Chapter 39ל״ט
1 א

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וגו' (בראשית יב, א), רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים מה, יא): שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְרָאָה בִּירָה אַחַת דּוֹלֶקֶת, אָמַר תֹּאמַר שֶׁהַבִּירָה הַזּוֹ בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו בַּעַל הַבִּירָה, אָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הַבִּירָה. כָּךְ לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם אוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא מַנְהִיג, הֵצִיץ עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ אֲנִי הוּא בַּעַל הָעוֹלָם. (תהלים מה, יב): וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ. וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ, לְיַפּוֹתֵךְ בָּעוֹלָם, (תהלים מה, יב): וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, הֱוֵי וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם.

"G-d said to Abram, 'Go forth from your land…'" (Genesis 12:1) Rabbi Yitzchak opened: "Listen, daughter, look, and incline your ear, and forget your people and your father's house." (Psalms 45:11) Rabbi Yitzchak said: this may be compared to a man who was traveling from place to place when he saw a a castle aglow. He said, "Is it possible that this castle lacks a person to look after it?" The owner of the building looked at him and said to him, 'I am the master of the castle.'" What happened with Abraham our father was similar. He said, “Is it possible that this universe lacks a person to look after it?," the Holy Blessed One looked at him and said to him, 'I am the Master of the Universe.'" "And let the king be aroused by your beauty since he is your master" (Psalms 45:12) And let the king be aroused for your beauty in the universe. "And bow to him" (Psalms 45:12) Hence, G-d said to Abram, [go forth...].Rabbi Yitzchak opened: "Listen, daughter, look, and incline your ear, and forget your people and your father's house." (Psalms 45:11) Rabbi Yitzchak said: this may be compared to a man who was traveling from place to place when he saw a castle aglow. He said, "Is it possible that this castle lacks a person to look after it?" The owner of the building looked at him and said to him, "I am the master of the castle." What happened with Abraham our father was similar. He said, "Is it possible that this universe lacks a person to look after it?" The Holy Blessed One looked at him and said to him, "I am the Master of the Universe." "And let the king be aroused by your beauty since he is your master..." (Psalms 45:12) And let the king be aroused for your beauty in the universe. "And bow to him" (Psalms 45:12) Hence, G-d said to Abram, [go forth...].

2 ב

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם (בראשית יב, א), רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (שיר השירים א, ג): לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְמָה הָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ דוֹמֶה, לִצְלוֹחִית שֶׁל אַפּוֹפִּילְסִימוֹן מֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וּמֻנַּחַת בְּזָוִית, וְלֹא הָיָה רֵיחוֹ נוֹדֵף, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה מִטַּלְטֶלֶת הָיָה רֵיחוֹ נוֹדֵף. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ טַלְטֵל עַצְמְךָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְשִׁמְךָ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם.

"G-d said to Abram…" (Genesis 12:1) Rabbi Berekhyah opened: "Your perfumes have good fragrance, your name is poured-out oil" (Song of Songs 1:3) Rabbi Berekhyah said: to what was Abraham our father similar? to a flask of balsam-tree juice close with a tight lid, placed in a corner and its fragrance was not emitted. When it was moved, its fragrance was emitted. Thus the Holy Blessed One said to Abraham our Father, move yourself from place to place and your name will become great in the world....

3 ג

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם (בראשית יב, א): רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַח (שיר השירים ח, ח): אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ וגו', אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, זֶה אַבְרָהָם שֶׁאִיחָה אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּזֶה שֶׁהוּא מְאַחֶה אֶת הַקֶּרַע, קְטַנָּה, שֶׁעַד שֶׁהוּא קָטָן הָיָה מְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, לֹא הֱנִיקוּהוּ לֹא לְמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. (שיר השירים ח, ח): מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵינוּ בַּיּוֹם שֶׁיְדֻבַּר בָּהּ, בַּיּוֹם שֶׁגָּזַר עָלָיו נִמְרוֹד לֵירֵד לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ. (שיר השירים ח, ט): אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ, אִם מַעֲמִיד דְּבָרִים כְּחוֹמָה, יִבְנֶה עָלֶיהָ. (שיר השירים ח, ט): וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ, אִם דַּל הוּא בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז, מַה הַצּוּרָה הַזּוֹ אֵינָה אֶלָּא לְשָׁעָה, כָּךְ אֵין אֲנִי מִתְקַיֵּם עָלָיו אֶלָּא לְשָׁעָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, (שיר השירים ח, י): אֲנִי חוֹמָה, מַעֲמִיד אֲנִי דְבָרַי, (שיר השירים ח, י): וְשָׁדַי כַּמִּגְדָלוֹת, זֶה חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. (שיר השירים ח, י): אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם, שֶׁנִּכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם.

