Employer Responsibilities and Employee Rights During a Pandemic (Sources)

Section 1: Basic Ethical Approach to Employer-Employee Relationships in Jewish Sources

(יד) לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ (טו) בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ [...] (יח) וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ (ס)

(14) You shall not abuse a needy and destitute laborer, whether a fellow countryman or a stranger in one of the communities of your land. (15) You must pay him his wages on the same day, before the sun sets, for he is needy and urgently depends on it; else he will cry to the LORD against you and you will incur guilt. [...] (18) Remember that you were a slave in Egypt and that the LORD your God redeemed you from there; therefore do I enjoin you to observe this commandment.

הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאָמַר לָהֶם לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁכִּים וְשֶׁלֹּא לְהַעֲרִיב, אֵינוֹ רַשַּׁאי לְכוֹפָן. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָזוּן, יָזוּן. לְסַפֵּק בִּמְתִיקָה, יְסַפֵּק. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן מַתְיָא שֶׁאָמַר לִבְנוֹ, צֵא שְׂכֹר לָנוּ פוֹעֲלִים. הָלַךְ וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת. וּכְשֶׁבָּא אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ, בְּנִי, אֲפִלּוּ אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כִּסְעֻדַּת שְׁלֹמֹה בִשְׁעָתוֹ, לֹא יָצָאתָ יְדֵי חוֹבָתְךָ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא יַתְחִילוּ בַמְּלָאכָה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם, עַל מְנָת שֶׁאֵין לָכֶם עָלַי אֶלָּא פַת וְקִטְנִית בִּלְבַד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:

If one hired laborers and told them to work early or to work late, he has no right to compel them to do so where the custom is not to work early or not to work late. In a place where the custom is to give them their food he should give it to them, and where the custom is to provide them with sweet food, he must give it to them. Everything should follow local custom. It once happened that Rabbi Yochanan ben Mattia said to his son: “Go and hire laborers for us.” He went and struck a deal, committing to providing them with food. When he came to his father, his father said to him, “My son, even if you make them a banquet like Solomon’s in his time you will not have fulfilled your obligation to them. For they are sons of Abraham, Isaac and Jacob. But, rather, before they begin to work, go and say to them, ‘[I have hired you] on condition that I am bound to give you no more than bread and beans alone.’” Rabban Shimon ben Gamaliel says: “It was not necessary to speak thus, for everything should follow local custom."

Emmanuel Levinas, (1905-1995), "Judaism and Revolution" in Nine Talmudic Readings (commenting on Mishna Bava Metzia 7:1):

"Here are some indications as to the extent of the other man’s right: it is practically an infinite right. Even if I had the treasures of King Solomon at my disposal, I still would not be able to fulfill my obligations. Of course, the Mishna does qualify this. In question is the other man, who descends from Abraham, Isaac, and Jacob... The descendants of Abraham, Isaac, and Jacob are human beings who are no longer childlike. Before a self-conscious humanity, no longer in need of being educated, our duties are limitless. Workers belong to this perfected humanity, despite the inferiority of their condition and the coarseness of their profession." (98)

רבה בר בר חנן תברו ליה הנהו שקולאי חביתא דחמרא שקל לגלימייהו אתו אמרו לרב אמר ליה הב להו גלימייהו אמר ליה דינא הכי אמר ליה אין (משלי ב, כ) למען תלך בדרך טובים יהיב להו גלימייהו אמרו ליה עניי אנן וטרחינן כולה יומא וכפינן ולית לן מידי אמר ליה זיל הב אגרייהו א"ל דינא הכי אמר ליה אין (משלי ב, כ) וארחות צדיקים תשמור

The Gemara relates an incident involving Rabba bar bar Ḥanan: Certain porters broke his barrel of wine after he had hired them to transport the barrels. He took their cloaks as payment for the lost wine. They came and told Rav. Rav said to Rabba bar bar Ḥanan: Give them their cloaks. Rabba bar bar Ḥanan said to him: Is this the halakha? Rav said to him: Yes, as it is written: “That you may walk in the way of good men” (Proverbs 2:20). Rabba bar bar Ḥanan gave them their cloaks. The porters said to Rav: We are poor people and we toiled all day and we are hungry and we have nothing. Rav said to Rabba bar bar Ḥanan: Go and give them their wages. Rabba bar bar Ḥanan said to him: Is this the halakha? Rav said to him: Yes, as it is written: “And keep the paths of the righteous” (Proverbs 2:20).

Section 2: Is an employer required to continue to pay their employees, assuming they can’t work?

A. General principle: You Get Paid for the Work You Do

השוכר את הפועל להשקות השדה והשוכר מלמד וחלה בנו ובו ד סעיפים:
השוכר את הפועל להשקות השדה מזה הנהר ופסק הנהר בחצי היום אם אין דרכו להפסיק או אפי' שדרכו לפסוק והפועל יודע דרך הנהר פסידא דפועל ואין בעל הבית נותן לו כלום אע"פ שגם בע"ה יודע דרך הנהר אבל אם אין הפועל יודע דרך הנהר ובע"הב יודע נותן לו שכרו כפועל בטל:

One who hires a worker to water the field from a certain river, and the river stops flowing for half the day - if it is not the general way of the river to stop, or even if the river does generally stop and the worker knows the way of the river, the loss is the worker's and the employer does not give him anything, even if the employer also knows the way of the river. But if the worker does not know the way of the river, and the employer knows, the loss is the employer’s...

B. Makat Medina: A General Catastrophe

(ו) הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ, אִם אֵינוֹ מַכַּת מְדִינָה, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ בְמָעוֹת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוֹרוֹ:

(6) If one leased a field from his fellow and the locusts devoured the crop or it was blasted [by strong winds which caused the grain to be prematurely separated from the stalks], if it was a region-wide mishap he may reduce the amount of the rental agreement. If it was not a region-wide mishap, he may not reduce the amount of the rental agreement. Rabbi Judah says: “If he had leased it from him for a fixed amount of money, in neither case may he reduce the amount of the rental agreement.”

רמ׳׳א

המקבל בית השלחין ושדה האילן ויבשו ובו ב"ס: [...] והא דאמרי' אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכירו הוא הדין בכל כיוצא בזה דכל מקום שנפסד הענין לגמרי והוי מכת מדינה מנכה לו משכירותו ואם אפשר לתקנו ע"י טורח ותחבולות אינו מנכה לו (מהר"ם פאדוואה סי' ל"ט) וכל מקום שמנכה לו אין חילוק במה שעבר או להבא וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד דהוי מכת מדינה וכל ההפסד על בעל הבית (מרדכי פ' האומנין) ויש חולקין וסבירא להו דמכאן ולהבא בדין חזרה קאי...

Rema
[...]And that which is stated [in the Mishna], ‘if there is a regional disaster (Makat Medina) we would subtract from the lease price [of a field]’ - this is the ruling for anything similar: that in any situation where the matter has been completely ruined as a result of a regional disaster (Makat Medina), we would subtract from the lease [because the renter has not earned money due to forces beyond his control]. If it is possible to repair the loss with work and planning, the owner would not reduce the lease price [because then the renter is gaining from the land]. In any situation where the outcome should be to reduce the lease price, it does not make a difference whether the tenant has paid the rent already or not. Similarly, the Maraham ruled in a case where the ruler decreed a schoolteacher cannot teach, that this is considered a regional disaster, and the employer must take on the entire loss. There are those who disagree and hold that going forward (ie, if payment had not been made before the disaster struck), we rule as if one party to the agreement changed their mind (i.e. in this case the employee is at a disadvantage)...

ספר זכרון לחתם סופר
ורבו עתה המלמדים ותלמידים אשר שאלו לנפשם מה לעשות בדין זמן זמנים שבטלו מלמודם, אם יתחייבו שכרם משולם או לא ואני בעניי אמרתי דין תורה לא ידעתי ואני משלם לשכירים שלי שכרם משולם בלי ניכוי כלל ואתם תבצעו הדין ע"ד הפשר לשלם חציו ויפסיד המלמד חציו וטעמו ונימוקו כי ברור הוא שהוא כדין מכת מדינה [...] אך הדבר קשה מאוד בעיני מ"ט להוציא ממון מבעה"ב כיון שהוא מכת מדינה ומזל שניהם שוה בו ואין לומר שמזלו של זה גרם טפי ממזל של זה וראיתי בהגה' אשרי פ' האומנין שכתב דבעה"ב צריך לשלם שכרו משולם ומסיק וצ"ע בפ' המקבל עיי"ש ונראה דכוונתו למ"ש דהתם גבי חוכר תלי הש"ס במזל של מי גרם ועוד התם החוכר הוא המוחזק שפיר ינכה לבעה"ב גבי מכת מדינה משום דמצי אמר מזלא דידך לחוד גרם משא"כ במלמד קשה להוציא מבעה"ב ע"כ הואיל ומסברא נראה דמזל שניהם גרם - ע"כ עשיתי פשר מרצון שניהם וחפצם שיהי' ההפסד של שניהם אבל דין תורה לא ידעתי עד יבוא מי שלבו יותר שלם ויוציא הדין לאמיתו

Sefer Zichron, Hatam Sofer, p. 37
And now there are many teachers and students who asked themselves what to do in the time when they canceled their studies, whether they will be required to pay their full wages or not. And I in my unworthiness said that I did not know the Torah law, and I am paying my workers their full wage without any deduction. But you will execute the law of compromise regarding this subject and pay half, and the teacher will lose half. And the reason and explanation is, that it is clear that this is a case of the law of "Makat Medina" [...] But this matter is very difficult - why should we take money from the employer? This is a Makat Medina, and their luck is equally [to blame]; we cannot say that the luck of one caused this any more than the other’s. And the Hagahot Ashri (B. Talmud Bava Metzia, ch. 6) wrote that the employer must pay their workers fully, and he concludes, “and this requires further study of Bava Metzia ch. 9 - see there.” . And it appears that he refers us to that context because there, regarding the renter of the field, the Talmud has based its verdict on whose luck caused [the disaster]. And what’s more, there the renter is more empowered, and we deduct from the property owner in a case of Makat Medina, since [the renter] could say to the owner, “your luck alone caused this!” Since this is not the case with regards to the teacher, it would be difficult to make the employer pay. Therefore, since it seems logical that both of their luck has caused [the current disaster - ie, the Napoleonic War], I have made a compromise between them, so that the loss will fall on both of them. But I will not know what ruling the Torah intended, until someone more whole-hearted than I might appear and reveal the true intended ruling.

Section 3: When can an employer insist that an employee return to work? When can we ask employees to take on risk?

A. General Requirement to Safeguard Life

רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד ...

But take utmost care and watch yourselves scrupulously...

תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. בָּא הֶגְמוֹן אֶחָד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחְזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּייֵּם תְּפִלָּתוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּייֵּם תְּפִלָּתוֹ, אָמַר לוֹ: רֵיקָא, וַהֲלֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם ״רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ״, וּכְתִיב ״וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם״. כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שָׁלוֹם לָמָּה לֹא הֶחְזַרְתָּ לִי שָׁלוֹם? אִם הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשְׁךָ בְּסַיִיף, מִי הָיָה תּוֹבֵעַ אֶת דָּמְךָ מִיָּדִי?!

The Sages taught: There was a related incident, involving a particular pious man who was praying while traveling along his path when an officer [hegmon] came and greeted him. The pious man did not pause from his prayer and did not respond with a greeting. The officer waited for him until he finished his prayer.
After he finished his prayer, the officer said to him: You good for nothing. You endangered yourself; I could have killed you.
Isn’t it written in your Torah: “Take utmost care and guard yourself diligently” (Deuteronomy 4:9)?
And it is also written: “Take therefore good heed unto yourselves” (Deuteronomy 4:15)? Why did you ignore the danger to your life?
When I greeted you, why did you not respond with a greeting?
Were I to sever your head with a sword, who would hold me accountable for your spilled blood?

וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה שנאמר השמר לך ושמור נפשך ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה ועובר בלא תשים דמים:

Likewise, one has a positive duty to remove and guard oneself of any life-threatening obstacle, as it is said "beware and guard your soul". If one did not removed said obstacles, one has cancelled a positive commandment and transgressed "do not bring bloodguilt" (Deut. 22:8).

הוֹאִיל וֶהֱיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם הוּא. שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע דָּבָר מִידִיעַת הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלֶה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אָדָם עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְאַבְּדִין אֶת הַגּוּף. וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִין וְהַמַּחֲלִימִים. וְאֵלּוּ הֵן: לְעוֹלָם לֹא יֹאכַל אָדָם אֶלָּא כְּשֶׁהוּא רָעֵב. וְלֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָמֵא. וְאַל יַשְׁהֵא נְקָבָיו אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין אוֹ לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו יַעֲמֹד מִיָּד:

Seeing that the maintenance of the body in a healthy and sound condition is a God-chosen way, for, lo, it is impossible that one should understand or know aught of the divine knowledge concerning the Creator when he is sick, it is necessary for man to distance himself from things which destroy the body, and accustom himself in things which are healthful and life-imparting. These are: never shall man partake food save when hungry, nor drink save when thirsty; he shall not defer elimination even one minute, but the moment he feels the need to evacuate urine or feces he must rise immediately.

