ויסעו ממרה ויבואו אילמה ובאלים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם נ"ל בס"ד הצדיק נקרא דקל דכתיב צדיק כתמר יפרח והטעם שנקרא דקל כתב בקה"י ז"ל דהבינה נקראת דקל שהוא ר"ת דרור קן לה והבינה ה"ס עוה"ב והצדיק הוא בן עוה"ב וגם הוא קן לשכינתא כמ"ש היכל ה' המה והנה אחר דק"ל יש רמ"ה שה"ס בינה הנקראת רמ"ה כנז' בזוה"ק פרשת ויגש קול ברמה נשמע דא עלמא דאתי ולכן הצדיק שהוא בן עוה"ב גם הוא נקרא בשם רמה וידוע כי רמה היא בקדושה והפך רמה יש מרה והיא בקליפה ולז"א במשלי נפת תטפנה אשה זרה וחלק משמן חכה ואחריתה מרה כלענה ולכן כשיצאו ישראל ממצרים ונפרדו מן הקליפה כתיב בהו יוצאים ביד רמה ולז"א אבנר ליואב הלנצח תאכל חרב הלא ידעת כי מרה תהיה באחרונה כי השופכים דם נקי תדבק בהם הקליפה שהיא מלאה דם שנקראת מרה ונמצא יצאו מן רמה למרה וידוע ששכר עוה"ב מכונה בשם מה דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך ואם ירשע אדם וידבק במרה היא הקליפה אז יאבד שכר עוה"ב הנקרא מה ואם שב בתשובה חוזר אל חלק מה וז"ש ויסעו ממרה היא הקליפה שדבקה בהם ע"י החטא ועי"כ ויבאו אילמה קרי בה אלי מה הוא שכר עוה"ב הנקרא מה ובאלי"ם מספר כסא שה"ס עוה"ב הנקרא עולם הכסא שה"ס הבריאה כנודע שתים עשרה עינות מים רמז לנשמות ישראל שהם י"ב שבטים כי נשמות ישראל הם מבריאה שה"ס עוה"ב הנקרא כסא הכבוד ושבעים תמרים רמז לתורה שיש בה שבעים פנים שגם התורה נתנה לנו מעולם הבריאה כנודע ויחנו שם כי שם מחצב נשמתם:
או יובן בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל והבאתי דבריו בסה"ק אדרת אליהו דף קכ"א כי נשמות ישראל בתחלה נחלקים לשלשה אבות ואח"כ לי"ב שבטים ואח"כ לשבעים נפש ואח"כ מתחלקים עד ששים רבוא שרשים קטנים ע"ש וידוע כי האבות נקראו בני אלים וכנז' בגמרא דמגילה בפ"ב והטעם כי האבות הם רגלי הכסא שהוא מספר אלים וז"ש ובאלים שהם שלשה אבות שתים עשרה עינות מים שנחלקים לי"ב שבטים ואח"כ לשבעים נפש וזהו ושבעים תמרים ואח"כ לששים רבוא שהם מספר שש מאות אלף וזהו ויחנו ש"ם ר"ת שש מאות:
או יובן בס"ד ויסעו ממרה היא זוהמת הנחש ויבאו אילמה קרי ביה א"י למה ר"ל אודות י"א סימני הקטורת לבחינת מ"ה שהם תפארת ומלכות דיש י"א סימנים שייכים לבחי' תפארת שהוא בחי' שם הוי"ה רמ"ה ויש י"א סימנים שייכים לבחי' מלכות הנקראת מה בסוד מה אשיב לה' ולכן אומרים אותם בכל יום במקרא וגם בברייתא שהוא תורה שבע"פ או יובן בס"ד ויסעו ממרה הם עשרה ימים ראשנים של חודש אב דרובו של היכל נשרף בעשירי ויש בהם מ"ר שעות לכך קראם מרה ויבאו אלי מה שם הוי"ה דאלפין שמספרו מה שהוא מספר גאולה ולכן אומרים בתפלת העמידה ומהר לגאלינו גאולה שלימה ופרשתי בס"ד ר"ל גאולה של מה דבגלות יתעלם אות א' במלוי הוא"ו ויהיה מספר השם מספר גולה ובגאולה יתגלה אות א' במלוי הוא"ו ויהיה מספר גאולה שהוא מספר מה וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל על יצ"מ או ויבאו אלימה לקדושת התורה שנקראת עוז ואילמה לשון עוז וחוזק:
ויסעו מתחת ויחנו בתרח נ"ל בס"ד תחת רמז לעולם העשיה שהוא תחת כל העולמות ויחנו בתרח רמז לאצילות שהוא סוד חכמה ומספר חכמה מלאה כזה חי"ת כ"ף מ"ם ה"ה עולה תר"ח ויסעו מתרח ר"ל לקחו כח מן חכמה ויחנו במתקה במתק ה"א ר"ל מיתוק ה"א אחרונה שה"ס מלכות שתיקונה ובניינה ע"י חכמה:
ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב נ"א ז"ל פ' וישלח על מאמר רז"ל לא נתמלאת צור אלא מחרבנה של ירושלים ר"ל שנסתלק אל"ף משם אדני בכל ארבע עולמות אבי"ע וחרב מקד"ש שהוא ד"פ אל"ף ונבנה רומי שהוא ד"פ די"ן הנשארים יע"ש וז"ש ויסעו מקד"ש שפגמו בארבע פעמים אלף שהם מקדש שסילקום ועי"כ ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום רמז לרומי שהיא ממשלת אדום וקראה הר ההר על שם הררי נשף והררי חושך שבסט"א ובזה יובן תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' שתחרב רומי ותבנה ירושלים יען כי מקדש אדני ר"ל ארבעה אלפין שעולים מקדש של שם אדני כוננו ידיך שנתקנים:
ויאמרו את אדוני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל י"ל למאי אצטריכו לפרש בדבריהם הגורל ודי לומר בנחלה לבני ישראל ועוד י"ל אומרם ומגורל נחלתינו יגרע הול"ל ומנחלתינו יגרע דהא בהוספה לא אמרו ונוסף על גורל נחלת המטה אלא למרו על נחלת המטה גם אומרם ומגורל נחלתינו יגרע כל מילות אלו הם ללא צורך יען כבר אמרו ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו והוא תוך כדי דיבור ונ"ל בס"ד בהקדים מ"ש בספר דברי גאונים כלל ך' מן ספר שו"ת גאוני קדמאי באחים שחלקו על פי הגורל וז"ל בכל מקום שיפול הגורל יטלנו ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר על פי הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות עכ"ל עוד כתב שם בשם הגאון חוות יאיר ז"ל שהגורל ידבק בו השגחה העליונה וצריך להיות בלי שום קלקיל ע"ש ולפ"ז י"ל דראשי האבות מלבד טענתם בשביל פסידא דידהון עוד באו לכלול בדבריהם טענה אחרת בשביל כבוד הגורל דהחלוקה נעשית ע"פ הגורל והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות ואיך יגרע ממטה נחלתם שזכו בה ע"פ הגורל דנמצא דבר זה נוגיע בכבוד הגורל אשר דובק בו ההשגחה העליונה ולכן תחלת דבריהם פתחו בדבר זה ואמרו את אדוני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל בגורל דייקא דדבק בו ההשגחה העליונה ואם יהיו בנות צלפחד לאחד מבני שבטי ישראל הנה בזה יגיע לנו פסידא דנגרעה נחלתן מנחלת אבותינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ועוד זו קשה יותר דדבר זה נוגיע בכבוד הגורל דמגורל נחלתינו יגרע:
אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה אל בני ישראל בערבות מואב נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל דהתורה נתנה לנו מעולם הבריאה שהיא סוד הבינה לכך התחילה באות בי"ת שה"ס בינה וידוע מרע"ה זכה לבינה לכן התורה שהיא מעולם הבינה נתנה על ידו וידוע כי יד ר"ל מקום וידוע כי מרע"ה אע"פ שזכה לבינה נצטרפו אליו גם אורות החכמה לכן שמו עולה מספר אחוריים דשם ע"ב שה"ס חכמה ומספר שם אהי"ה דיודין שה"ס בינה שהם קפ"ד וקס"א כמנין משה וז"ש אלה המצות והמשפטים אשר צוה ה' בתורה הם ביד משה ר"ל במקום משה שזכה לבינה והתורה ג"כ היא נתנה בסוד הבינה בערבות מואב ערבות לשון עירוב מואב מ"ו אב והיינו מ"ו מלוי שם ע"ב שה"ס אב חכמה הנקרא אב: