אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשתם אותם נ"ל בס"ד דארז"ל במדרש תנחומא פ' לך לך המילה נקראת חק שנאמר ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם וכן תקנו בברכה וחק בשארו שם גם ידוע דהתפלין נקראים חק כמ"ש בגמרא דערובין דף צ"ו דדריש ר"י הגללי ושמרתה את החקה הזאת על מצות תפלין דקאמר בפסוק הקודם ע"ש וידוע שהקב"ה נתן לנו חק זה המילה בבשרינו לשמור אותנו מן היצר כי במילה נשלם שדי בגוף האדם ושם שדי שומר אותנו מן היצר אשר מילואו בזה יו"ד צד"י רי"ש סוף המלוי שדי וכמ"ש המפרשים ע"פ והיה שדי בצריך ובזה פירשו ז"ל רמז הכתוב בפרשה זו והשיג לכם דיש את בציר דיש אותיות שדי ובציר אותיות ביצר ועוד נתן לנו חק זה התפלין ללבוש כל היום שג"כ יש בו אותיות שדי בתש"ר ותש"י ובזה לא יוכל היצר להתגבר להעבירינו על מצות ה' וז"ש אם בחקותי תלכו ב' חקותי שהם מילה ותפלין תלכו כל היום ואז בזה יגין עליכם שם שדי לדחות היצר מעליכם ובזה את מצותי תשמרו ועשתם אותם:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד אם בחקותי תלכו דידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל דשם אלהים הוא דין שהוא ה"ג שכל אות כלול מן חמשה שהם חמשה שמות אלהים שעולים מספר ת"ל וידוע מיתוק החמשה שמות אלהים שהם ה"ג הוא בשם הוי"ה ב"ה שהוא רחמים וכל זה המיתוק של חמשה שמות אלהים שהם מספר ת"ל בשם הוי"ה ב"ה שמספרו כ"ו ע"י שמירת חוקיו יתברך וז"ש אם בחקותי תלכו בהם ועל ידם תחברו ת"ל שהם ה"ג עם כ"ו שהוא שם הוי"ה וזהו ת"ל כ"ו ואת מצותי תשמרו ת' שמרו כלומר לא תרצו לקחת שכרם בעוה"ז אלא בעוה"ב ששם יש ת' עלמין דכסיפין לצדיקים שמרו ר"ל תצפו כמו ואביו שמר את הדבר ועשתם אותם קרי ביה אות מ"ם סתומה של למרבה המשרה שצריכה תיקון ע"י חתוך באלכסון לעשותה ב' דלתי"ן ובזה תהיה הגאולה בב"א ותעשו לשון תיקון כמו ובן הבקר אשר עשה:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד דארז"ל אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע מאות של הלכה בלבד ופירש הגאון בעל עיון יעקב ז"ל בשם תולדות יצחק ז"ל דהארון אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו וזאת המדה שנתנה בו רומזת לתורה שבע"פ האורך רומז לגרסה שהוא הבקיאות והרוחב רומז לסברה שהוא הפלפול ומפני שאמרו סיני ועוקר הרים סיני עדיף דהכל צריכין למארי חטייא לכך מדת האורך היא יותר ממדת הרוחב אך קומת הארון שהוא אמה וחצי רומז לחלק הנסתר של התורה ואין לו עסק בנסתרות לכך לא אמר אלא ארבע אמות של הלכה האורך והרוחב שהם הגרסה והסברה יע"ש נמצא שיעור תורה שבע"פ שנרמז בארון הוא ארבע אמות גם ידוע מ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד הפסוק עיניך לנכח יביטו דנרמז כאן ענין שהיה נוהג רב ע"ה שלא היה מוציא ראיית עיניו חוץ לארבע אמות ונודע שבהיות האדם מהלך אינו מסתכל לאחוריו אלא רק לפניו ובצדדין והנה בשלשה רוחות אלו צריך שלא יושיט עיניו חוץ לארבע אמות נמצאו הם שלשה פעמים ארבע שהם י"ב כנגד ג' הויו"ת אחת לפניו ואחת לימין ואחת לשמאל דכל הוי"ה יש בה ד' אותיות ושלשה הויו"ת הם מספר נכח לז"א עיניך לנכח יביטו שיעור י"ב כנגד י"ב אותיות של ג' הויו"ת שמספרם נכח דוקא שם יביטו עיניך ולא חוצה להם עכ"ד ע"ש נמצא שיעור ההליכה של האדם בהסתכלותו בה הוא ארבע אמות כמו שיעור תורה שבע"פ הנרמז בארון ובזה יובן בס"ד אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' פירוש אשרי אותם שהם תמימים בדרך שהולכים כפי שיעור הרמוז בתורת ה' שאין מוצאין ראיית עיניהם בהילוכם חוץ לשיעור זה של ד' אמות והנה הנזהר בזה שילך בהבטתו שיעור ד' אמות דוקא שהוא כנגד ג' הויו"ת בזה ימשך עליו כח יראת שמים מן ג' הויו"ת ב"ה שהם נכח וז"ש אם בחקותי תלכו ר"ל תלכו כפי שיעור הרמוז על חקותי היא התורה שהוא שיעור ד' אמות אז תמשך עלכם יראת שמים מן שמות הוי"ה ובזה תהיו בטוחים דאת מצותי תשמרו ועשתם אותם ובזה יובן חנך לנער על פי דרכו חנוך נכח רמז לכונת שמות הוי"ה הנז' שאמר הכתוב עיניך לנכח יביטו ואיש ישראל נקרא נער כמ"ש כי נער ישראל ואוהבהו על פי דרכו דייקא שיכוין בזה בהילוכו בדרך:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד עד"ז דשיעור מושב המת בקבר הוא ארבעה גרמידי כמ"ש אשמדאי לשלמה הע"ה והם כנגד ארבע אמות של שיעור תורה בארון אלא דכאן אמות וכאן גרמידי ואם יביט האדם בשיעור תורה שבארון שהוא ארבע יזכור המיתה שמקום המת הוא ג"כ בארבע שאז ודאי יהיה לו שברון לב בזכרו יום המיתה ובזה יתגבר על יצרו ולא יחטא כמ"ש רז"ל לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר אם נצחו מוטב וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה שזכרון זה הוא תכלית הנצחון וז"ש אם בחקותי תלכו ר"ל כשיעור חקות התורה תלכו תמיד בזאת המחשבה שעי"כ תזכרו יום המיתה שהוא מושב הקבר אז יועיל זה לכם דאת מצותי תשמרו ועשתם אותם שבזכרון זה תנצחו את היצה"ר הנלחם בכם להעביר אתכם על מצותי:
והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע וכו' נ"ל בס"ד דהרב החסיד בעל ר"ח ז"ל הקשה בהא דאמרו בזוה"ק דלפגם הברית שהוא הוצאת שז"ל לא מהני תשובה והלא קי"ל אין לך דבר שעומד בפני התשובה ותירץ דוקא תשובה תתאה לא מהני אבל תשובה עלאה מהני ועליה אמרו אין לך דבר שעומד בפני התשובה ע"ש וידוע כי תשובה תתאה במלכות שאין לה נקודה אבל תשובה עילאה בבינה שנקודה שבה הוא צר"י ועלה אתמר אם עונות תשמור יה אדני מי יעמוד מ"י הבינה יעמוד ודאי ובזה פרשתי בס"ד הכתוב בירמיה ח' הצרי אין בגלעד אם רופא אין שם מדוע לא עלתה ארוכת בת עמי כלומר אפילו שגברו כ"כ העונות שעשו עבירות חמורות דלא מהניא להו תשובה תתאה הנה הצרי ר"ל תשובה עלאה שהיא בבינה שנקודתה צר"י אין בגלעד ולמה לא אהניה להו ואם לא היה נמצא מי שמתעורר בתשובה עילאה זו דא קשיא אם רופא חכם מוכיח אין שם לעורר את לבבם בתשובה עילאה זו ומדוע לא עלתה ארוכת בת עמי קרי בה עם מי כי אות מ"ם באמצע תתחבר עם עי"ן ועם יו"ד ר"ל ארוכת בת זו אומת ישראל עם מ"י תשובה עלאה שהיא בבינה הנקראת מי בסוד מש"ה מ"י יעמוד ולהיות כל השערים ננעלו חוץ משערי דמעה לא ננעלו על כן השתא אומר הנביא מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה אולי יהיה בזה תיקון ורפואה לשברם:
והנה ידוע מ"ש יעקב אע"ה ליוסף הע"ה ואת שדי ויברכך ומקשה בזוהר ואל שדי מבע"ל אך הכונה נקיט את רמז בזה שבירך אותו בכל מיני טובה שיש בעולם דידוע שכל מין טובה יש לו שער מיוחד וכמו שתיקנו אנשי כנה"ג לבקש על השערים בתפלת ראש השנה ויוה"כ בקדיש תתקבל ולכל שער יש לו אות מיוחד בכ"ב אותיות אלפא ביתא ולכן מבקשים על השערים הנז' בסדר כ"ב אותיות מן אל"ף ועד תי"ו אמנם יש מין טובה שהיא תלויה באות אחד מן כ"ב אותיות שמזל האדם הוא נגדיי בה וכמ"ש באברהם אע"ה שמזל שלו נגדיי בטובה של פריה ורביה כי יחייב המזל שלו שאין לו פריה ורביה שהיא תלויה באות פ"ה ששם שערי פריה ורביה וכן יזדמן כזאת אצל שאר בני אדם והתיקון לזה שהקב"ה ישדד המערכה ויהפך הוראת המזל וכמ"ש הקב"ה לאברהם אע"ה מאי דעתיך דקאי צדק במערב אנא משדד המערכה ומוקים ליה במזרח וכנז' בגמרא אך ידוע שידוד המערכה יהיה ע"י שם שדי כי בעבור פועל זה נקרא הקב"ה בשם שדי אך ידוע שמדתו יתברך מדה כנגד מדה ואם האדם יעשה שינוי מרע לטוב גם הקב"ה יעשה לו שינוי בשידוד המזל מרעה לטובה וידוע כי בתשובה תתאה לא יהיה שינוי גמור כי הזדונות יהיו כשגגות ואין זה שינוי מרע לטוב אבל בתשובה עלאה יהיה שינוי גמור שיתהפכו לזכיות וה"ז שינוי גמור מרע לטוב ואז עי"כ יזכה שאם מזלו מורה לרע ישנה אותו הקב"ה לטוב ע"י שם שדי ולכן כשבירך את יוסף הע"ה ברכו באת שדי כלומר באת כלל לו כל מיני טובה שבעולם שהם תלויים בסדר כ"ב אותיות מן אל"ף ועד תי"ו וברכו בשם שדי לומר אם יש במזלו הוראה נגדיית לאחת ממיני הטובות התלויים בכ"ב אותיות יהיה לו השפעת שם שדי שבו ישדד המערכה וישנה את המזל מרעה לטובה ולכן א"ל ואת שדי ויברכך וכמ"ש בזה בס"ד במ"א נמצא לפ"ז מי שיש לו תשובה עילאה שהיא בבינה שהיא נקודת צר"י שבה ישתנה הרע לטוב שיהיו העונות זכיות אז יזכה לברכה של יוסף הע"ה שהיא את שדי שישדד לו הוראת המזל המנגד במיני הטובות התלויים באת שהם כוללים כ"ב אותיות מאל"ף ועד תי"ו וז"ש והשיג לכם דיש את דיש אותיות שדי באת ר"ל במיני הטובות הכלולים באת לשדד לכם המערכה ולשנות המזל מרעה לטובה בצי"ר אותיות בצר"י ר"ל ע"י תשובה עילאה שהיא בצר"י שה"ס הבינה שבה יהיה שינוי גמור לכם גם יש לכם לדעת כ"כ הוא גדול כחה של תשובה שהיא בצר"י שבה יכולים לתקן גם קלקול הזרע שהוא פגם הברית דאין לו תקנה בתשובה תתאה וז"ש ובציר ר"ל בציר"י ששם תשובה עלאה ישיג את זרע ר"ל תיקון של הזרע שהוא עון הוצאת שז"ל ואע"פ שיש גם לקלקול הזרע תיקון בתשובה עלאה עכ"ז איעץ אתכם שתתקדשו עצמכם במותר לכם למעט בתשמיש המותר לכם כי זה כלל גדול אבר קטן יש באדם מרעיבו שבע משבעו רעב וראוי שהאדם ימעט בתשמיש אפילו עם אשתו לנהוג עמה בעונה משבת לשבת ולז"א ואכלתם לחמכם לשבע דכתיב חסר בלא וא"ו וקרי בה לשבע בסגול תחת שי"ן ופת"ח תחת בי"ת והתשמיש עם אשתו מכונה בשם אכילת לחם וכמ"ש חז"ל ע"פ כי אם את הלחם אשר הוא אוכל דכתיב אכלה ומחתה את פיה שתאכלו לחמכם ר"ל תשמשו עם נשותכם לשבע ליל השביעי הוא שבת גם רמז לפי דרכו לשבע ר"ל אחר ספירת שבעה נקיים שלמים שלא תטבול ותשמש ביום השביעי עצמו וישבתם לבטח בארצכם עיצה טובה קמ"ל לפי דרכו שאחר התשמיש ישב במנוחה שלא ילך ויטריח עצמו בהילוך כי ינזק בכך וגם לפי פשוטו דקאי על אכילה ממש ג"כ יבא נכון דיגיעה של הילוך אחר אכילה מזקת לאדם ע"פ הרפואה:
ונתתי שלום בארץ ושבתם ואין מחריד וכו' נ"ל בס"ד אותיות שלום תחברם עם אותיות ארץ יהיה מזה צירוף אוצר שלם והוא רמז על מקום קיבוץ כל מיני שפע שיש למעלה הנקרא אוצר ועליו נאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב ואוצר שלם הוא כולל כל מיני שפע של טובה ושכבתם ואין מחריד דאיתא בספר מאורי אור ויאיר נתיב ע"פ ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים דחדרים קאי על שבע ספירות חג"ת נהי"ם וכנ"ז באות חי"ת יע"ש וידוע שישראל שורשם בשבעה ספירות הנז' שהם נקראים חדרים ואלו הן ז' ספירות הבנין אשר כנגדם הם ז' ימי בראשית ואם זכו ישראל אז יהיו חדרים אלו מלאים מן הדעת הון יקר ונעים להשפיע לישראל ואם לא זכו יקלקלו שם ואז החדרים אדרבה יתהפכו להם לצירוף מחריד שיחרידו אותם וידוע שיש שליטה לפועלי הדין בלילה יותר מן היום ולז"א כיון שאתם עושין רש"מ אז ושכבתם ואין מחריד שאפילו בלילה שהוא זמן שכיבה אין מחריד שלא יתהפכו חדרים למחריד אלא יהיו חדרים מלאים כל הון יקר ונעים:
והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם נ"ל בס"ד דידוע שר של כלבים נקרא חציר והוא מתגבר ושולט בעון לשה"ר דכתיב לא תשא שמע שוא וסמוך ליה לכלב תשליכון אותו ולכן המספר לשה"ר ראוי להשליכו לכלבים כנז' בגמרא וידוע כי לשה"ר מכונה בשם חרב דכתיב יש בוטא כמדקרות חרב וכן שננו כחרב לשונם וכן חרב פתחו רשעים והרבה כיוצא בזה וז"ש והשבתי חיה רעה מן הארץ הוא שר הכלבים שנקרא חציר ואותיות היוצאים במבטא עולה מספרם חיה רעה וכן באמת הוא מין חיה ע"י כי וחרב זה לשה"ר לא תעבור בארצכם:
