Rabbi Michael Maor Introduction to Panim Meirot Umasbirot 1-2
  • כתבי בעל הסולם / הקדמות / הקדמה לפנים מומ"ס
  • שערים לחכמת הקבלה למתחילים / הקדמות / הקדמה לפנים מאירות ומסבירות

אות א

תוכן

בשלהי עוקצין לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, ג' דיוקים / דברי אגדה אין להם פשט / תחילת ההשגה מהסוד, שאחר השגה אמיתית בסוד דרוש ורמז, משיגים אז הפשט
א. בשלהי עוקצין, "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כט, יא) 'ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום'". ויש להשכיל בו רבות, א', מאין הוכיחו שאין יותר טוב לישראל מהשלום. ב', שבהכתוב מפורש שהשלום היא הברכה בעצמה, שכתוב נתינה בעוז וברכה בשלום, ולדבריהם היה לו לומר נתינה בשלום. ג', למה נתחבר מאמר הזה לסיום הש"ס. גם צריך להבין פירוש המלות ד'שלום' ו'עוז' והוראתם.
וכדי לפרש מאמר זה על תכנו האמיתי, מוכרחין אנו לבוא בדרך ארוכה. כי עומק לב בעלי הגדה לאין חקר. ובצדק דיבר הרב בעל אפיקי יהודא ז"ל, בפירוש דברי חז"ל (מסכת סופרים טז, ד ; שיר השירים רבה ב, יד) על הפסוק, "סמכוני באשישות" אלו הלכות, "רפדוני בתפוחים" אלו הגדות. ופירש ז"ל, כי כל עניני התורה והמצוה, יש בהם נגלה ונסתר, כמו שכתוב (משלי כה, יא) "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבֻר על אופניו", אמנם ההלכות דומים לאשישי יין, אשר הנותן לחבירו מתנה גביע כסף עם יין, הרי תוכו וברו שניהם חשובים, שהרי גם הגביע יש לו ערך בפני עצמו כמו היין שבתוכו. מה שאין כן ההגדות, המה נמשלים לתפוחים, שתוכו נאכל וחיצוניותו נזרקת, שאין להחיצוניות ערך של כלום, ונמצא כל הערך והחשיבות רק בהפנימיות והתוך. וכן בדברי הגדה, אין בהפשטיות הנראה לעינים שום מובן וחפץ, זולת בתוכן הפנימי הגנוז בהדברים, שאינם נבנים אלא על אדני חכמת האמת, המסור ליחידי סגולה, עכ"ל בשינוי לשון.
ומי יהין להוציא זה מלב ההמון ולברר דרכיהם, שאין השגתם שלימה גם בשני חלקי התורה הנקראים פשט ודרוש. אשר סדר ד' חלקי התורה פרד"ס לפי דעתם, שמתחילה מבינים הפשט ואחר כך הדרוש ואחר כך הרמז ובסוף הכל מבינים הסוד.
אמנם איתא בסידור הגר"א ז"ל, שתחילת ההשגה מתחלת מהסוד, ואחר שמשיגין חלק הסוד שבתורה אפשר להשיג חלק הדרוש, ואחר כך חלק הרמז, ואחר שזוכה האדם להשתלם בג' חלקי התורה האלו על בוריים, אז זוכה להשיג חלק הפשט שבתורה. ע"כ. והיינו דאמרו ז"ל במסכת תענית (ז, א) "זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם המות", ע"כ. כי לזכיה גדולה אנו צריכים להבין בפשטי המקראות, להיותינו מחוייבים להשיג מקודם ג' החלקים שבפנימיות התורה, אשר הפשט מלביש אותם, והפשט לא יופשט. ואם עדיין לא זכה לזה, לרחמים גדולים הוא צריך שלא יהי' נעשית לו סמא דמותא ח"ו. ולאפוקי מטענת המתרשלים בהשגת הפנימיות, ואומרים בלבם, דיינו בהשגת הפשט, והלואי שנשיג אותה והיינו שמחים בחלקינו, שדבריהם דומים למי שרוצה לעלות על המדרגה הרביעית, בטרם שיפסוע על ג' מדרגות הראשונות.

אות ב

תוכן

חקירה בהעלמה הנוהגת בחכמת האמת / בדורות הראשונים נהגו העלמה גם בחכמות חיצוניות
ב. אמנם לפי זה, צריכים להבין ההעלמה הגדולה הנוהגת בפנימיות התורה, כמו שאמרו במסכת חגיגה (יא, ב) "אין דורשין במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד". וכן כל הספרים המצויים לנו במקצוע הזה, חתומים וסתומים לעיני כל ההמון, לא יבינו זולת השרידים אשר ה' קורא אותם, בהיותם כבר מבינים את השרשים, מדעתם, ובקבלה מפה אל פה. אשר הוא תמיה רבתי, איך מונעים תהלוכות החכמה והתבונה מקרב העם אשר הוא כל חייתם ואורך ימיהם, ולכאורה הוא עון פלילי, שעל כן אמרו ז"ל במדרש רבה בראשית (מב, ד) על אחז, שעל כן נקרא אחז, בשביל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות וכו', דעל כן גדלה אשמתו וכו'. וכן חוק הטבע, אשר עינו של אדם צרה, להאציל מהונו ורכושו לאחרים, אבל כלום יש לך מי שעינו צרה, מלהאציל מחכמתו ותבונתו על אחרים, ואדרבה ביותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, ומכל שכן בתורת ה' וחפצו ית'.
אמנם כן אנו מוצאים תעלומות בחכמה, אפי' בחכמים החיצונים, בדורות שעברו. ואיתא בהקדמתו של הר"מ בוטריל ז"ל לפירושו על ספר יצירה, מאמר בשם אפלטון שהזהיר לתלמידיו כלשון הזה "אל תמסרו החכמה למי שאינו יודע מעלתה", וכן הזהיר אריסטו "אל תמסרו החכמה למי שאינו ראוי לה פן תחמסוה", והוא ז"ל פירשו, אשר אם החכם מלמד חכמה למי שאינו הגון לה, הוא חומס את החכמה ומשחיתה, עכ"ל. ולא כן עושים החכמים החיצונים שבדורותינו, אלא אדרבא מתאמצים להרחיב שערי חכמתם לכל מרחבי ההמון, בלי שום גדרים ותנאים. ולכאורה יש טענה גדולה על חכמיהם הראשונים, שסגרו דלתי חכמתם על קומץ קטן מיחידי סגולה שמצאו מוכשרים אליה, ומרבית העם עזבו לגשש קיר.

https://search.orhasulam.org/