651:96תרנ״א:צ״ו
1 א

צו) שם. ואח"כ מטה ידו לצד אחר וכו' משמע מכאן שאינו הופך עצמו כלל אלא לעולם פניו למזרח ומטה ידו לכל הצדדים והוא עומד על עמדו וכ"ה משמעות לשון כל הפו' שלא הזכירו הפיכת פנים אלא לשון הטיית יד וכ"נ מדברי האחרונים אלא שהם כתבו כן בשם מהרי"ל ולא ידעתי מפני מה לא דקדקו הכי מדברי הטור והש"ע ושאר פו' וכמ"ש. ובאלו המקומות נוהגים להפוך פניהם ממזרח לדרום (עיין סעיף יו"ד) ומדרום למערב ומשם לצפון ואחר העלאה והורדה חוזרים להפוך פניהם למזרח להתחיל השני ולא מצאתי זה בהדיא בשום ספר ומ"מ נראה דליכא קפידא ושום הפסד בדבר וגם מתוך פי' דרך ימין למהר"י סמיגו ומדברי שאר הרבנים נראה שהיו הופכים לכל הרוחות יעוש"ב. מאמ"ר אות י"ג. וכ"מ מדברי האר"י ז"ל שכתבנו לעיל אות מ"ט שצריך להפוך פניו נגד אותו צד שמנענע שם יעו"ש וכ"ה מנהג חסידי בית אל יכב"ץ ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל וכ"ה המנהג עתה בכמה מקומות: