Is Rashi speaking literally or metaphorically? What is the significance of how he describes the river in his last line?
(כא) כי אם שם . כי אם מוסב על בל יסע יתדותיו ועל בל ינתקו , הרעה לא תהיה כי אם הטובה ה' יהיה שם אדיר לנו והעיר תהיה מקום נהרים יאורים כענין שנא' ( ביחזקאל ד ) וימד אלף ויעבירני נחל אשר לא אוכל לעבור וכן ניבא יואל ומעין מבית ה' יצא ( יואל ד יח ) והוא הנחל שיהא מתגבר והולך :
(21) But there -The phrase 'but there' refers back to "... a tent that shall not fall, whose pegs shall never be moved, and all of whose ropes shall not be torn." (Isaiah 33:20) Evil will not be, but rather good. The Lord will there, great for us, and the city will be a place of rivers and stream as it says "And he measured one thousand, a stream that I could not cross..." (Ezekiel 47:5) So too Yoel prophesied "...and a spring shall emanate from the house of the Lord..." (Yoel 4:18) This is the river which will progressively increase.
רד"ק ישעיהו פרק לג פסוק כא
(כא) שם - בירושלם אדיר ה' שהוא לנו ובעזרתינו והוא אדיר ויכול על מחנה אשור ואף על פי שהוא רב ועצום: מקום נהרים יאורים - והוא יהיה לנו מקום נהרים כאלו סביב לירושלם יהיו נהרים ויאורים רחבי ידים שלא יוכלו לעבור עליה האויבים ואפילו אני שיט וצי אדיר לא יוכל ללכת בנהר הגדול הזה ולא לעבור אותו, ולפי שהמשיל מחנה אשור לנהר גדול כמו שאמר את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור וגו', אמר כי ה' יהיה להם מקום נהר גדול ממנו שלא יוכל מלך אשור לעבור בו ולכבוש ירושל':
Radak on Isaiah 33:21
There - In Jerusalem the Lord is great because He is for us and is our help, and he is great and able to overcome the camp of Assyria, even though it is mighty and numerous. A place of rivers and streams - he will be for us as a place of rivers, as if surrounding Jerusalem there were broad rivers and streams which the enemy could not cross. Even with ships a great one could not navigate this river or cross it. Since the camp of Assyria was compared to a great river, as it says "...the mighty and massive waters of the river-the king of Assyria and all his wealth..." (Isaiah 8:7) therefore it says that the Lord was for them like the place of a river even greater than them, which the King of Assyria could not cross and conquer Jerusalem.
The Radak is relating this verse to a particular historical event. Does that reduce its significance? Does this midrash add anything to your understanding.
The following midrash does not mention Jerusalem, but later sources will connect the city of Jerusalem with Israel's camp in the wilderness. What is the nature of water here, and does it help understand the verse in Isaiah?
מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת סימן מח
[מח] אז ישיר ישראל. ומפני מה לא נזכר משה שם, מפני שנענש על המים, ואין אדם מקלס לספקלטור שלו, ולמה שמו של הקדוש ברוך הוא אינו נזכר שם, משל לשלטון שעשה סעודה למלך, אמר המלך פלוני אוהבי שם, אמרו לו לאו, אמר גם אני איני הולך לשם, [אף כאן אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ומשה אינו נזכר, אף אני איני נזכר שם]. באר חפרוה שרים (שם שם /במדבר כ"א/ יח). וכי חפורה היתה שם, אלא שניתנה בזכות אבות שנקראו שרים, שנאמר פתח צור ויזובו מים וגו' [כי] זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו (תהלים קה מא מב). כרוה נדיבי העם וגו' (במדבר שם /כ"א/), שהיו הנשיאים עומדין על גבה, ומושכין במטותיהן כל אחד ואחד לשבטו ולמשפחתו, וריוח שהיה בין הדגלים, מלא מים מגוברין, אשה שהיתה צריכה לילך אצל חבירתה, היתה הולכת מדגל לדגל בספינה, שנאמר הלכו בציות נהר (תהלים קה מא), ואין ציות אלא ספינות, שנאמר וצי אדיר (בל יעברנהו) [לא יעברנו] (ישעיה לג כא), והמים היו יוצאין חוץ למחנה ומקיפין פיסא גדולה, שנאמר ינחני במעגלי צדק (תהלים כג ג), ומגדלין מיני דשאים ואילנות שאין להם סוף, שנאמר בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני (שם שם /תהלים כ"ג/ ב), כל הימים שהיו במדבר היו משמשין בו, לכך קילסו עליה, באר חפרוה שרים. וממדבר מתנה (במדבר כא יח), שבמדבר ניתנה להם לשמשן.
Midrash Tanchuma (Buber) Hukkat 48
“Then Israel sang this song…” (Bamidbar 21:17) And why is Moshe’s name not mentioned there? Because he was punished for the sake of water, and a man does not praise his prosecutor. And why is the name of the Holy One not mentioned there? This can be compared to a ruler who makes a festive meal for the king. The king said ‘will my beloved so and so be there?’ They said ‘no.’ He replied ‘then I also will not go there.’ [So too here the Holy One said ‘since Moshe is not mentioned, so too I will not be mentioned there.] “A well dug by princes…” (Bamidbar 21:18) And did they dig it? It was there! Rather, it was given in the merit of the forefathers who are called princes, as it says “He opened a rock and water flowed… For He remembered His holy word with Abraham His servant.” (Tehillim 105:41-42) “…carved out by nobles of the people…” (Bamidbar 21:18) The princes stood over it and drew (in the ground) with their staffs, each one toward his tribe and his family. There was a space between the flags (in the encampment) filled with powerful waters. A woman who needed to visit her friend would go from flag to flag in a boat as it says “…in the deserts (b’tziyut) ran rivers.” (Tehillim 105:41) The word ‘tziyut’ means boats, as it says “…and a great ship shall not pass.” (Isaiah 33:21) The water went out from the camp and surrounded a broad strip, as it says “…He leads me in paths of righteousness…” (Tehillim 23:3) They caused endless types of grasses and trees to grow, as it says “He causes me to lie down in green pastures; He leads me beside still waters.” (Tehillim 23:2) All they days that they were in the wilderness they used this well, therefore they praised it as ‘a well dug by princes.’ “…and from the desert, a gift.” (Bamidbar 21:18) Because it was given to them in the wilderness to serve their needs.