Siman 28כ״ח
1 א

כח. דין תפלת ערבית

2 ב

תפלת ערבית אף ע״פ שאינה חובה המתפלל אותה צריך להתפלל אותה מתחלת הלילה עד שיעלה עמוד השחר.

3 ג

וזהו סדר התפלה קורין קריאת שמע ומברכין לפניה ולאחריה.

4 ד

ומאמתי קורין אותה משעת יציאת הכוכבים עד שיעלה עמוד השחר. וכבר הארכנו במשפט הקריאה ובברכותיה למעלה בהלכות קריאת שמע:

5 ה

וקודם שיתחיל בברכות קריאת שמע פותח החזן ואומ׳ והוא רחום עד כל חמתו פי׳ כל חמתו כלל מחמתו כמו ולרש אין כל.

6 ו

ואמרי׳ לעולם לא לן אדם בירושלם ובידו עון שתמיד הבקר מכפר עונות הלילה ותמיד הערב מכפר עונות היום ולכך תקנו ערבית ושחרית לחלות פני המקום שיכפר עונותינו יומם ולילה שחרית אנו אומרי׳ אותו בסדר קדושה ותקנוהו נמי בפסוקי דזמרה בשביל ליל שבת שאין אנו אומרי׳ אותו לפי שאין אברי תמיד הערב קרבי׳ בליל שבת דכתיב עולת שבת בשבת ולא עולת חול בשבת וכן ביום טוב ולכך תקנו לומ׳ והוא רחום בתפלת ערבית מה שאין כן בשחרית ומנח׳ לפי שבאותן התפלו׳ היו מקריבין תמידין והיו מכפרין ובתפלת ערבית אין מי יכפר ותקנו בה לומ׳ והוא רחום. ועוד שכל היום אדם חוטא ובערב צריך אדם לומר כפרה על חטאו.

7 ז

ובעוד החזן אומ׳ והוא רחום יאמ׳ הקהל אל רחום ה׳ אלהינו לא תרפנו ולא תשחיתנו ולא תשכח את ברית אבותינו אשר נשבעת להם כמו שכתוב כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. וחוזרין ואומ׳ והוא רחום.

8 ח

ואומר החזן ברכו והצבור בלחש עונין ברכי נפשי וכו׳ וקורא קרית שמע בברכותיה וברוך ה׳ לעולם וכו׳ עד על כל מעשיו.

9 ט

וסומך גאולה לתפלה. דאמר רבי יוחנן אי זהו בן העולם הבא הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית. ואע״ג דבעי למימ׳ השכיבנו ההוא כיון דתקינו ליה רבנן בגאולה כגאולה אריכתא דמי׳.

10 י

וכתב הרב בעל האשכול בשם ה״ר יצחק בן מרון הלוי ז״ל כי השכיבנו מעין גאולה כי בעת שיצאו ישראל ממצרים ואכלו הפסח ואמר להם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר וגסם הבטיחם שלא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף היו מתפללין זאת הברכה ואמרו השכיבנו ה׳ אלהינו לשלום והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ושמור צאתינו ובאנו מעתה ועד עולם שהוא מן הענין שאנו צריכין הלכך בדין הוא שיהיה כגאולה אריכתא.

11 יא

ורבנן בתראי תקנו למימר ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן. יראו ענינו ומחתם עליה המולך בכבודו משו׳ דאקבע הלכה דתפלת ערבית רשו׳ ומפסיקין בקדיש דמשמע דגמר הכל ומי שרוצה לילך ילך שמוציאין עצמן מן תפלת ערבית באותן הפסוקי׳ שבברוך ה׳ לעולם שיש בהן י״ח אזכרות כנגד י״ח ברכו׳ שבתפלה הואיל שאינה חובה וכיון שאמרו כל אלו הפסוקים תקנו גם כן ברכה לאחריהן והיא יראו עינינו. וכל זה תקנו להקל מעליהן שלא יתאחרו בלילה בבית הכנסת מפני המזיקין. ועכשו קבלו עליה׳ כל אחד ואחד תפלת ערבית כחוב׳ ומתפללין י״ח ברכות ותקנת ברוך ה׳ לעולם לא זזה ממקומה ואומר הכל.

