Welcoming the Dark: Comprehensive sources

גמ׳ אמר רב חנן בר רבא קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרנורא ח' ימים לפני תקופה וסימנך (תהלים קלט, ה) אחור וקדם צרתני וגו' ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים

GEMARA: Rav Ḥanan bar Rava says: When are these festivals celebrated? Kalenda is celebrated during the eight days after the winter solstice, and Saturnalia is celebrated during the eight days before the winter solstice....

With regard to the dates of these festivals, the Sages taught: When Adam the first man saw that the day was progressively diminishing, he said: "Woe is me; perhaps because I sinned the world is becoming dark around me and will ultimately return to the primordial state of chaos and disorder. And this is the death that was sentenced upon me from Heaven, as it is written: “And to dust shall you return” (Genesis 3:19).

He arose and spent eight days in fasting and in prayer. Once he saw that the season of Tevet, i.e., the winter solstice, had arrived, and saw that the day was progressively lengthening he said: "Clearly, the days become shorter and then longer, and this is the order of the world." He went and observed a festival for eight days. Upon the next year, he observed both these eight days on which he had fasted on the previous year, and these eight days of his celebration, as days of festivities. He, Adam, established these festivals for the sake of Heaven, and the gentiles established them for the sake of star worship.

מיתיבי רשב"ג משום ר"מ אומר וכן היה רבי שמעון בן מנסיא אומר כדבריו חצי תשרי מרחשון וחצי כסליו זרע חצי כסליו טבת וחצי שבט חורף חצי שבט אדר וחצי ניסן קור חצי ניסן אייר וחצי סיון קציר חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ חצי אב אלול וחצי תשרי חום

The Gemara raises an objection to this from a baraita that discusses the verse: “While the earth remains, planting and harvest, and cold and heat, and summer and winter, and day and night shall not cease” (Genesis 8:22). The baraita interprets this verse as referring to six seasons of the year: Rabban Shimon ben Gamliel says in the name of Rabbi Meir, and similarly, Rabbi Shimon ben Menasya would say in accordance with his statement: The second half of Tishrei, all of Marḥeshvan, and the first half of Kislev are the days of planting. The second half of Kislev, all of Tevet, and the first half of Shevat are the winter days. The second half of Shevat, all of Adar, and the first half of Nisan are the period of cold; the second half of Nisan, all of Iyar, and the first half of Sivan are the harvest period. The second half of Sivan, all of Tammuz, and half of Av are the summer season, while the second half of Av, all of Elul, and the first half of Tishrei are the season of heat.

ולחשך קרא לילה. פי׳ חז״ל ריש מס׳ פסחים קרא הקב״ה לחשכה ופקדה אלילה. למדונו רבותינו שלא נימא דחשך הוא העדר האור לבד. כמו בעצם היום כשסותמים החלונות נעשה חשך. וא״כ אינו בריאה. אבל באמת חשך הוא בריאה בפ״ע ג״כ כדכתיב ובורא חשך וטעות גדול לומר שחשך אינו אלא העדר האור. אלא ה׳ עושה שניהם כמו כחות הקדושה והטומאה. (ועי׳ מש״כ להלן כ״ז ט׳) ואל תקשה מאי מועיל בריאה זו. הרי בלא בריאה יהי׳ חשך בהעדר אור. אבל כבר הורונו חז״ל (בפ׳ חלק ובב״ר פ׳ נח ובירושלמי פסחים פ׳ א׳) דאור האש אינו מנהיר ביום במקום חשך כמו בלילה שבו החשך מושל. ומזה הבינו אנשי מעלה בישיבתם בחשך מתי יום ומתי לילה. וכמו באור וחשך של יום ולילה. כך בכ״ד שנמשל לאור וחשך כך הוא. דיש כמה טובות שאין האדם מרגיש כ״כ בעת שהוא מוצלח עד שנעשה עני ומכיר הטובה. וכך הטביע ית׳ בעולמו.

And to the darkness, He called night: The Sages, of blessed memory, explained in the beginning of Tractate Pesachim, that the Holy One, blessed be He, called to darkness and appointed it over the night. [By this,] our Rabbis taught us that we should not say that darkness is only the absence of light, like when - in the middle of the day - we close the windows, it becomes dark. For, if so, it would not be a creation. But in truth, darkness is a creation, on its own as well, as it is written (Isaiah 45:7), "and created the darkness." And it is great distortion to say that darkness is only the absence of light. But rather, God makes both of them, just as He concerns Himself over holiness and impurity. (And see what I have written later, Genesis 27:9.) And to the question, "what does this creation help, behold, even without [its] creation, there would be darkness in the absence of light?," the Sages, of blessed memory, have taught us (in the chapter "Chelek" and in Bereshit Rabbah, Parshat Noach and in the Talmud Yerushalmi in the first chapter) that the light of a fire does not shine during the day in a dark place, [with the same brightness] as it does at night when darkness reigns. And from this, lofty people were able to know while they were sitting in the dark, when it was day and when it was night - in which darkness rules. And as it is with the light and darkness of day and night, so too is it thus with all things that are compared to light and darkness; since there are many bounties that man does not feel so much when he is successful, until he becomes poor and he sees the bounty [that he once had]. And [He], may He be blessed, implanted this into His world.

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וָבֹהוּ וְגו', הָיְתָה (ל"ט ב) דַיְיקָא מִקַּדְמַת דְּנָא, תַּלְגָא גּוֹ מַיָיא. נַפְקָא מִנָּהּ זוּהֲמָא בְּהַהוּא חֵילָא דְּתַלְגָא בְּמַיָּיא, וְאַקִּישׁ בָּהּ אֶשָׁא תַּקִּיפָא וְהֲוָה בָּהּ פְּסוֹלֶת, וְאִתְעֲדִיאַת וְאִתְעֲבִידַת תֹּה"וּ מֵאֲתַר (נ"א מדורא) דְּזוּהֲמָא. קִינָא דִפְסוֹלֶת. וָבֹה"וּ בְּרִירוּ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ פְּסוֹלֶת וְאִתְיַישַׁב בָּהּ חשֶׁךְ, רָזָא דְּאֶשָׁא תַּקִּיפָא. וְהַהוּא חשֶׁ"ךְ דְחָפֵי (חפי) עַל גַּבֵּי הַהוּא תֹּה"וּ עַל גַּבֵּי הַהוּא פְּסוֹלֶת וְאִתְתַּקָּנַת מִינֵיהּ.

"And the earth was without form and void..." The term "was" is exact in that it implies the earth's previous state, during which snow was mixed inside water. The act of the snow forming inside the water resulted in a foul substance. And afterward, a mighty fire beat upon it and refuse was formed inside it. It then conceived and became without form. The place where at first there was only filth, has become now a nest of refuse that is described as without form. It went through four stages until it became Tohu: (1) light turned into water; (2) water turned into snow; (3) snow turned into refuse with the infliction of the fire; and (4) the refuse, over time, became sufficiently distinguishable to be called without form. The words "and void" refer to the refined matter that emerged from the refuse and was set there. Darkness is the secret of the powerful fire and this darkness hovers above the formlessness, over that refuse, and is structured from it. In other words, darkness does not mean only the absence of light that is, emptiness but rather the aspect that produces emptiness, like a strong fire that burns and consumes everything it touches and leaves emptiness in its place. The reason why it is called darkness and not fire is that the burning force is not from the fire itself, but from the refuse, which is without form, over which it hovers, and from which it receives.

חשֶׁךָ הוּא אֶשָׁא אוּכְמָא תַּקִּיף בְּגוָֹון. אֶשָׁא סוּמְקָא תַּקִּיף בְּחֵיזוּ. אֶשָׁא יְרוּקָא תַּקִּיף בְּצִיּוּר. (פקודי רמ"ג ותרומה קכ"ח) אֶשָׁא חִיוָורָא גּוָֹון דְּכָלִיל כֹּלָּא. חשֶׁךְ תַּקִּיף בְּכָל אֶשִׁין וְדָא אַתְקִיף לְתֹה"וּ. חשֶׁךְ הוּא אֶשָׁא וְלָאו אִיהוּ אֶשָׁא חֲשׁוֹכָא בַּר כַּד אַתְקִיף לְתֹהוּ, וְרָזָא דָא (בראשית כ״ז:א׳) וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאוֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו וְגו'. חשֶׁךְ פְּנֵי רָע דְּאַסְבַּר אַנְפִּין לְרַע, וּכְדֵין אִקְרֵי חשֶׁךְ דְּשָׁרֵי עֲלֵיהּ לְאִתַּקְפָא לֵיהּ. וְרָזָא דָא וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.

Darkness is a black fire that is strong in color, because no other color can change black. It is also a red fire that is strong in its appearance, as red is the most noticeable color. It is a green fire, which is solid in form, as all forms reach perfection by the green color. And it is a white fire, which is the basis of all other colors. Darkness is strong, because it contains all kinds of fires and it attacks the formlessness. Darkness is a fire that consists of four colors, and it is usually not a dark fire except when it attacks the formlessness. This is the secret of the verse: "his eyes were dim, so that he could not see, he called Esau..."(Genesis 27:1). The face of evil is darkness, so Isaac, who was kind to evil, to Esau, was then called 'darkness,' as he rested upon it so that it may attack it....

וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָּאֵשׁ יְיָ דְּהָא שְׁמָא דְּאֱלהִים שָׁלְטָא בֵּיהּ מִסִּטְרָא דְּחשֶׁךְ. וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה הָכָא אִשְׁתְּכַח שֵׁם ידו"ד. אַרְבַּע פִּרְקִין הָכָא דְּאִנּוּן פִּרְקֵי גוּפָא וְאֵבְרִין יְדִיעָן דְּאִנּוּן אַרְבָּעָה וְאִנּוּן תְּרִיסַר וְהָכָא שְׁמָא גְלִיפָא דִּתְרֵיסַר אַתְוָון דְּאִתְמָסַר לְאֵלִיָּהוּ בַּמְעָרָה (מה שנדפס כאן בדפוס מנטובה קרימונה לובלין וכתיב אפריון וכו' עד סתימין דלא אתגליין, לפנינו הוא לקמן בדף כט ע"א ודף ל' ע"ב')

As for the fire that comes out of darkness, the scripture reads, "And after the earthquake a fire; but Hashem was not in the fire" (Ibid. 12), because the name Elohim rests upon it from the aspect of darkness. "And after the fire a still small voice," which comes from the aspect of a wind from Elohim, upon which the name Yud Hei Vav Hei rests. The verse reads "And when Elijah heard it...and went out, and stood in the entrance of the cave. And, behold, there came a voice to him, and said, 'What are you doing here, Elijah?" (Ibid. 13). He did not leave the cave at the first three aspects, only when he heard a still small voice, because the name Yud Hei Vav Hei was there. And he knew that Yud Hei Vav Hei was talking to him. 12. The name Yud Hei Vav Hei has four segments, namely four letters, that signify the parts of the human body and certain members namely, the limbs which are four that can become twelve. Here is the secret of the name that consists of twelve letters, which was given to Elijah while inside the cave. This alludes to the three names of Yud Hei Vav Hei. Each consists of four letters, which together add up to twelve. And this name, with its twelve letters, appears in the human body. The first appears in the head: Chochmah, Binah and Da'at; the second in the body from the top to the navel: Chesed, Gvurah and Tiferet; the third from the navel downward: Netzach, Hod and Yesod. Each part of the body is divided into four other parts, which add up to twelve.

בעשרים ושמונה באלול נבראו חמה ולבנה ומנין שהוא שנים וחדשים וימים ולילות שעות וקצים ותקופות ומחזורות ועיבורין היו לפני הקב"ה והיה מעבר את השנה ואחר כך מסרן לאדם הראשון בגן עדן, שנאמר (בראשית ה, א): "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם", מנין עולם לכל תולדות בני אדם.

THE PRINCIPLE OF INTERCALATION
ON the 28th of Ellul the sun and the moon were created. The number of years, months, days, nights, terms, seasons, cycles, and intercalation were before the Holy One, blessed be He, and He intercalated the years and afterwards He delivered the (calculations) to the first man in the garden of Eden, as it is said, "This is the calculation for the generations of Adam" (Gen. 5:1), the calculation of the world is therein for the generations of the children of Adam.

אדם מסר לחנוך ונכנס בסוד העיבור ועיבר את השנה, שנאמר (בראשית ה, כב): "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים" וגו', ויתהלך חנוך בדרכי מנין העולם שמסר אלהים לאדם, וחנוך מסר לנח סוד העיבור ועיבר את השנה, ואמר (בראשית ח, כב): "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף". זרע זה תקופת תשרי. קציר זו תקופת ניסן. קור זו תקופת טבת. וחום זו תקופת תמוז. וקיץ בעתו וחורף בעתו.

Adam handed on the tradition to Enoch, who was initiated in the principle of intercalation, and he intercalated the year, as it is said, "And Enoch walked with God" (Gen. 5:22). Enoch walked in the ways of the calculation concerning the world which God had delivered to Adam. And Enoch delivered the principle of intercalation to Noah, and he was initiated in the principle of intercalation, and he intercalated the year, as it is said, "While the earth remaineth, seed-time and harvest, and cold and heat, and summer and winter" (Gen. 8:22). "Seed-time" refers to the Teḳuphah of Tishri, "harvest" refers to the Teḳuphah of Nisan, "cold" refers to the Teḳuphah of Ṭebeth, and "heat" refers to the Teḳuphah of Tammuz; "summer" is in its season and "winter" is in its season.

נֵ֣ר יְ֭הֹוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כׇּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃
The lifebreath of man is the lamp of the LORD
Revealing all his inmost parts.
אָמַר עוּלָּא: פְּלִיגִי בַּהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי בְּמַעְרְבָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא. חַד אָמַר טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי כְּנֶגֶד יָמִים הַנִּכְנָסִין, וְטַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל כְּנֶגֶד יָמִים הַיּוֹצְאִין. וְחַד אָמַר טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי כְּנֶגֶד פָּרֵי הַחַג, וְטַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל דְּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין.
Ulla said: There were two amoraim in the West, Eretz Yisrael, who disagreed with regard to this dispute, Rabbi Yosei bar Avin and Rabbi Yosei bar Zevida. One said that the reason for Beit Shammai’s opinion is that the number of lights corresponds to the incoming days, i.e., the future. On the first day, eight days remain in Hanukkah, one kindles eight lights, and on the second day seven days remain, one kindles seven, etc. The reason for Beit Hillel’s opinion is that the number of lights corresponds to the outgoing days. Each day, the number of lights corresponds to the number of the days of Hanukkah that were already observed. And one said that the reason for Beit Shammai’s opinion is that the number of lights corresponds to the bulls of the festival of Sukkot: Thirteen were sacrificed on the first day and each succeeding day one fewer was sacrificed (Numbers 29:12–31). The reason for Beit Hillel’s opinion is that the number of lights is based on the principle: One elevates to a higher level in matters of sanctity and one does not downgrade. Therefore, if the objective is to have the number of lights correspond to the number of days, there is no alternative to increasing their number with the passing of each day.
שתים עשרה פשוטות ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק חקקן חצבן שקלן צרפן המירן וצר בהם שנים עשר מזלות בעולם סימן טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. ואלו הן שנים עשר חדשים בשנה ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי מרחשון כסלו טבת שבט אדר. ואלו הן שנים עשר מנהיגין בנפש שתי ידים ושתי רגלים שתי כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קרקבן [שתי לועזים ושתי עליזים שתי יועצים ושתי יעוצים שתי טורפין ושתי ציידים]. עשאן כמין (מדינה) [מריבה] וערכן כמין מלחמה גם את זה לעומת זה עשה האלהים:
כיצד צרפן. המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה. המליך אות ו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ויד שמאל בנפש. המליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל ימין בנפש. המליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש. המליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימין בנפש. המליך אות י' וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאל בנפש. המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה וכבד בנפש. המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשוון בשנה וטחול בנפש. המליך אות ס' וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה ומרה בנפש. המליך אות ע' וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה והמסס בנפש. המליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה וקיבה בנפש. המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה וקרקבן בנפש:
שתים עשרה פשוטות ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק חקקן חצבן שקלן צרפן המירן וצר בהם שנים עשר מזלות בעולם סימן טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד. ואלו הן שנים עשר חדשים בשנה ניסן אייר סיון תמוז אב אלול תשרי מרחשון כסלו טבת שבט אדר. ואלו הן שנים עשר מנהיגין בנפש שתי ידים ושתי רגלים שתי כליות טחול כבד מרה המסס קיבה קרקבן [שתי לועזים ושתי עליזים שתי יועצים ושתי יעוצים שתי טורפין ושתי ציידים]. עשאן כמין (מדינה) [מריבה] וערכן כמין מלחמה גם את זה לעומת זה עשה האלהים:
כיצד צרפן. המליך אות ה' וקשר לו כתר וצר בו טלה בעולם וניסן בשנה ויד ימין בנפש זכר ונקבה. המליך אות ו' וקשר לו כתר וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ויד שמאל בנפש. המליך אות ז' וקשר לו כתר וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה ורגל ימין בנפש. המליך אות ח' וקשר לו כתר וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה ורגל שמאל בנפש. המליך אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימין בנפש. המליך אות י' וקשר לו כתר וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאל בנפש. המליך אות ל' וקשר לו כתר וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה וכבד בנפש. המליך אות נ' וקשר לו כתר וצר בו עקרב בעולם ומרחשוון בשנה וטחול בנפש. המליך אות ס' וקשר לו כתר וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה ומרה בנפש. המליך אות ע' וקשר לו כתר וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה והמסס בנפש. המליך אות צ' וקשר לו כתר וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה וקיבה בנפש. המליך אות ק' וקשר לו כתר וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה וקרקבן בנפש: