Akeidat Yitzchak
Index מפתח
1 א

מבוא שערים. בזה השער יבאר שהתכלית כל עוד שיתעלה יתעלו הפעולות המביאות אליו ויהיה בטוח בהגעתו:

2 ב

בשער ראשון יבאר כי עמידת המציאות בסבותיו הטבעיות הכרחי להכרת הסבה הראשונה יתעלה:

3 ג

בנעילת השער יבאר בו בביטול דעת הסכלים המייחסים העולם והמצות אל המקרה וההזדמן:

4 ד

בשער השני יבאר שאין מן ההכרח שגרמי השמים יהיו חיים משכילים מתנועעים לתשוקת הנבדלים לא מצד השכל וכל שכן מן התורה ושאם היה כן ראוי לזכור מציאת המלאכים בפסוק הראשון לפי טבע המציאות:

5 ה

בשער השלישי יבאר בו שאי אפשר המצא הבחירה אם לא תמצא ההנהגה הטבעית אשר במאמרות העשרה:

6 ו

במאמר השני יבאר ענינים חמורים נאותים תורניים בחלוף מה שכתבו הראשונים:

7 ז

בשער הרביעי יבאר איך שביתת המעשים ביום השבת הוא מופת חותך על אמונת החדוש מהאפס המוחלט ברצון גמור וצורך זה המופת:

8 ח

בשער החמישי יבאר בו שאין ההכרח שהגלגלים יהיו יקרים מהאדם ולא שיהיו חיים משכילים:

9 ט

בשער הששי יבאר שהספק הנופל במהות הנפש הוא מונע להצלחת האדם כמו שכן הענין בכל תכלית. גם ידבר בגדר הנפש התורני:

10 י

בשער השביעי יבאר בו מעלת ספורי התורה על כל שאר הספורים והספרים. ואיך הגן ועניו וארבע נהרותיו יורו על מהות האדם וחלקי כחותיו ומיני פעולותיו. והמה מישרים מאד להצלחת הנפש:

11 יא

בשער השמיני יבאר עניני הזווג הראשון מעניני הזווג השני:

12 יב

בפרק החבור הכוונה בזה להורות שהאהבה והחברה השלמה יתחזק בין האוהבים והחברים כפי דמיונם או שווים או ההפך:

13 יג

בפרק החבור הטבעי הכוונה בזה לבאר ענין החבורה האנושית והבדלה מהמלאכיית. בשער התשיעי יבאר שתשוקת הטבע המורכב מאלו ההפכים אל החטא וההפסד בתשוקת האשה המנאפת אל הזנות. וסוד חטא האדם על ידי חוה ושניהם על ידי הנחש. וקלקלתם ותקנתם:

14 יד

בשער העשירי ידבר בחלוף הידיעות. ואיזו ידיעה תתייתם לה'. ואיזו לאנשים. ואם המלאכים יודעים טוב ורע. והכרובים. ולהט החרב:

15 טו

בשער האחד עשר יבאר ספור תולדות בני אדם ומלאכותיהם וכל הקורות אותם והתכת השמות המונחות לו ראשונה ודרך אבדון:

16 טז

בשער השנים עשר יבאר בו חלוק כתות חיי האדם והפרדתם כפי רשעתם וצדקתם גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם אשר על פיהם העולם נידון. בנגון העולם יבאר בו שהעולם הגדול והקטון הם כשני כלי נגון הנערכים על יחס אחד. בשער השלשה עשר יבאר שהמבול הוא מופת חותך לחדוש העולם ולקיום הנסים המפורסם על ידי ידיעת ההפכים. וביאור שמש בגבעון. וחזרת השמש:

17 יז

בשער הארבעה עשר יבאר איך יהיה הקשת הנראה בענן ביום הגשם לפי טבעו נאמן בבריתו וקיים במאמרו שלא להביא עוד מבול וכל מעשה תקפו וענין דור הפלגה:

18 יח

בשער החמשה עשר יבאר בו המחוייב בטבע הבריאה האלהית הוא מציאת הענינים הנסיים הנפלאים:

19 יט

בשער הששה עשר יבאר איך הגיע אברהם דרך פילוסופותו אל מה שהגיע ראשונה מהשלמות ומעלתו ושאר רוח לו להיישיר את כל בני דורו:

20 כ

בשער השבעה עשר יבאר שהמעלות לא תמצאנה נפרדות וכן המצות התוריות. ושנגלה לאברהם השכר הרוחני והאמין בה':

21 כא

בשער השמונה עשר ידבר מתכלית זה המציאות אשר נבוכו בו רבים ותועלת המילה אשר בה נשלמה הבריאה האנושית:

22 כב

בשער התשעה עשר יבאר הפרש בין הנבואה אשר הניחוה קצת הפילוסופים ובין מה שהורו עליה המדברים התורניים. ויבטל דעת הרלב"ג בענין ידיעת האל העתידות. ומי ומה הביא קצת חכמינו להחליט על הענינים המסופרים שהם במראה הנבואה ויבאר באי אלו הדברים ראוי לומר כן:

23 כג

בשער העשרים יבאר חטאת סדום ההפוכה כמו רגע מה היתה. ובענין הזכור וכמה נשתנו מבעלי הגבעה:

24 כד

בשער האחד ועשרים יבאר בעניני הידיעה האלהית ואיך תהיה ידיעתו בעבר והווה ועתיד מבלי שיגיע חדוש ושנוי וחלוף בידיעתו ית':

25 כה

בשער השנים ועשרים יבאר איך תשאר הבחירה חפשית אף כי עקריו תלוים במזל:

26 כו

בשער השלשה ועשרים יבאר הגנאי והדופי המשיגים אל מפר האחוה והבא עליה בעקיפין. ויתן טעם ללקיחת הבכורה מעשו בשעת דחקו וצרכו אליה:

27 כז

בשער הארבעה ועשרים יתן תמונת כללות הטובות הזמניות וטוב הראותם בתחלה וחיוב אבדנם בסוף על פי משלי חכמינו ז"ל ומדברי שלמה. ויבאר הברכה אשר ברך יצחק ליעקב:

28 כח

בשער החמשה ועשרים יבאר כי כמו שחויב להכזיב הרבה מהדמיונות מפני מופתי השכל כן חויב להכזיב המופתים השכליים מפני ההוראות הנבואות:

29 כט

בחלק השני יבאר שחריצות המשתדל על הדברים היא ראיה גדולה על גודל ערכה בעיניו וכן ההפך. ויפרש כוונת עוצם חריצות יעקב באלו הקנינים:

30 ל

בשער הששה ועשרים יבאר עד היכן יד החריצות צריכה להשתדל בקירוב המועיל ודחיית הנזק. ושהחסרון בזה יביא חסרון בחוק ההשגחה האלהית עליו:

31 לא

בשער השבעה ועשרים יבאר דרך התורניים האלהיים להקדים יסוד האמונה ועל פיה מנהיגים תוכן המדות. הפך הפילוסופים המחשיכים עיונם על תוכן מדותיה קדמו להם:

32 לב

בשער השמינה ועשרים יבאר שהכוונות האלהיות בהגעת הענינים הכוללים לא יכריחו הפעולות החלקיות אשר ע"י האנשים עם היות שאין בכלל אלא מה שבפרט:

33 לג

בשער התשעה ועשרים יבאר ההבדל בין האור המגיע מהישרת בעלי העצות ופותרי חלומות למגיע מהשפעה הנבואיי:

34 לד

בשער השלשים יבאר שהשלמים הם גרי הצדק אשר בארץ המה ימי שני מגורם והחסרים הם כתות ראשי עם הארץ התושבים בה ושזה יוכר במעשיהם ובדבורם:

35 לה

בשער האחד ושלשים יבאר איך נבנה בית ישראל על תכונת עולם העליון בכללו וחלקיו להיות מרכבת המשנה לו יתברך להנהגת ההשגחה וצורך המצאם בשלמותם:

36 לו

בשער השנים ושלשים יבאר טעם עמידת הנפש השכלית בגוף על ידי המזונות ויאמר שההסתכלות בזה יביא האנשים לחבב העניינים הדמיונים יותר מהאמתיים. ויחקור אם זאת ההתחלה ההיולאנית הנמצאת באדם ראשונה נתחברה אל הגוף האובד כאשר היתה באמנה או אל השכל הנקנה אשר נתחדש בה:

37 לז

בשער השלשה ושלשים יבאר שיש פעולות יוצאות לחוץ מסודרות מהחלק השכלי העיוני מה שנעלם מארסטו וחביריו אשר אור התורה לא נגה עליהם. ואשר יחוייבו למעשים התוריים שני קצים נבדלים במהותם ואיזה גלה יעקב לבניו ואיזה נסתם ממנו וטעם סתומו והסתרו:

38 לח

בשער הארבעה ושלשים יבאר איך יאמר שה' ית' נושא העולמות וסובלם עד שיאמר שיש דורות לא יוכל שאת ודורות חוזר למשאו:

39 לט

בשער החמשה ושלשים יבאר דעת תורני בנבואה. והמעלות המחוייבות שיקדמו אליה אשר לפיהן אי אפשר שיטעה הנביא לפעמים לדבר דבר שלא כהוגן. בשער הששה ושלשים יבאר שסלוק הבחירה לאיזו סבה שיהיה איננו ראוי שיתואר ה' ית' בה כמו שהניח הרב המורה ז"ל ויפתח בענין דרך נכונה וישרה. בשער השבעה ושלשים יבאר התועלת הנמשכות מקידוש הלבנה באמונה. ויזכור היחסים אשר לאומה הזאת עמה:

40 מ

בשער השמונה ושלשים יבאר כי כמו שמציאות הטבע יעיד על אמתת מציאותו יתברך כן ענין סדורו והריסתו יעיד על היותו פועל ברצון. והסמנים הנמסרים בזה האומר:

41 מא

בשער התשעה ושלשים יבאר שהשלמות האנושי יושג מפאת ההשקפה במעשיו יותר ממה שיושג מצד ההשכלה במהותו או העיונים העצמותיים אליו ית':

42 מב

בשער הארבעים יבאר שחטא האנשים הבאים אל חטאם בטענה ומופת הוא חטא עז וקשה מהבאים בבלי דעת. ושלתקון זה היתה כוונת זאת השירה השגורה בפי כל:

43 מג

בשער האחד וארבעים יבאר מה שחויב שימצאו בפני כל בעל נפש ערוכות שני שלחנות. באחת מספוא לחמורו והשני לשובע נפשו. ומעלת המן בשני הענינים:

44 מד

בשער השנים וארבעים יבאר החסרונות המגיעות אל הפועל אשר יעשה אותו במקרה או בהכרח: כי על כן נאמר כי יד על כס יה וגו':

45 מה

בשער השלשה וארבעים יבאר שקדימת שלום הבית והמשפט המדיני הם הכרחיים לחיי התורה ויבאר מהותם ויורה תועלת עצת יתרו אשר כל כך שובחה אצל האומה הזאת:

46 מו

בשער הארבעה וארבעים והוא נחלק לג' חלקים: בחלק הראשון

47 מז

יבאר הכרחיות השתוף בין עליונים ותחתונים להצלחת האדם. בחלק השני יבאר איך ימצא זה השתוף על ידי המצוות האלהיות:

48 מח

בחלק השלישי יבאר על איזה אופן ובאיזה בחינה יקנו אלו המצות ההצלחה הנפשיית:

49 מט

בשער החמשה וארבעים יבאר כי יגיע יותר תועלת היות עשרת הדברים ענינים אנושיים והמוניים מהיותם דרושים עמוקים. ויבאר סדר הדברות על ערך מערכות השמים וגו':

50 נ

בשער הששה וארבעים יבאר שעם שהיה הנושא לזה החלק המשפטי הקנינים המדומים שהמה הבל עם כל זה עלו במעלה על כל החכמות ההרגליות הפלא ופלא:

51 נא

בשער השבעה וארבעים יבאר אם העיון הוא בעבור המעשה או בהפך. וכן אם יאמר שהמלאך הוא בעבור האדם ואיך יהיה זה המאמר מגונה. בשער השמונה וארבעים יבאר התועלות המגיעות ליחס לו ית' בואו במשכן עם היותו נמנע אצל השכל. וההוראות אשר במעשה המשכן מתמונת העולם וחדושו כנדבת רוח ה' ואופני הנהגתו:

52 נב

בשער התשעה וארבעים יבאר מדרך החכמה והסכמת הנבואה כי צורת המנורה הזאת קומתה גביעיה כפתוריה ופרחיה זאת תורת האדם בלי ספק:

53 נג

בשער החמשים יבאר בראיות שכליות ונבואיות שהבית אשר הסכים ה' ית' עליו שיבנה על ידי בנו של דוד היוצא מחלציו אינו הבית שדבר ממנו יחזקאל בסוף נבואותיו:

54 נד

בשער האחד וחמשים יבאר שע"י תחבולות המעשים תפול המצוה בדברים הנמסרים אל ההפעליות ואל הכחות הטבעית. ושזה תועלת אלו הבגדים לכל זמן ומקום. בשער השנים וחמשים יבאר היות המשכן הקרבנות והשקלים לעומת פרנסה מדע וחיים. ויבאר טעם מחצית השקל:

55 נה

בשער השלשה וחמשים יבאר תכלית עובדי אלילי עץ ואבן וזולתם ומעשה העגל: ובאותו השער בהצעה יראה לתת מסוה על פני העם. וישקיף גם כן לכבוד אהרן.

56 נו

בשער הארבעה וחמשים יבאר ענין תוארי האלהית והשגחתו. יפרש גם כן הי"ג מדות. וענין המסוה וקירון פני משה רבינו ע"ה:

57 נז

בשער החמשה וחמשים יבאר שמצות שבת הסמוכה למלאכת המשכן לימוד לעזר לאדם לעמוד כנגד המטרידים אותו להשיג שלמותו, ויבאר שלשה עיקרי הדת. חדוש העולם. ותורה. ועולם הבא:

58 נח

בשער הששה וחמשים יבאר איך יסכימו יחד ההנהגה הטבעיית וההשגחיית בהנהגת העולם בכלל ובפרט. בשער השבעה וחמשים יבאר בצורך מיני הקרבנות ותועלתם וכוונתם:

59 נט

בשער השמונה וחמשים יבאר סגולת התפלה ותועלתה. ואיך היא תמורת הקרבנות ויותר מעולה. ויתן טוב טעם בסדר התפלה ולמה אמרו שאין מתפללין בלשון ארמי:

60 ס

בשער התשעה וחמשים יבאר סגולת הזמן והיותו יקר הנמצאות לזה ישוערו בו כל ההויות וההפסדים:

61 סא

בשער הששים יבאר תועלת אסורי המאכלות. אם לתקון טבע אומה הישראלית ואם להמציא לה חיי הפרישות. ויבאר סעודת לויתן:

62 סב

בשער האחד וששים יבאר ה' מיני פחיתיות הנמצאים בילודים ולתקנם באו כנגד' ה' מיני טומאות וטהרתן על ידי הכהנים:

63 סג

בשער השנים וששים יבאר שהדבור החיצון הוא שלוחו של פנימי. והחלוף בהם גורם נזקים גדולים:

64 סד

בשער השלשה וששים יבאר שנלמוד מעבודת יו"כ שגופות האנשים הם כלבושים לצורך שליחותם ואח"כ טעונים גנוזים ויחלק השער לג' חלקים. תורת היום עבודת יו"כ וד' חלוקי כפרה. בשער הארבעה וששים יבאר ויתן עצה שהאדם יחשוב עצמו היותו כאלהים ולא בן מות:

65 סה

בשער החמשה וששים יבאר כמה משובחות מדות התורה האלהית מאותה שנזכרו בפילוסופיא המדינית. והבדל אלו המצות מאותן שבאו בין הדברות. ויבאר ענין אוב ועלית שמואל הנביא:

66 סו

בשער הששה וששים ידבר בחלוקי הנמצאות. ויזכיר מדרגת ישראל אצל המלאכים ומדרגת שאר האומות:

67 סז

בשער השבעה וששים (ונחלק לז' פרקים) יבאר חבה יתירה נודעת לאומה ישראלית למסור בידם זכרון פנות התוריות. ויבאר נוסח אתה בחרתנו:

68 סח

בפרק הראשון יבאר איך נמסר קביעות המועדים לב"ד של מטה אפילו שוגגין אפילו מזידים:

69 סט

בפרק השני יבאר הענינים ראוים להשים פנות מיוחדות לזאת התורה:

70 ע

בפרק השלישי יבאר כי חג הפסח הוא המפרסם יכולתו יתברך בפרק הרביעי יבאר ענין העומד וספירתו כי ממנו יבא לאדם הישרה בעסקיו וזה על ג' בחינות לקוחות מזאת הפרשה:

71 עא

בפרק החמישי ביום הדין יבאר היות אמונה כוללת לכל האומות שיש דין למעלה. ולא נתחלפו רק בקביעות היום. ויבאר מהות זה הדין. וסדר מלכיות זכרונות ושופרות וטעם השופר ויבאר טעם זה הדין:

72 עב

בפרק הששי ביום הצום יבאר עקר הכפרה ויעורר לבות האנשים אליה להיותו יום החתימה:

73 עג

בפרק השביעי חג הסוכות יבאר כי החג הזה סימן לענין עסקי עולם הזה והצלחת הבא. ויבאר תועלת מצות לולב. טעום שמחת החג:

74 עד

בשער השמונה וששים יבאר כי הנפשות נבדלות בקבלת אור האלהי. כהבדל הגופים בקבלת אור השמש:

75 עה

בשער התשעה וששים יבאר התועלת המגיע ממספר הסבובים קטנים אמצעיים וגדולים ומשמירת מצותיהן כל אחד לפי ענינו:

76 עו

בשער השבעים יבאר למה ייעדה התורה השכר הגשמיי. וירבה מחלוקת על זה עם הפילוסוף. ובעלי הדתות ועם בעלי התורה האלקית:

77 עז

בשער האחד ושבעים יבאר כי עקר האנושיות תלוי בהצנע לכת עם אלקיו. כי עשות משפט ואהבת חסד כבר ישותפו בו בצד מה הב"ח ג"כ:

78 עח

בשער השנים ושבעים יבאר היות הדגלים וחנייתם לימוד נפלא ליחד לבם אל אביהם שבשמים:

79 עט

בשער השלשה ושבעים יבאר היות האדם בטבע לוחם מלחמות השם ומה הם ראשי צבאיו. ויתן עצם להיותו תמיד נוצח במלחמתו:

80 פ

בשער הארבעה ושבעים יבאר כי השלום הוא חוט של חסד החורז הנמצאות ומעמידן. ויבאר תועלת זאת הברכה וסגולותיה:

81 פא

בשער החמשה ושבעים יבאר איך יצדק מאמר יבא טוב וכו' ולפי המסופר יראה שכל אחד גרע חלקיו ויבאר כוונת המתאוים:

82 פב

בשער הששה ושבעים יבאר כי כמו שמדרגת הנביאים נבדלת מכלל האנשים. כן מדרגת נבואת מרע"ה נבדלת מלהקות הנביאים. בשער השבעה ושבעים יבאר כי המרגלים והנמשכים אחריהם לא את הארץ מאסו כי אם אליה ממעל. ויבאר טעם מצות ציצית. בשער השמונה ושבעים יבאר עוצם חטא קרח. ויבאר בהכרח עצם האנשים החטאים ודרך הנצוח אשר לקחו למחלוקתם. ואיך עלה בידם הפך כוונתם:

83 פג

בשער התשעה ושבעים יבאר ענין הפרה בשני פנים אם בענין הסתרה. ואם בענין הגלותה. וידבר בענין סגולתה טומאתה וטהרתה:

84 פד

בשער השמונים יבטל דעת החושב שמשה רבינו לא חטא: ויבאר ענין החטא ומהותו:

85 פה

בשער האחד ושמונים יבאר טעמים נכבדים למה שצריך בענין השלום יותר מבשאר מדות מעולות:

86 פו

בשער השנים ושמונים יבאר כי לא נאמר נבואה על אחד מהאומות עכו"ם כי אם בהשאלה. ויבאר מאמר אבל באומות קם:

87 פז

בשער השלשה ושמונים יבאר כי מדרך הדבר השלם להיות אחד אף שיחובר מחלקים:

88 פח

בשער הארבעה ושמונים יבאר כי הכשרון האומה הוא תקפה וגבורתה: ובהסתלקו ישארו קרחים מכאן ומכאן:

89 פט

בשער החמשה ושמנים יבאר שההשתדלות בענינים הזמניים לצורך הגופים הוא הכרחי אמנם המוציא כל זמנו בזה. אולת תחשב לו ויתן משל הכבש:

90 צ

בשער הששה ושמונים יבאר כי שעור האשם המושב לכל חוטא יהיה כפי שהודע אליו ראשונה חטאתו. ויבאר טעם זכרון ערי מקלט בכמה מקומות:

91 צא

בשער השבעה ושמונים ידבר בהתקשרות הנמצאים כולם וקיומם באור פני מלך שהשלום שלו. ויבאר איך יתואר לו ית'. שמחה עצב ובכיה:

92 צב

בשער השמונה ושמנים יבאר עסקנו עם אלקינו פעם בחזקה פעם בבקשה ופעם באונאה. ויתן תשובה נצחת על הטוענים עלינו מאורך הגלות:

93 צג

בשער התשעה ושמנים יבאר שכל ישראל שמעו עשרת הדברות מפי הקב"ה. ויבאר מאמר אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום:

94 צד

בשער התשעים יבאר תועלת תחבולת הזכרון אצל המצות התוריות. ויבאר שתי סגולות האחרות:

95 צה

בשער האחד ותשעים יבאר שהתורה ועבודת האדמה הם כשתי צרות: האחת צנועה. והשנית פרוצה. ודבר המלך שלא ליקר הפרוצה על פני הצנועה:

96 צו

בשער השנים ותשעים יבאר ענין היראה ומאמר וכי יראה מלתא זוטרתא היא. ויבאר כי היראה סוד האמונה ויסוד כל התורה:

97 צז

בשער השלשה ותשעים יבאר שלא תושלם הבחירה במעשה האדם אם לא תהיה לו בהם ידיעה שלמה:

98 צח

בשער הארבעה ותשעים יבאר במאמר כי אהבת ה' ית' לצדיק קודמות לצדקתו קדימת סבה הוא אמת מצד כלל הבריאה אך שקר מצד חלקיה:

99 צט

בשער התשעה ותשעים יבאר שהנהגה הטבעית והיותר נאותה להפיק רצון ההשגחה האלהית היא הנהגת המלך. ויבאר טעם מעשה העגל:

100 ק

בשער הששה ותשעים יבטל דעת האומר שמדה טובה היוצאת מהקב"ה על פי נביא אינה חוזרת:

101 קא

בשער השבעה ותשעים יבאר שהמלחמות המפורסמות הם למוד אל המלחמות הנסתרות כי הם היותר מסוכנות:

102 קב

בשער השמונה ותשעים יבאר שההשתעבד וההכנע למי שיאות לו האדנות הוא עצם החפשיות. ויבאר ענין תפלין ובכורים ופרשת הברית:

103 קג

בשער התשעה ותשעים יבאר איך היו כל ישראל מושבעים בשמירת התורה והלא אין אדם מוריש שבועה לבניו:

104 קד

בשער המאה יבאר ענין התשובה וסודה. בשער המאה ואחד יבאר שיש חיים וחיים טובים וכן מות ומות. ושראוי שיבחר האדם החיים הטובים ויבדל מהמות הרע בשער המאה ושנים יזכור ארבע אבות נזיקים המטרידים האדם משלמותו. אשר לסלקם כוונה התורה במצות הקהל:

105 קה

בשער המאה ושלשה יבאר בהסרת המבוכה מאמונה ידיעתו ית' העתידות: בענינים האפשריים והתלויים בבחירה האנושית:

106 קו

בשער המאה וארבעה יבאר כי ברבות הטובה על השלמים כן ירבה וכן יפרוץ על זולתה ושעת המיתה היא מסוגלת:

107 קז

בשער המאה וחמשה יבאר למה לא ניצל מרע"ה מהמיתה הגופיית כמו שניצל אליהו וחנוך:

108 קח

בנעילת שערים ידבר באושר אשר בו סיים משה אדונינו את תורתו באשר הוא התכלית הנכסף לשלמים המגיע בסוף המעשים כלם: