File
Embed Sheet Icon Embed Sheet
Print Icon Print
Highlight Mode
Format
Divine Names Icon Divine Names
Number Sources
Box Sources
בס"ד
Sheet Language
Sheet Layout
Side-by-Side Layout
Source Language
Source Layout
Side-by-Side Layout
Reset to Sheet Default
Highlight Tools
Paragraph View
Filter
Highlight Mode is On
Like this? Login or register to create your own source sheet.
בס"ד
Celebrating Israel from a Distance
Source Sheet by Tzvi Pittinsky
Like

    Mekorot sheet for post on Times of Israel: http://blogs.timesofisrael.com/celebrating-israel-from-a-distance/

  1. לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
    אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
    אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד
    צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
    יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
    יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.
    -לבי במזרח, רבי יהודה הלוי

    My heart is in the east, and the rest of me at the edge of the west.

    How can I taste the food I eat? How can it give me pleasure?

    How can I keep my promise now, or fulfill the vows I've made

    While Zion remains in the Cross's reign, and I in Arab chains?

    With pleasure I would leave behind all the good things of Spain,

    If only I could gaze on the dust of our ruined Holy Place.

    - My Heart Is In The East By Yehuda HaLevi

    Translated by A.Z. Foreman

  2. (א) הוֹד֣וּ לַיקוק כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ (ב) יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ (ג) יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃ (ד) יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יקוק כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃

    (1) Praise the LORD, for He is good, His steadfast love is eternal. (2) Let Israel declare, “His steadfast love is eternal.” (3) Let the house of Aaron declare, “His steadfast love is eternal.” (4) Let those who fear the LORD declare, “His steadfast love is eternal.”
  3. (ד) יראי יקוק . אלו בני לוי שכתוב בהם מי ליקוק אלי ויאספו אליו כל בני לוי ( שמות ל"ב ) במעשה העגל ונלחמו עם ישראל כשאמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה ( במדבר יד ) :

  4. (ט) יִ֭שְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיקוק עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ (י) בֵּ֣ית אַ֭הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַיקוק עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ (יא) יִרְאֵ֣י יקוק בִּטְח֣וּ בַיקוק עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃ (יב) יקוק זְכָרָ֪נוּ יְבָ֫רֵ֥ךְ יְ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יְ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃ (יג) יְ֭בָרֵךְ יִרְאֵ֣י יקוק הַ֝קְּטַנִּ֗ים עִם־הַגְּדֹלִֽים׃

    (9) O Israel, trust in the LORD! He is their help and shield. (10) O house of Aaron, trust in the LORD! He is their help and shield. (11) O you who fear the LORD, trust in the LORD! He is their help and shield. (12) The LORD is mindful of us. He will bless us; He will bless the house of Israel; He will bless the house of Aaron; (13) He will bless those who fear the LORD, small and great alike.
  5. (יא) יראי יקוק . אלו הגרים :

  6. (יט) בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּרֲכ֣וּ אֶת־יקוק בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בָּרֲכ֥וּ אֶת־יקוק (כ) בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרֲכ֣וּ אֶת־יקוק יִֽרְאֵ֥י יקוק בָּרֲכ֥וּ אֶת־יקוק

    (19) O house of Israel, bless the LORD; O house of Aaron, bless the LORD; (20) O house of Levi, bless the LORD; you who fear the LORD, bless the LORD.
  7. (כ) יראי יקוק . אלו הגרים ( מצאתי ) :
    (20) "Those who fear G-d" are the converts to Judaism (the answer I, Rashi, found)
  8. (יא) יראי - אחר כן כלל ליראי השם בכל עם ועם.

  9. (מ) הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵי־יֵשׁ֧וּעַ וְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י הוֹדַוְיָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס) (מא) הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (פ) (מב) בְּנֵ֣י הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵי־טַלְמ֣וֹן בְּנֵי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י הַכֹּ֕ל מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וְתִשְׁעָֽה׃ (פ)
    (40) The Levites: the sons of Jeshua and Kadmiel: the sons of Hodaviah—74. (41) The singers: the sons of Asaph—128. (42) The gatekeepers: the sons of Shallum, the sons of Ater, the sons of Talmon, the sons of Akkub, the sons of Hatita, the sons of Shobai, all told—139.
  10. (טו) וָֽאֶקְבְּצֵ֗ם אֶל־הַנָּהָר֙ הַבָּ֣א אֶֽל־אַהֲוָ֔א וַנַּחֲנֶ֥ה שָׁ֖ם יָמִ֣ים שְׁלֹשָׁ֑ה וָאָבִ֤ינָה בָעָם֙ וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים וּמִבְּנֵ֥י לֵוִ֖י לֹא־מָצָ֥אתִי שָֽׁם׃ (טז) וָאֶשְׁלְחָ֡ה לֶאֱלִיעֶ֡זֶר לַאֲרִיאֵ֡ל לִֽ֠שְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָ֨ן וּלְיָרִ֜יב וּלְאֶלְנָתָ֧ן וּלְנָתָ֛ן וְלִזְכַרְיָ֥ה וְלִמְשֻׁלָּ֖ם רָאשִׁ֑ים וּלְיוֹיָרִ֥יב וּלְאֶלְנָתָ֖ן מְבִינִֽים׃ (יז) ואוצאה [וָאֲצַוֶּ֤ה] אוֹתָם֙ עַל־אִדּ֣וֹ הָרֹ֔אשׁ בְּכָסִפְיָ֖א הַמָּק֑וֹם וָאָשִׂימָה֩ בְּפִיהֶ֨ם דְּבָרִ֜ים לְ֠דַבֵּר אֶל־אִדּ֨וֹ אָחִ֤יו הנתונים [הַנְּתִינִים֙] בְּכָסִפְיָ֣א הַמָּק֔וֹם לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ מְשָׁרְתִ֖ים לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
    (15) These I assembled by the river that enters Ahava, and we encamped there for three days. I reviewed the people and the priests, but I did not find any Levites there. (16) I sent for Eliezer, Ariel, Shemaiah, Elnathan, Jarib, Elnathan, Nathan, Zechariah, and Meshullam, the leading men, and also for Joiarib and Elnathan, the instructors, (17) and I gave them an order for Iddo, the leader at the place [called] Casiphia. I gave them a message to convey to Iddo [and] his brother, temple-servants at the place [called] Casiphia, that they should bring us attendants for the House of our God.
  11. (טו) לא מצאתי. כי הלוים שהיו שם היו קצוצי בהונות ולא יכלו לנגן בכלי שיר כ״כ רש״י (קדושין סח):
  12. קידושין ס״ט ב:ו׳
    בשלמא למאן דאמר עלו היינו דכתיב (עזרא ח, טו) ואקבצם אל הנהר הבא על אחוה ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם
    The Gemara asks another question: Granted, according to the one who says that they ascended of their own accord, this is the meaning of the verse that is written in the book of Ezra: “And I gathered them together to the river that runs to Ahava, and we camped there for three days; and I viewed the people and the priests, and found there none of the sons of Levi” (Ezra 8:15), as it was necessary for Ezra to clarify the identity of the people traveling to Eretz Yisrael.
  13. רש"י על קידושין ס״ט ב:ו׳:א׳

    ואבינה בעם - מי היה ומי לא היה ש"מ לא ידע עזרא מי עלה עמו ומי לא עלה עמו וסבור שהיו שם לוים כשרים ולא מצא ראויים לעבודה אלא מאותן שקצצו בהונות ידיהם בשיניהם ואמרו איך נשיר את שיר יקוק וגו' במזמור על נהרות בבל (תהלים קלז) שאמר להם נבוכדנצר שירו לנו משיר ציון עמדו וקצצו בהונות ידיהם בשיניהם ואמרו לו איך נשיר את שיר יקוק על אדמת נכר לא נשיר לא נאמר אלא איך נשיר אין לנו במה למשמש בנימי הכנורות מאותן עלו ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלוה והעולים בירושלים היו בעוני ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה והנך לויי דקתני מתניתין מהנך דלא חזו לעבודה היו:

  14. (כד) (כד) אמר החבר: אכן מצאת מקום חרפתי מלך כוזר כי אמנם חטא זה הוא אשר בגללו לא נתקים היעוד אשר יעד האלוק לבית השני רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יקוק כי הענין האלוקי עמד לחול עליהם כבראשונה אלו נענו כלם לקריאה ושבו לארץ ישראל בנפש חפצה אבל רק מקצתם נענו ורבם והחשובים שבהם נשארו בבבל מסכימים לגלות ולשעבוד ובלבד שלא יפרדו ממשכנותם ומעסקיהם ויתכן כי על זה רמז שלמה באמרו אני ישנה ולבי ער כנה הגלות בשם שנה ואת התמדת הנבואה בקרבם בשם לב ער ובאמרו קול דודי דופק כון לקריאה אשר יקראם האלוק לשוב לארץ המלים שראשי נמלא טל הן כנוי לשכינה היוצאת מצל קורת המקדש פשטתי את כתנתי מורה על התעצלם להשמע לקריאה ולשוב לארץ ישראל דודי שלח ידו מן החור רמז לעזרא הפוצר בהם ולנחמיה ולנביאים האחרונים סוף דבר רק חלק מן העם נענה ולא בלב שלם ולכן גמלם האלוק כמחשבת לבם ונתקימו בהם ההבטחות האלוהיות רק במדה מצמצמת כפי מעוט התעוררותם כי הענין האלוקי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם אם מעט מעט ואם הרבה הרבה אף אנו אלו היינו מוכנים להתקרב אל אלקי אבותינו בלבב שלם כי אז היה הוא ית' מושיענו כאשר הושיע את אבותינו במצרים עכשו שאין הדבר כן אין הדברים שאנו אומרים בתפלותינו השתחוו להר קדשו והשתחוו להדם רגליו והמחזיר שכינתו לציון וכדומה כי אם כדבור התכי וכצפצוף הזרזיר כי בלא כונת הלב אנו אומרים דברים אלה או דומיהם כאשר העירות בצדק שר הכוזרים:

    (24) 24. The Rabbi: This is a severe reproach, O king of the Khazars. It is the sin which kept the divine promise with regard to the second Temple, viz.: Sing and rejoice, O daughter of Zion' (Zachariah 2:10), from being fulfilled. Divine Providence was ready to restore everything as it had been at first, if they had all willingly consented to return. But only a part was ready to do so, whilst the majority and the aristocracy remained in Babylon, preferring dependence and slavery, and unwilling to leave their houses and their affairs. An allusion to them might be found in the enigmatic words of Solomon: I sleep, but my heart waketh (Song of Songs 5:2-4). He designates the exile by sleep, and the continuance of prophecy among them by the wakefulness of the heart. 'It is the voice of my beloved that knocketh' means God's call to return; 'My head is filled with dew' alludes to the Shekhinah which emerged from the shadow of the Temple. The words: 'I have put off my coat,' refer to the people's slothfulness in consenting to return. The sentence: 'My beloved stretcheth forth his hand through the opening' may be interpreted as the urgent call of Ezra, Nehemiah, and the Prophets, until a portion of the people grudgingly responded to their invitation. In accordance with their mean mind they did not receive full measure. Divine Providence only gives man as much as he is prepared to receive; if his receptive capacity be small, he obtains little, and much if it be great. Were we prepared to meet the God of our forefathers with a pure mind, we should find the same salvation as our fathers did in Egypt. If we say: 'Worship his holy hill--worship at His footstool--He who restoreth His glory to Zion' (Psalms 99:9, Psalsm 99:5), and other words, this is but as the chattering of the starling and the nightingale. We do not realise what we say by this sentence, nor others, as thou rightly observest, O Prince of the Khazars.

Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight
Create New
Save
Source Sheet created on Sefaria by Tzvi Pittinsky