מצוות השמיטה היא מהמצוות הקשות שיש לקיום ביהדות. רש"י וחכמים שאלו לא פעם "מה עניין שמיטה להר סיני", בדף לימוד זה ננסה לענות על שאלתם ולהבין את מהותה של מצוות השמיטה. בנוסף ננסה להבין כיצד היא רלוונטית עדיין לימנו.
הלימוד מיועד לצעירים שמכירים היכרות בסיסית עם מצוות השמיטה
הלימוד מבוסס על מאמרו של הרב חיים סבתו
When you enter the land that I assign to you, the land shall observe a sabbath of the LORD. (3) Six years you may sow your field and six years you may prune your vineyard and gather in the yield. (4) But in the seventh year the land shall have a sabbath of complete rest, a sabbath of the LORD: you shall not sow your field or prune your vineyard. (5) You shall not reap the aftergrowth of your harvest or gather the grapes of your untrimmed vines; it shall be a year of complete rest for the land. (6) But you may eat whatever the land during its sabbath will produce—you, your male and female slaves, the hired and bound laborers who live with you, (7) and your cattle and the beasts in your land may eat all its yield.
חז"ל בתורת כהנים
"מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים. ונראה לי שכך פירושה לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנית בערבות מואב במשנה תורה, למדנו שכללותיה ופרטותיה כולן נאמרו מסיני, ובא הכתוב ולמד כאן על כל דבור שנדבר למשה שמסיני היו כולם כללותיהן ודקדוקיהן, וחזרו ונשנו בערבות מואב."
ברשת בהר נפתחת בציטוט זה, וחז"ל פירשו אותו כך שכל המצוות נאמרו במעמד הר סיני, כלומר גם כל התורה שבעל פה. רש"י תוהה ושואל "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?". תמיהתו היא מדוע כבר במעמד הר סיני ניתנו מצוות השמיטה והיובל. הרי רגע לפני הכניסה לארץ ישראל בערבות מואב חוזרים על המצוות ואין חוזרים שם על מצוות השמיטה.
לכן עולה השאלה למה מצוות השמיטה נלמדת בהר סיני?
רמב"ן מסביר:
"אבל הברייתא השנויה בתורת כהנים פירושה ברור, שהשמיטה נאמרו כללותיה מסיני דכתיב בפרשת ואלה המשפטים (שמות כג יא) והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך וגו', ואלו דיני השמיטה בדרך כלל, ובכאן חזר ואמר כי בהר סיני עוד נאמרו כל פרטיה שהרי כולם נזכרו בפרשה הזאת, ובסוף הענין (להלן כז לד) כתיב אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני, להקיש כל המצות אל השמיטה הנזכרת שכולן היו כן שנאמרו בכלל ופרט והכל מסיני."
תשובתו של רמב"ן לא עונה על השאלה מדוע דווקא בסיני נלמדו מצוות השמיטה?!
תשובה מעניינת היא של אור החיים והוא מציע שהשמיטה נלמדה בהר סיני שכן היא מכילה בתוכה את כל ענייני האמונה. הרי לוחות הברית מחולקים לשניים. החלק הראשון אלו מצוות שבין אדם לה' והשני הוא מצוות שבין אדם לחברו.
מצוות השמיטה מכילה את שניהם.
חברה חקלאית אשר נדרשת לא לעבוד את האדמה במשך שנה שלמה ולהיות תלויה בעזרתו של ה' מגלמת דרגת אמונה ויכולת לסמוך על עזרתו של ה' באמון עמוק ביותר. הרי אין הם יכולים להתכונן ולשלוט בכמות התבואה שתהיה להם בשדה.
בנוסף לכך, מצוות השמיטה מכילה בתוכה פן חברתי עמוק. בעל השדה נדרש לשמוט אותו ולאפשר לכל אדם לאכול מפירותיו ומתבואתו. החובה לשמיטת כספים מגלמת באופן משמעותי את הדאגה והאחריות שיש לחברה על השכבה הענייה בתוכה.
