כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, כְּתִיב (מלכים א ה, ט): וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, רַבָּנָן וְרַבִּי לֵוִי, רַבָּנָן אָמְרֵי כַּחוֹל, מַהוּ כַּחוֹל, נִתַּן לוֹ חָכְמָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר מָה הַחוֹל הַזֶּה גָּדֵר לַיָּם, כָּךְ הָיְתָה חָכְמָה גָּדֵר לִשְׁלֹמֹה, מַתְלָא אָמַר דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ, דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ. כְּתִיב (מלכים א ה, ט): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם, וּמָה הָיְתָה חָכְמָתָן שֶׁל בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין בַּמַּזָּל, וְקוֹסְמִין בָּעוֹפוֹת, וּבְקִיאִין בַּטְּיָיר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנִי מְשַׁבֵּחַ אֶת בְּנֵי הַמִּזְרָח, שֶׁאֵין נוֹשְׁקִין בַּפֶּה אֶלָּא בַּיָּד, וְאֵין נוֹשְׁכִין בַּפֶּה אֶלָּא חוֹתְכִים בַּסַּכִּין, וְאֵין נוֹטְלִין עֵצָה אֶלָּא בְּמָקוֹם מְרֻוָּח, שֶׁאֵין יוֹעֲצִין אֶלָּא בַּשָֹּׂדֶה. מָה הָיְתָה חָכְמָתָן שֶׁל מִצְרַיִם, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שָׁלַח אֵצֶל פַּרְעֹה נְכֹה וְאָמַר שְׁלַח לִי אֻמָּנִים בִּשְׂכָרָן, שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מֶה עָשָׂה כָּנַס כָּל אִסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלּוֹ, וְצָפוּ וְרָאוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן עֲתִידִין לָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה וּשְׁלָחָן לוֹ, וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ אֵצֶל שְׁלֹמֹה צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם עֲתִידִין לָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וְנָתַן לָהֶם תַּכְרִיכִין וּשְׁלָחָן לוֹ, וְאָמַר לוֹ, אִם לֹא הָיָה לְךָ תַּכְרִיכִין לְצֹרֶךְ מֵתֶיךָ אֵלּוּ, הֲרֵי הֵם וְתַכְרִיכֵיהוֹן קוּם קְבֹר אוֹתָם. (מלכים א ה, יא): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּמֶה הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְאָמַר לָהֶם, נַעֲשֶׂה אָדָם, אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם (תהלים ח, ה): מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ. אָמַר לָהֶם, אָדָם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹאתוֹ חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, מֶה עָשָׂה כָּנַס כָּל בְּהֵמָה חַיָה וָעוֹף וְהֶעֱמִידָן לִפְנֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם קִרְאוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, עָמְדוּ וְלֹא יָדְעוּ. הָלַךְ אֵצֶל אָדָם אָמַר לוֹ מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל אֵלּוּ, אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹתוֹ שׁוֹר, וְלָזֶה אֲרִי, וְלָזֶה סוּס, וְלָזֶה גָּמָל, וְלָזֶה נֶשֶׁר, וְכֵן לְכֻלָּן. וְאָמַר לוֹ אַתָּה מַה שִּׁמְךָ, אָמַר לְפָנָיו, אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה. וַאֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לְפָנָיו, אֲדֹנָי, מִפְּנֵי מַה שֶּׁאַתָּה אָדוֹן עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מב, ח): אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן, הוּא שְׁמִי שֶׁהִתְנֵיתִי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁהִתְנֵיתִי בֵּינִי לְבֵין בְּרִיּוֹתַי וּבֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב (תהלים פט, ל): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. וְהֵימָן, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. וְכַלְכֹּל, זֶה יוֹסֵף, דִּכְתִיב (בראשית מז, יב): וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף, אָמְרוּ מִצְרַיִם כְּלוּם עֶבֶד זֶה מֶלֶךְ עָלֵינוּ אֶלָּא בְּחָכְמָתוֹ, נָטְלוּ שִׁבְעִים פִּיתְקִין וְהָיוּ מַשְׁלִיכִין לְפָנָיו וְהָיָה קוֹרֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹא הָיוּ יוֹדְעִין וּמַכִּירִין בּוֹ וְאֵינָן יְכוֹלִין לִשְׁמֹעַ בּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ. וְדַרְדַּע, זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁכֻּלּוֹ דֵּעָה. בְּנֵי מָחוֹל, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל.
וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל (מלכים א ה, יב), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה אֶלָּא קָרוֹב לִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּסוּקִים, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל פָּסוּק וּפָסוּק שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה יֵשׁ בּוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה טְעָמִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עַל כָּל פָּסוּק וּפָסוּק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וְאֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים עַל כָּל מָשָׁל וּמָשָׁל, דִּכְתִיב (מלכים א ה, יב): וַיְהִי שִׁירוֹ, שִׁיּוּרוֹ שֶׁל מָשָׁל חֲמִשָּׁה וָאָלֶף.
וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים, וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְדַבֵּר עַל הָעֵצִים, אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מָה מְצֹרָע זֶה מִטָּהֵר בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים וּבַנָּמוּךְ שֶׁבַּנְּמוּכִין, בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁאָדָם מַגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ כָּאֶרֶז הוּא לוֹקֶה בַּצָּרַעַת, וּכְשֶׁהוּא מְמַעֵט אֶת עַצְמוֹ וּמַשְׁפִּילוֹ כָּאֵזוֹב שֶׁהוּא נָמוּךְ, סוֹפוֹ לְהִתְרַפּאוֹת. וְכֵן מִפְּנֵי מָה בְּהֵמָה נִתֶּרֶת בִּשְׁנֵי סִימָנִין וְעוֹף נִתָּר בְּסִימָן אֶחָד, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַבְּהֵמָה נִבְרֵאת מִן הַיַּבָּשָׁה, וְעוֹף מִן הַיָּם, שֶׁכֵּן אָמַר בַּר קַפָּרָא עוֹף מֵרְקָק נִבְרָא. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל קַפּוֹדְקִיָּא אָמַר דְּרַגְלוֹי דְתַרְנְגוֹלְתָּא דָּמְיָין לְחַסְפְּנִיתָא דְנוּנָא. וְעַל הָרֶמֶשׂ אָמַר, מִפְּנֵי מָה שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים שֶׁבַּתּוֹרָה הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶם בְּשַׁבָּת חַיָּב, וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁרָצִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹרוֹת. וְעַל הַדָּגִים אָמַר, מִפְּנֵי מָה כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף טְעוּנִין שְׁחִיטָה וְדָגִים אֵינָם טְעוּנִין שְׁחִיטָה, אֶלָּא מֵהָדֵין קְרָא (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט, וּבַדָּגִים אֵין כְּתִיב אֶלָּא אֲסִיפָה. הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נְבוּרְיָא בְּצוֹר, עַל הַדָּגִים שֶׁטְּעוּנִים שְׁחִיטָה, שָׁמַע רַבִּי חַגַּי שְׁלַח וְאַיְיתִינֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מִן הָן הוֹרֵיתָ, אֲמַר לֵיהּ מִן הָן, דִּכְתִיב (בראשית א, כ): יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף, מָה עוֹף טָעוּן שְׁחִיטָה אַף דָּגִים טְעוּנִין שְׁחִיטָה, אָמַר אַרְבְּעִינֵּיהּ דְּיִלְקֵי, אָמַר בַּר נָשׁ דַּאֲמַר מִילְּתָא מִן אוֹרָיְיתָא יִלְקֵי, אֲמַר לֵיהּ לָא הוֹרֵיתָה טָבָאוּת, אֲמַר לֵיהּ מִן הָן, אָמַר לֵיהּ מִן הָכָא, הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וגו', הַאי בִּשְׁחִיטָה וְהַאי בַּאֲסִיפָה. אֲמַר חֲבוֹט חֲבָטָךְ דְּהוּא טָבָא בִּקְלָטָא.
הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נְבוּרְיָא בְּצוֹר, עַל בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית שֶׁהוּא נִמּוֹל בְּשַׁבָּת, שָׁמַע רַבִּי חַגַּי שְׁלַח וְאַיְיתִינֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מִן הָן הוֹרֵיתָה, אֲמַר מִן הָן, דִּכְתִיב (במדבר א, יח): וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם, וּכְתִיב (בראשית יז, יב, כז): יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף. אֲמַר אַרְבְּעִינֵּיהּ דְּיִלְקֵי, אָמַר לֵיהּ וּבַר נָשׁ דַּאֲמַר מִילְתָא דְאוֹרָיְיתָא יִלְקֵי, אֲמַר לָא הוֹרֵיתָ טָבָאוּת, אֲמַר לֵיהּ מִן הָן, רְבִיעַ וְאַתְּ שָׁמַע, אֲמַר לֵיהּ אִם אֲתָא לָךְ בַּר עַמְמַיָא לְגַבָּךְ וְאָמַר אֲנָא בָּעֵי לְמִיתְעַבְדָא יְהוּדִי עַל מְנָת לְמִיגְזַר יָתֵיהּ בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא, אוֹ בְּיוֹמָא דְּכִיפּוּרֵי, מְחַלְּלִין עָלָיו אוֹ לֹא, הֱוֵי אוֹמֵר אֵין מְחַלְּלִין, לְפִי שֶׁאֵין מְחַלְּלִין שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא עַל בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּלְּבָד, וְשֶׁל יִשְׂרְאֵלִית אֲמַר לֵיהּ מִן הָן, אֲמַר לֵיהּ רְבִיעֵי (עזרא י, ג): לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם. אֲמַר לֵיהּ מִן הַקַּבָּלָה אַתְּ מַלְקֵנִי, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב (עזרא י, ג): וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה, אֲמַר לֵיהּ מֵאֵיזוֹ תּוֹרָה, דְּאָמַר (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, לָמָּה, כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ, בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַגּוֹיָה וּמִן הַשִּׁפְחָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. אֲמַר לֵיהּ חֲבוֹט חֲבָטָךְ דְּהוּא טָבָא בִּקְלָטָא. אָמַר שְׁלֹמֹה עַל כָּל אֵלֶּה עָמַדְתִּי וּפִשְׁפַּשְׁתִּי וּפָרָשָׁה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי, כֵּיוָן שֶׁהָיִיתִי יָגֵעַ בָּהּ וְדוֹרֵשׁ וְחוֹקֵר בָּהּ אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.