4 ד

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ. (קהלת ז, יט): הַחָכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר, מֵעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם, וּמִכֻּלָּם לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אֶחָד אֶלָּא עִמָּךְ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ.

5 ה

רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַח (ירמיה נא, ט): רִפִּאנוּ אֶת בָּבֶל וְלֹא נִרְפָּתָה עִזְבוּהָ וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ. רִפִּאנוּ אֶת בָּבֶל, בְּדוֹר אֱנוֹשׁ. וְלֹא נִרְפָּתָה, בְּדוֹר הַמַּבּוּל. עִזְבוּהָ, בְּדוֹר הַפְלָגָה. וְנֵלֵךְ אִישׁ לְאַרְצוֹ, וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ.

6 ו

רַבִּי עֲזַרְיָה מִשֵּׁם רַבִּי אַחָא פָּתַח (תהלים מה, ח): אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ, רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַר קְרָיָה בְּאַבְרָהָם, בְּשָׁעָה שֶׁעָמַד אַבְרָהָם אָבִינוּ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַסְּדוֹמִים, מַה כְּתִיב תַּמָּן (בראשית יח, כה): חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה וגו', אָמַר רַבִּי אַחָא נִשְׁבַּעְתָּ וְאָמַרְתָּ שֶׁאֵין אַתָּה מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, וּמָה אַתָּה מַעֲרִים עַל הַשְּׁבוּעָה, אֶתְמְהָא, מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵין אַתָּה מֵבִיא, מַבּוּל אֵשׁ אַתָּה מֵבִיא, אִם כֵּן לֹא יָצָאתָ יְדֵי הַשְּׁבוּעָה. אָמַר רַבִּי לֵוִי (בראשית יח, כה): הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט, אִם עוֹלָם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין דִּין, וְאִם דִּין אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין עוֹלָם, וּמָה אַתָּה תּוֹפֵשׂ חֶבֶל בִּתְרֵין רֵאשִׁין, אַתְּ בָּעֵי עָלְמָא וּבָעֵי דִינָא, סַב לָךְ חָדָא מִנַּיְיהוּ, וְאִם לֵית אַתְּ מְוַתֵּר צִבְחַר, לֵית עָלְמָא יָכוֹל קָאֵים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם, אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע וגו' מֵחֲבֵרֶךָ, מַהוּ מֵחֲבֵרֶךָ, מִנֹּחַ וְעַד אֶצְלְךָ עֲשָׂרָה דוֹרוֹת, וּמִכֻּלָּם לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אֶחָד מֵהֶם אֶלָּא עִמָּךְ.

Rabbi Azariah in the name of Rabbi Acha opened: “You love justice and hate evil, therefore God, your God has anointed you with oil of joy over your peers” (Pslams 45:8). Rabbi Azariah solved this verse [as being in reference to] Abraham: at the time that Abraham our father stood to request mercy for the Sodomites, what is written there? “Far be it from you to do this thing – to kill the righteous with the evildoer so that [the righteous is like the evildoer] – should not the judge of all the earth do justly?” (Genesis 18:25) Rabbi Acha said: you swore and said that you would not bring a flood ever again – why have you violated your vow?! It is strange! A flood of water you won’t bring, but a flood of fire you will bring?! If so, you have not fulfilled your vow. “Does not the judge of all the earth do justice” If you want a world, you can’t have strict justice; if you want strict justice, you can’t have a world. How can you hold a world with two heads? You want a world and strict justice - Choose one of them! If you cannot give up a little, the world cannot exist. The Holy Blessed One said to him: Abraham, “you love justice and hate evil… over your peers” Who is your peer? From Noah to you, [there were] 10 generation, and from all of them I have not spoken with one of them other than you.

7 ז

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ (בראשית יב, א), מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (בראשית יא, לב): וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן וְעַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ עוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ הָרְשָׁעִים קְרוּיִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶן, לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְפַחֵד וְאוֹמֵר אֵצֵא וְיִהְיוּ מְחַלְּלִין בִּי שֵׁם שָׁמַיִם, וְאוֹמְרִים הִנִּיחַ אָבִיו וְהָלַךְ לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְךָ אֲנִי פּוֹטֶרְךָ מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאֵין אֲנִי פּוֹטֵר לְאַחֵר מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַקְדִּים מִיתָתוֹ לִיצִיאָתְךָ, בַּתְּחִלָּה וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם.

YHVH said to Abram, "Go forth from your land…" (Genesis 12:1) What was written prior to this matter? “…and Teraḥ died in Ḥaran.” (Genesis 11:32) Rabbi Yitzḥak said: if the matter is the math, then up to now [where Avram leaves, for Teraḥ to be dead,] it would need another 65 years, but initially, you can interpret that evildoers are called “dead” during their lives. It is because Abraham our father was afraid and said, “If I go out, they will profane the Heavenly Name through me and say that he left his father and went during his [father’s] old age. The Holy One Blessed Be He said to him, I exempt you from honoring father and mother, but I do not exempt [any] other from honoring father and mother. And not only that, but I moved forward his death to before your going out: first, “And Teraḥ died in Ḥaran.”, and afterwards “And YHVH said to Avram”

8 ח

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֶךְ לְךָ, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, וְאֶחָד מֵאֲרַם נָחוֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: לֶךְ לְךָ, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וּמֵאֲרַם נָחוֹר, וְאֶחָד שֶׁהִפְרִיחוֹ מִבֵּין הַבְּתָרִים וֶהֱבִיאוֹ לְחָרָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קי, ג): עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ, עִמְּךָ הָיִיתִי בְּעֵת שֶׁנָּדַבְתָּ לִשְׁמִי לֵירֵד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּעֵת שֶׁכָּנַסְתָּ אַתָּה לִי כָּל הַחֲיָלוֹת וְהָאֻכְלוּסִים. (תהלים קי, ג): בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ, מֵהַדָּרוֹ שֶׁל עוֹלָם הִקְדַּשְׁתִּי. (תהלים קי, ג): מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, מֵרַחֲמוֹ שֶׁל עוֹלָם שִׁחַרְתִּיךָ לִי. (תהלים קי, ג): לְךָ טַל יַלְדוּתֶיךָ, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי עָוֹן שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְךָ טַל יַלְדוּתֶךָ מַה טַּל זֶה פּוֹרֵחַ, אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים, מַה הַטַּל הַזֶּה סִימָן בְּרָכָה לָעוֹלָם, אַף אַתָּה סִימָן בְּרָכָה לָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נה, ז): וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה, לָמָּה כַּיּוֹנָה, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הָעוֹפוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְגֵעִים, הֵן נָחִין עַל גַּבֵּי סֶלַע אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָן, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא פּוֹרַחַת וִיגֵעָה קוֹפֶצֶת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ וּפוֹרַחַת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ. (תהלים נה, ח): הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד, נִדְנוּד, טִלְטוּל אַחַר טִלְטוּל. (תהלים נה, ח): אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה, מֻטָּב לָלוּן בַּמִּדְבָּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא לָלוּן בְּפַלְטֵרִיּוֹת שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹא גָּהַץ אַבְרָהָם וְשָׂמַח עַל דִּבּוּר הַמָּקוֹם, וְלָמָּה לֹא יָצָא, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְשָׁה. אֲבָל מִשֶּׁהֻרְשָׁה, (בראשית יב, ד): וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם נָחוֹר, רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים, אָמַר הַלְּוַאי לֹא יְהֵא לִי חֵלֶק בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר, רָאָה אוֹתָן עֲסוּקִין בְּנִכּוּשׁ בִּשְׁעַת הַנִּכּוּשׁ, בְּעִדּוּר בִּשְׁעַת הָעִדּוּר, אָמַר הַלְּוַאי יְהֵא חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית יב, ז): לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

9 ט

אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי פְּעָמִים כְּתִיב לֶךְ לְךָ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זוֹ חֲבִיבָה אִם הַשְּׁנִיָּה אִם הָרִאשׁוֹנָה, מִמַּה דִּכְתִיב (בראשית כב, ב): אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, הֱוֵי הַשְּׁנִיָּה חֲבִיבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, מֵאַרְפַּכִּי שֶׁלָּךְ. וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, זוֹ שְׁכוּנָתֶךָ. וּמִבֵּית אָבִיךָ, זוֹ בֵּית אָבִיךָ. אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה, הוּא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן (בראשית כב, ב): וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, אָמַר לוֹ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. אָמַר לוֹ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אָמַר לוֹ וְאִית תְּחוּמִין בְּמֵעַיָא. אָמַר לוֹ אֶת יִצְחָק, וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, כְּדֵי לְחַבְּבוֹ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, דְּאָמַר רַב הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מַשְׁהֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַתְלֶא עֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְאַחַר כָּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר. כָּךְ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. (יונה ג, ב): וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ. (יחזקאל ג, כב): קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ.

10 י

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְהֶעֱמִיד פַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ שָׁם וְעָשָׂה צִבּוּרִים וְהֵבִיא מִכְבָּרוֹת וְכָבַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא מָצָא, הַשֵּׁנִי וְלֹא מָצָא, וּבַשְּׁלִישִׁית מְצָאָהּ, אָמְרוּ מָצָא הַמֶּלֶךְ מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס שֵׁם, אַרְפַּכְשַׁד, שֶׁלַח, עֵבֶר, פֶּלֶג, רְעוּ, שְׂרוּג, נָחוֹר, תֶּרַח, אֶלָּא בִּשְׁבִילָךְ, (נחמיה ט, ח): וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַּׁי, דָּוִד, לֹא בִּשְׁבִילָךְ, (תהלים פט, כא): מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו.

11 יא

וְאֶעֶשֶׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב, ב), אָמַר לוֹ וּמִנֹחַ לֹא הֶעֱמַדְתָּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת, אָמַר לוֹ אוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ (דברים ד, ז): כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲנִי מַעֲמִיד מִמָּךְ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֶתֶּנְךָ וַאֲשִׂימְךָ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְאֶעֶשְׂךָ, מִשֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה אַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה. רַבִּי לֵוִי בַּר חִוְיָת וְרַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמְרוּ, שְׁלשָׁה גְּדֻלּוֹת וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת כְּתִיב כָּאן, בִּשְֹּׂרוֹ שֶׁהֵן שְׁלשָׁה אָבוֹת וְאַרְבַּע אִמָּהוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּא לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ מַגְרֶמֶת לִשְׁלשָׁה דְבָרִים, מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַיְצִיאָה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם. מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל. מְמַעֶטֶת אֶת הַיְצִיאָה, וַאֲבָרֶכְךָ. מְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם, וַאֲגַדְלָה שְׁמֶךָ. וּלְפוּם דְּאָמְרִין אִינְשֵׁי מִבַּיִת לְבַיִת, חֲלוּק, מֵאֲתַר לַאֲתַר, נָפֶשׁ. בְּרַם אַתְּ לֹא נֶפֶשׁ אַתְּ חָסֵר וְלֹא מָמוֹן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר, שֶׁיָּצָא מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם. אַרְבָּעָה הֵם שֶׁיָּצָא לָהֶם מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם, אַבְרָהָם, וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין, וּמַהוּ מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ, זָקֵן וּזְקֵנָה מִכָּאן בָּחוּר וּבְתוּלָה מִכָּאן. יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ו, כז): וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם, מַהוּ, שׁוֹר מִכָּאן וּרְאֵם מִכָּאן, עַל שֵׁם (דברים לג, יז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. דָּוִד (דברי הימים א יד, יז): וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם, וּמָה הָיָה מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ מַקֵּל וְתַרְמִיל מִכָּאן וּמִגְדָּל מִכָּאן, עַל שֵׁם (שיר השירים ד, ד): כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ. מָרְדְּכַי (אסתר ט, ד): כִּי גָּדוֹל מָרְדְּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְדִינוֹת, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין, וּמַה מּוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ שַׂק וָאֵפֶר מִכָּאן וַעֲטֶרֶת זָהָב מִכָּאן. אָמַר רַבִּי יוּדָן קוֹבֵעַ אֲנִי לְךָ בְּרָכָה בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם שֶׁלִּי קוֹדֶמֶת אִם שֶׁלְּךָ קוֹדֶמֶת, אָמַר רַבִּי אֲחוּיָה בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא שֶׁלְּךָ קוֹדֶמֶת לְשֶׁלִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹמֵר מָגֵן אַבְרָהָם אַחַר כָּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר הַבֶּט נָא שָׁמַיִם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (בראשית טו, ה): הַשָּׁמַיְמָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהֵ"א בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם הֲרֵינִי מוֹסִיף הֵ"א עַל שִׁמְךָ וְאַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה. וְאָמַר רַבִּי יוּדָן וְהָיוּ אוֹתוֹתֶיךָ מִנְיַן אֲבָרֶכְכָה, מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה. אָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא שָׁם אָדָם פָּרָה מֵאַבְרָהָם עַד שֶׁנִּתְבָּרֵךְ, וְלֹא שָׁמָהּ לוֹ עַד שֶׁנִּתְבָּרֵךְ מֵאַבְרָהָם, כֵּיצַד אַבְרָהָם הָיָה מִתְפַּלֵּל עַל עֲקָרוֹת וְהֵם נִפְקָדוֹת, וְעַל הַחוֹלִים וְהֵם מַרְוִיחִים. רַב הוּנָא אָמַר לֹא סוֹף דָּבָר אַבְרָהָם הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחוֹלֶה, אֶלָּא הַחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמַרְוִיחַ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲפִלּוּ סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ מְפָרְשׁוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל הָיוּ נִצּוֹלוֹת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְלֹא שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ הָיוּ, אֶתְמְהָא, אֶלָּא חָלָא מֵזִיל חַמְרָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיַּיִן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מָצוּי יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְכַּר בְּזוֹל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַף לְאִיּוֹב עָשָׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב א, י): מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ, לֹא נָטַל אָדָם פְרוּטָה מֵאִיּוֹב וְנִצְטָרֵךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. וֶהְיֵה בְּרָכָה, קְרִי בֵיהּ בְּרֵכָה, מַה בְּרֵכָה זוֹ מְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים, אַף אַתְּ מְקָרֵב רְחוֹקִים וּמְטַהֲרָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּבָר כָּתוּב וַאֲבָרֶכְכָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וֶהְיֵה בְּרָכָה, אֶלָּא אָמַר לוֹ עַד כָּאן הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת עוֹלָמִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָךְ, לְמַאן דְּחָזֵי לְךָ לִמְבָרְכָא בָּרֵיךְ.

12 יב

וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הֶחְמִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ, בִּכְבוֹדוֹ כְּתִיב (שמואל א ב, ל): כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק כְּתִיב וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, אֲנָא. תַּנְיָא אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה בָּהֶם, בְּאָבוֹת תְּחִלָּה וָסוֹף, מוֹדִים תְּחִלָּה וָסוֹף, וְהַשּׁוֹחֶה עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹא לָשׁוּחַ. רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, כֹּהֵן גָּדוֹל תְּחִלַּת כָּל בְּרָכָה שׁוֹחֶה, וְהַמֶּלֶךְ בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה וְסוֹף כָּל בְּרָכָה שׁוֹחֶה. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, הַמֶּלֶךְ מִשֶּׁהָיָה כּוֹרֵעַ לֹא הָיָה נִזְקָף עַד שֶׁהָיָה גּוֹמֵר כָּל תְּפִלָּתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ח, נד): וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח ה' מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם. וְאֵיזוֹ כְּרִיעָה וְאֵיזוֹ בְּרִיכָה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה הֶרְאָה כְּרִיעָה לִפְנֵי רַבִּי וְנִפְסַח וְנִתְרַפֵּא. וּבַר סִיסִי הֶרְאָה בְּרִיכָה לִפְנֵי רַבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא. וְנִבְרְכוּ בְךָ, הַגְּשָׁמִים בִּזְכוּתְךָ, הַטְּלָלִים בִּזְכוּתְךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, כב): וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדְּכָי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וגו'. זֶה מָהוּל וְזֶה עָרֵל, וְחָס עָלָיו, אֶתְמְהָא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר (תהלים קיט, ק): מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי, אָמַר, יַעֲקֹב בֵּרַךְ אֶת פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, ז): וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה, יוֹסֵף גִּלָּה לוֹ, דָּנִיֵּאל גִּלָּה לִנְבוּכַדְנֶצַר, אַף אֲנִי כֵן וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ, אִין תֵּימַר דְּלֶהֱוֵי עַתִּירִין, הֲרֵי עַתִּירִין אִנּוּן מִינָן, אֶלָּא לִשְׁאֵלָה, כְּשֶׁהֵן נִכְנָסִים לְצָרָה הֵם נִשְׁאָלִים לָנוּ וְאָנוּ מְגַלִּין לָהֶם.

13 יג

וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וגו' (בראשית יב, ד), וְלוֹט טָפֵל לוֹ. (בראשית יב, ד): וְאַבְרָם בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (אסתר ב, ז): וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר, רַב אָמַר בַּת אַרְבָּעִים הָיְתָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר בַּת שְׁמוֹנִים שָׁנָה, רַבָּנָן אַמְרֵי בַּת שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אַתָּה יָצָאתָ מִבֵּית אָבִיךָ בֶּן שִׁבְעִים וַחֲמִשָׁה שָׁנִים, חַיֶּיךָ אַף גּוֹאֵל שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד מִמְּךָ יִהְיֶה בֶּן שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה שָׁנִים כְּמִנְיַן הֲדַסָּה.

14 יד

וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן (בראשית יב, ה), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר זִמְרָא אִם מִתְכַּנְסִין כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם לִבְרֹא אֲפִלּוּ יַתּוּשׁ אֶחָד אֵינָן יְכוֹלִין לִזְרֹק בּוֹ נְשָׁמָה, וְאַתְּ אָמַר וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ, אֶלָּא אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁגִּיְּרוּ, וְאִם כֵּן שֶׁגִּיְּרוּ לָמָּה אֲשֶׁר עָשׂוּ, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקָרֵב אֶת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמְגַיְּרוֹ כְּאִלּוּ בְּרָאוֹ. וְיֹאמַר אֲשֶׁר עָשָׂה, לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁר עָשׂוּ, אָמַר רַב הוּנָא אַבְרָהָם הָיָה מְגַיֵּר אֶת הָאֲנָשִׁים וְשָׂרָה מְגַיֶּרֶת אֶת הַנָּשִׁים.

15 טו

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ וגו' (בראשית יב, ו), עַד עַכְשָׁיו נִתְבַּקֵּשׁ לָהֶם זְכוּת בָּאָרֶץ. (בראשית יב, ז): וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ וגו', לֹא בָּנָה מִזְבֵּחַ אֶלָּא עַל בְּשׂוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (בראשית יב, ח): וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל, לְשֶׁעָבַר הָיְתָה נִקְרֵאת בֵּית אֵל, וְעַכְשָׁו הִיא נִקְרֵאת בֵּית אָוֶן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא זָכָה לְהִקָּרְאוֹת בֵּית הֶעָמָד הֲרֵי הִיא נִקְרֵאת בֵּית הֶעָמָל. תַּמָּן קָרְיִין לְפוֹעָלָא טָבָא עֲמִידָא, וּלְהַרְהוֹן שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם עֲמִילָה. (בראשית יב, ח): וַיֵּט אָהֳלֹה, אָהֳלָה כְּתִיב, מְלַמֵּד שֶׁנָּטַע אֹהֶל שָׂרָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נָטַע אָהֳלוֹ.

16 טז

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' (בראשית יב, ח), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שְׁלשָׁה מִזְבְּחוֹת בָּנָה, אֶחָד לִבְשׂוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד לְקִנְיָנָהּ, וְאֶחָד שֶׁלֹא יִפְּלוּ בָנָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ז, ו): וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' עַד הָעֶרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ הִתְחִילוּ מַזְכִּירִים זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, כז): וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, כְּלוּם בָּנָה אַבְרָהָם מִזְבֵּחַ בָּעַי אֶלָּא שֶׁלֹא יִפְּלוּ בָנָיו בָּעָי. (בראשית יב, ח): וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה', מְלַמֵּד שֶׁהִקְרִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפִי כָּל בְּרִיָה. דָּבָר אַחֵר, וַיִּקְרָא, הִתְחִיל מְגַיֵּר גֵּרִים וּלְהַכְנִיסָם תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. (בראשית יב, ט): וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, מְחַקֶּה וְהוֹלֵךְ וּמְכַוֵּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.