Deuteronomy 1:1 דברים א׳:א׳
1 א

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל. סמוך למיתתו סידר להם את התורה, כדי שלא ישתכחו את המצות, ואומר כי אלה הדברים שהוא מזכיר להם עכשיו, נאמרו בעבר הירדן:

2 ב

בערבה. בערבות מואב אמרם משה להם, וניתנו להם מול סוף כלומר לאחר שגזר להם הק' ים סוף:

3 ג

מול. לשון גזר, כמו מול את בני ישראל, שהוא גזר את בני ישראל אלא שאותו לשון ציווי וזה שם דבר, כמו לגוזר ים סוף לגזרים. ואונקלו' תרגם מול קבל, כמו מול:

4 ד

בין פארן ובין תפל. פארן הוא הר סיני, כי מדבר פארן ומדבר סיני אח' הוא. ובין תופל נרא' לי שזהו מרה. על שם שהיו המים המרים ולא יכלו לשתותו בלא תיקון, נקרא תופל, כמו היאכל תפל מבלי מלח. ומונה והולך המקומות שנתנה להם תורה, ונקט פארן דזהו סיני תחילה, שהוא עיק' נתינת התורה. ואחר כך מרה, דכתי' שם שם לו חוק ומשפט:

5 ה

ולבן וחצירות. כמו שדה חצרות, ושדה קורא לבן כמו שדה לבן, שאף שם נאמר מקצת התורה. אי נמי על שם שנתנגעה מרים שם קורא חצרות לבן, דכתי' והנה מרים מצורעת כשלג שהוא לבן:

6 ו

ודי זהב. אהל מועד, לפי שיהו הקרשים מצופים זהב וכתי' והמלאכ' היתה דים לכל המלאכה, קורא לדי זהב, ושם נמי נתנה [תורה], דכתי' ויקרא אל משה [וידבר ה' אליו מאהל מועד] וצוה שם כל הקרבנות. ולכך מנה אותם מקומות שנתנה בהם תורה, שהוא רוצה לסדר, כי תורה מקומות מקומו' נתנה אבל רבותי' אמרו שנתנה כולה בסיני ונשנית באוהל מועד ונשתלשת בערבות מואב כאן. ואיכא למ"ד כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד ונשנית בערבות מואב. ולפי הפשט דבין ארבעה מקומות הללו נתנה, בין פארן דזהו סיני, ובין תופל שהוא מרה, ולבן וחצירות אחד הוא כדפרי' ודי זהב זהו אהל מועד. ואונקלוס תרגם לפי הדרשה. ועתה בא לסדר ולהזהיר על הכל במדבר בערבה, דזהו בערב' מואב כדמפרי' ואזיל, אלא שסיפר להם הגילגולים שבאו עליהם, ועל מה נתאחרו כל כך במדבר, כי אילו שהוא עתה מדבר אליהם, קטנים היו, ויש מהם שלא נולדו באותה שעה, וסיפר להם כל המאורע, ואחר כך באר להם את התורה: