(ו) נתעכל הבשר. מלקטין את העצמות. וקוברין אותן במקומן. והקרובים באים ושואלין בשלום הדיינים. ובשלום העדים. כלומר שאין בלבנו עליכם כלום. שדין אמת דנתם. ולא היו מתאבלין. אבל אוננין. שאין אנינות אלא בלב:
(6) When the flesh decomposed, they collect the bones and bury them in their proper place. And the relatives come and greet the judges and the witnesses, as if to say, we hold nothing against you, since [we know that] your verdict was just. And they would not [observe rituals of] mourn[ing], but they would grieve, since grief is only in the heart.
(א) ארבע מיתות. נמסרו לבית דין. סקילה. שרפה. הרג. וחנק. רבי שמעון אומר. שרפה. סקילה. חנק. והרג. זו מצות הנסקלין:
(ב) מצות הנשרפין. היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו. ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו. וזה מושך אצלו. עד שפותח את פיו. ומדליק את הפתילה. וזורקה לתוך פיו. ויורדת לתוך מעיו. וחומרת את בני מעיו. רבי יהודה אומר אף הוא אם מת בידם לא היו מקיימין בו מצות שרפה. אלא פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו. ומדליק את הפתילה. וזורקה לתוך פיו. ויורדת לתוך מעיו. וחומרת את בני מעיו. אמר רבי אליעזר בן צדוק מעשה בבת כהן אחת שזינתה והקיפוה חבילי זמורות. ושרפוה. אמרו לו מפני שלא היה בית דין של אותה שעה בקי:
(ג) מצות הנהרגים היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר ניוול הוא זה. אלא מניחין את ראשו על הסדן. וקוצץ בקופיץ אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו. מצות הנחנקין. היו משקעין אותו בזבל. עד ארכובותיו. ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו. זה מושך אצלו. וזה מושך אצלו. עד שנפשו יוצאה:
(1) Four [forms] of capital punishment were given over to the courts: stoning, burning, decapitation, and strangulation. Rabbi Shimon says, burning, stoning, strangulation, and decapitation. This is the law [i.e. procedure] concerning those to be stoned.
(2) The law [i.e. procedure] concerning those to be burned [is as follows]: They would set him into manure up to his knees, and put a stiff scarf inside a soft one, and wrap it around his neck. One would pull [one end] towards him and one would pull [the other end] towards him, until he [who was being executed] opened his mouth. Then [one] would light a wick and throw it into his mouth, and it would descend into his bowels and burn his entrails. Rabbi Yehudah says, if he died by their hands [e.g. were he strangled by the cloth], they would not have fulfilled the commandment of [execution by] burning; rather [the procedure should be carried out as follows]: they open his mouth with pincers by force, and light the wick, and throw it into his mouth, and it would descend into his bowels and burn his entrails. Rabbi Eliezer ben Tzadok said, there was once a priest's daughter who committed adultery; they placed bundles of branches around her and burned her. The [Sages] said to him, [this happened] because the court at that time was not expert.
(3) The law [i.e. procedure] concerning those to be decapitated [is as follows]: they would cut off his head with a sword as the government does. Rabbi Yehudah says, this is disgraceful; rather [the procedure should be carried out as follows]: they rest his head on a block and cut it with a hatchet. The [Sages] said to him, there is no death more disgraceful than that. The law [i.e. procedure] concerning those to be strangled [is as follows]: They would set him into manure up to his knees, and put a stiff scarf inside a soft one, and wrap it around his neck. One would pull [one end] towards him and one would pull [the other end] towards him, until his soul departed.