You shall further instruct the Israelites to bring you clear oil of beaten olives for lighting, for kindling lamps regularly.
הָרוֹאֶה שֶׁמֶן זַיִת בַּחֲלוֹם — יְצַפֶּה לִמְאוֹר תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ״.
One who sees olive oil in a dream should anticipate the light of Torah, as it is stated: “That they bring unto you pure olive oil beaten for the light” (Exodus 27:20).
וראיתי במדרש תנחומא בתחלת סדר ואתה תצוה, כיון שהיו מדליקין את המנורה כל חצר שבירושלים היתה משתמשת לאורה לכך נאמר (שמות כ״ז:כ׳) ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור.
When the lights of the Menorah in the Sanctuary were kindled in the evening, every courtyard in Jerusalem made use of the illumination provided by it. This is the mystical dimension of Exodus 27,20: “they shall take for you pure olive oil, pressed, to provide illumination.”
השוואה בין גוף האדם למשכן ולכליו, נמצאת במדרש הגדול, ומקור מאמר זה נעלם: "זהב וכסף ונחשת. תרומת המשכן כנגד גופו של אדם. זהב זו הנפש, כסף זה הגוף וכו', תכלת אלו הגידים, וארגמן זה הבשר, תולעת שני זה הדם, ושש זה הכרס, ועזים זה השער...שמן למאור אלו העינים....
A comparison between the human body and the Tabernacle and its vessels is found in Midrash HaGadol, and the source of this text has disappeared: "Gold, silver, and copper. The offerings for the Mishkan are like a person's body. Gold is the soul, silver is the body, etc., techelet is the sinews, and purple yarn is the flesh, crimson yarn is the blood , and fine linen is the belly, and goats' hair is the hair...shemen la'maor is the eyes....
במדרש מה שמן מאיר כך ביהמ"ק מאיר לעולם. לכן נקראו ישראל זית רענן שהם מאירים לכל. השמן הוא מאיר שעל ידו האור נאחז בפתילה. וכמו כן ע"י ביהמ"ק הי' האור נאחז בנפשות בנ"י. דכ' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם....
[We find in] a midrash that just as oil illuminates so the Bet Mikdash illuminates the world. So Israel are called zayit ra'anan (a freshening olive) because they illuminate everything. The oil illuminates because through it the light is held by the wick. So to by means of the Bet Mikdash the light is held by the souls of the Children of Israel, as it says "Make me a sanctuary that I may dwell among/within them...."
טעם למה עשה הש"י הנס בשמן דהנה היונים רצו לבטל חכמת התורה ולהגביר חכמות החיצוניות חכמת יו"ן הנה בעת הישוע' ליהודים היתה אורה זו תור' הנה הפליא הש"י הנס בשמן הרומז לחכמה (הקדושה) כענין שאמרו רז"ל וישלח יואב תקוע' ויקח משם אשה חכמ"ה תקוע"ה דייקא כי תקועה אלפא לשמן. ובכ"ע ששמן זית מצוי שם חכמה מצוי' (וכמש"ל כ"פ):
האדם והטבע
א. ההכרה והבלתי מודע
א"ד גורדון
מסתבר איפוא, כי ההוויה העולמית, הטבע האין-סופי, שופעת לתוך נפשו של האדם, לתוך הרגשתו והכרתו משני הצדדים: מאותו הצד, שהוא מרגיש ומכיר אותה, ומאותו הצד, שהיא אינה מוּכרת ואינה מורגשת לו, אלא שהוא חי אותה…
או כאילו תאמר: מצד ההרגשה וההכרה שופע האור, המתעורר על די הלהבה, ומצד החיים הבלתי מוּכרים והבלתי מורגשים–השמן למאור, המפרנס את הלהבה לפי צורך פרנסתה בעוד אשר כלי ההרגשה וההכרה הם המנורה שאינה אלא מכונה עם בית-קיבול לקבל אל תוכה ולהוליד התחברותם של שני הזרמים, הנובעים משני הצדדים.
From A.D. Gordon's "Human and Nature"
Consciousness and The Unconscious
It seems, therefore, that the worldly being, the infinite nature, flows into a person’s soul, into their emotions and their consciousness, from two sides: from one side that he can sense and be conscious of, and from another side which is unconscious and unfelt, though they live it…
Or as if you were to say: light flows from the side of emotion and consciousness, which is awakened by the flame, and from the side of the unconscious and imperceptible life, the “shemen la’maor,” the oil for the light, which feeds the flame according to its need for sustenance, while the vessel of feeling and consciousness is the menorah, which is nothing but a machine with a receptacle to receive into it and give birth the convergence of the two streams, emanating from both sides.
כנרת, י"ב ניסן תרע"ד (1914)
א.ד. גורדון לרחל בלובשטיין
...לפי שעה אוכל להגיד לך, כי עד כמה שהספקתי להכיר אותך, אינני יכול להסכים להנחתך, שאין בך תוכן עצמי, מקורי. אוכל להגיד לך, כי אני למדתי הרבה מתוך נשמתך, ואין למדים ממה שאין בו תוכן.
חושב אני, כי תוכן נשמתך הוא בעיקר מה שמתחת למפתן ההכרה. יכול להיות, כי מהלך הזרם של מה שמתחת למפתן ההכרה, של ה'שמן למאור', אל תוך ההכרה אינו כל כך מהיר אצלך, ואין המקוריות המוכרת כל כך גלויה, אבל מקורית אַת בחיים, במעשים בלתי-אמצעיים ובהרגשות בלתי-אמצעיות. אני כך חשבתי עוד קודם, וכמדומני, כי מעין זה רמזתי לך באחת משיחותינו.
ואל יהי הדבר הזה קל בעיניך. מקוריות בחיים, מקוריות בלתי-אמצעית היא אולי יותר חשוּבה ממקוריות מוּכרת, ממקוריות שבמחשבה ושבכשרון....
A.D. Gordon in a 1914 letter to Rachel (Rachel was 24 at the time and did not publish her first Hebrew poem for another six years.)
For now, I can tell you that as far as I have gotten to know you, I cannot agree with your supposition that you have no individual, original content. I can tell you, because I learned a lot from your soul, and no one learns from what has no content.
I think, because the content of your soul is mainly what is below the threshold of consciousness. It may be that the course of the stream of what is below the threshold of consciousness, of the shemen la'maor into consciousness is not so fast for you, and the known originality is not so visible, but you are original in life, in unmediated actions and in unmediated feelings. I thought so even before, and as it seemed to me, because I hinted at something like this to you in one of our conversations.
And don't take this lightly. Originality in life, unmediated originality is perhaps more important than conscious originality, originality in thought and talent.