B: Allowable Risk for the Sake of Labor

ואידך ההוא מיבעי ליה לכדתניא (דברים כד, טו) ואליו הוא נושא את נפשו מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה לא על שכרו

The Gemara asks: And what does the other Sage, the second tanna, derive from this verse? The Gemara responds: That verse is necessary for that which is taught in a baraita: The expression “for he sets his soul upon it” explains why one must be so precise when paying a laborer his wages: For what reason did this laborer ascend on a tall ramp or suspend himself from a tree and risk death to himself? Was it not for his wages? How, then, can his employer delay his payment?

(א) אֵלּוּ הֵן הַמְמֻנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, יוֹחָנָן בֶּן פִּנְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת, אֲחִיָּה עַל הַנְּסָכִים, מַתִּתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּיָסוֹת, פְּתַחְיָה עַל הַקִּנִּין. פְּתַחְיָה, זֶה מָרְדְּכָי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה. שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן. בֶּן אֲחִיָּה עַל חוֹלֵי מֵעַיִם...

(1) These were the officers in the Temple:Yohanan the son of Pinchas oversaw the seals. Ahiyah oversaw libations. Mattityah the son of Shmuel oversaw lots. Petahiah oversaw the bird-offering. (Petahiah was Mordecai. Why was his name called Petahiah? Because he ‘opened’ matters and expounded them, and he understood seventy languages). The son of Ahijah oversaw the sickness of the bowels...

על חולי מעים. לפי שהכהנים הולכים יחפים על הרצפה ואוכלין בשר הרבה ושותין מים היו מעיהן מתקלקלין וצריכין תמיד לרופא לומר להם זה הסם טוב למעים:

Sickness of the bowels: Since the priests would walk barefoot on the floor and eat a lot of meat and drink water, their bowels would get disordered and they would always need to see a doctor to tell them that this medicine is good for bowels.

שו"ת אגרות משה חושן משפט חלק א סימן קד

אם מותר להתפרנס ממשחק הכדורים שיש בזה חשש סכנה רחוק טובא

נשאלתי מאחד אם מותר להתפרנס ממשחק זריקת הכדורים שנקרא באל בלע"ז שיש לחוש לסכנה כדאירע לאחד מכמה אלפים שנסתכן. והשבתי שלע"ד יש להתיר דהא מפורש בב"מ דף קי"ב על קרא דואליו נושא נפשו מפני מה נתלה באילן ומסר את עצמו למיתה לא על שכרו." אלמא דמותר להתפרנס אף כשאיכא חשש סכנה לאופן רחוק. וממילא אף כשיש חשש שיהרוג אחרים באופן רחוק כזה מותר. דמאי שנא מחשש דליהרג בעצמו דגם להרוג את עצמו יש איסור לא תרצח ומ"מ מותר בחשש רחוק כזה לצורך פרנסה. א"כ גם בחשש סכנת אחרים נמי יש להתיר בחשש רחוק כזה וגם אם לא נימא כן לא היה רשאי בעל האילן לשכור אותו. אבל ודאי מסתבר שהוא דוקא כשהאחר ג"כ נכנס לזה ברצונו. דודאי אין לו רשות להכניס אף בספק הרחוק כזה את אלו שלא ידעו או לא רצו להכנס אף בספק רחוק כזה. אחר זמן הראו לי שבנוב"ת יו"ד סי' י' ג"כ פסק כן לענין להתפרנס מצידת חיות עיין שם והנאני. משה פיינשטיין.

Iggerot Moshe, Hoshen Mishpat Part A, 104:

Is it permitted to make money from playing ball where there is concern for a slight possibility of injury?

