Aderet Eliyahu
Introduction הקדמת בני הגר"א
1 א

במדרש רבה סדר שופטים. א"ר סימון בשם ריב"ל כל מי שבוטח בהקב"ה זוכה להיות כיוצא בו שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. אבל מי שיבטח בע"ג נתחייב להיות כיוצא בה שנאמר כמוהם יהיו עושיהם. צריך לשום לב על כונתם זוכה להיות כיוצא בו. הלא אש אוכלה הוא וכי אפשר להיות כיוצא בו. ואיזה דמות תערכו לו להיות כיוצא בו. ונראה ע"ד שארז"ל בפרשת קדושים ר' אבין אמר אוחרי משל לבני המדינה שעשו ג' עטרות למלך מה עשה המלך נתן בראשו אחת ושתים בראשם של בניו. כך בכל יום ויום העליונים מכתירים להקב"ה ג' קדושות מה הקב"ה עושה נותן בראשו אחת ושתים בראשם של ישראל הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל קדשים תהיו והתקדשתם והייתם קדשים מה שהמשילו הקדושה להעטרה רצו להשכיל אותנו איך כל ישראל יש לו חלק לעה"ב. כמו שהעטרה סובבת הראש להבדילו מזולתו כן ענין הקדושה היא הפרישה והנזירות. וכן ארז"ל עה"ב אין בה לא אכילה ושתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ביאורו שכל אחד מובדל מחבירו בהשגתו והנאתו מזיו השכינה. כל אחד לפי כח שכלו ורב עמלו בתורת ה' וידיעת שמו כשהיה בעה"ז. ככה נתוסף לו שפע שבע רצון להנות מזיו השכינה בעה"ב. וכן המשילו הנביאים דעת ה' כל אחד לפי בית קבולו. אמר ומלאה הארץ דעת ה' כמים לים מכסים כמו שאמרו הקדמונים. ולפי שהבדיל ה' את עמו מכל העמים להיות לו חבל נחלתו נקראו קדושים והוא מדרגת צדיקים. וצדיקים הם גדולים יותר ממעלת מלאכי השרת. כ"ש גדולים מעשי צדיקים יותר ממה"ש ולזה אמרו והתקדשתם והייתם קדשים אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה וביאור מלת מלמעלה פי' יותר ממה"ש מפני שהשגתם של צדיקים למעלה יותר מהשגת המלאכים לפי שהמלאכים הם קרובים יותר לכן הם משיגים קצת תהלתו. אפס אינם יודעים כי גדול ה' מכל אלהים. כי אינם בעלי בחירה לקבל אלהות אחרים. שאינם משיגים רק אמת ושקר. ואינם בעלי טעות. וכיון שכל אלהי העמים אלילים לא יבחינו ולא יביטו ליקח מהם שבח לאל עולם. לא כן בני אדם היודעים טו"ר ויכולים לטעות. כמ"ש יתרו עתה ידעתי כל גדול אלהים. לזאת המלאכים אינם רשאים להתחיל לומר שירה עד שיתחילו ישראל ששבחן של ישראל רצויה יותר לפני הקב"ה. לזאת דרשו ז"ל מי יוכל למלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו. באמרם מי יוכל למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלתו. לא ידענו מי הכריחם לעשות פסק באמצע פסוק ולהוסיף מלת מי שיכול. ונראה כונתם ע"ד שאמרו. ההוא דנחית וכו' אמר סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך הנהו תלתא הגדול הגבור והנורא אלמלא לא אמרו משה ואתו אנשי כנה"ג וקבעינהו בתפלה וכו'. כי מרע"ה כלל בג' שבחים אלו. כל תהלות ה'. וז"ש משל למלך שמקלסין אותו שיש לו אלף אלפים דינרי כסף ויש לו אלף אלפים דינרי זהב הלא גנאי הוא לו. והענין הוא כי הזהב כולל הרבה של כסף לכן גנאי הוא לו לספר השבח בפרט שאין להם שיעור. כמ"ש סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך. וזה כוונתם מי יכול למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע במלות קצרות כל תהלתו דרך כלל. ונראה שזהו כוונת המאמר זוכה להיות כיוצא בו. שחיבה יתירה נודעת לו שהבוטח בה' זוכה לדברים הרבה עד כי חדל לספור ולספר מעלותיו בפרט ולכל מי שיבוא לספר צדקתו אשר עשה יגידם דרך כלל. במאמר אחד סובר שא"א לעמוד על סוף חכמתו ויראתו וחסידותו לדעת מה זאת עשה אלהים: האומנם כל המרבה לספר בשבחיו של הגאון מוה"ר אבא זללה"ה ה"ז משובח. רק מי האיש אשר מלאו לבו. להשמיע כל תהלתו. אם כל הארץ מלאה הודו כל פה מלאה תהלתו מאין הפוגות. אך לא מהם ולא מהמונם אשר יוכל לספר נוראותיו בצדק היטיב הדק. אשר ידעתי עודנה מיום הולדו עד זקנה ועד שיבה. אלהים חשבה לטובה. כי עלי החובה. לקרוא חזו מפעלות אלהים:

2 ב

אמנם לבי חלל בקרבי. איך אספר הן דרכו בקודש עמוק וחמוק מאד נעלה. גם במעלליו יתנכר נער בהיותו בן שמונה שנים העמיק שאלה מה למעלה. אפס רק למען דעת שמו יתברך עשה כל אלה. ולא לכבוד עצמו למד לבנת ספיר החכמה. כ"א להבין אמרי בינה אגדות רז"ל שבאו במשל ומליצה כללי חכמת האמת היה אור לנתיבותיה. וכל דרכיה שלום בלי שום לחץ ודחק. ורב מהיות קולות אלהים: ערבים עלי מה ששמעתי מפיו הקדוש והטהור על מאמר חז"ל במסכת ב"ב פרק הספינה. ארשב"נ א"ר יוחנן שלשה נקראו על שמו של הקב"ה. ואלו הן צדיקים משיח וירושלים. צדיקים הא דאמרן כל הנקרא בשמי וכו'. משיח דכתיב וזה שמו אשר יקראו ה' צדקינו. ירושלים דכתיב ושם העיר מיום ה' שמה אל תקרי ה' שמה אלא ה' שמה. גילה לעיני להביט נפלאות מתורתו. כתובים באצבע אלהים: מודעת זאת כי שמא מפרש הוא ג' אותיות כי ה' אחרונה היא כפולה. ועל כל אחד מג' אלו הזכיר אות אחת משמא מפרש. אצל הצדיקים הזכיר אות יו"ד משמא מפרש כל הנקרא בשמי הוא שם יו"ד ואצל משיח הזכיר אות ו' משמא מפרש וזה שמו אשר יקראו הוא שם ו'. ואצל ירושלים הזכיר אות ה' משמא מפרש ה' שמה הוא שם ה'. ואם תזכה תבחין שהוא מדוייק בכוונה נכונה אצל ירושלים אות ה' ואצל משיח אות וא"ו ואצל צדיקים אות יו"ד כמבואר בזוהר במקומות הרבה. רוב גבורותיו בביאורים על דרך חכמת האמת מי יתבונן. לא היתה חכמה אשר שגבה ממנו. בהיותו בן י"ב שנה לא נודע כי באו כל שבע החכמות בקרבו בתכלית הדקות והאמת. זקנים שבאותו הדור צדיקים עושי רצונו אדירי התורה. בחרו בזקנתם ללמוד קדוש החודש להרמב"ם ז"ל עם מפרשיו. כי ידעו כמה יועיל זה הלימוד הנפלא להרבה ענינים התעסקו בזה חצי שנה. אז ראו הליכותיך אלהים: המה צוו לעשות להם כדורים. לידע תנועת הכוכבים דבוקיהם וניגודיהם ושימושיהם וזמני חזירתם חלילה. ואל מעמד כל אחד מהם בכל מזל ומזל ואל זמני שקיעתם ועלייתם. ויהי החודש אז נאספו ויוועדו יחדיו וכל אחד כדורו בידו ושלחו פארותיהם על פני חלקי העיון. ויצאו מאצטגנינותם ולא יכלו לכוון הכוכבים במסילותם. כי האומן שעשה הכדורים לא הביט את הטעות אשר יהיה באחרונה מקוצר השגחו ומעבודה ההיא הקשה לא כיון הקוטבים והאופקים אשר בלעדיהן עמודי החכמה ירופפו ויתדותיה גם אדניה יתפלצון. ואיזה ימים טרם התוועדו הוא היה כבן שמונה שנה. בבואו לאכול סעודת הצהרים טרם יבשלון הסיר חייבהו כח חכמתו מפאת עצמות מעלתה היותר גבוה גבוה לבלתי תכלית שיוכל לעשות כדור השמים בשכלו בעצת עצמו הטובה והנכונה. במיעוט עסק בספרי התכונה כימים עשור כשיעור חצי שעה בכל יום ובשעות האלו היה מעיין בס' תכונת השמים ונתעורר על כל דקי הספיקות כקלות כחמורות עד שמצא מלות מועטות בחכמה הזאת מחזיקות את המרובה. ומצד פקחתו נסתכל ביום הוועדם יחד. שמר את הדבר כל משך הזמן שהיו גדולי הדור קוהים ברוב הספיקות שעה הרבה ע"ד העצה והמלכה. וכאשר לא היה להם מקום לנטות אנה ואנה ויכנס בסוד עדה לישרים. וישאל ויאמר היכול אוכל דבר מאומה לא להרבות כבודי ולא למעט חלילה כבוד מרנן ורבנן. כי ידעתי מאמר חז"ל כל המרבה בכבודו וממעיט בכבוד שמים גופו מחולל על הבריות וכבוד שמים מתרבה. רק בקשתי צדדים לעשות כדור השמים מעקלות וחשוקיהם עץ בסדר נכון ומשובח. לצורך השלמת החכמה ההיא במסמרות עץ נטועים. לקחתי שמץ החכמה לחזות בנועם ה' בחידושו תורתו. והורה באצבע באיזה ענף מיוחד נשתבשו האומנים במלאכת מעשה הכדורים שלהם. ונתיישרו בעיניהם מבוכתם. והביטו אחריו בתכלית החריצות הראוי והנאות לפי גודל חכמתם ומצאו שלא נפל מדבריו הטוב ארצה. וכאשר ראו כי כיון בדבריו אל דרך הנכונה ענו ואמרו הוא יתן מפיו חכמה דעת ותבונה. בגפ"ת ובכל חכמות הרמות ידו תנחהו. הוא ידריכם באמתתו במסילה העולה בית אל. אל נכח פני ה' לתכלית יראתו ועבדתו. זה מתת אלהים: כל החכמות אליו ידרושו ספחנו נא לרקחות ולטבחות. לכה אתנו ונלכה באור ה' ונרוצה באורחותיו ונשען על אמרת קדוש ישראל באמת. שאר ישוב אליו. בראשונה היא חכמת המספר והמשנשים. הניף לה ידו והרים לה קולו בואי נא ברוכה ה' לשערי התורה והוראה. כי גם רבים חללים הפילה ואת בקיעי בני עמינו ראיתי כי רבו. אולי המאור של תורה יחזירנה למוטב ותקעתיה יתד במקום נאמן. למען יראו וידעו כי יד ה' עשתה גם זאת. ויאמר אליה ספר אתה בעישורייתא דבי רבי למען תצדק. ותורהו ותאמר אליו יתמוך דברי לבך. אם נוטלין ששה בנות עדיין נשאר לו שלשה וחצי. ועוד חלק עשרים ומעט יותר. דהיינו אחד מחמש מאות ומעט מן המעט יותר. ובכ"ד בנות יותר לו המעשר. ר"ל אחד מעשרה. והוא כלל גדול בחכמת הקבלה לך דומיה תהלה אלהים: ויאמר אנסה נא עוד הפעם אם כל חפצי תשלים. הן רז"ל אמרו כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה. וקראוהו חכמים בהיותו קרוב אחד משבעים בקירוב חסדי מאתך לא ימוש אם תאמר לי כלל הקירוב. רוח מבינתה תענהו שהוא אחד מארבעה עשר אלף בקירוב. ור"ל אחד משבעים פחות אחד מי"ד אלף בקירוב. ובחידושיו על גפ"ת. הנני נוטה אליכם כל דבריו בביאור לעין כל. ותתן לבך כלב אלהים:

3 ג

ויפן אל חכמת התכונה ויאמר עבדי אתה. כי הנביאים הראשונים התנבאו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם וכו' לזאת בחרתיך ולא מאסתיך הנה עתה תקום דברי עבדיו ועצת רז"ל תשלים. בקידוש החודש לפניהם תלך והדורים תיישר. להבין דברי חכמים אשר המליצו דבריהם במכמני מסתרי החכמה וסוד העיבור בשיטות החמורות בר"ה ובעירובין. כל גדולי הדור נתקבצו באו על מבועי החכמה ינהלם ומסילותיה הרים. פיהם פתחו בחכמה ויאמרו הנמצא כזה אם לא בחוזים. כאהלות נטע ה' עלי עצי ארזים. רואיו מנעוריו התענגו בו מאוד למשגב. כתענוג האוזן עלי מנים ועוגב. חכמת אדם תאיר פניו. עד זוהר חמה נגד זוהרו למאומה נחשבה. אם זוהר השמש בתבל כלה. זוהר חכמתו כעין חשמלה. משוטטת גם בעלטה ואופל. ה' אמר לשכון בערפל. וכל עצי עדן לא עממוהו בגן אלהים: בהיותו בן עשר שנים היה לו חבר מובהק דבק מאח. ש"ב הרב הגאון המפורסם מו' אריה ליב ז"ל אב"ד דק"ק טשעחאנאוויטש. והיה עמית אתו בגפ"ת הקימו להם משמורות. לכולם עתים סדורות. רק כמה שעות ביום שם שם לו לבדנה. מטמון אמונה. ללמוד תוצאות מקור הבינה: כל חלקי הזוהר וס' פרד"ס וכתבי האר"י ז"ל שם ידו הדה ושם יעדה לו לבדו בלי חבר. ובששה חדשים עבר משער לשער כל ביאור הזוהר. ופרשו אור שכלו להאיר עד מכונה לבוא לנקודה הראשונה כי ידע אלהים. בביאורו על זוהר חדש ראיתי מכתביו על כתוב. ולנעמי איש מודע. מגלה רזין מה שלא רצו תנאים הראשונים לגלות לתלמידיהם. וכתב שנתגלה לו להודיע לנו ברמז כדרכו הטובה במכתביו הרבים והשלמים. עוד גילה לנו במכתביו דבריו הסתומים מעין כל חי אולי נזכה כולנו לאורו. ואעשה עמכם חסד אלהים: בהיותו בן י"א שנה אז כל תהלה לעומתו מגרעת. וכל מתי החכמה והדעת. נלאו לשער בבינה מכרעת. רוב שכלו אשר כמעין נובעת. ביום שמחת לבו הוא ליל שמחת תורה. זכור תזכור עליו נפשו כי מזמן ידוע ומעת קבוע. נדרה נפשו. ללמוד מסכת זבחים ומנחות ולסיים בשמחת תורה. ועדיין לא החל מלאכתו כי כל השנה הפיצו מעינות שכלו בגפ"ת בארבעה סדרים הראשונים ובפוסקים ראשונים ואחרונים. אז דלג ברוב עוז אהבת ה' ותפקחנה עינו כל הלילה ההוא. וילן שם איש טוב ומעולה מופת הדור חריף ובקי חכם חרשים המנוח מה' מיכל ז"ל מדאטנאווי הקיצותו בחצות הלילה וישאל עליו איו איפה נעלם. הכי לא היה בינינו כ"א חולם ויבא החדרה אין זה כי אם בית אלהים: שמה מצאו עוסק בתורה הודה והדרה במסכת זבחים בדף חמשים. ור' מיכל בראותו את אלה בא למולו והרים את קולו. ומשפטו עליו חרץ. אדם אין צדיק בארץ. איך נדמית לי שכל מעשיך בלי שוא ותפל. עתה ראיתי המה בלי חיבור וטפל. בשתי שעות למדת חמשים דפים משיטות חמורות בלי ספק היש טעם כבריר חלמות. ויבוא לנסותו בחידות במקומות הקשות בגפ"ת באותן חמשים דפים. אם הוא מבנים כחשים. אשר נפשם יעשו באושים. ויענהו על כל דברי הקשים. לכל חפצו דרושים. בכמה פנים. ככה נסהו עשרה מונים. אז אמר ר' מיכל בלבו. מובטחני בזה שאורו תצהיר לכל יושבי האדמה. הלא מנוגה נגדו בנעוריו חפרה הלבנה ובושה החמה. מה יקר חסדך אלהים: וישכב ר' מיכל ויישן כפעם בפעם הבוקר אור ויקץ משנתו ולבו הומה: רוחו מחופפת. ונפשו נכספת. לראות ולדעת חדשים לבקרים כמה למד העלם הזה. וישב לפנות בוקר וימצאהו שהחל מסכת מנחות ולמד יותר מהחצי ויאמר בלבו מי יוכל למצוא עד תכלית חפצך. ודבר בלבו דבר כפעם בפעם היאומן קלות המרוץ בלימודו. ויחל לנסהו עוד הפעם במקומות הקשות בחצי ההוא שלמד באותו הלילה. ומצאוהו יותר מכדי מדתו בעומק החריפות יותר מכדי שיעור. ויגזור אומר אין זה כ"א מברואי ברק. ראיתי כי כל הויות דאביי ורבא הוא מפרק. ויברכהו ויאמר שמעך יבורך בסוד ישרים ועדה. זרעו יבורך כן דור דורים. וגם ישאל במשפט האורים. וימלא אותו רוח אלהים: לא שקט עד השלים נדרו וסיים מס' זבחים ומנחות קודם תפילת השחר. ויתפלל עם הציבור ברוב עליזות ועליצות נפשו ושמח בשמחת תורה בזיו זוהר שלהבת נשמתו. נורא איומה ברה כחמה אשר ממחצב צח הורמה. אשרי עין ראתה זאת למשמע אזן דאבה נפשי ונפשיכם. מה זאת עשה לנו אלהים: איך אנחם. הן הבא לחקור ולהשיג כח חכמתו ולשים גבול לגדולתו לשוא צרף צורף. הן עשה לבדו נפלאות גדולות. וכל צבאי צבאות הציב גבולות ה' נתן לו חכמה לא ישיג האדם כפי הראות. רצוני למלאות מאוויי בני עמנו להגיד המעט אשר ידעתי. אמרתי אספרה כמו יעלה כרך גדול ונורא. אגיד ראשי דברים יגדל חשוקיהם ויתמעט תכלית מאוייהם. לזאת הרפו. יזכני ה' להוציא לאור עולם צדקותיו ונוראותיו בחיבוריו הרבים והשלמים תזכו לחזות בנועם ה' ולבקר יום יום בחידושי תורתו. ישמע חכם ויוסיף לקח. נר לרגלי אמרי נועם רז"ל מ"ד עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקי משל לסוחר שמבקש לילך בדרך מה עשה לקח כל פרקמטיא שלו אבנים טובים ומרגליות ונטלן בחיקו ויצא. באו עליו לסטים ותפשוהו א"ל מה בידך אמר אין בידי אלא כלי זכוכית אלו. א"ל אלו בכמה א"ל שתים בסלע ושלש בסלע. אמרו זה לזה ובשביל אלו נהרוג אותו הניחוהו והלכו להם. נכנס הסוחר אל המדינה התחיל יושב ומוכר בדמים יקרים נכנסו הלסטים אצלו א"ל זו בכמה וזו בכמה א"ל זה במאה מנה וזה בריבוא. א"ל אתה הוא שאמרת שתים בסלע ושלש בסלע א"ל באותה שעה במקום סכנה הייתי עכשיו אם אין אתם נותנין בכדי דמיה אין אתם נוטלין אותה. כך ישראל בעה"ז מי שהוא עושה מצוה אינו יודע מתן שכרה אבל לע"ל הן תמהין ממתן שכרה שאין העולם כלו יכול לקבלה עכ"ל. הנה על פי הדברים האלה תשכיל ותראה. תלמידיו הראשונים אשריהם ואשרי חלקם קבלו תורתו ויראתו באופן יותר שלם ויותר קרוב האפשרי. כי מי הוא ואי זהו אשר ימצא את עצמו רחוק ממקום חיותו. ולא יחלץ איש מהר להתקרב בהיות לאל ידו. כי היו זריזים ופקחים נתנו תמיד לבם על דרכיהם. וחושדין את עצמן ונתנו את כאת מגמתם לבוא אל תכלית כונת רבם. ותלמידיו האחרונים קבלו באופן ושיעור הפחות ולא נראה להם בידו אלא כלי זכוכית. וכאשר שמעו כי דבריו יקרים המה בקצוי ארץ וים רחוקים. עשקו בלי צדק ומשפט. ואמת הוא בכלל האדם. כי השפע היורד עליו מרבו ע"פ מדתו מתהפך בלב כל אחד כפי מה שהוא. והאיש הנבון והטוב בעצמו ישמע ויוסיף לקח וימתיק הענין בלבו ויצץ ציץ ויגמול פרי יפה תואר. כן עשו תלמידיו הראשונים צמחן עשו קמח מנופה וסולת נקי. לא כן האחרונים גם שהסתיר מהם ועשה כל פרקמטיא שלו לעת זקנותו אבנים טובות ומרגליות. ולא היה כחם יפה להשיגם והשיגו העתקות. וחוששין אנחנו להם מחטאת ושגגת תלמוד שעולה זדון. כי החיוב עליהם לברר וללבן עם כתיבת יד קדשו. והמה כאדם עברו ברית האמונה הפרו חוק דת התלמידים ההגונים. ולא עליהם בלבד תלונותינו אלא גם על המסייעים. לא די שלא השתיקו והכחישו כחם אלא שנפנו לעזור אותם ולאמת עניינם:

4 ד

אמנם לא יתכן. היות המעשים המכוונים מגדולי אנשים ימשך במקרה. אבל היה מעלה עמוקה אלהית למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. לבטל דמויי האנשים אשר יתפתו אחריהם לחשוד אותי בדבר שאין בי. חלילה להוסיף דברים מלבי. לערב בלשונו הנקי מה לתבן את הבר. והיתה העצה הנכונה בזה לקחת שנים ושלשה מזקני תלמידיו וחכמיו אנשי סודו אשר פתח להם שערי חכמתו. הם יבינו וישכילו כתיבת ידו ממש ומסורת החכמה בידם לסדרם. בעיון רב על התנאים ודברים הדקים שראוי לצרף עם המלאכה הזאת. והטילו איסור חמור. ויצאו אנשים מגדר היראה והמוסר וכתבו כפי אשר שמעו איש מפי איש ומפי כתבם. פעמים באו בארוכה ופעמים באו בקצרה במקום שאמרו להאריך. ואנכי שמרתי ארחותי והבאתי כתיבת ידו ממש אל החכמים הזקנים המבוררים וסידרו באופן היותר נאות לפי כחם. והמבינים ישימו וישכילו האמת לאמתתו. ויותר אשים לפי מחסום. ואעזוב אל המעיין בהם ומשים לב על תוכן כוונתו ז"ל בהגיע העיון אל מקומם ודי בזה:

5 ה

צריכין אנחנו למודעי. כי בזה יובדל ביאוריו ז"ל מזולתו. כי רבים וכן שלמים עמלו הרבה בתורה. ושלימותם בחותמם זכה להם והשכילו הרבה ביאורים מתוקים לחיך. דבריהם הם זכרוניהם כל חיך הטועמם אומר לי הוא. רק לא השגיחו על פרטי הכתוב ודקדוקיו ומרגלא בפומיהם. ברובי התורה כפל הענין במלות שונות ובאמת כל מדרשי רז"ל במדרשים וזוהר דקדקו הרבה לבאר כל מלות הכפולות ובדקות פשטות הענין כן היה דרכו של מר אבא הגאון זללה"ה בביאורי הכתובים יגיעות הרבה יגע ברוב חריפותו ודקות עיונו וגודל השגתו. להעמיד הכתובים על פשוטן שלא יהיה אות אחת יתירה וכל המלות כפולות יבוארו הבדילן. אחרי דבריו לא ישנו. וכל א' יבין לאשורו כפי השגתו. אם בדרך הפשט. ומי שחננו דעת אלהים ילך למישרים כפי כח השגתו. דור לדור יספרו נפלאותיו. ויאמרו מי ימלל גבורות חכמתו וקדושתו. אין אומר ואין דברים להשמיע כל תהלתו. אתה ה' לבדך לא עזבתו כל מספר ימי חייו. כאשר היית עם אבותינו אל תעזבנו ואל תטשנו. ותן בלבנו לעבדך בלבב שלם להבין חבוריו בנגלה ובנסתר למען דעת שמך הגדול. כרצונך ורצון יראיך ורצון כל בית ישראל. דברי בניו העומדים צפופים מיראת רוממותו וקדושתו: יהודה ליב בהגאון החסיד האמתי מוה' אליהו זללה"ה מווילנא אברהם בהגאון החסיד האמתי מוה' אליהו זללה"ה מווילנא