מה עניין שמיטה אצל הר סיני?/ הרב חיים סבתו, ישיבת ברכת משה
למה דווקא ממצווה זו למדים שכל הפרטים והכללים נאמרו בסיני? משום שבמצווה זו באים לידי ביטוי באופן מובהק שני היסודות של התורה. בסוף שנת השמיטה נוהגת מצוות הקהל, שהיא שחזור של מעמד הר סיני. לאחר הבאת ערכי היסוד לשיא ולמיצוי, ישנה קבלה מחודשת של התורה. אמנם, מצוות השמיטה היא רק אחת לשבע שנים ואחת לחמישים שנה, אך באותם השנים כל אחד מישראל חש את התחושות האמוניות והחברתיות הצפונות במצווה. מי שעושה זאת אחת לשבע שנים, הדבר מקרין על שאר השנים שבינתיים. אין להכחיש את דברי אור החיים, שמצווה זו תלויה בארץ ישראל. המיצוי של ערכי היסוד של התורה הוא דווקא בארץ ישראל. ארץ זו מונהגת על ידי הקב"ה באופן ישיר, ולכן רק בארץ זו אפשר להפיק את הדרגות הגבוהות ביותר של האמונה והחברתיות. אלו דרגות שתלויות בקרבת ה'. יתירה מזו, במצוות השמיטה יש דינים שנוהגים רק כשבית המקדש קיים. כל הפרשנים נלאים למה דינים אלו תלויים במקדש. התשובה היא ששביעית תלויה בקדושה, ולא רק במנוחה. חלק מהדינים תלויים בבית המקדש, משום שרק קרבת א-להים כל כך גבוהה מאפשרת הגעה לשלמות באמונה, ביטחון ובין אדם לחברו. זה הקשר הפנימי שבין שמיטה לבין מעמד הר סיני.
שמיטה ישראלית כשנת תיקון/ עינט קרמר מתוך חוברת מס' 19 בית הלל
מימוש ערכי השמיטה במציאות ימינו
בשנות הגלות הארוכות, הייתה השמיטה למעשה מצווה תיאורטית בלבד, שגם אם דנו רבות בה ובטעמיה, לא היה ניסיון לממשה במציאות. עם חזרת עם ישראל לארצו, חזרה גם השמיטה לקדמת הבמה, על שלל הלכותיה ואתגריה. במדינת ישראל של ימינו, העיסוק הממלכתי לשמיטה הינו ברובו טכני, ועוסק בדרכים לאפשר לחקלאי להמשיך ולהתפרנס ולצרכנים להמשיך ולרכוש פירות וירקות טריים, לצד מתן מענה לחקלאים שמחליטים להפקיר את הקרקע.
עם זאת, בשנים האחרונות מתפתחת תנועה רחבה המבקשת לממש את הרעיונות שמחזיקה השמיטה במציאות. כך למשל, ישנם חקלאים אקולוגיים הרואים במחזוריות של שבע שנים "תבנית" לחקלאות יהודית בת קיימא, ומובירים (=מפקירים) את הקרקע בשביעית, כחלק מתוכנית עבודה רב שנתית, הכוללת שש שנות עבודה ושנה שבה השפע מגיע ללא פעילות אנושית. לצד מימוש השמיטה בקרקע, ישנם ארגונים, קהילות ויחידים רבים, המממשים את ערכי השמיטה בחברה הישראלית בהקשרים חברתיים-סביבתיים בני זמננו. דוגמה נפלאה לכך הינה "שעת שמיטה" – יוזמה רחבה הקוראת להפקרת זמן לטובת התנדבות ובניית קהילה, או יוזמת "מתנות הארץ" – שיתוף פעולה בין מספר ארגוני התנדבות וחסד, המשלבים הפחתת בזבוז מזון ברוח השמיטה, כשמתנדבים מגיעים לקטוף תוצרת בשדות ובפרדסים ולחלקה למי שזקוק לכך.
מצוות השמיטה היא אחת מהמצוות הקשות לקיום, היא מגלמת בתוכה את תמצית או מהות היהדות. עינט קרמר במאמרה הציגה את הקושי שיש במימוש המצווה בחיים המודרניים ובמדינת ישראל כיום. לרוב החברה הישראלית מצוות השמיטה מסתכמת בקניית מזון שלא גדל בארץ, אבל מהות המצווה לא מתקיימת. אנו מאמינים שיש לעשות בדק בית וכל אדם וקהילה נדרשים לחשוב כיצד הם רוצים לממש את שנת השמיטה כך שהיא תכיל עבורם את מהות המצווה גם בפן האמוני וגם בפן החברתי. כל אדם ודרכו שלו.