Guiding questions:
What do we mean by mitzvah or "obligation?" To whom are we obligated? How do we become obligated?
What's an individual obligation and what's a community obligation?
Who decides what constitutes an acceptable risk? What happens when risks represent a collision of principles?
What is the relationship between science and religion and what should it be?
What do we mean by "health?"
How might the meaning of "shmirat hanefesh" shift when we read about it in the context of its source in Deuteronomy, which is about idolatry and being too caught up with the image of a particular human form?
(כ) ועד כאן דברתי מצד יושר ההנהגה שראוי לאדם להרחיק מזה ועכשיו אני אומר אפילו איסורא איכא שהרי כל העוסקים בזה צריכין להכנס ביערות ולהכניס עצמם בסכנות גדולות במקום גדודי חיות ורחמנא אמר ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, ומי לנו גדול ואומן בקי בצידה יותר מעשו שהכתוב העיד עליו ויהי עשו איש יודע ציד וכו' ופוק חזי מה אמר הוא על עצמו הנה אנכי הולך למות וגו' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו שהיינו שהוא מסתכן בכל יום בין גדודי חיות וכן פירשו הרמב"ן, ומעתה איך יכניס עצמו איש יהודי למקום גדודי חיות רעות ואף גם בזה מי שהוא עני ועושה זו למחייתו לזה התורה התירה כמו כל סוחרי ימים מעבר לים שכל מה שהוא לצורך מחייתו ופרנסתו אין ברירה והתורה אמרה ואליו הוא נושא את נפשו ואמרו רז"ל מפני מה זה עלה בכבש ונתלה באילן ומסר עצמו למיתה לא על שכרו כו', אבל מי שאין עיקר כוונתו למחייתו ומתאות לבו הוא הולך אל מקום גדודי חיות ומכניס עצמו בסכנה הרי זה עובר על ונשמרתם מאוד כו'.
by Yechezkel ben Yehuda HaLevi Landau (8 October 1713 – 29 April 1793)
(20) Thus far I have addressed the aspect of proper behavior, [contending] that man ought to distance himself from [hunting for sport.] Now I say that it is even forbidden, for anyone who engages in this must enter the forests and place themselves in great danger, in places of packs of wild animals. And the Merciful One said: “Take great care of yourselves” (Deut. 4:15). And who was a greater and more expert hunter than Esau, about who Scripture attests: “Esau was a skillful hunter…” (Genesis 25:27). Yet look at what he said about himself: “I am about to die…” (ibid. 32). And no Scripture departs from its plain meaning, which is that he endangers himself each day among packs of wild beasts. So explains Nachmanides. So then how can a Jewish man insert himself into a place of packs of wild and vicious beasts? Yet even here, if one who is poor and does so for sustenance, the Torah permitted it, like any maritime trader crosses the sea—for with regard to anything that is for the needs of one’s sustenance and livelihood, there is no choice. The Torah has said [about the wages of a day laborer]: “His life depends on it” (Deuteronomy 24:15). And the sages said (Bava Metzia 112a): “Why did this person ascend a ramp, dangle from a tree, and place himself at risk of death? Is it not for his wages?” But one whose main intention is not for sustenance, rather, he goes to the place of packs of wild animals due to his heart’s appetite, and endangers himself, violates “Take great care of yourselves.” (Deuteronomy 4:15)