Ibn Ezra on Leviticus
1 א

ויקרא. מצאנו ברית יחיד בעבור שני דברים גם יתכן להיות מצוה אחת בעבור דברים רבים כמצות העולה והקרבן כי בתת כל חלק בעתו ימלט החלק שיש לו חלק לעולם הבא על כן פירוש לכפר לתת כופר והעד מתחלת כי תשא על כן כתיב פן יפגענו בדבר גם יש בעולות סודות לעתידות גם יתבונן מכל קרבן סוד התולדות והחטאות והמצות להחיות מורי התורה. וטעם ויקרא אל משה אחר ולא יכול משה שהכבוד קראו מאהל מועד שיבוא שם ושם ידבר עמו והכבוד לפנים מהפרכת ושם היה משה נכנס כי כן כתוב וזה טעם ותמונת ה׳‎ יביט. וטעם להזכיר הקרבנות קודם המצות כי השכינה תשוב אל מקומה אם לא ישמרו תורת העולה וכן היה וחלילה חלילה להצטרך לעולה וכן כתוב אם ארעב לא אומר לך רק יש לו סוד:

Just as the covenant of circumcision serves two distinct purposes [Genesis 17:1; Genesis 17:11], so it is possible for a single commandment to serve many different purposes — like the commandments of the burnt-offering and other sacrifices: 1) In offering up the appropriate portion at the appropriate time, we who have a portion in the world to come are apportioned proportionately. Thus the word “to atone” literally means “to ransom” (this is evidenced in the beginning of the parasha of Ki Tis̀s̀a [Exodus 30:12], and it explains the phrase “lest he strike us with pestilence” [Exodus 5:3]). 2) The burnt offerings also contain profound allusions to natural history. 3) By studying each sacrifice, one may come fundamentally to understand the nature of sin, and the nature of our obligations to sustain the teachers of the Torah. God called to Moshe Since Scripture has already stated that “Moshe was not allowed…” [Exodus 40:35], God must have called him from within the Tent of Assembly, telling him to enter therein, where He would speak to him. Moshe used to go behind the Partition, where the Glory resided (for so it is written [Exodus 25:22]). The reason for mentioning the sacrifices before the other commandments is that the Divine Presence would depart if they did not keep the law of the daily burnt-offering (which eventually happened). Perish the thought that God should need a burnt-offering! As it is written: “If I were hungry, I would not tell you” [Psalms 50:12]. The subject is admittedly too profound to explain easily.