File
Embed Sheet Icon Embed Sheet
Print Icon Print
Highlight Mode
Format
Divine Names Icon Divine Names
Number Sources
Box Sources
בס"ד
Sheet Language
Sheet Layout
Side-by-Side Layout
Source Language
Source Layout
Side-by-Side Layout
Reset to Sheet Default
Highlight Tools
Paragraph View
Filter
Highlight Mode is On
Like this? Login or register to create your own source sheet.
בס"ד
Source Sheet by ELI Talks
Like
  1. נדרים ל״ט ב:ס׳
    רב חלבו חלש נפק אכריז רב כהנא
  2. נדרים מ׳ א:א׳-ט״ו
    רב חלבו באיש לא איכא דקא אתי אמר להו לא כך היה מעשה בתלמיד אחד מתלמידי ר' עקיבא שחלה לא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס ר' עקיבא לבקרו ובשביל שכיבדו וריבצו לפניו חיה א"ל רבי החייתני יצא ר' עקיבא ודרש כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות מאי גרמא אילימא כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה וכל שאין מבקר את החולה מבקש עליו רחמים שימות שימות ס"ד אלא כל שאין מבקר חולה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות

    ...There is a story about one of Rabbi Avika's students who became sick. The sages did not come to visit him. Rabbi Akiva came in to visit him, and because he showed him respect and sat in front of him, the student lived. He told him Rabbi, you made me live. Rabbi Akiva left and taught, "He who does not visit the sick is as one who spills blood". Rav Dimi said about this: "He who visits the sick makes him live, and he who does not visit the sick causes him to die". Why is that? Is it that he who visits the sick prays for mercy for them to live, and he who doesn't prays for mercy for them to die? Don't think that. The reason is he who does not visit the sick does not pray for mercy for them, not to live and not to die.

  3. ברכות ה׳ ב:כ״ו-ס״ה
    רבי חייא בר אבא חלש על לגביה ר' יוחנן א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה. ר' יוחנן חלש על לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה אמאי לוקים ר' יוחנן לנפשיה אמרי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים רבי אליעזר חלש על לגביה רבי יוחנן חזא דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא חזייה דהוה קא בכי ר' אליעזר א"ל אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שלחנות ואי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר א"ל להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא א"ל על דא ודאי קא בכית ובכו תרוייהו אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה ואוקמיה.
    R. Hiyya b. Abba was ill and R. Johanan went in to visit him. He said to him, "Are thy sufferings dear to thee ?" "No," he replied, "neither they nor the reward they bring." R. Johanan said to him, "Give me thy hand." He gave him his hand and R. Johanan raised him. R. Johanan was ill and R. Hannina went in to visit him. He said to him, "Are thy sufferings dear to thee?" "No," he replied, "neither they nor the reward they bring." R. Hannina said to him, "Give me thy hand." He gave him his hand and R. Hannina raised him. Why? Why did not R. Johanan raise himself ? They answer : A prisoner does not release himself from the dungeon. R. Eleazar was ill and R. Johanan went in to visit him. He saw that he was lying in a dark room, so he bared his arm and a brightness was radiated therefrom. He then noticed that R. Eleazar was weeping. He said to him, "Why weepest thou? Is it because thou hast not applied thyself sufficiently to the study of Torah ? We have learnt that it matters not whether one does much or little, so long as he directs his heart to Heaven ! Is it because of [the lack of] food? Not everyone has the merit of two tables! Is it because of childlessness? This is the bone of my tenth son!" R. Eleazar answered him, "I weep because of this beauty which will decay in the earth." R. Johanan said to him, "Well dost thou weep on that account" ; and they both wept. After a while, he said to him, "Are thy sufferings dear to thee?" He replied, "Neither they nor the reward they bring." He said to him, "Give me thy hand." He gave him his hand and R. Johanan raised him.
  4. שבת קכ״ח ב:ס״ט-ע״ג
    לא צריכא בסומא מהו דתימא כיון דלא חזיא אסור קא משמע לן איתובי מיתבא דעתה סברא אי איכא מידי חזיא חבירתא ועבדה לי:
  5. (א) מִצְוָה לְבַקֵּר חוֹלִים. הַקְּרוֹבִים וְהַחֲבֵרִים נִכְנָסִים מִיָּד; וְהָרְחוֹקִים, אַחַר ג' יָמִים. וְאִם קָפַץ עָלָיו הַחֹלִי, אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִכְנָסִים מִיָּד. (טוּר בְּקִצוּר מס' ת''ה לְהָרַמְבַּ''ן).

    (ב) אֲפִלּוּ הַגָּדוֹל יֵלֵךְ לְבַקֵּר הַקָּטָן, וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם, וַאֲפִלּוּ בֶּן גִּילוֹ. וְכָל הַמּוֹסִיף הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ לוֹ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּשׂוֹנֵא יָכוֹל לֵילֵךְ לְבַקֵּר חוֹלֶה (מהרי''ל קצ''ז), וְלֹא נִרְאֶה לִי, אֶלָּא לֹא יְבַקֵּר חוֹלֶה, וְלֹא יְנַחֵם הָאָבֵל שֶׁהוּא שׂוֹנְאוֹ, שֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב שֶׁשָּׂמֵחַ לְאֵידוֹ, וְאֵינוֹ לוֹ אֶלָּא צַעַר, כֵּן נִרְאֶה לִי (ש''ס פ' כ''ג).

    (ג) הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, לֹא יֵשֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּה, וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵא, וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל, אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב לְפָנָיו, שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו. הַגָּה: וְדַוְקָא כְּשֶׁהַחוֹלֶה שׁוֹכֵב עַל הָאָרֶץ, דְּהַיּוֹשֵׁב גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עַל הַמִּטָּה מֻתָּר לֵישֵׁב עַל כִּסֵּא וְסַפְסָל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר''ן, וְכֵן נוֹהֲגִין).

    (ד) אֵין מְבַקְּרִין הַחוֹלֶה בְּג' שָׁעוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁכָּל חוֹלֶה, מֵקֵל עָלָיו חָלְיוֹ בַּבֹּקֶר, וְלֹא יָחוּשׁ לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וְלֹא בְּג' שָׁעוֹת אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל יוֹם, שֶׁאָז מַכְבִּיד עָלָיו חָלְיוֹ, וְיִתְיָאֵשׁ מִלְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. וְכָל שֶׁבִּקֵּר וְלֹא בִּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, לֹא קִיֵּם הַמִּצְוָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ''ן).

    (ה) כְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, אִם מְבַקֵּשׁ לְפָנָיו, יָכוֹל לְבַקֵּשׁ בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, לֹא יְבַקֵּשׁ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.

    (ו) יִכְלֹל אוֹתוֹ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֹּאמַר: הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְשַׁבָּת אוֹמֵר: שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא.

    (ז) אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיִּתֵּן דַּעְתּוֹ עַל עִנְיָנָיו, אִם הִלְוָה אוֹ הִפְקִיד אֵצֶל אֲחֵרִים, אוֹ אֲחֵרִים הִלְווּ אוֹ הִפְקִידוּ אֶצְלוֹ, וְאַל יִפְחַד מִפְּנֵי זֶה מֵהַמָּוֶת.

    (ח) אֵין מְבַקְּרִין לֹא לְחֹלִי מֵעַיִם וְלֹא לְחֹלִי הָעַיִן וְלֹא לְחֹלִי הָרֹאשׁ. וְכֵן כָּל חֹלִי דְּתָקִיף לֵיהּ עָלְמָא וְקָשֶׁה לֵיהּ דִּבּוּרָא אֵין מְבַקְּרִין אוֹתוֹ בְּפָנָיו, אֶלָּא נִכְנָסִין בַּבַּיִת הַחִיצוֹן וְשׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בּוֹ אִם צְרִיכִין לְכַבֵּד וְלִרְבֹּץ לְפָנָיו, וְכַיּוֹצֵא בוֹ, וְשׁוֹמְעִין צַעֲרוֹ וּמְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים.

    (ט) מְבַקְּרִין חוֹלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

    (י) בְּחוֹלֵי מֵעַיִם אֵין הָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה, אֲבָל הָאִשָּׁה מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָאִישׁ. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּבֵיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם שֶׁבָּעִיר שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים (נ''י פֶּרֶק י''נ), וְכֶן נָהֲגוּ לְבָרֵךְ חוֹלִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, לִקְרֹא לָהֶם שֵׁם חָדָשׁ, כִּי שִׁנּוּי הַשֵּׁם קוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ. נִחוּם אֲבֵלִים, קוֹדֵם לְבִקּוּר חוֹלִים (כָּל בּוֹ).

    (1) ...It is a religious obligation to visit the sick. Relatives and close friends may visit immediately and others after three days. But if he (the sick) is gravely ill, all may visit immediately.

    (2) ...A person of high status should visit even a person of modest status, even several times a day, and [one should also visit] one's peer. Anyone who exceeds this standard is worthy of praise, but one should take care not to burden the patient. There are those who maintain that even an enemy should visit the sick individual (Maharal 197). This does not seem correct to me, rather one should not visit a patient or comfort a mourner who is one's enemy lest the [suffering person] think that [the enemy] is rejoicing in his misfortune, which will only cause more suffering. And this is what seems correct to me.

    (3) ...The visitor should not sit on the bed, nor on a chair nor on a bench but rather wrap himself (in tallit?) and sit before him because the Divine Presence rests above his head. Isserles: Especially if the sick person is laying on the ground because the one sitting would be higher then him but if he is laying on a bed it is permitted to sit on a chair or bench....

    (4) ...We do not visit a sick person during the first three hours of the day because the illness is less pronounced in the morning and one might be tempted not to pray for him; nor during the last three hours of the day because the illness is more severe then and one might despair of praying for mercy. (And anyone who visits the sick and doesn't pray for him has not fulfilled the mitzvah.) (Bet Yosef based on Ramban.)

    (5) ...When one prays for mercy for the patient, if one is doing so in the patient's presence, one may pray in any language he desires, but if this is not in the patient's presence, one must only pray in the Holy Tongue [Hebrew].

    (6) ...[When one prays for the sick person] one should include in the prayer a request on behalf of all of the ill among the Jewish people, saying, "May the One have mercy upon you among the people of Israel," and on Shabbat, one should say, "It is Shabbat and we don't cry out on Shabbat, but healing is near at hand."

    (7) ...We tell the patient that he should attend to his affairs; if he owes or is owed money, but he should not take this inquiry as evidence that he is dying and become afraid.

    (8) ...We don't visit patients with intestinal maladies, nor eye disorders, nor mental disorders, nor those who have difficulty speaking. We don't visit in these patients' presence, rather, we enter the vestibule of their house and ask after their welfare, inquiring whether they need anything in particular, and we listen to learn about the suffering of [the patient? the caregiver?], and we pray for the patient.

    (9) ...We visit the sick non-Jews because for the "ways of peace" (mipnei darkei shalom)

    (10) ...For an intestinal disease, a woman tends to a man but a man does not tend to a woman. Rama’s Note: there are those who say that whoever has a sick person in his house, goes to the sage that request from them mercy for the sick person. And similarly the custom to bless the sick in synagogue, to call them a new name, because changing the name tempers the severe decree. Comfort to the mourners comes before visiting the sick.

  6. (לה) וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃
    (35) If your kinsman, being in straits, comes under your authority, and you hold him as though a resident alien, let him live by your side:
  7. (לה) (לה) והחזקת בו. אַל תַּנִּיחֵהוּ שֶׁיֵּרֵד וְיִפּוֹל וְיִהְיֶה קָשֶׁה לַהֲקִימוֹ, אֶלָּא חַזְּקֵהוּ מִשְּׁעַת מוּטַת הַיָּד; לְמָה זֶה דוֹמֶה? לְמַשְּׂאוּי שֶׁעַל הַחֲמוֹר, עוֹדֵהוּ עַל הַחֲמוֹר אֶחָד תּוֹפֵס בּוֹ וּמַעֲמִידוֹ, נָפַל לָאָרֶץ, חֲמִשָּׁה אֵין מַעֲמִידִין אוֹתוֹ:

    (35) והחזקת בו THOU SHALT RELIEVE HIM — Do not leave him by himself so that he comes down in the world until he finally falls altogether when it will be difficult to give him a lift, but uphold him from the very moment of the failure of his means. To what may this (the differences between whether you assist him at once or whether you wait with your help till he has come down in the world) be compared? To an excessive load on the back of an ass. So long as it is still on the ass’s back, one person is enough to take hold of it (the load) and to keep it (the ass) up, as soon as it has fallen to the ground not even five persons are able to set it on its legs (Sifra).

  8. Loading Media...
Made with the Sefaria Source Sheet Builder
www.sefaria.org/sheets
Add Highlight
Create New
Save
Source Sheet created on Sefaria by ELI Talks