Chapter 11י״א
1 א

צעירינו הולכים ותועים, הולכים ומתרחקים מדרך התורה והאמונה, והדבר נותן יאוש בלב רבים. רבים מחליטים שהוא דבר שאין לו תקנה, מפני שכך היא המדה שאותם שנטלו חלק גדול בספרות האירופית אי אפשר שיהיו בני דת. אמנם היא טעות נקלטת מן האויר הגם של השפעת הדת של חסרי מדע בתורה. אין תורתנו הטהורה והתמימה אשמה בזה חלילה וחלילה. תורתנו ראויה להיות דת מקובלת וקרובה אל הלב גם לחכם היותר נאור, וביותר לחכם שבחכמים, וכל אשר תרבה חכמתו באמת, תרבה אמונתו ואהבתו לתורה ומצותיה. אמנם צריך שיהיה לו מושגי האמונה צרופים לפי ערך השכלתו. בודאי אם מושגי האמונה שלו יהיו פראיים ומוטעים, ולפי מצב השכלתו יהיה בן דורינו ההוגה דעות וחוקר לכל תכלית, אי אפשר שתתקיים האמונה בידו. על כן אין לנו תקנה אחרת, כי אם ללמדם [את צעירינו המשכילים] את עקרי התורה, באופן המתאים ומתקבל לפי כל הרוחות שבעולם, שבאות ונושבות מצד הגדלת החכמה בעולם. אנו צריכים לעקור מהם את הטעותים הגסים שיש להם בהשקפותיהם על הדת והאמונה, ואז באין ספק יראו ונהרו, הקרעים שבלבם יתרפאו, ויכירו שאין צורך כמו שאין אפשרות להמציא מושג רוחני אחר המאגד את כלל עמנו, כי אם המושג הקדוש והטהור, מושג האמונה הטהורה שהיא כוללת הכל.

Our young people are going and straying, going and becoming more distant from the way of Torah and faith, and it is making many despair. Many have decided that this matter is unfixable, because [they believe] that such is the way for those who have taken hold of a large portion of European literature, that it is impossible for them to also be religious. However, this is a mistake that has been absorbed from the crass air of the influence of a religion that lacks in knowledge of Torah. Our pure and whole Torah is not guilty of that, God forbid, God forbid. Our Torah is appropriate to be accepted and well understood by the very enlightened wise person, and even more to the wisest of the wise. In truth, the more a person increases his knowledge, the more he increases his faith and his love of the Torah and its commandments. However, his ideas of belief must be refined according to his level of intellectual ability. Certainly if his ideas of belief are mistaken and primitive, and his mind is like one of this generation, sifting through opinions and investigating thoroughly, then obviously his faith will not hold. Therefore, we have no other remedy other than to teach [the young intellectuals] the fundamentals of the Torah in a way that fits and is acceptable, according to all the winds [i.e. movements] that are blowing throughout the world because of increasing wisdom in the world. We have to uproot the crass mistakes they have in their outlooks of knowledge and faith. Then, without a doubt, they will see and they will be enlightened, the gashes in their hearts will be healed and they will recognize there is no need, as in it is not possible, to find a different spiritual idea that will unite the whole nation. Only the concept of the holy and the pure, the idea of pure faith, is all encompassing.

2 ב

למשל, צעירינו מרגישים שחפץ החיים של כל חי יהיה מושג לו בימינו ביחוד על ידי מלחמה כבדה. חפץ החיים של עם שלם המתנועע לכל רוח, ודאי צריך לוחמים, ולאו דוקא לוחמים בחרב ובחנית, על כל פנים משתדלים מאגדים, עוסקים בשכלולו ובהשגתו את אופני קיומו, ובזה הם רואים בהציונות משאת נפש העם. לעומת זה הם חושבים שסבת הרפיון היא מושג האמונה, השלכת היהב על ד', על כן אין העם עומד על נפשו. על כן, הלא להם המשפט להתרחק מאלה המושגים המחלישים את כח החיים העממי, ויהיה בא לנו דור של לוחמים היודעים שחיי העם תלויים בהשתדלותם הם, והם יעשו ויצליחו. אמנם נראה נא האם מושג הדת והאמונה והבנתה האמתית גורמים מעצור להשתדלות מלאה חיים מצדנו לבנות הריסות עמינו, להחיות גוו ורוחו. לא. מושג הדת של אלה הצעירים, שמחסרון ידיעתם את התורה, מחסרון מלמדים שיעמידו אותם על עקריה של תורה בהבנה פשוטה וברורה גם עמוקה, קנו להם מושגים מטעים, יוכל באמת לעמם את כח החיים והתנועה העממית, אבל לא מושג הדת המובן כהלכתו.

For example, our young people feel that everyone's desire for life will [only] be realized, particularly in our day, through heavy war. The desire for life of an entire nation that wanders in all directions certainly needs fighters. This means not only fighters with swords and with spears, but also those who make great efforts [for the nation], those who unify, those who are involved in the development and the achievement of all the ways of [the nation's] preservation. They see in Zionism the desire of the nation's soul. Besides for that, they think that the cause for weakness is the idea of faith, casting everything upon God, and therefore the nation does not stand up for itself. Therefore, are they not right to distance themselves from these ideas that weaken the power of the national life? A generation of fighters will come to us who know that the life of the people depends on their efforts and they will do it and be successful. However, let’s see, please: Is it true that the concept of religion of faith and its true understanding cause a barrier to the full efforts of the revival to rebuild that which has been destroyed for our nation and to bring life to its body and spirit? No! The concept of religion these young people have, which stems from their lack of knowledge of Torah, which stems from a lack of teachers who would establish the fundamentals of the Torah with a simple, clear, and deep understanding, [because of this] they have acquired mistaken ideas. These [mistaken] ideas could actually dim the power of life of the national movement, but not if the concept of religion was properly understood.

