(א) א. בטרם אבוא לבאר את תולדות חכמת הקבלה, שכבר דשו בה רבים, מצאתי לנחוץ לבאר מקודם היטב את מהותה עצמה של החכמה הזו, אשר לדעתי מועטים המה היודעים זאת. וכמובן לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר, בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו מהו.
(ב) והגם שידיעה זו היא רחבה ועמוקה מני ים, עם כל זה אתאמץ בכל כוחי וידיעותי שרכשתי לי במקצוע זה, לבאר ביאור מקורי ולהאירו מכל הצדדים באופן מספיק לכל נפש, להוציא ממנו מסקנות נכונות לאמיתן כמות שהן באמת, מבלי להניח מקום למעיינים להטעות את עצמם כאשר רגיל מאד בעיון דברים הללו.
(ג) על מה סובבת החכמה
(ד) ב. שאלה זו כמובן עולה על דעתו של כל בר דעת. הנה כדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו, אתן הגדרה נאמנה ומשומרת: כי חכמה זו היא לא פחות ולא יותר רק סדר של שרשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".
(ה) וכאן נוהגים כלל ופרט:
(ו) כלל, כלומר כלל האנושות המתחייבת בסופה בהכרח ובחיוב מוחלט, לבוא עד לידי ההתפתחות המופלגת הזאת. כמ"ש: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא, ט). "ולא יְלַמְּדוּ עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לֵאמֹר דעו את ה', כי כולם ידעו אותי לְמִקְטַנָּם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג). ואומר: "ולא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ והיו עיניך רואות את מוריך" וגו' (ישעיה ל, כ).
(ז) פרט, היינו שאף מקודם שלמות כלל האנושות כולה, בכל דור ודור נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה. כי אלה הם הפרטים הזוכים בכל דור ודור למדרגות מסוימות בענין גילוי אלקותו ית', והם המה הנביאים ואנשי השם. כמו שאמרו ז"ל (ע"פ בראשית רבה נו): "אין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב". הרי לך לעיניך, אשר גילוי אלקותו ית' נוהג תמיד בכל דור ודור, על פי דברי חז"ל המוסמכים לדבר זה ונאמנים עלינו.
(ח) ריבוי הפרצופין וספירות ועולמות
(ט) ג. אולם לפי האמור הועמדה השאלה: כיון שאין לחכמה זו רק תפקיד האחד המיוחד והמבואר – אם כן מהו הענין של ריבוי הפרצופין והספירות וכל הקשרים בני החילוף, אשר ספרי הקבלה מלאים מהם?
(י) אכן, אם תיקח איזה גוף של בעל חי קטן, שכל תפקידו אינו אלא להזין את עצמו, כדי שיוכל להתקיים בעולם זמן מה המספיק כדי להוליד ולקיים את מינו – הנה תראה ותמצא בו הרכבה מסובכת מאלף אלפי פִיבֶערְס (סיבים) וגידים, כפי שדרשו ומצאו בעלי הפיזיולוגיה והאָנָטומיה, ועוד אלפי רבבות יש שם ממה שלא נודע עוד לעין האנושית. מכאן תוכל להקיש כמה מן ריבוי הרכבות של עניינים וצינורות צריכים להתחבר, בכדי להמציא ולגלות את המטרה הנשגבת ההיא.
(יא) ב' סדרים: מעילא לתתא ומתתא לעילא
(יב) ד. והנה בכללה מתחלקת החכמה הזאת לב' סדרים, המקבילים זה לזה ושווים זה לזה כמו ב' טיפות מים. ואין הפרש ביניהם יותר, רק שסדר הראשון נמשך מֵעֵילָא לְתַתָּא (ממעלה למטה) עד לעולם הזה. וסדר שני מתחיל מהעולם הזה והולך מִתַּתָּא לְעֵילָא (ממטה למעלה), בדיוק על כל אותם הדרכים והרכבות שנרשמו משורשם בעת הופעתם והתגלותם מעילא לתתא.
(יג) והנה סדר הא' מכונה בשפת הקבלה: סדר השתלשלות העולמות והפרצופין והספירות, לכל מקריהם אם קבועים אם בני חילוף. וסדר הב' מכונה בשם השָׂגות, או מדרגות של נבואה ורוח הקודש. אשר אדם הזוכה לַדָּבָר, מחויב ללכת באותם המבואות והדרכים ולהשיג כל פרט וכל מדרגה לאט לאט בדיוק נכון, על פי אותם החוקים שנרשמו בהם מעת התאצלותם מעילא לתתא.
(יד) והוא כי ענין זה של גילוי אלקותו ית', אינו ענין המופיע כולו בבת אחת כדרכי הגילוי שבדברים הגשמיים. אלא הולך ומופיע בהמשך זמן מסוים אשר תלוי לפי זיכוכו של אותו המשיג, עד שיתגלו אליו כל המדרגות המרובות הערוכות מראש מבחינתן שמעילא לתתא. ולהיותן מסודרות ובאות בהשגה בזו אחר זו וזו למעלה מזו, כדוגמת שליבות הסולם, מכונות משום זה בשם 'מדרגות'.