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו נ"ל בס"ד דארז"ל בגמרא חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך חדשים אלו דברי סופרים ישנים אלו דברי תורה ע"ש נמצא דברי תורה נקראים ישן לגבי ד"ס וידוע כי דברי תורה הם עשין ולאוין וידוע העשין הם בחסדים והלאוין הם בגבורות וכנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל ומבואר בדברי רבינו ז"ל להדיה שהגבורות יצאו זמן רב קודם החסדים ולפ"ז מ"ע נקראים ישן לגבי ד"ס והלאוין נקראים נושן לגבי מ"ע שהם ישן וידוע שאין שום מצות לא תעשה נדחת בשביל ד"ס אבל מצות עשה נדחית בעבור דברי סופרים בשב ואל תעשה ולכן שופר ולולב כשחל יו"ט בשבת בשביל דברי סופרים שגזרו שמא יעביר ד' אמות בר"ה משא"כ לאו אינו נדחה וז"ש ואכלתם ישן נושן שתהיו זהירים במ"ע שהם ישן וגם במצות ל"ת שהם נושן יותר אך לא תוכל לבטל מן הנושן בשביל דברי סופרים הנקראים חדשים אלא רק וישן הוא מ"ע מפני חדש הוא דבר סופרים תוציאו בשב ואל תעשה כגון שופר ולולב וכיוצא:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד יש בירורים מניצוצות של שברי הכלים שהיו בעת בריאת העולם קודם בריאת אדה"ר כדי שיהיה מזה שכר ועונש אח"כ לתחתונים ואלו נקראים נושן אך יש בירורים מניצוצות שנתערבו בחטא אדה"ר ואלו נקראים ישן ויש בירורים מחטא האדם עצמו אשר יחטא וגורם שיתערבו נ"ק בקליפה ואלו נקראים חדש והבירור נקרא בשם אכילה כי ממנו יורד שפע ומזון לתחתונים ולז"א ואכלתם ישן בירורים של חטא אדה"ר וגם נושן בירורים של שבירת הכלים שהיו קודם ואם האדם ישתדל בתחלת ימיו לברר מחטא אדה"ר קודם שיחטא הוא עצמו שאז יהיה לו בירור חדש יגין עליו זכות הבירור של הישן ההוא ולא יחטא ואז לא יהיה לו בירור חדש וז"ש וישן מפני חדש תוציאו ר"ל קודם שיהיה אצלכם בירור חדש תוציאו אותו שאז יגין עליכם זכות בירור זה ולא תחטאו כדי שיהיה לכם עסק בבירור חדש או יובן בס"ד וישן מפני חדש תוציאו קודם אותיות חדש יש רגז שהוא רמז לסיגים וקליפות שהם עושים רגז פירוש זה הבירור של ישן תוציאו אותו מן הרגז הרמוז קודם אותיות חדש:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד ע"פ הקדמה היקרה המפורשת בספר הבהיר נהר שלום לרבינו הרש"ש ז"ל דף ל"ו בכל מצוה ובכל תפלה הנעשים באותו יום מתבררים ועולים בירורים חדשים אשר לא נבררו ולא עלו מיום שנברא העולם עד היום הזה ואלו הבירורים שנבררו ונתקנו היום עולים ומלבישים לבירורים שנבררו ונתקנו אתמול ונעשים חיצוניות להם והבירורים של אתמול הם בערך פנימיות להם כי הם לפנים מהם וקרובים אל המאציל מדרגה אחת יותר מהם וכן על זה הדרך נמצא בכל יום יהיה עלוי לברורים שקדמו ג"כ כי ע"י שעולים בירורים של יום זה יתקרבו כל אותם הבירורים שהיו מאדה"ר ועד עתה מדרגה אחת אל המאציל כדי לתת מקום של בירורים החדשים שעלו ביום זה דאלו עומדים במקום בירורים של אתמול ושל אתמול יכנסו במקום ברורים הקודמים להם וכן עז"ה עד בירורים של קדם קדמתה באופן שבכל יום נשלמה גם אותה הסמוכה אל המאציל להתקן ולהזדכך תיקון וזיכוך שלם להיותה מתקרבת ונדבקת במאציל יותר ועיין זוהר חדש דפוס קושטא דף קמ"ג ע"א עכ"ד זלה"ה נמצא לפ"ז בכל בירור שיהיה בכל יום נעשה תיקון וזיכוך ועליה לכל בירורים שקדמו מאדה"ר ועד עתה על כן אנא עבדא אמרתי אנחנו דורות האחרונים עלינו לשבח לאדון הכל אשר ברוב חסדו גזרה חכמתו להיות עליית הבירורים בסדר והאופן הזה לזכות את האחרונים גם בבירורים שביררו הראשנים כי ע"י הסדר הזה שהבירורים של הראשנים ז"ל יהיה להם עליה ותיקון וזכוך ע"י הבירורים של האחרונים נמצא יש שכר וריוח בזה להאחרונים עד אין קץ וכל הבא אחרון מרויח יותר ובאמת כמה נחשב כח האחרונים כנגד הראשנים ז"ל אך רק בזאת יש להם תועלת גדולה יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם גם עוד אמרתי בס"ד דעי"ז האופן אשר גזרה חכמתו יתברך בסדר העליה והתיקון של הבירורים שמגיע עליה ותיקון וזכוך לברורים הראשנים מכח האחרונים לכך יש לנו זכיה וטענה לבקש רחמים מלפני הקב"ה שישפיע לנו טובה וברכה וחיים טובים ושלום בזכות הצדיקים הראשנים ז"ל מאחר שאנחנו גורמים בהבירורים שלנו עליה ותיקון וזיכוך גם לאותם בירורים של צדיקים הראשנים מאדה"ר ועד עתה ולכן תקנו בסליחות עשה למען וכו' עשה למען וכו' יהא רעוא שתקיבל ברצון קמי שמייא טענה זו שאני טוען בעד כל בית ישראל אכי"ר:
ובזה נ"ל בס"ד מאמר ר"ח רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות כלומר הרבה להם תורה ומצות של הראשנים ז"ל שיהיה לכל דור שותפות וחלק בבירורים שעשו הראשנים שקדמו להם מן התורה והמצות ולכן מנהג ישראל לומר מאמר זה של ר"ח אחר כל לימוד ואומרים אחריו קדיש ובזה יובן בס"ד מאמר כנסת ישראל הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך פירוש הדודאים אלו עמי ארצות נתנו ריח דאפילו רקנים שבנו מלאים מצות כרמון ועל פתחינו הם שערים המצויינים בהלכה כל מגדים תורה נביאים כתובים משנה גמרא קבלה ועוד יש לנו טענה חזקה חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך כל ברורים החדשים וגם ישנים דודי צפנתי לך כי אנחנו גורמים כל יום להכניס הבירורים כולם מדרגה אחת קרובה אל המאציל יותר ולז"א צפנתי לך שאני צופן לפני ולפנים שיתקרבו לך:
ובזה יובן בס"ד הכתוב בישעיה מ"א מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא פירוש מי פעל בירור ועשה במצותיו הנה הוא בבירור זה שעשה קורא הדורות מראש שהוא מזמין ע"י בירור שלו בתיקון וזכוך את כל בירורים של דורות שעברו מראש מבריאת העולם את כולם קורא ומזמין בסוד התיקון והזיכוך והנה אני ה' ראשון בחסד זה שגזרתי להיות סדר עליית הבירורים באופן זה כדי להטיב להאחרונים שהם חלושים מצד עצמן וזהו ואת אחרונים אני הוא להטיב ולהושיע להם בעבור תועלת זו הבאה מצידם ובזה יובן בס"ד אזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה שהיא שלמה מצד עצמה ועי"כ יגיע לו תפארת מן האדם כלומר מן בירורים ראשנים של אדה"ר:
ובזה יובן בס"ד הכתוב כאן ואכלתם ישן נושן כלומר לא על בירורים החדשים שלכם בלבד אתם אוכלים שכר ושפע טובה אלא אתם אוכלים שכר על בירור ישן נושן הנעשה מתחלת בריאת העולם יען כי וישן מפני החדש שלכם תוציאו אותו ממקומו לעלות ולהתקרב מדרגה אחת יותר כדי שישב החדש במקומו וממילא כל הבירורים הישנים נעתקים ממקומם ומתקרבים אל המאציל מדרגה אחת יותר ועל כן בדין הוא שתאכלו שכר טוב גם על בירור ישן נושן כי אתם גורמים לו עילוי ותיקון וזכוך יותר בכל יום ויום ועוד פרשתי בס"ד הכתוב הזה ע"פ הקדמה יקרה שכתב רבינו ז"ל בעץ חיים וגם רבינו הרש"ש ז"ל האריך בה בענין הבירורים הנעשים מן התפלות מיום ראשון ליום שני וליום שלישי וכן משבוע לשבוע ומשנה לשנה ודוק היטב:
אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ואשבור מטות עולכם ואולך אתכם קוממיות נ"ל בס"ד דידוע גזרת בין הבתרים היתה ת' שנה אך הם יצאו ברד"ו שנים דשעבוד מלכיות השלים המנין מפני שאם היו שוהין עוד רגע היו נטמעין וקיים בהם המשל הזה למי שנשבע להכות את בנו בקורה שהיתה מונחת לפניו אח"כ ראה שהקורה גדולה וכבדה ואם יכה בה את בנו ימות מה עשה שבר הקורה לחתיכות והכהו בהם בזא"ז הרי קיים שבועתו ולא מת בנו וכיוצא במשל זה ארז"ל למלך שגזר העובר על דבריו ישליכו עליו אבן שמשקלה עשרה ככרים אח"כ עבר בנו עבירה ויעצוהו חכמיו שישבר האבן לחתיכות קטנות וישליך עליו אחת לאחת עד תומה ובזה נתקיימה גזרת מלך והבן לא מת ובזה פירשו בשם הר"ש אלקבץ ז"ל רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' כלומר אינו מביא עליו רעה אחת גדולה כאשר ראוי להביאה עליו אלא מחלק אותה לחלקים רבים קטנים ומביאים בזא"ז ועי"כ יצלנו מכולם שלא ימות בהם ובזה פירשו המפרשים ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה שמחלק הגזרה של עת אחת לעתות הרבה וכמו ענין גזרה של בין הבתרים ובזה פרשתי בס"ד הפסוק אשר הראתני צרות רבות ורעות ולא הבאת את כולם בפעם אחת זה אות וסימן שאתה חפץ בי ורצונך שתשוב תחייני וכו' וז"ש בנחמיה ט' ובנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד אוביהם וירדו בהם וישובו ויזעקו ואתה משמים תשמע ותצלם ברחמיך רבות עתים ר"ל תצלם ברחמיך ע"י תקנה זאת שתחלק עת הקצוב לגזרה לעתים רבות וכמו שהיה בגזרת בין הבתרים ובזה יובן הפ' באיוב כ"א חבלים יחלק באפו שמחלק חבל הגזרה לחלקים רבים וז"ש אני ה' אלהיכם המעלה אתכם מארץ מצרים וכו' והגם שהגזרה היתה מתחלתה ת' שנה ואתם ישבתם שם רד"ו זה חסדי שעשיתי עמכם שאשבור מוטות עולכם ששברתי הקורה של הגלות לחלקים הרבה אשר פזרתים בשעבוד מלכיות ובזה ואולך קוממיות שנזקפה קומתכם ולא נפלתם שדוד כי יכולתם לסבול:
וכיוצא בחסד זה עשה השי"ת בבריאת העולם שהיה יכול לבראו במאמר אחד והרבה המאמרות בו כדי להרבות שכר הצדיקים וכמ"ש התנא בעשרה מאמרות נברא העולם וכו':