3 ג

לעולם לא היה לעמינו בהיותו עם חי, וגם בתחלת התפתחותו, שום ספק בדבר, שדרך התפתחות חייו והשגת קיומו תלויה באופן חריצותו והשתדלותו. היחש המוסרי אל ערך ההשתדלות היה תמיד רק להכיר כי ד' אלהינו הוא נותן לנו כח לעשות חיל, אבל הדבר תלוי לעולם בהשתדלות וחריצות מצדנו. וכי מעט השתדלנו ונלחמנו על הארץ המובטחת מפי ד' בהבטחה חלוטה ושבועת אבות? אמנם, לא מיעוט השתדלות גורמת האמונה הטהורה, כי אם אמץ לב ותקוה שלמה שסוף סוף תבא משאת נפשינו. על כן היא מוסיפה עז וגבורה ומרחקת אותנו מכל יאוש. מושג האמונה מביא אותנו רק לשלימות של הבנה כוללת ואמתית, שלא רק בכחות החומריים לבדם נבנה, כי אם גם ובעיקר בכוחות המוסריים שישתלמו אצלנו עמהם. וזאת היא ודאי ברית כרותה ומובנת לכל מבין ומקשיב בדרכי עמנו מעולם וחייו הפנימיים.

Our nation has never had any doubt, even from the beginning of its development, that the way to develop its vitality and achieve its establishment depended on its diligence and its efforts. The ethical connection to the value of effort was always to recognize that God gives us the strength to do acts of strength, but it is always dependent on effort and industry on our part. Did we only put in a little effort and a little war for the land that was promised to us by God with an absolute promise to our forefathers? However, it is not lack of effort that causes the pure faith, rather it is strength of heart and perfect hope, which in the end will bring about our soul's desire. It therefore increases strength and bravery, and distances us from despair. The idea of faith only brings us to the perfection in an all-inclusive and authentic understanding that we are not only built through physical strength, but additionally, and especially, through moral strength that perfects us along with them. That, without a doubt, is the ratified covenant. That is understood by anyone who understands and pays attention to the ways of our people and its inner vitality.

4 ד

עמנו צריך להשתכלל על פי רוחו, ורוחו צריך להבנות בהוקרה שלמה מרגש הבנה והכרה פנימית את כל העבר הגדול שלו ואת עתידו גם כן, מה שאי אפשר לכל בעל דעה שלמה להסתפק בדבר האפשרות הנפלאה הזאת על כל פנים. ורוחו לא יוכל להתקיים בו על פי דרכו כי אם על ידי שמירתה של תורה.

Our nation needs to be perfected according to its spirit; that spirit needs to be built with a full appreciation, from an emotional understanding and an inner recognition, of the great history of our people, and our future as well, and its wondrous possibility that no complete thinker can doubt. The spirit [of this nation] cannot be upheld properly except through the observing of the Torah.

5 ה

על כן כשם שאנו צריכים לדאוג בעד כל מכשירינו הלאומיים, כך ועוד ביתר שאת אנחנו צריכים להשתדל שתהיה האמונה מקובלת על לבם של כל צעירינו החפצים בבנין עמנו. וכל כך תהיה מקובלת ועמוקה בלב, עד שידעו ויכירו שאין כל משא וכל מעצור בדרך החיים עם האמונה ושמירתה. ואם יפגשו איזה מעצור צריכים הם להבין עד כמה הוא מגיע, ואנו מצדנו צריכים אנו לבאר להם איך הפסדו יוצא בשכרו. איך שעל ידי מעצור קטן מדומי, תבא לנו הגנה ותשועה גדולה ונמשכת. ואיכה זה נוכל לבאר להם כל זה, רק על ידי ספרי הגיון וחקר דת שיוכלו להמצא בשפע רב באופן שימלאו את כל רגשי הלב. רק בהיות רבים חכמים וגדולים נתונים לעבוד במקצוע הזה של תורת הדעות וחכמת המוסר הפנימי שבתורה. ואז נוכל ונצליח באין ספק לגלות את המאור שבתורה ולהציגו לפני דורנו באופן הלוקח את הלב, כמו שעשו רבותינו הרמב״ם רס״ג ורי״ה ז״ל לפי דורותיהם הם.

Therefore, just as we need to worry about all of the nationalistic preparations, so too and even more so we need to strive to get our youth, the ones who want to build our nation, to accept faith into their hearts. It should be so accepted and imprinted in their hearts, that they can recognize and know that there is no burden nor a barrier in the path of life of someone who has faith and guards it. If they do meet with some barrier, they have to understand its limits [how much of a barrier it truly is]. And us, for our part, must explain to them how the benefits [of having faith] outweigh the detriments [of that barrier to belief], how this hypothetical small barrier can be a defense, a great salvation, and lasts. How can we explain all of this to them? Only through books of ideas and delving into religion that will have great influence, in a way that will satisfy all the feelings of the heart. Only when many scholars and great sages spend their time working in this field, in the Torah of opinions and the wisdom of morality, the inner-workings of the Torah, will we, without a doubt, be able and be successful in revealing the light within the Torah and presenting it to our generation in a way that capture the heart, like how Maimonides, Rav Saadia Gaon, and Rabbi Yehuda Halevi did for their generations.