Mevo HaTalmud (Chajes), Introductionמבוא התלמוד, הקדמה
The William Davidson Talmudתלמוד מהדורת ויליאם דוידסון
Save "Mevo HaTalmud (Chajes), Introduction"
Toggle Reader Menu Display Settings
Mevo HaTalmud (Chajes)
Introduction הקדמה

ספר

מבוא התלמוד

כולל יסודות קבועות. ועקרים וענפים שונים. שהנהיגו חז״ל בשני התלמודים בבלי וירושלמי. הן בהלכה והן באגדה. בדרכי הלמוד והדרוש ללמד אותנו דינים והלכות. וחכמה ומוסר ועקרי הדת. וגם ביאור ענין תורה שבעל פה. וספור קורות התקנות והגזירות. איך נתקנו ונגזרו ע״י הנביאים והנשיאים והחכמים דור אחר דוד. והסיבות שהגיעו אותם להשתדל בעשיית גדרות הללו. אשר לקטתי וקבצתי משני התלמודים ומן המדרשות. וגם שאר ספרי חכמי ישראל הראשונים היו לי למעין. והוצאתי לאור לטובת אחינו בני ישראל המתאוים תאוה להשביר צמאונם בענינים כאלו:

הצעיר צבי הירש חיות חונה פ״ק זאלקווא והגליל.

בקש קהלת למצוא דבר חפץ וכתוב יושר דברי אמת (קהלת י״ב י׳)

דע כי התורה הקדושה נחלקת אצלנו לשני חלקים. חלק אחד נקרא תורה שבכתב והיא התורה המצויה עתה אצלנו כתבה משה ע״פ ד׳, וחלק השני נקרא תורה שבעל פה. היינו כי מסר ד׳ בסיני, פירושים וביאורים להבין תורה שבכתב מפני שבהעדר תורה שבע״פ. אזי ברוב הפעמים. עניני תורה שבכתב המה כספר החתום. ואין להבינם בשום אופן. וגם נמצאו בתורה, הרבה כתובים סותרים ושוברים זה את זה, ואין לישר הסתירות. רק ע״י הפירושים אשר נמסרו לנו בעל פה, וע׳ בהקדמת ספר מצות גדול, שהביא לדוגמא הרבה סתירות בתורה שבכתב, כמו שנאמר ומושב בני ישראל, אשר ישבו בארץ מצרים ארבע מאות שלשים שנה, ומצינו שקהת בן לוי היה מיורדי מצרים, ואם תמנה כל שנותיו של קהת מאה ושלשים שנה. וחיי עמרם מאה ושבע ושלשים ושמונים שנה של משה רבינו, בעת שבא אליו דיבור ד׳ בפעם ראשון, לא תמצא בכללות רק שלש מאות וחמשים שנה, וכן נאמר בתורה, בשבעים נפש ירדו אבותינו מצרים, וכשאתה מונה הפרטים לא תמצא רק תשעה וששים, וכן במנין הלוים נמנו בכלל שנים ועשרים אלף. וכשאתה מונה הפרטים תמצא יתרים שלש מאות, וכן בגביות הכסף שנאמר בו בקע לגלגולת, ולפי חשבון השקלים הם מאתים ככר ובפרטות לא תמצא רק מאת ככר ואלף ותשעה שקל, (ע׳ בכורות ח׳ ע״א) שהתעוררו חז״ל על הסתירות ופירשו בדרך נאות ע״ש. וכן כתוב אחד אומר שבעת ימים תאכל מצות. וכתוב אחד אומר ששת ימים תאכל מצות, כתוב אחד אומר שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם, וכתוב אחד אומר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ע״ש:

ועוד כי בתורתינו הקדושה לא נתבארו רק ראשי המצות, אבל לא הפרטים והמקרים הנופלים, והמורה אף אם הוא חכם גדול בתורה, עדיין הוא במבוכה, ואינו יודע איך להתנהג ולהחריץ המשפט באלו הפרטים אשר לא נתבארו בתורה. למשל נדבר ממצוה הראשונה דפרו ורבו, הנה לא נתבאר מפורש אם היא מצוה או איננה רק ברכה. ואף אם נחליט דהיא מצוה המוטלת לחוב על האדם. עוד לא נתברר בתורה. אם על שניהם המצוה. או על הזכר לבד, וכן לא נדע מנין הבנים שחייב להוליד, וכן בהיה לו בנים ומתו. או היכי שהניח בני בנים, אם נחשבו בבנים, וכן אם הניח בת והבת הולידה בנים זכרים. וכדומה שאר ספקות הנופלות בכל מצוה, ויתבאר בהמשך המאמר. אשר אינם מפורשים בתורה שבכתב ולא נתבארו לחז״ל רק דרך המדות הנדרשות המקובלות אצלנו אשר על ידיהם יכולים להוציא סתום פן המפורש:

ועל אלו פירושי וחלקי המצות כוונו חז״ל במה שאמרו בתורת כהנים פ׳ בהר. מובא ברש״י על התורה ובהרמב״ם בהקדמתו לפי׳ המשנה, וז״ל מה ענין שמיטה אצל הר סיני לומר לך מה שמיטה נאמרו כללות ופרטות בסיני, כך כל המצות נאמרו כללות ופרטות בסיני ע״ש, וע׳ רמב״ם בהקדמתו לספר הי״ד וז״ל כל המצות שניתנו לו למשה מסיני בפירושן ניתנו. שנאמר ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. תורה זו תורה שבכתב והמצוה זו פירושה, והמצוה זו הנקראת תורה שבעל פה עכ״ל, ודבריו אלו נובעים מש״ס ערוך (ברכות ה׳ ע״א) א״ר שמעון בן לקיש מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם, לוחות אלו עשרת הדברות, תורה זו מקרא. והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים, להורותם זו גמרא, מלמד שכלם נאמרו למשה בסיני ע״ש, וע׳ (גיטין ס׳ ע״א) אמר ר׳ יוחנן לא כרת הקב״ה ברית לישראל אלא בשביל תורה שבעל פה ע״ש. וע׳ ירושלמי פ״ב דפיאה וספ״א דחגיגה ופ״ה דמגילה וז״ל, נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב ואין אנו יודעים איזה מהן חביבים מן מה דכתיב על פי הדברים האלה כרתי אתכם ברית. הדא אמרת אותן שבעל פה חשובים ע״ש:

והנה כל עדת בני ישראל מחוייבים להאמין בקבלת חז״ל. אשר יאמרו לנו שקבלו פירושי המצות בעל פה איש מפה איש עד משה רבינו ע״ה, ובאה אלינו הקבלה טהורה נקיה ומבוררת בלי עירוב סיגים. ומי שאינו מאמין בתורה שבעל פה ובקבלת חז״ל, אין לו חלק ונחלה אתנו. והוא מכת הצדוקים והקראים אשר נחלקו מאז מאתנו, וע׳ רמב״ם פי׳ המשנה סנהדרין פ׳ חלק עקר שמיני, ובפי׳ למשנת סנהדרין פ׳ הנחנקין ד״ה חומר בדברי סופרים מדברי תורה, ובספרו יד החזקה פ׳ שלישי מה׳ תשובה ה״ו, ואולם אנחנו אין לנו עסק בספרנו זה, מחיוב האמונה, כי זה הספר אינו מיוחד לחכמת הדת והבאות ראיות לאמתת הקבלה, כי כבר דברתי במקומות אחרים מה שיש בזה די. רק פה שמתי מגמתי ומבטי, לברר איכות תורה שבעל פה ואיזה העקרים הנכללים בזה, וכמה ענפים המסתעפים, כי צריך אתה לדעת, כי שם זה היינו תורה שבעל פה, הוא שם משותף כולל ענינים נפרדים כאשר באר הרמב״ם ז״ל בהקדמתו לפירו׳ המשנה ואנחנו נבאר הענינים האלו ביתר שאת: אלו הן החילוקים הראשים הנכללים בשם זה לפי דעת הרמב״ם: