוֹ שֶׁל חָמֵץ אֲבָל עֵרוּב חָמֵץ כְּגוֹן כּוּתָח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶן מִדְּבָרִים שֶׁהֶחָמֵץ מְעֹרָב בָּהֶן אִם אֲכָלָן בְּפֶסַח לוֹקֶה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב כ) "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ". בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁאָכַל כְּזַיִת חָמֵץ בְּתוֹךְ הַתַּעֲרֹבֶת בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים הוּא שֶׁלּוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל אִם אֵין בַּתַּעֲרֹבֶת כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכל אִם אָכַל אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

We are not liable for excision except for eating actual chamets. But [in a case of] a mixture of chamets, such as Babylonian kutach and Medean beer and that which is similar to them of things with which chamets is mixed: If he ate them on Passover, he is lashed - but there is no excision for it - as it is stated (Exodus 12:20), "You shall eat nothing leavened." To what are these words applicable? When he ate a kazayit of chamets in the mixture within enough [time] to eat three eggs - that is when he is lashed from Torah writ. But if there is not a kazayit of chamets in the mixture [to be eaten] within enough [time] to eat three eggs - even though it it is forbidden to eat it - if he ate it, he is not lashed [from Torah writ]. Nonetheless we strike him with lashes for rebellion.

7 ז

הָאוֹכֵל מִן הֶחָמֵץ עַצְמוֹ בְּפֶסַח כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זֶה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) "לֹא יֵאָכֵל". וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ חַיָּב כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן אֶלָּא עַל כַּשִּׁעוּר שֶׁהוּא כְּזַיִת. וְהָאוֹכֵל פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּמֵזִיד מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

[In the case of] one who eats a minimal amount of actual chamets on Passover: It is surely forbidden from Torah writ, as it is stated (Exodus 13:3), "no [chamets] shall be eaten." Nevertheless, he is not liable for excision or a sacrifice except with [its] requisite amount, which is a kazayit. But we [do] strike one who volitionally eats less than a kazayit with lashes for rebellion.

8 ח

אָסוּר לֶאֱכל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְמַעְלָה שֶׁהוּא מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית בַּיּוֹם. וְכָל הָאוֹכֵל בַּזְּמַן הַזֶּה לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ג) "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ". כְּלוֹמַר עַל קָרְבַּן הַפֶּסַח. כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה בְּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה לֹא תֹּאכַל חָמֵץ מִשָּׁעָה שֶׁרְאוּיָה לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח שֶׁהוּא (שמות יב ו) "בֵּין הָעַרְבַּיִם" וְהוּא חֲצִי הַיּוֹם:

It is forbidden to eat chamets on the fourteenth from midday - which is the beginning of the seventh hour of the day (if the day is divided into twelve hours) - and onward. And anyone that eats [it] at that time is lashed by Torah writ, as it is stated (Deuteronomy 16:3), "You shall not eat chamets upon it" - meaning to say, upon the Passover sacrifice. Thus did they learn the explanation of this thing from the oral tradition: "You shall not eat chamets" from the time that is fit for the sacrifice of the Passover sacrifice, which is in "the afternoon" (Exodus 12:6) - and that is half the day.

9 ט

וְאָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכל חָמֵץ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִסּוּר תּוֹרָה. וּמִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית יִהְיֶה הֶחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָה כָּל שָׁעָה שִׁשִּׁית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּשְׁאָר הַיּוֹם מִשְּׁבִיעִית וּלְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה. שָׁעָה חֲמִישִׁית אֵין אוֹכְלִין בָּהּ חָמֵץ גְּזֵרָה מִשּׁוּם יוֹם הַמְעֻנָּן שֶׁמָּא יִטְעֶה בֵּין חֲמִישִׁית לְשִׁשִּׁית. וְאֵינוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָה בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית. לְפִיכָךְ תּוֹלִין בָּהּ תְּרוּמָה וְלֶחֶם תּוֹדָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֵחָמֵץ שֶׁהוּא קֹדֶשׁ לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין עַד שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית וְשׂוֹרְפִין הַכּל:

And the Sages forbade eating chamets from the beginning of the sixth hour so that one not touch a Torah prohibition. So from the beginning of the sixth hour, chamets will be forbidden for eating and benefit the whole sixth hour from the words of the Scribes (rabbinically); and the rest of the day from the seventh hour and onward from Torah writ. [In addition], we may not eat chamets in the fifth hour, [as a] decree on account of a cloudy day lest he mistake the sixth hour [for] the fifth hour. But it is not forbidden for benefit in the fifth hour. Hence we suspend priestly tithe and thanksgiving bread and that which is similar to them of chamets which is consecrated - we neither eat [it], nor burn [it] until the sixth hour arrives and we burn it [then].

10 י

הָא לָמַדְתָּ שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית. וְאֵין אוֹכְלִין בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית אֲבָל נֶהֱנִין בּוֹ. וְהָאוֹכֵל בְּשָׁעָה שִׁשִּׁית מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהָאוֹכֵל מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית לוֹקֶה:

Behold you have learned that it is permissible to eat chamets on the fourteenth until the end of the fourth hour. And we may not eat [it] in the fifth hour [either], but we may benefit from it. And we strike one who eats it during the sixth hour with lashes for rebellion. And one who eats [it] from the beginning of the seventh hour is lashed (from Torah writ).