Marbeh Lesaper on Pesach Haggadah
The Simanim סימני הסדר

אמר המרבה לספר. הרי זה משובח ומשופר. אין הכוונה להכפיל דבר אחד לספרה. דזה דומה למעלה גרה. ואמר החכם כופל התיבות. יושווה לשפן וארנבת. אבל הענין יובן המדקדק. היטב הידק. ולחזק הבדק. שלא יהי' דברי הגדה כחדק. אז בשכלו הדק. מאמריו יושפר. באמרי שפר. ויוחק על לבו הסיפור. וזהו המרבה לספר. ותטיב לה' משור פר. ידיד יהי' המספר. ובהלל ופסח יספר. יזכה לבנין בית הבחירה לכפר:

עם היות שאין כוונת המרבה לספר במליצות ורמזים. רק לפרש בפשיטות עם כל זה הואיל שמהר"ם אלשוך ושל"ה ובעל עוללות אפרים וכ"מ בזוהר דחמץ רומז על תאות גופניות ודרכי יצה"ר כמו שאחז"ל שאור שבעיסה מעכב אבל מצה רומז למצות ומעשים טובים כמו שדרשו ושמרתם את המצות אל תקרי מצות אלא מצוות. ופסח רומז לתורה לשון פה סח ואין כאן מקום להאריך בזה הענין. אמנם להוציא חלק אי אפשר ואבאר סימן של קדש ורחץ וכו' על שלשה עמודי שהעולם עומד עליהם על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים כדי לקיים אלה הדברים כיצד ינהיג:

קדש ורחץ כלומר בתחילת יקדש עצמו שישוב על עוונותיו. ואח"כ יעשה מצוות כדכתיב סור מרע ועשה טוב לכך קדש ורחץ קדש עצמך מעזיבת חטא ואחר זה רחץ שלא יהי' כטובל ושרץ בידו ולא יהי' דבר חוצץ עליו:

Kadesh u’Rechatz: A person should first sanctify himself so that he can turn away from sin, and afterwards one should perform mitzvot, as scripture states, “Turn away from evil and do good.”1Psalms 34:15 Therefore we say, Kadesh u’Rechatz: Sanctify yourself by leaving transgression and afterwards cleanse yourself so that you will not be like the person who immerses himself in the Mikvah while holding on to an impure creature. Nothing should stand between you and purity.

כרפס והם שתי תיבות כר לשון כרים וכסתות. ופס לשון הסרה כמו פסו אמונים מבני אדם. והכוונה מי שרוצה לזכות לכתר תורה. ר"ל שיסיר הכר שכך דרכה של תורה על הארץ תישן ולא לשכוב על כרים וכסתות. וגם דרשו כרפס ס' פרך. וששים ריבוי אותיות לתורה. וששים ריבוי הן ישראל. וכל אחד מישראל יש לו אחיזה באות אחד מן התורה:

Karpas: This word is derived from two words: karim, which means pillows and pas, which means remove, as in the verse, “The loyal have vanished (pasu) from among men.”2Psalms 12:2 One who wishes to wear the crown of Torah must first throw away his pillow (his comforts). We learn this in Avot, “This is the way that is becoming for the study of Torah… sleep upon the ground, and live a life of trouble…”3Pirke Avot 6:4 That is, a person should not lie on pillows and couches. The sages also interpreted the word karpas as a reference to samech parekh, sixty (ten thousands) who faced oppression.4When read backwards, the word karpas is made up of the Hebrew letter samekh which is equivalent to the number sixty and the word parekh, oppression. Israel had to be oppressed until there were six hundred thousand men who could stand at Sinai and receive the Torah; only then could they be redeemed. The word, karpas, is an allusion to this number. This notion of six hundred thousand equaling the number of letters in the Torah is common in medieval literature even though the Torah actually possesses considerably fewer letters than this. Sixty x 10,000 is a reference to Israel, since each one of them possesses one of the 600,000 letters that make up Torah.

יחץ כלומר חצי או מחיצה ר"ל מים במשורה תשתה. או די"ל כמ"ש רז"ל לעולם ישלש אדם שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בגמ'. ואם הוא בעל מו"מ יקבע עת קבוע לתורה וזהו יחץ העת והזמן זהו עמוד התורה:

Yachatz: means half or a portion. This is a reference to the continuation of the statement in Pirke Avot mentioned above: “A morsel of bread with salt you shall eat and water by measure you shall drink.” 5Avot 6:4 – “This is the way that is becoming for the study of Torah: a morsel of bread you shall eat and water by measure you shall drink; you shall sleep upon the ground and live a life of trouble while you toil in the Torah. Happy shall you be and it shall be well with you – happy shall you be in this world and it shall be well with you in the world to come.” Or it may be a reference to what the Talmud says: A person shall divide up his study time: a third for Scripture, a third for Mishnah and a third for Gemara. And if he is an entrepreneur, let him divide his time and set fixed times for Torah – this is the meaning of Yachatz, dividing: one should divide his time between study and business. This is a pillar of Torah.

מגיד רחצה קודם שיקבע עצמו לאכול יגיד ילמוד תורה ויתפלל ואח"כ יאכל ברחיצה כדינו ויברך ענט"י. ורז"ל דרשו לא תאכלו על הדם. שלא תאכלו קודם שיתפללו על דמכם. ואית' בשבת דף ט' אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל. ומכאן תוכחה מגולה לאותן בני אדם ששותין קפע בשבת וי"ט טרם שיכנסו לבהכ"נ מלבד איסור קידוש ואף אם יקדשו על היין הלא אין קידוש אלא במקום סעודה. ועליהם נאמר אותי השלכת אחרי גיוך אל מקרי גיווך אלא גיאך שנכנס להתפלל בכרם מלאה אי' מוראיכם והאר"י ז"ל הפליג מאוד בזה שאסור לטעום אפילו קודם עלות השחר:

Maggid Rach’tzah: Before one partakes of a meal, one should study (yagid) and pray and then wash as is the law, reciting the blessing, al n’tilat yadayim before the meal. The sages offered the following interpretation of scripture, “You shall not do anything with its blood (hadam):” you shall not eat before you have prayed for your blood (life).6Babylonian Talmud, Berachot 10b and Leviticus 26:19 Also they taught, “It is forbidden for a person to taste anything before he has prayed.”7BT, Kiddushin 10b This is a rebuke to those people who drink coffee on Shabbat and Holiday mornings before attending the synagogue service. Not only is it forbidden before Kiddush but it is forbidden to make Kiddush without its being accompanied by a full meal. Concerning such people we learn: “Rabbi Isaac said in the name of Rabbi Jochanan, who had it from Rabbi Jose, son of Rabbi Hanina in the name of Rabbi Eliezer ben Jacob: If one eats and drinks and then says his prayers, of him the Scripture says, ‘And you have cast me behind your back.’ Read not gavekha [your back], but gei’ekha [your pride]. Says the Holy One: After this one has exalted himself, he comes and accepts the kingdom of heaven!”8BT Kiddushin 10b also see 1 Kings 14:9 Where is the reverence of one who enters synagogue to pray with a full stomach? The Ari, Rabbi Isaac Luria, emphasized this law greatly and even said that it was forbidden to eat before sunrise.

מוציא מצה שיוצא מלבו כל מחלוקת כי מצה הוא מלשון ריב ומצה ובפרט בשעת אכילה. כדאית' בגטין פרק מי שאחזו אכול שליש ושתה שליש ושייר שליש. שאם הכעיס לא תפקע. אבל הצדיקים שאינם כועסים יכולין לאכול כל שבעם וזהו פי' הפסוק צדיק אוכל לשובע נפשו. ובטן רשעים תחסר. כי כל הכועס נקרא רשע דכתיב חדלו רשעים רוגז כדאית' בפסחים פרק אלו דברים וזה נמי כוונת הפסוק תהילים ק"ז אווילים מדרך פשעם יתענו שצריכין לשייר שליש. כי כל אוכל תתעב נפשם. שמא יבקע כרסו. וראוי להתרחק מכל ריב ומצב ואין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום:

Motzi Matzah: A person should remove (motzi) controversy (matzah) from his heart. This is particularly true during meal times as we learn in the Talmud: “Elijah once said to Rabbi Nathan: Eat a third and drink a third and leave a third in case you get angry, and then you will have had your fill.”9BT Gittin 70a Righteous people who don’t lose their temper, however, are permitted to eat until they are full since they don’t get angry. This is the meaning of Scripture: “The righteous person can eat to his heart’s content but the belly of the wicked is empty,”10Proverbs 13:25 and, “They were fools who suffered for their sinful ways and for their iniquities, all food was loathsome to them; they reached the gates of death.” 11Psalms 107:17-18 One should leave one’s stomach one third empty since eating too much and then becoming angry upsets the stomach. It is, therefore, fitting to stay away from conflict when one eats, and there is no utensil more precious than peace.12BT Uktzin 3:12

מרור כורך ואף אם יבער בלבו איזה קנטור ומרירות לב. אזי יכריכנו ר"ל על כל פשעים תכסה אהבה וידין כל אדם לכף זכות. ובעבור זה גם למעלה ידינו אותו לכף זכות כדאית' בשבת פרק מפנין. ובראש השנה דף למי נושא עון למי שעובר על פשע וגם יאריך אפו כמו שארז"ל טוב ארך אפים מגיבור. ומושל ברוחו מלוכד עיר. והכוונה כי יש מי שטבעו להאריך אף. אבל בשרו עליו יכאב וכאש תוקד בקרבו הרוגז והכעס וזה קשה לגוף מאוד כי הכבד כועס והמרה זורקת בו טיפה ונולד כמה תחלואים ממרה ירוקה. וזהו טוב ארך אפיים מגיבור:
אמנם יש בני אדם שמזגו טוב ואינו נותן אל לבו כלל הבזיון והקצף ואינו מזיק לגוף כלל והוא דבר גדול ולאו כל אדם זוכה לכך כי אינו בנמצא באדם אחד מאלף שמושל וזהו המידה חזק בתפארת יותר מלוכד עיר כי הגוף נקרא עיר כמו שאמר קהלת מלך זקן זה יצה"ר שצר על העיר זהו הגוף וזהו עמוד העבודה. ומכאן ואילך מדבר בג"ח:

Maror Korekh: Even if some disagreement or bitterness burns in his heart, let him ‘wrap up’ (hikhrikh) any hurts with love and let him judge all people favorably, as we learn in Masekhet Shabbat: “Our Rabbis taught: He who judges his neighbor in the scale of merit is himself judged favorably,”13BT Shabbat 127b and elsewhere in the Talmud. The sages of blessed memory also quote the following verse: “Better to be forbearing than mighty; to have self control than to conquer a city.”14Proverbs 16:32 There are those who remain calm even when their body is aching, a fire is burning in them and bitterness is dripping within them – such people are subject to terrible diseases. Others, however, remain completely calm and do not allow their hearts to become angry. This is a great quality – greater than conquering a city. The body is called a city as Ecclesiastes said: “Better a poor youth than an old but foolish king who no longer has the sense to heed warnings.”15Ecclesiastes 4:13 This is a pillar of worship; and now I will speak about acts of kindness.

שולחן עורך שיהי' ביתו פתוח לרווחה. ויהיו ענים בני ביתו. ולומר כל דכפין ייתי וייכול. ומי שנכנס לביתו רעב יוציא שבוע כדמצינו ביואב שהי' נקרא ביתו מדבר שהי' פתוח והפקר וכל מי שרוצה לכנוס ולסעוד אצלו אוכל בלי רשות. וגדולה לגימה שזוכה להשראת שכינה כמו שארז"ל בסנהדרין פרק חלק. שהשרה שכינה על נביא שקר מפני שהאכיל לעדו הנביא:

Shulchan Arukh: One’s house should be wide open and the needy should be guests in one’s household, especially when one says, ‘all who are hungry come and eat.” Those who enter one’s house hungry should leave satiated as we find in the case of Yoav who called his house a midbar, a wilderness; that is, like a wilderness it is open to all and free to anyone who wants to enter it and join in the meal without an invitation.16BT Shanhedrin 49a; also See 2 Samuel II 20:10. And he (Joab) was buried in his own house in the wilderness. But was his house a wilderness? Rab Judah said in Rab's name: It was like a wilderness, just as a wilderness is free to all, so was Joab's house free to all. Alternatively: ‘Like a wilderness’ means, just as a wilderness is free from robbery and licentiousness, so was Joab's house free from robbery and licentiousness. Great is one who quenches the thirst of a guest – such a person merits having the divine presence dwell in his midst. We learn this in Sanhedrin 104a, where we learn that a false prophet was given a portion in the world to come because he offered hospitality to Iddo the prophet.

צפון בירך שיהי' הצנע לכת. ויתן צדקה בסתר כי מתן בסתר יכפה אף. ועוד רמז אף אם יראה שדחיקא לי' שעתי'. אל יעזוב יראתו כי צפון חלקו ומבורך לעוה"ב כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ויהי' מלוה לעני בשעת דוחקו ר"ל אף שיש למלוה דוחק לעצמו ואפ"ה לא ימנע מלהלות לו וכוונה דוחקו דמלוה. והוא כאלו הקריב עולה ודרשו נוטריקון מלבד עולת הבוקר מלבד ר"ת מלוה לעני בשעת דוחקו:

Tzafun Barekh: A person should walk humbly and give charity secretly, since,” Giving gifts secretly assuages anger.”17Proverbs 21:14 What’s more, even if he is hard pressed he should do so and should not let his reverence for God leave him since his portion is hidden (tzafun) and is not given in this world. He should loan to a needy person in his hour of need, even though times are tough for the lender himself. He should not refrain from lending – it is as if he is bringing an offering to God. We learn this from an abbreviation: Milvad olat haboker, ‘You shall present these in addition to the morning offerings.” The word milvad stands for, Milaveh Le-ani B’sha’at Dochako, lend to the poor person in the hour of need.

הלל נרצה אזי כשמקיים דברים הללו. אז הילולו נרצה וגומרין עליו הלל. כמו שאמר הכתוב תהילים קיא ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם תהילתו עומדת לעד על דרך מה שאמרו באבות כל שיראתו קודמת לחכמתו. חכמתו מתקיימת וזש"ה אם יראת ה' ראשית לחכמתו שהיא קודמת אז שכל טוב לכל עושיהם ומפרש הטעם מפני שתהילתו עומדת לעד שחכמתו מתקיימת:

Hallel Nirtzah: When one performs good deeds, his praise will be accepted and praise will be recited for him, as is written in scripture: “The beginning of wisdom is fear of the Lord; there shall be good sense to all who perform them. Praise of him shall be everlasting.”18Psalm 111:10 Understood midrashically, the expression Praise of him is applied to the one who performs good deeds and not to God. Anyone whose fear of sin is greater than his wisdom, his wisdom shall endure – and ‘there shall be good sense to all who perform them.’ As long as his praise lasts, his wisdom shall last.