12 יב

אמנם אומר קדיש אחר יראו עינינו להזכיר שאינה חוב׳. ואין מתפללין אות׳ רק בלחש שאין החזן חוזר לאומרה בקול רם כשאר תפלות להוציא מי שאינו בקי לפי שהיא רשות.

13 יג

ומצאתי כתוב בשם רבנו האיי גאון ז״ל וצבור דמצלו תפלת ערבית וקרו ק״ש קודם צאת הככבים ולא יכיל איניש לעכובינהו ולא לאחרינהו דבעונות כמה קהלות אקילו על נפשיהון בכך ומצלי וקודם צאת הככבים. אי זה עדיף ליצלי איניש בהדי צבורא י״ח ברכות משום ברוב עם הדרת מלך ושביק ק״ש וברכו׳ שלפני ושלאחריה עד צאת הכוכבים או לעכובינהו עד צאת הכוכבים ומתפלל ביחיד דסמיך גאולה לתפלה כרבי יוחנן דבארץ ישראל הכין עבדין מצלו של ערבית ובתר הכי כי מטא זמן ק״ש קרו ולא איכפת לן למסמך גאולה לתפלה בערבית.

14 יד

ואנחכא הכין חזינן דק״ש בעונתה וסימן לדבר צאת הכוכבי׳ דאוריתא וטפי עדיפא מלמסמך גאולה לתפלה. ואי חזי לצלויי ראשונה דבהדי צבורא רשו׳ ושניה חובה שפיר דמי.

15 טו

והמדקדקין קוראין את שמע בלא ברכותיה ומתפללי׳ עם הצבו׳ ובשעת צאת הכוכבים קורין אותה בברכותיה ואע״פ שאין סומכין גאולה לתפלה אין בכך כלום. ונראים הדברי׳ שלא נאמרה גאולה לתפלה אלא לשחאית דאם כן דבתפלת ערבי׳ נמי אמרי הכי אמאי אמרי׳ קדיש בין גאולה לתפלה. ועוד שאומ׳ השכיבנו ברוך ה׳ לעולם זה לשון ה״ר אשר ז״ל.

16 טז

והריא״ג ז״ל חבר בהלכותיו ומי שקרא את שמע ומתפלל פעם אחרת ויסמוך גאולה לתפלה בביתו הרי זה משובח אבל צריך כונה גדולה לזה שהתפלל בבית הכנסת ורוצה חוזר ומתפלל בביתו פעם שניה בעבור שהיא תפלה יתרה ע״כ.

17 יז

והר״ש ז״ל כתב היכא דאיכא איניש לבי כנשתא דצלי מנחה כבר וקמו צבורא וצלו תפלת ערבית קאים איהו ואתי ומצלי בהדי צבורא והדר קרי קרית שמע דערבית בשתים שלפניה ושתים לאחריה כהלכתו.

18 יח

ואחר י״ח יאמר קדיש ותתקבל.

19 יט

ואחר כך אומ׳ שיר מזמור. ויש מקומות שאומרים קודם שיר מזמור שיר המעלות לדוד לולי ה׳ וכו׳.

20 כ

ואח״כ אומר שיר מזמור. ויש שאומרים לעולם אחר שיר מזמור אין כאלהינו ואמר רבי אליעזר א״ר חנינא וכו׳ בין בערב בין בבקר ויש מקומות שאומ׳ פטום הקטרת והכל לפי המנהג.

21 כא

ואח״כ אומרים קדיש יהא שלמא וכו׳ ובמקומות שאומרים פטום הקטרת ואין כאלהינו אומר על ישראל ועל רבנן וכו׳.

22 כב

ואחר כך אומרים עלינו לשבח ויוצאין מבית הכנסת והולכים לבתיהם לשלום. נשלמה תפלת ערבית של חול ת״ל: