טוֹב כַּעַס מִשְֹּׂחוֹק, אָמַר שְׁלֹמֹה אִלּוּ כָּעַס אַבָּא עַל אֲדוֹנִיָּה קִמְעָא, טוֹב הָיָה לוֹ מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עָלָיו מִדַּת הַדִּין, לָמָּה, כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב, אִלּוּ הֵרַע לוֹ פָּנִים הֱבִיאוֹ לְמוּטָב, אֶלָּא, (מלכים א א, ו): וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו. וְכֵן אַמְנוֹן, טוֹב הָיָה לוֹ אִם כָּעַס דָּוִד אַבָּא עַל אַמְנוֹן קִמְעָא, מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עָלָיו מִדַּת הַדִּין, וְלָמָּה, כִּי בְרֹעַ פָּנִים יִיטַב לֵב, אֶלָּא (שמואל ב יג, לב): כִּי אַמְנוֹן לְבַדּוֹ מֵת. דָּבָר אַחֵר, טוֹב כַּעַס מִשְֹּׂחוֹק, טוֹב הָיָה אִלּוּ כָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דּוֹר הַמַּבּוּל, מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ח): זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר, טוֹב כַּעַס מִשְֹּׂחוֹק, טוֹב שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס עַל הַסְּדוֹמִים מִשְֹּׂחוֹק שֶׁשָֹּׂחֲקָה עֲלֵיהֶם מִדַּת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כא, ח): בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וגו'.