I was asked if it was permitted to make a living from throwing balls that is called “ball” in English, where there is a concern of danger, since it happens that one in several thousand players is endangered. I responded in my opinion that it is permitted as is explained in the Talmud, Bava Metzia 112 about the verse, “for he sets his soul upon it” (Deut. 24:15) For what reason did this laborer ascend on a tall ramp or suspend himself from a tree and risk death to himself? Was it not for his wages?” Therefore, it is permitted to earn a living even when there is a concern of slight possibility of injury. And in any event, even where there is a concern that he will kill others but it’s a minimal concern as in our case, it is permitted. Since there is no difference between a concern that he himself will be killed, or that he will kill others : - considering the mitzvah “to not murder” applies also to yourself -
nonetheless, it is permitted as long as the possibility is minimal, for the purpose of earning a living. If so, even where there is a concern of killing others, it is permitted, as long as the concern is distant, unless we determine that it was inappropriate for the owner of the tree to hire him. But certainly, it is clear that this ruling holds only when the [the worker] entered this [dangerous situation] of his own free will. Certainly an employer does not have permission to put someone in this position even if it’s a distant danger, if they don’t know or they are not willing to be in this position, even if the danger is minimal.

Dorothea Lange, Jobless on the Edge of a Peafield, Imperial Valley, California, February 1937

1. Requiring Worker Protections

כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃ (ס)

When you build a new house, you shall make a parapet for your roof, so that you do not bring bloodguilt on your house if anyone should fall from it.

ר' נתן אומר מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו שנאמר (דברים כב, ח) ולא תשים דמים בביתך:

Rabbi Natan says: From where is it derived that one may not raise a vicious dog in his house, and that one may not set up an unstable ladder in his house? As it is stated: “You shall not bring blood into your house” (Deuteronomy 22:8)

שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד - חו"מ סימן מג

אבל אם אמנם מצד ההלכה אין בעל הבית חייב בנזקי הפועל, אך נראה לי, כי לא נאמרו הדברים הללו בימינו שהסכנה קרובה יותר מפני תסביכי הטכניקה המרובים הדורשים זהירות מרובה, ועלול האדם להתקל בהם כל רגע ולהנזק.

ונוטה אני לומר שבעל הבית מוזהר מן התורה לעשות כל מה שאפשר להבטיח פועליו מסכנת מות או מו ככתוב: "ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך" שכולל כל מכשול העלול להזיק כמו כלב רע וסולם רעוע וכו' (ב"ק ט"ו וחו"מ סי' תכ"ז סעיף ה').

מכאן אנו למדין חובת בעל הבית או הקבלן לדאוג בדיקנות זהירה בתנאי העבודה שיהיו בטוחים מכל מכשול הגורם לאיזה אסון שהוא, וכן להבטיח את פועליו בפצויי כסף מתאימים במקרים כאלו ובאם לאו הוא נלכד בעוון "לא תשים דמים בביתך" וצריך כפרה.

אבל אין זה דבר היוצא בדיינין.

Shu"T Mishpatei Uzziel Part 4 - Choshen Mishpat, Siman 43

Though it is indeed the case that according to the law the owner is not liable for damages to the worker, nevertheless, it seems to me that these words were not said with respect to our day and age when danger is more likely, given the many technical advances that require great caution, and a person is at risk of encountering them and being hurt at any moment. I am inclined to say that the owner is warned by the Torah to do all that is possible to insure his workers from the danger of death or disability, as it says: “You shall make a parapet for your roof and you shall not bring blood-guilt upon your house. [Deut. 22:8], which includes any hazard which is likely to cause injury, like a mad dog or a rickety ladder [bk 15b, HM 427:5]. From here we learn the obligation of the owner or contractor to address the working conditions with strict care, so that [workers] are secure from all hazards which might precipitate an accident, and similarly to insure his workers with appropriate financial compensation for such cases, for if not he is guilty of the sin “you shall not bring blood-guilt upon your house” and needs atonement. But this is not adjudicable before judges.

Lewis Hine, Cotton Mill Girl, 1908

C. Communal Responsibility and Safeguarding Health

(ה) הַרְבֵּה דְּבָרִים אָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְכָל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן וְאוֹמֵר הֲרֵינִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי וּמַה לַּאֲחֵרִים עָלַי בְּכָךְ אוֹ אֵינִי מַקְפִּיד בְּכָךְ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

(5) The sages have prohibited many things because they are dangerous to life. If anyone disregards them and says : "What claim have others on me if I risk my own life?" or: "I do not mind this," he should be lashed for disobedience.

אלשיך תורת משה דברים 9–12

כל איש ואיש מישראל כאשר אחד מגוף שלם וכל הכללות כגוף מקובץ מאברים רבים ונפשותם כנפש א' המחיה את כלם יח

Alshikh - Torah Moshe Devarim 9-12

Every person in Israel is thought of as being from one complete body, and all the general parts of the body are made up of many organs, and the souls are like one soul that animates them all.