זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה וגו', רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (קהלת ז, כג): כָּל זֹה נִסִּיתִי בַחָכְמָה אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי, כְּתִיב (מלכים א ה, ט): וַיִתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, מַהוּ (מלכים א ה, ט): כַּחוֹל, רַבָּנָן אָמְרֵי נָתַן לוֹ חָכְמָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ב, א): וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם וגו', אָמַר רַבִּי לֵוִי מַה חוֹל גָּדֵר לַיָּם כָּךְ הָיְתָה חָכְמָה גְדוּרָה לִשְׁלֹמֹה, מַתְלָא אָמְרִין דֵּעָה חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ, דֵּעָה קָנִית מָה חָסַרְתָּ. (משלי כה, כח): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעֲצָר לְרוּחוֹ. (מלכים א ה, י): וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם, מֶה הָיְתָה חָכְמָתָן שֶׁל בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים וַעֲרוּמִין בְּטַיָּר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וכו' (מלכים א ה, י): וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם, מֶה הָיְתָה חָכְמַת מִצְרַיִם, אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שָׁלַח אֵצֶל פַּרְעֹה נְכֹה אָמַר לוֹ שְׁלַח לִי אֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מֶה עָשָׂה כִּנֵּס כָּל אַצְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלּוֹ, צָפוּ וְרָאוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲתִידִין לָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וּשְׁלָחָן לוֹ, כְּשֶׁבָּאוּ אֵצֶל שְׁלֹמֹה צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁהֵם מֵתִים בְאוֹתָהּ שָׁנָה, נָתַן לָהֶם תַּכְרִיכֵיהֶן וּשְׁלָחָן אֶצְלוֹ, שָׁלַח לוֹ לֹא הָיָה לְךָ תַּכְרִיכִין לִקְבֹּר אֶת מֵתֶיךָ, הֲרֵי לְךָ הֵן וְתַכְרִיכֵיהֶן. (מלכים א ה, יא): וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, אָדָם הָרִאשׁוֹן מֶה הָיְתָה חָכְמָתוֹ, אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶם (בראשית א, כו): נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ, אָמְרוּ לְפָנָיו (תהלים ח, ה): מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ. אָמַר לָהֶם אָדָם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִבְרֹאת חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, מֶה עָשָׂה כִּנֵּס כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וְהֶעֱבִירָן לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל אֵלּוּ, לֹא יָדְעוּ, כֵּיוָן שֶׁבָּרָא אָדָם הֶעֱבִירָן לְפָנָיו אָמַר לוֹ מַה שְּׁמוֹתָן שֶׁל אֵלּוּ, אָמַר, לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹת שׁוֹר, וְלָזֶה אֲרִי, וְלָזֶה סוּס, וְלָזֶה חֲמוֹר, וְלָזֶה גָּמָל, וְלָזֶה נֶשֶׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב, כ): וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת. אָמַר לוֹ וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ אָדָם, לָמָּה, שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לוֹ ה', לָמָּה, שֶׁאַתָּה אָדוֹן עַל כָּל הַבְּרִיוֹת, הַיְינוּ דִּכְתִיב (ישעיה מב, ח): אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן, הוּא שְׁמִי שֶׁהִתְנֵיתִי בֵּינִי לְבֵין עַצְמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁהִתְנֵיתִי בֵּינִי לְבֵין בְּרִיּוֹתַי. (מלכים א ה, יא): מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פט, א): מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי. (מלכים א ה, יא): הֵימָן, זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז): לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה וגו'. (מלכים א ה, יא): וְכַלְכֹּל, זֶה יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז, יב): וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף וגו', אָמְרוּ הַמִּצְרִיִּים כְּלוּם מָלַךְ עָלֵינוּ עֶבֶד זֶה אֶלָּא בְּחָכְמָתוֹ, מֶה עָשׂוּ לוֹ הֵבִיאוּ שִׁבְעִים פְּתָקִין וְכָתְבוּ עֲלֵיהֶם שִׁבְעִים לָשׁוֹן וְהָיוּ מַשְׁלִיכִין אוֹתָן לְפָנָיו וְקוֹרֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּלְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיָה מְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁלֹא הָיָה בָּהֶן כֹּחַ לִשְׁמֹעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פא, ו): עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע. (מלכים א ה, יא): דַרְדַּע, זֶה דּוֹר הַמִּדְבָּר שֶׁהָיָה בָּהֶן דֵּעָה. (מלכים א ה, יא): בְּנֵי מָחוֹל, שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וַיְדַבֵּר שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל (מלכים א ה, יב), אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָאוֹת וְלֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְנַבֵּא שְׁלֹמֹה אֶלָּא קָרוֹב לִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פְּסוּקִים, אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל פָּסוּק וּפָסוּק שֶׁאָמַר יֵשׁ בּוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה טְעָמִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (משלי כה, יב): נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל עַל כָּל פָּסוּק וּפָסוּק, אֶלֶף וַחֲמִשָּׁה טְעָמִים עַל כָּל מָשָׁל וּמָשָׁל. שִׁירָיו אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא (מלכים א ה, יב): שִׁירוֹ, שִׁירוֹ שֶׁל מָשָׁל. (מלכים א ה, יג): וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים, וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְדַבֵּר עַל הָעֵצִים, אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מָה מְצוֹרָע נִטְהַר בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים וּבַנָּמוּךְ שֶׁבַּנְּמוּכִים, בְּעֵץ אֶרֶז וּבְאֵזוֹב, עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כְּאֶרֶז לָקָה בְּצָרַעַת, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כָּאֵזוֹב, נִתְרַפֵּא עַל יְדֵי אֵזוֹב. (מלכים א ה, יג): וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף, וְכִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְדַבֵּר עַל בְּהֵמָה וְעוֹף, אֶלָּא אָמַר מִפְּנֵי מָה בְּהֵמָה נִתֶּרֶת בִּשְׁנֵי סִימָנִין וְהָעוֹף בְּסִימָן אֶחָד, עַל שֶׁהַבְּהֵמָה נִבְרֵאת מִן הַיַּבָּשָׁה, וְעוֹף כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִן הָאֲדָמָה, דִּכְתִיב (בראשית ב, יט): וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָֹּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (בראשית א, כ): יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף. בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר מֵרְקָק שֶׁבַּיָּם נִבְרְאוּ. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר אַף עַל פִּי כֵן רַגְלוֹהִי דְּתַרְנְגוֹלָא דַּמְיָין לְחַסְפְּנִיתָא דְנוּנָא. (מלכים א ה, יג): וְעַל הָרֶמֶשׂ, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְדַבֵּר עַל הָרֶמֶשׂ, אֶלָּא אָמַר שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מָה שְׁמֹנֶה שְׁרָצִים שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב וּשְׁאָר שְׁרָצִים פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עוֹרוֹת. (מלכים א ה, יג): וְעַל הַדָּגִים, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, אֶלָּא מִפְּנֵי מָה בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף טְעוּנִין שְׁחִיטָה וְדָגִים אֵין טְעוּנִין שְׁחִיטָה, אֶלָּא מֵהָדֵין קְרָא (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וגו'. הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נִבּוֹרַיָא בְּצוֹר עַל הַדָּגִים שֶׁטְּעוּנִין שְׁחִיטָה, וּשְׁמַע רַבִּי חַגַּי שְׁלַח וְאַיְיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מְנָן הוֹרֵית, אָמַר לוֹ מֵהָכָא: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף, מַה עוֹף טָעוּן שְׁחִיטָה אַף דָּגִים טְעוּנִין שְׁחִיטָה. אֲמַר לְהוֹ אַרְבְּעוּנֵיהּ דְּיִלְקֵי, אֲמַר בַּר נַשׁ דַּאֲמַר מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא לָקֵי, אֲמַר לֵיהּ לָא הוֹרֵית טַב. אֲמַר לֵיהּ מִנָּן, אֲמַר לֵיהּ מֵהָכָא (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וְאִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם, אֵלוּ טְעוּנִין שְׁחִיטָה וְאֵלּוּ טְעוּנִין אֲסִיפָה. אֲמַר חֲבוֹט חֲבִיטָךְ דְּהוּא טָבָא בְּקִילְטָא. הוֹרָה יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נִבּוֹרַיָא בְּצוֹר עַל בַּר יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל הַנָּכְרִית וְהוֹלִיד בֵּן, שֶׁנִּמּוֹל בְּשַׁבָּת, שְׁמַע רַבִּי חַגַּי שְׁלַח וְאַיְיתֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מְנָא הָא לָךְ, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב (במדבר א, יח): וַיִּתְיַלְּדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם. אֲמַר לְהוֹ אַרְבְּעוּנֵיהּ דְּיִלְקֵי, אֲמַר לֵיהּ בַּר נָשׁ דַּאֲמַר מִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא לָקֵי, אֲמַר לֵיהּ לָא הוֹרֵית טַב. אֲמַר לֵיהּ מְנָן אַתְּ מוֹדַע לִי, אֲמַר לֵיהּ אִי אָתֵי לְגַבָּךְ בַּר עַמְמַיָא וַאֲמַר בָּעֵינָא לְמֶהֱוֵי יְהוּדָאי עַל מְנָת דְּמִגְזַרְנֵיהּ בְּיוֹמָא דְשַׁבַּתָּא אוֹ בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרַיָא, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת אוֹ לֹא, וַהֲלוֹא אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא עַל בְּנָהּ שֶׁל בַּת יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד. אָמַר לוֹ וּמְנָא לָךְ הָא, אֲמַר לֵיהּ כְּתִיב (עזרא י, ג): וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת ה', אֲמַר לֵיהּ מִן הַקַּבָּלָה אַתְּ מַלְקֵנִי, אֲמַר לֵיהּ כְּתִיב (עזרא י, ג): וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. אָמַר לוֹ וּמֵאֵיזוֹ תּוֹרָה, אֲמַר לֵיהּ מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, כְּתִיב (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, לָמָּה, (דברים ז, ד): כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַכּוּשִׁית קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. אֲמַר לֵיהּ חֲבוֹט חֲבִיטָךְ דְּהוּא טָבָא בְּקִלְטָא. אָמַר שְׁלֹמֹה עַל כָּל אֵלֶּה עָמַדְתִּי וּפָרָשָׁה שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה חָקַרְתִּי וְשָׁאַלְתִּי וּפִשְׁפַּשְׁתִּי (קהלת ז, כג): אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי.

מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר (קהלת ח, א), מִי כְּהֶחָכָם, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ. וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁפֵּרַשׁ אֶת הַתּוֹרָה לְמשֶׁה. (קהלת ח, א): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, אָמַר רַבִּי יוּדָן גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל נְבִיאִים שֶׁמְדַמִּין דְּמוּת גְּבוּרָה שֶׁל מַעְלָה לְצוּרַת אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח, טז): וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם בֵּין אוּלָי. וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵהָכָא (יחזקאל א, כו): וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. (קהלת ח, א): וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא, שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה מִמִּדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים לְיִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אוֹמֵר לוֹ טֻמְאָתוֹ וְטַהֲרָתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת (ויקרא כא, א): אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם נִטְמָא זֶה בַּמֶּה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ, לֹא הֱשִׁיבוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו שֶׁל משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ לִי אִם נִטְמָא בַּמֶה תְּהֵא טָהֳרָתוֹ לֹא הֵשַׁבְתִּיךָ, זוֹ טָהֳרָתוֹ (במדבר יט, יז): וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת.

יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, וְכִי לֹא אָמַר דָּבָר קָשֶׁה מִזֶּה, שֶׁאָמַר (במדבר יא, כב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אַף שָׁם אֵין אֲמָנָה וְהִיא גְדוֹלָה מִזּוֹ, מִפְּנֵי מָה לֹא גָזַר עָלָיו שָׁם. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוֹהֵב וְהָיָה מֵגֵס בֵּינוֹ לְבֵין הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרִים קָשִׁים וְלֹא הִקְפִּיד הַמֶּלֶךְ עָלָיו, לְיָמִים עָמַד וְהֵגֵס בְּמַעֲמָד לִגְיוֹנוֹת, גָּזַר עָלָיו מִיתָה. אַף כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָשִׂיתָ בֵּינִי לְבֵינְךָ, עַכְשָׁו כְּנֶגֶד הָרַבִּים אִי אֶפְשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יב): לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וגו', זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת ח, יד): יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁקִּלֵּל אֶת הַנָּחָשׁ וְאָמַר לוֹ (בראשית ג, יד): אָרוּר אַתָּה וגו', לֹא הִנִּיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם, שֶׁהָיָה לַנָּחָשׁ לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָדָם לֹא תֹאכַל, וַאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ אֱכֹל, לָמָּה אַתָּה מְקַלְּלֵנִי, לֹא הִנִּיחוֹ לִטְעֹן כְּלוּם, וְאַהֲרֹן הָיָה לוֹ לוֹמַר לֹא עָבַרְתִּי עַל דְבָרֶיךָ לָמָּה אֲנִי מֵת.

לָכֵן לֹא תָבִיאוּ, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלּוֹקוֹת בְּבֵית דִּין, אַחַת קִלְקְלָה וְאַחַת אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית. אָמְרָה לָהֶם אוֹתָהּ שֶׁאָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הוֹדִיעוּ לַבְּרִיּוֹת עַל מָה אֲנִי לוֹקָה, שֶׁלֹא יֹאמְרוּ אַף אֲנִי קִלְקַלְתִּי, הֵבִיאוּ פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְתָלוּ עָלֶיהָ וְאָמְרוּ, זוֹ קִלְקְלָה וְלָקְתָה וְזוֹ אָכְלָה פַּגֵּי שְׁבִיעִית וְלָקְתָה, אַף כָּךְ אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ, הֲרֵי גָזַרְתָּ עָלַי לָמוּת בַּמִּדְבָּר עִם הַדּוֹר הַזֶּה שֶׁהִכְעִיסוּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, מ): כַּמָּה יַמְרוּהוּ בַמִּדְבָּר יַעֲצִיבוּהוּ בִּישִׁימוֹן, וְעַכְשָׁו יֹאמְרוּ לַדּוֹרוֹת שֶׁאֲנִי כְּמוֹתָם, יִכָּתֵב עָלַי עַל מָה נֶעֱנַשְׁתִּי, לְפִיכָךְ כָּתַב: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בְּאֵיזֶה פָּנִים אַתָּה מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס לָאָרֶץ, מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁיָּצָא לִרְעוֹת צֹאנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וְנִשְׁבֵּית הַצֹּאן, בִּקֵּשׁ הָרוֹעֶה לִכָּנֵס לַפַּלְטֵרִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אִם אַתְּ נִכְנַס עַכְשָׁו מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁאַתָּה הִשְׁבֵּיתָ הַצֹּאן. אַף כָּאן אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שִׁבְחֲךָ הוּא שֶׁהוֹצֵאתָ שִׁשִּׁים רִבּוֹא וּקְבַרְתָּם בַּמִּדְבָּר, וְאַתְּ מַכְנִיס דּוֹר אַחֵר, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ אֵין לְדוֹר הַמִּדְבָּר חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא תְּהֵא בְּצִדָּן וְתָבוֹא עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר כ, יב): לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, אֶלָּא שֶׁיָּצָא עִמָּךְ.

הֵמָּה מֵי מְרִיבָה (במדבר כ, יג), מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁמִּקֶּדֶם הָיָה מְתֻקָּן שֶׁיֵּעָנֵשׁ משֶׁה עַל הַמַּיִם, רְאֵה מַה כְּתִיב (בראשית יד, ז): וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר, עֵין מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל משֶׁה. הֵמָּה מֵי מְרִיבָה, מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁנָּטַל אֶבֶן וְסִמֵּא אֶת עֵינוֹ, וְהָיָה אָבִיו אוֹמֵר עַל כָּל אֶבֶן זֶהוּ שֶׁסִּמֵּא עֵינוֹ שֶׁל בְּנִי, לְכָךְ נֶאֱמַר: הֵמָּה מֵי מְרִיבָה.

וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל (במדבר כ, יד), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים טו, ג): לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹשֶׂה בִּפְרַקְמַטְיָא עִם חֲבֵרוֹ וְהִקְפִּידוֹ, פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ, וּמשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, לב): וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמשֶׁה, לֹא פָּרַק מַשָֹּׂאָן מֵעָלָיו אֶלָּא וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים. (במדבר כ, יד): אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, אָמַר לוֹ: אַתָּה יָדַעְתָּ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אָנוּ נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ וְאַתָּה בֶּן חוֹרִין, (במדבר כ, טו): וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ, עַל אוֹתוֹ עִנּוּי, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִין שֶׁיָּצָא שְׁטַר חוֹב עַל זִקְנֵיהֶם, פָּרַע אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם, לְיָמִים הִתְחִיל לִשְׁאֹל חֵפֶץ מֵאָחִיו, אָמַר לוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתוֹ חוֹב עַל שְׁנֵינוּ, וַאֲנִי הוּא שֶׁפְּרַעְתִּיו, אַל תַּחְזִירֵנִי מִן חֶפְצִי שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל. (במדבר כ, טו): וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, מַה טִּיבָן שֶׁל אָבוֹת כָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, טו): וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה אַף הֵן בְּצָרָה. (במדבר כ, יז): נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וגו' מֵי בְאֵר, מֵי בּוֹרוֹת הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, לִמְדָךְ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צָרְכּוֹ, לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ, כָּךְ אָמַר לוֹ משֶׁה הַבְּאֵר עִמָּנוּ וּמָן אָנוּ אוֹכְלִין, לֹא תֹאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִין עָלֶיךָ, שָׂכָר אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמְךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (דברים ב, ו): אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, אָמַר לָהֶם משֶׁה הַתִּירוּ לָכֶם כִּיסְכֶם שֶׁלֹא יֹאמְרוּ עֲבָדִים הָיוּ, עֲנִיִּים הֵם, הַרְאוּ לָהֶם עָשְׁרְכֶם וְיֵדְעוּ שֶׁלֹא הִפְסַדְתֶּם בַּשִּׁעְבּוּד, (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, וְיֵדְעוּ שֶׁאֵין אַתֶּם חֲסֵרִים כְּלוּם, וְלֹא מִשֶּׁלָּכֶם אַתֶּם נוֹתְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. (במדבר כ, יז): דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, שֶׁאָנוּ חוֹסְמִין אֶת בְּהֶמְתֵּנוּ, (במדבר כ, יז): לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, זֶה קָשֶׁה מִכֻּלָּם, שֶׁאָמְרוּ לוֹ בְּכָל סְבִיבוֹתֵינוּ יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לַהֲרֹג וְלָבֹז, אֲבָל בִּגְבוּלְךָ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל. (במדבר כ, יח): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קכ, ז): אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, וּמִנַּיִן שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶתְכֶם לַעֲבֹר וְלֹא הַכֹּל מֵהֶם שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרוֹצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ה): אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, וּכְתִיב (במדבר כ, כא): וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא אָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ כָּאן הֲרֵי מְפֹרָשׁ בְּשׁוֹפְטִים, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹא הָיָה בְּכֻלָּן קַל מִיִּפְתָּח, וְהוּא פֵּרַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יא, יז): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה נָא בְאַרְצֶךָ וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה. וְאַף משֶׁה רָמַז (דברים ב, כט): כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר.

וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ (במדבר כ, כב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים ב כ, לז): בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ, עַל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לָרָשָׁע הַזֶּה לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ חָסְרוּ אוֹתוֹ צַדִּיק, לְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אֲסִיפַת אַהֲרֹן לְאַחַר פָּרָשַׁת מֶלֶךְ אֱדוֹם. (במדבר כ, כא): וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו. (במדבר כ, כב): וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ, מַהוּ (במדבר כ, כב): כָּל הָעֵדָה, עֵדָה שְׁלֵמָה, עֵדָה הַנִּכְנֶסֶת לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁמֵּתוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְאֵלּוּ מִן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים ד, ד): חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, מַהוּ (במדבר כ, כב): הֹר הָהָר, הַר עַל גַּבֵּי הַר, כְּתַפּוּחַ קָטָן עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעָנָן הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם מַשְׁפִּיל אֶת הַגָּבוֹהַּ וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַשָּׁפֵל, הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר הַזֶּה דוּגְמָא, שֶׁיֵּדְעוּ נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם, שֶׁלֹא הִנִּיחַ הַר בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹא יְהוּ מִתְיַגְּעִין וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים. וְעוֹד אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֶעָנָן עוֹשֶׂה כָּל הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר, הָיָה מַנִּיחַ מָקוֹם גָּבוֹהַּ לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא חוֹנֶה שָׁם, וְהִנִּיחַ שְׁלשָׁה הָרִים, הַר סִינַי לַשְּׁכִינָה, וְהַר נְבוֹ לִקְבוּרַת משֶׁה, וְהֹר הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן.

מְלַמֵּד שֶׁמּוֹדִיעִים לַצַּדִּיקִים יוֹם מִיתָתָן כְּדֵי שֶׁיּוֹרִישׁוּ כִּתְרָם לִבְנֵיהֶם. וּמִפְּנֵי מָה לֹא מֵת אַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁמֵּתָה מִרְיָם שֶׁלֹא יָדַע בָּהּ בְּרִיָּה, אֶלָּא נֶאֱמַר לְמשֶׁה (במדבר כ, כד): יֵאָסֵף אַהֲרֹן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שְׁנֵי קָטוֹלִיקִין וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂין דָּבָר בְּלֹא דַּעַת הַמֶּלֶךְ, הָיָה לְאֶחָד מֵהֶם חֵלֶק יָפֶה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְהָיָה הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּתִי, אֵינִי נוֹטְלוֹ עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַלָּלוּ זְקֵנִים שְׁנֵי צַדִּיקִים לֹא עָשׂוּ דָבָר חוּץ מִדַּעְתִּי, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי מְסַלְּקָן אֵינִי מְסַלְּקָן עַד שֶׁאֲנִי מוֹדִיעָן, לְכָךְ נֶאֱמַר: יֵאָסֵף אַהֲרֹן. אָמַר לוֹ רִבּוֹנִי הַנַּח אוֹתוֹ אֵצֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד, אָמַר לוֹ (במדבר כ, כד): אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִיתָתוֹ מְעַכֶּבֶת מַתְּנַת הָאָרֶץ, רְצוֹנְךָ שֶׁלֹא יָמוּת וְלֹא יִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי י, ג): לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁיַּעַמְדוּ מִמֶּנּוּ נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה, אֵינָן נִפְטָרִין עַד שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה וּמוֹכִיחִין אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאוֹמְרִים לוֹ אַתָּה גָרַמְתָּ לָנוּ מִיתָה, וְהוּא מְשִׁיבָם, אֲנִי בְּיָדִי חֵטְא אֶחָד, וְאַתֶּם אֵין כָּל אֶחָד מִכֶּם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה עֲוֹנוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁרוֹאִין פְּנֵי שְׁכִינָה, וּמוֹכִיחִים אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, יא): אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. הַצַּדִּיקִים נֶעֱנָשִׁים מִיתָה עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן נִתְפַּשׂ עַל יְדֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק. לְכָךְ נֶאֱמַר: עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי.

קַח אֶת אַהֲרֹן, וְהַפְשֵׁט (במדבר כ, כה כו), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אַתְּ מְנַחֲמוֹ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ כִּתְרוֹ לְבָנָיו מַה שֶּׁאֵין אַתָּה מוֹרִישׁ לְבָנֶיךָ. (במדבר כ, כח): וַיַּפְשֵׁט משֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַלְבֵּשׁ אֹתָם, וַהֲלוֹא אִם יֵצֵא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה חוּץ מֵהַר הַבַּיִת סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שֶׁהֵם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁבַּלָּשׁוֹן שֶׁקֵּרְבוֹ לַכְּהֻנָּה וְאָמַר לוֹ (ויקרא ח, ב): קַח אֶת אַהֲרֹן, בּוֹ בַּלָּשׁוֹן אָמַר לוֹ לַעֲלוֹת הָהָר (במדבר כ, כז): וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ גְּזֵרָה רָעָה עַל אַהֲרֹן, לֹא עִכֵּב.

וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן. כֵּיוָן שֶׁיָּרְדוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר נִתְקַבְּצוּ כָּל הַקָּהָל עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם הֵיכָן אַהֲרֹן, אָמְרוּ לָהֶם מֵת. אָמְרוּ הֵיאַךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת יָכוֹל לִפְגֹּעַ בּוֹ, אָדָם שֶׁעָמַד בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת וַעֲצָרוֹ, דִּכְתִיב (במדבר יז, יג): וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, אִם אַתֶּם מְבִיאִין אוֹתוֹ מוּטָב אִם לָאו נְסַקֵּל אֶתְכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד משֶׁה בִּתְפִלָּה וְאָמַר רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹצִיאֵנוּ מִן הַחֲשָׁד, מִיָּד פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמְּעָרָה וְהֶרְאָהוּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (במדבר כא, א): וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד וְנִרְאוּ כְּאִשָּׁה פְּרוּעָה. מִי הָיָה מֶלֶךְ עֲרָד, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יג, כט): עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן, וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל הַפִּרְצָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד מִיָּד נִתְגָּרֶה בָּהֶם. (במדבר כא, א): דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים, הַתַּיָּר הַגָּדוֹל שֶׁתָּר לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, לג): וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם, (במדבר כא, א): וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל, אִם עֲמָלֵק הָיָה לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כְּנַעֲנִי, לְפִי שֶׁנֶּאֶסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ה): אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר. כְּשֶׁבָּא עֲמָלֵק נִתְגָּרֶה בָּהֶם פַּעַם וּשְׁתַּיִם, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין זֶה אָסוּר עֲלֵיכֶם כִּבְנֵי עֵשָׂו, הֲרֵי הוּא לָכֶם כַּכְּנַעֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כ, יז): כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם, לְכָךְ נִקְרָא כְּנַעֲנִי. מֵעוֹלָם רְצוּעַת מַרְדּוּת הָיָה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל, אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ (שמות יז, ז): הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ, מִיָּד (שמות יז, ח): וַיָּבֹא עֲמָלֵק. (במדבר יד, ד): וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה, (במדבר יד, מה): וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, וְכָאן וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן יָצָא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם שִׁבְעָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, ו): וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן, וְכִי שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַהֲלוֹא בְּהֹר הָהָר מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, כח): וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר, הַפְּסוּקִים מוֹכִיחִים שֶׁהֵן שִׁבְעָה מַסָּעוֹת לְאָחוֹר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.

וַיִסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ (במדבר כא, ד), וַהֲלוֹא כְּתִיב (נחמיה ט, כ): וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם, אֶלָּא אוֹתָם שַׁיָּרוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם מִיתָה לֹא הָיוּ רוֹאִים בַּמִּדְבָּר נַחַת רוּחַ וְלֹא רוּחַ טוֹבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר יד, לג): וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר, זֶה הָעָם שֶׁקָּצְרָה נַפְשָׁם בַּדָּרֶךְ, (במדבר כא, ה): וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמשֶׁה, הִשְׁווּ עֶבֶד לְקוֹנוֹ, (במדבר יד, לג): וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לִטְעֹם אוֹתוֹ הַדּוֹר מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ כְּלוּם. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְגַלִּים לָהֶם הַתַּגָּרִים הַסַּל שֶׁבָּא מִן פֵּרוֹת הָאָרֶץ הָיוּ מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, לה): אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וגו', כָּל טוּב הַבָּא מִן הָאָרֶץ, לְכָךְ וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ, הֵם שֶׁרָגְנוּ וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה.

וַיָּבֹא הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ (במדבר כא, ז), יָדְעוּ שֶׁדִּבְּרוּ בְּמשֶׁה וְנִשְׁתַּטְּחוּ לְפָנָיו וְאָמְרוּ (במדבר כא, ז): הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ וגו', נָחָשׁ יָחִיד הָיָה, (במדבר כא, ז): וַיִּתְפַּלֵּל, לְהוֹדִיעֲךָ עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁלֹא נִשְׁתַּהָה לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וּלְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ חָטָאנוּ מִיָּד נִתְרַצָּה לָהֶם, שֶׁאֵין הַמּוֹחֵל נַעֲשָׂה אַכְזָרִי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כ, יז): וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (איוב מב, י): וַה' שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְּלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ. וּמִנַּיִן שֶׁאִם סָרַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ חָטָאתִי, שֶׁנִּקְרָא חוֹטֵא אִם אֵינוֹ מוֹחֵל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, כג): גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, אֵימָתַי כְּשֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ חָטָאנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א יב, יט): [ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך וגו' כי יספנו על כל חטאתינו] וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאנוּ כִּי עָבַרְנוּ אֶת פִּי ה' וְאֶת דְּבָרֶיךָ, הֵשִׁיב: חָלִילָה לִי מֵחֲטֹא לַה'. (במדבר כא, ח): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ, לֹא נְשׁוּךְ נָחָשׁ בִּלְבָד אֶלָּא אָמַר כָּל הַנָּשׁוּךְ, אֲפִלּוּ נָשׁוּךְ מִפֶּתֶן וְעַקְרָב וְחַיָּה רָעָה וְכֶלֶב. (במדבר כא, ט): וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס, זְרָקוֹ לָאֲוִיר וְעָמָד.

וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּאוֹבוֹת (במדבר כא, י), שֶׁנַּעֲשׂוּ אוֹיְבִים לַמָּקוֹם, (במדבר כא, י): וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים, שֶׁהָיוּ מְלֵאִים עֲבֵרָה. (במדבר כא, יב): וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד, שֶׁלֹא הָיָה הַנַּחַל אֶלָּא מְלוֹא זֶרֶת וְלֹא יָכְלוּ לְעָבְרוֹ שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, יג): עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד, וּכְתִיב (דברים ב, יד): וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר. (במדבר כא, יג): מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן, שֶׁנִּתְרַצֶּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת (במדבר כא, יז), הַשִּׁירָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהַבְּאֵר נִתְּנָה לָהֶם מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים, וּמָה רָאָה לִכָּתֵב כָּאן, הָעִנְיָן הַזֶּה נִדְרַשׁ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ (במדבר כא, יד): עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹת וְנִסִּים בְּנַחֲלֵי אַרְנוֹן כַּנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּיַם סוּף, וּמָה הֵם נִסִּים שֶׁל נַחֲלֵי אַרְנוֹן, אָדָם עוֹמֵד עַל הַר זֶה וּמְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בָּהָר הַזֶּה, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה מִילִין, וְהַדֶּרֶךְ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַנַּחַל וְעוֹלֶה, וְדַרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּתוֹךְ הַנַּחַל, נִתְכַּנְסוּ כָּל הָאֻמּוֹת לְשָׁם אֻכְלוּסִין שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, יָשְׁבוּ מִקְצָתָן בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְהַנַּחַל מִלְּמַעְלָן עָשׂוּי מְעָרוֹת, וּכְנֶגֶד הַמְעָרוֹת הַר שֶׁכְּנֶגְדוֹ עָשׂוּי סְלָעִים סְלָעִים כְּגוֹן שָׁדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים. נִכְנְסוּ הָאֻכְלוּסִין לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְאָמְרוּ כְּשֶׁיֵּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ הַנַּחַל, אֵלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶם שֶׁבְּתוֹךְ הַנַּחַל, וְאֵלּוּ לְמַעְלָה מִן הַמְּעָרוֹת, וְנַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הִצְרִיכָן לֵירֵד לְמַטָּה מִן הַנַּחַל, אֶלָּא רָמַז לֶהָרִים וְנִכְנְסוּ שָׁדַיִם שֶׁל הַר זֶה לְתוֹךְ מְעָרוֹת וּמֵתוּ כֻּלָּם, וְהִקִּיפוּ הֶהָרִים רָאשֵׁיהֶם זֶה לָזֶה וְנַעֲשׂוּ דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶה הַר נִסְמַךְ לַחֲבֵרוֹ, וְאוֹתוֹ נַחַל מַפְסִיק בֵּין תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִתְחוּמֵי אֶרֶץ מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יג): כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי, הַר שֶׁבְּאֶרֶץ מוֹאָב לֹא נִזְדַּעְזַע שֶׁבּוֹ הַמְּעָרוֹת, וְהָהָר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזְדַּעְזַע שֶׁבּוֹ הַסְּלָעִים כְּמִין שָׁדַיִם, וְנִסְמַךְ לָהָר שֶׁכְּנֶגְדוֹ. וּמִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מָשָׁל לְשִׁפְחָה שֶׁרָאֲתָה בֶּן אֲדוֹנֶיהָ בָּא אֶצְלָהּ, קָפְצָה וְקִדְמָה אוֹתוֹ וְקִבַּלְתּוּ. נִכְנְסוּ הַסְּלָעִים לְתוֹךְ הַמְּעָרוֹת וְרִצְּצוּ כָּל אוֹתָן גִּבּוֹרִין, וְהַבְּאֵר יָרְדָה לְתוֹךְ הַנַּחַל וּמִתְגַּבֶּרֶת שָׁם, וְאִבְּדָה כָּל הָאֻכְלוּסִין כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבֵּד אוֹתָן הַיָּם, לְכָךְ הִקִּישׁ (במדבר כא, יד): אֶת וָהֵב בְּסוּפָה לְנַחֲלֵי אַרְנוֹן, וְעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹתָן הֶהָרִים וְלֹא יָדְעוּ כָּל נִסִּים הַלָּלוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְבָנַי כַּמָּה אֻכְלוּסִין אִבַּדְתִּי מִפְנֵיהֶם, יָרְדָה הַבְּאֵר לְאוֹתָן הַמְּעָרוֹת וְהוֹצִיאָה גֻּלְגָּלִיּוֹת וּזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר, וְיִשְׂרָאֵל חָזְרוּ לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּאֵר וְרָאוּ אוֹתָהּ שֶׁהִיא יוֹצְאָה מְלֵאָה מִתּוֹךְ הַנַּחַל וּמוֹצִיאָה אֵיבָרִים אֵיבָרִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַבְּאֵר הוֹדִיעַ בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו טז): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים, וּמִשָּׁם בְּאֵרָה, וְכִי מִשָּׁם הָיְתָה וַהֲלוֹא מִתְּחִלַּת אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיְתָה עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁיָּרְדָה לְפַרְסֵם אֶת הַנִּסִּים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים עַל הַנְּחָלִים וְאוֹמְרִים לָהּ (במדבר כא, יז): עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ, וְאָמְרוּ שִׁירָה עֲלֵיהֶם.

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי מָה לֹא נִזְכַּר משֶׁה שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי הַמַּיִם וְאֵין אָדָם מְקַלֵּס לָאִסְפַּקְלָטוֹר שֶׁלּוֹ, וְלָמָּה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִזְכַּר בָּהּ, מָשָׁל לְשִׁלְטוֹן שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבִי שָׁם, אָמְרוּ לוֹ, לָאו, אָמַר אַף אֲנִי אֵינִי הוֹלֵךְ לְשָׁם. אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וּמשֶׁה אֵינוֹ נִזְכָּר שָׁם אַף אֲנִי אֵינִי נִזְכָּר שָׁם. (במדבר כא, יח): בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם. וְכִי חֲפִירָה הָיְתָה שָׁם, אֶלָּא שֶׁנִּתְּנָה בִּזְכוּת אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ שָׂרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מא מב): פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ. כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. שֶׁהָיוּ הַנְּשִׂיאִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ וּמוֹשְׁכִין בְּמַטּוֹתֵיהֶן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְרֶוַח שֶׁבֵּין הַדְּגָלִים מָלֵא מַיִם מְגֻבָּרִין, אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לֵילֵךְ אֵצֶל חֲבֶרְתָּהּ מִדֶּגֶל לְדֶגֶל, הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּסְפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מב): הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר, וְאֵין צִיּוֹת אֶלָּא סְפִינוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, כא): וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. וְהַמַּיִם יוֹצְאִים חוּץ לַמַּחֲנֶה וּמַקִּיפִין פִּיסָא גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ג): יַנְחֵנִי בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶּק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּמְגַדְּלִין מִינֵי דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת לְאֵין סוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ב): בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. כָּל יָמִים שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר כָּךְ הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ, לְכָךְ קִלְּסוּ: עֲלִי בְאֵר, חֲפָרוּהָ שָׂרִים, (במדבר כא, יח): וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְשַׁמְּשָׁן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה לָהֶם בָּאָרֶץ, הָיָה הַשֵּׁבֶט שֶׁנִּתְּנָהּ בִּתְחוּמוֹ אוֹמֵר אֲנִי קֹדֵם בָּהּ, לְכָךְ נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל שָׁוִין בָּהּ. וְעוֹד לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶעֱבָד, כָּךְ הַמְקַבֵּל עֹל תּוֹרָה פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר אֵין מַעֲלֶה אַרְנוֹן, כָּךְ בְּנֵי תּוֹרָה בְּנֵי חוֹרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, בַּמִּדְבָּר, מִי מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר וּמַפְלִיג עַצְמוֹ מִן הַכֹּל. (במדבר כא, יט): וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מְפָרְשִׁין תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבָּעֲזָרָה בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר כא, כ): וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּתְחוּם רוּת שֶׁבָּאָה מִשְֹּׂדֵה מוֹאָב (רות ב, ו): נַעֲרָה מוֹאֲבִיָה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְֹּׂדֵה מוֹאָב. (במדבר כא, כ): וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן, זֶה בְּאֵר שֶׁבָּאָה עִמָּהֶן עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה, וְהָעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן רוֹאֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּמְלוֹא תַּנּוּר, וְהוּא הַבְּאֵר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים (במדבר כא, כא), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, ג): בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, וְאוֹמֵר (תהלים לד, טו): סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ, וְלֹא קָפְדָה הַתּוֹרָה לִרְדֹף אַחַר הַמִּצְווֹת, אֶלָּא (דברים כב, ו): כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר, (שמות כג, ד): כִּי תִפְגַע, כִּי תִרְאֶה, (שמות כג, ה): כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר, (דברים כד, כ): כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, (דברים כד, כא): כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, (דברים כג, כה): כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ. אִם בָּאוּ לְיָדְךָ אַתְּ מְצֻוֶּה עֲלֵיהֶם וְלֹא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, אֲבָל הַשָּׁלוֹם, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בִּמְקוֹמְךָ, וְרָדְפֵהוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכֵן עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ב, כד): הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה, רָדְפוּ אֶת הַשָּׁלוֹם, וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן אֶעְבְּרָה נָא.

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל, כָּל דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין זֶה לָזֶה, שֶׁמָּא זֶה נוֹעֵל וְזֶה פּוֹתֵחַ, וְכָאן נֶאֱמַר וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל וּבְמָקוֹם אַחֵר תָּלָה שְׁלִיחוּת בְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, כו): וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת. וּכְתִיב (שופטים יא, יז): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם. וּכְתִיב (במדבר כ, יד יז): וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, נַעְבְּרָה. הַכְּתוּבִים הָאֵלּוּ צְרִיכִין זֶה לָזֶה, שֶׁמּשֶׁה הוּא יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל הֵן משֶׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁרֹאשׁ הַדּוֹר כָּל הַדּוֹר.

נַעְבְּרָה נָא בְאַרְצֶךָ (במדבר כ, יז), כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם שֶׁלֹא לְהַזִּיקוֹ, כָּךְ שָׁלַח לָזֶה (דברים ב, כח): אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי, דַּרְכָּן שֶׁל מַיִם לִתֵּן בְּחִנָּם וְאָנוּ נִתֵּן דָּמוֹ. (במדבר כ, יז): דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, וּבְמָקוֹם אַחֵר כְּתִיב (דברים ב, כט): עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשׁוֹמֵר שֶׁנָּטַל שְׂכָרוֹ לִשְׁמֹר גֶּפֶן אוֹ תְּאֵנָה, בָּא אֶחָד וְאָמַר לוֹ עֲבֹר מִכָּאן שֶׁאֲנִי בּוֹצֵר אֶת הַכֶּרֶם, אָמַר לוֹ אֲנִי אֵינִי יוֹשֵׁב לִשְׁמֹר אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ וְאַתָּה בָּאתָ לְבָצְרָהּ. כָּךְ סִיחוֹן נָטַל שְׂכָרוֹ מִכָּל מַלְכֵי אֶרֶץ כְּנַעַן וְהָיוּ מַעֲלִין לוֹ מִסִּין, שֶׁהָיָה מַמְלִיךְ אוֹתָן, הוּא וְעוֹג שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, יא): לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וּלְכֹל מַמְלְכוֹת כְּנָעַן. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲבֹר בְּאַרְצְךָ לִכְבּשׁ אֶת הַמַּלְכוּת, אָמַר לָהֶם אֵינִי יוֹשֵׁב אֶלָּא לְשָׁמְרָם מִפְּנֵיכֶם, (במדבר כא, כג): וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ. (במדבר כא, כג): וַיֶאֱסֹף סִיחֹן, בְּמַחֲשָׁבָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמָסְרוֹ בְּיָדָן שֶׁלֹא בְצַעַר, כְּתִיב (דברים א, ד): סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, אִלּוּ חֶשְׁבּוֹן מְלֵאָה יַתּוּשִׁים אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְכָבְשָׁהּ, וְאִלּוּ הָיָה סִיחוֹן בְּבִקְעָה אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לִשְׁלֹט בּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהָיָה גִבּוֹר וְשָׁרוּי בְּעִיר מִבְצָר. אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן, אִלּוּ יוֹשֵׁב לוֹ בָּעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ הוּא וְאֻכְלוּסָיו, הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְיַגְּעִין בּוֹ לִכְבּשׁ אֶת כָּל עִיר וָעִיר, אֶלָּא כִּנְּסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָן בְּיָדָן בְּלֹא צַעַר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ב, לא): רְאֵה הַחִתִי תֵּת לְפָנֶיךָ, הָרְגוּ אֶת כָּל גִּבּוֹרָיו שֶׁיָּצְאוּ לִקְרָאתָן וְחָזְרוּ עַל הַנָּשִׁים וְהַטַּף שֶׁלֹא בִּיגִיעָה, לְכָךְ כְּתִיב: וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן, (במדבר כא, כה): וַיִּקַח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּה.

כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן (במדבר כא, כו), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, כח): כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל מוֹאָב הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וגו', בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְנָטְלוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁהָיְתָה שֶׁל סִיחוֹן וְכָל מַה שֶּׁנָּטַל מִמּוֹאָב, שֶׁאִלּוּ נְטָלוּהוּ מִמֶּנּוּ הָיָה בְּיָדָם גָּזֵל שֶׁל עוֹלָה, אֶלָּא נָטַל סִיחוֹן מִן מוֹאָב וְנָטַל יִשְׂרָאֵל מִן סִיחוֹן שֶׁהָיוּ פְּטוּרִין מִן הַגָּזֵל, לְכָךְ כְּתִיב: כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן. (במדבר כא, כז): עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים, זֶה בִּלְעָם וְאָבִיו, שֶׁשְֹּׂכָרָן סִיחוֹן לְקַלֵּל אֶת מוֹאָב, וְהֵן אָמְרוּ (במדבר כא, כז כח): תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן, כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן אָכְלָה עָר מוֹאָב, שֶׁקִּלְּלוּ אֶת מוֹאָב שֶׁיִּמָּסְרוּ בְּיָדוֹ, (במדבר כא, כט): אוֹי לְךָ מוֹאָב.

וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי (במדבר כא, כה), נִשְׁתַּיֵּר יַעְזֵר (במדבר כא, לב): וַיִּשְׁלַח משֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר, אוֹתָן מְרַגְּלִים זְרִיזִין הָיוּ, אָמְרוּ בְּטוּחִין אָנוּ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה, וּכְבָר שָׁלַח מְרַגְּלִים לְשֶׁעָבַר וְהֵבִיאוּ תְּקָלָה, אָנוּ לֹא נַעֲשֶׂה כֵן, אֶלָּא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַאֲמִין וְנַעֲשֶׂה מִלְחָמָה, עָשׂוּ כָּךְ וְהָרְגוּ אֶת הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ.

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ (במדבר כא, לג), יֵשׁ אוֹמְרִים מִלְחֶמֶת סִיחוֹן עָשׂוּ בֶּאֱלוּל, וְעָשׂוּ אֶת הָרֶגֶל בְּתִשְׁרֵי, וְאַחַר הָרֶגֶל מִלְחֶמֶת עוֹג, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (דברים טז, ז): וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ, (במדבר כא, לג): וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שֶׁכִּנְסָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵיהֶם לְמָסְרָן בְּיָדָם. (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כח, יד): אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וְכֵן הוּא מִדַּת הַצַּדִּיקִים אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחָן, אֵין פּוֹרְקִים בְּיִרְאָה. וְכֵן בְּיַעֲקֹב (בראשית לב, ח): וַיִּירָא יַעֲקֹב, לָמָּה נִתְיָרֵא, אָמַר, שֶׁמָּא נִתְלַכְלַכְתִּי אֵצֶל לָבָן בִּכְלוּם, וּכְתִיב (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, וְהִנִּיחַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַף משֶׁה תָּפַס אֶת הַיִּרְאָה כְּנֶגֶד אָבִיו, וְלָמָּה נִתְיָרֵא, אָמַר שֶׁמָּא מָעֲלוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת סִיחוֹן, אוֹ נִתְלַכְלְכוּ בַּעֲבֵרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּירָא, כֻּלָּן הִשְׁלִימוּ בְּצֶדֶק. אַל תִּירָא אֹתוֹ, שֶׁלֹא עָמַד גִּבּוֹר בָּעוֹלָם קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג, יא): כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאָר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וְהוּא נִשְׁאָר מִן הַגִּבּוֹרִים שֶׁהָרְגוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, ה): וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְזֶה הַפְּסוֹלֶת שֶׁלָּהֶם, כִּפְרִיצֵי זֵיתִים הַפְּלֵטִים בְּתוֹךְ הַגֶּפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם, זֶה עוֹג, וְכָאן עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁיָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁיֵּצֵא אַבְרָם וְיֵהָרֵג, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר רַגְלָיו וְחָיָה כָּל אוֹתָן שָׁנִים, וְגָבָה מִמֶּנּוּ שֶׁנָּפַל בְּיַד בָּנָיו, כְּשֶׁבָּא משֶׁה לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה נִתְיָּרֵא הֵימֶנּוּ, אָמַר אֲנִי בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְזֶה יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, אִלּוּלֵי שֶׁהָיָה לוֹ זְכוּת לֹא חָיָה כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, בְּיָדְךָ הָרְגֵהוּ. (במדבר כא, לד): וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן וגו', (דברים ג, ו): וַנַּחֲרֵם אוֹתָם, וַהֲלוֹא כְתִיב (דברים ג, ז): וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הָעִיר בַּזּוֹנוּ לָנוּ, אֶלָּא הַגּוּפוֹת הֶחֱרִימוּ שֶׁלֹא לֵהָנוֹת מֵהֶם. (במדבר כא, לה): וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו, בְּנוֹ כְּתִיב, שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן קָשֶׁה הֵימֶנּוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה אַתֶּם מְכַלִּין אֶת הָאֻמּוֹת קִמְעָא קִמְעָא, לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי מְבַעֲרָן בְּבַת אֶחָת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, יב): וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.

דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁאָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ לִמַּדְתַּנִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִנַּיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מֶה עָשׂוּ, לֹא בְּמִצְרַיִם נִתְגַּדְּלוּ וְכָל מִצְרַיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הֵם. וּכְשֶׁנָּתַתָּ אֶת הַתּוֹרָה לֹא נָתַתָּ אוֹתָהּ לָהֶם, וְאַף לֹא הָיוּ עוֹמְדִין שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ, יח): וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וְלֹא נָתַתָּ אוֹתָהּ אֶלָּא לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, א): וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'. וּכְשֶׁנָּתַתָּ אֶת הַדִּבְּרוֹת לֹא נָתַתָּ לָהֶם, לֹא אָמַרְתָּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, לִי אָמַרְתָּ, שֶׁמָּא חָטָאתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ, יָפֶה אָמַרְתָּ לִמַּדְתַּנִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ אֲנִי אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן (במדבר טו, מא): אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. הַשְּׁנִיָּה, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות לד, ז): פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּמָּה רְשָׁעִים הוֹלִידוּ צַדִּיקִים, יִהְיוּ נוֹטְלִין מֵעֲוֹנוֹת אֲבִיהֶם, תֶּרַח עוֹבֵד צְלָמִים, וְאַבְרָהָם בְּנוֹ צַדִּיק, וְכֵן חִזְקִיָּה צַדִּיק, וְאָחָז אָבִיו רָשָׁע. וְכֵן יֹאשִׁיָּה צַדִּיק, וְאָמוֹן אָבִיו רָשָׁע, וְכֵן נָאֶה שֶׁיְהוּ הַצַּדִּיקִים לוֹקִין בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמַּדְתַּנִי, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל דְּבָרַי וּמְקַיֵּם דְּבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, טז): לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, וְחַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי כּוֹתְבָן לִשְׁמֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יד, ו): כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה ה' וגו'. הַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲשֵׂה מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמְךָ אַתְּ תִּתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, כד): קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן. וּמשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא מַה כְּתִיב לְמַעְלָה (דברים ב, כו): וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְבַטֵּל דְּבָרַי וּמְקַיֵּם דְּבָרֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם. כֵּיוָן שֶׁלֹא קִבֵּל סִיחוֹן הִפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִפְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, לג): וַנַּךְ אֹתוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַף אוֹתָן שֶׁהִטְמִינוּ עַצְמָן בַּמְּעָרוֹת לְהָרְגָן, רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהָר וְרִצֵּץ אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, יג יד): שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר נָתַתָּ פַּת לְתִינוֹק הוֹדִיעַ לְאִמּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנַּיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה טּוֹבָה עָשִׂיתִי לָהֶם, מֶה עָשָׂה הִרְחִיקוּ הֶהָרִים זֶה מִזֶּה וְשָׁטְפוּ אוֹתָן הַנְּחָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, טו): וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים וְאוֹמְרִים שִׁירָה אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ נִסִּים, וְעָלֵינוּ לְבָרֵךְ וּלְקַלֵס לְשִׁמְךָ. (תהלים ג, ט): לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶלָּה, וְעַל הַמַּיִם נִגְזַר עַל משֶׁה, וְלֹא נִזְכַּר בַּשִּׁירָה, אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַחַר כָּל נִסִּים שֶׁעָשִׂיתָ לָהֶם אֲנִי מֵת מִתַּחַת יְדֵיהֶם, מִן הַמִּדְבָּר נָתַתָּ לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יח): וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה, וּמִתַּחַת יָדִי נָחֲלוּ אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יט): וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, נָחֲלוּ אֵל, וּמִשֶּׁנָּחֲלוּ גָּזַרְתָּ עָלַי מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יט): וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, וּמִנַּחַל בָּא מוֹת, (במדבר כא, כ): וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לד, ו): וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב. אָמַר אִיּוֹב (איוב לד, יט): אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם.