1
וביאר הענין באמרו יתר הגזם אכל הארבה וגו', וחשבו המפרשים הנבואה הזאת על הארבה כפשוטו שלפי שזכר כאן ארבעה בזה אח"ז היו ד' שנים שבראשונה בא הגזם ומה שנשאר ממנה אכל הארבה בשנית וכן בשאר, וכפי מה שפירשתי אמר הגזם על מלך בבל שהגלה את ישראל וירושלם והחריב את בית ה' והנשאר ממנו ששבו לבית שני אכל הארבה שהעביד' פרס ומה טוב אומרו על מלכות בבל גזם כי גדולתה ורשעתה היתה גוזמא רבא, או הוא מגזרת גוזזים כי כן נבוכדנצר היה גוזז כל האומות, אמנם פרס קראו ארבה מפני רבויו כי היו שני מלכיות חיל פרס ומדי אבל לא היה גוזז, ומה שנשאר ממנו אמר שאכל הילק והוא יון שילוק בלשונו ככל' ומה שנשאר ממנו בבית שני אכל החסיל שהוא כפי התרגום כורת והוא רמז לרומי שהגלתה את יהודה והחרימה בית שני והחרימה כל חמדת ישראל.