ואתה תצוה - שיעור זוהר תצוה תש"פ

(א) (שמות כז) וְאַתָּה תְּצַוֵּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגו'. וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְגו'. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מַאי שְׁנָא הָכָא מִבְכָל אֲתָר, דִּכְתִּיב וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. וְאַתָּה תְּצַוֵּה אֶת בְּנִי יִשְׂרָאֵל. (שמות ל) וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר. אֶלָּא כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, לְאַכְלְלָא שְׁכִינְתָּא בַהֲדֵיהּ.

(ב) אָמַר רִבִּי יִצְחָק, נְהוֹרָא עִלָּאָה, וּנְהוֹרָא תַּתָּאָה כָּלִיל כַּחֲדָא, אִקְרֵי (קל''ח ע''ב) וְאַתָּה. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (נחמיה ט) וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. וְעַל דָּא לָא כְּתִיב, וְהִקְרַבְתָּ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךְ. וְצִוִיתָ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְדִבַּרְתָּ אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. בְּגִין דְּהַהוּא זִמְנָא שַׁרְיָא שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא, וְאִשְׁתָּתַּף כֹּלָּא כַּחֲדָא, לְשַׁרְיָא עַל אוּמָנוּתָא דְּעוֹבָדָא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מֵהָכָא, (שמות לו) אֲשֶׁר נָתַן יְיָ' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה.

(ג) רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר מֵהָכָא, וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה. אֲשֶׁר מִלֵּאתִים מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו, לְהַהוּא לִבָּא, מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיהו י״א:ב׳) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ' רוּחַ חָכְמָה וְגוֹ' וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, דְּשַׁרְיָא שִׁמְשָׁא בְּסִיהֲרָא בְּאַשְׁלְמוּתָא דְּכֹלָּא, וְעַל דָּא אִתְרְשִׁים כֹּלָּא בְכָל אֲתָר. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אִי הָכִי הָנֵי וְאַתָּה וְאַתָּה, הֵיאַךְ מִתְיַישְּׁבָן בִּקְרָאֵי.

(ד) אָמַר לֵיהּ, כֻּלְּהוּ מִתְיַישְּׁבָן נִינְהוּ. וְאַתָּה הַקְּרֵב אֵלֶיךָ: לְיַחֲדָא בַּהֲדֵיהּ, וּלְקָרְבָא בַּהֲדֵיהּ, רָזָא דִּשְׁמָא קַדִישָׁא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב: בְּגִין דְּכֻלְּהוּ לָא אַתְיָין לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא, עַד דְּרוּחַ קֻדְשָׁא מְמַלְּלָא בְּגַוַּויְיהוּ, וְלָחַשׁ לוֹן בִּלְחִישׁוּ, וּכְדֵין עַבְדֵי עֲבִידְתָּא. וְאַתָּה תְּצַוֵּה אֶת בְּנִי יִשְׂרָאֵל: רוּחַ קֻדְשָׁא פַּקְדָא עָלַיְיהוּ, וְאַנְהִיר עָלַיְיהוּ, לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא בִּרְעוּתָא שְׁלִים. וְאַתָּה קַח לְךָ: כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. (דכתיב) וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ, וְהָנִי כֻּלְּהוּ, הָכָא בְּעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא. דְּכֹלָּא אִתְעָבִיד בְּרָזָא דָּא.

וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ וְגוֹ'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, לָא שִׁמֵשׁ מֹשֶׁה (נ''א שמשא) (נ''א דאיהו שמשא) בְּסִיהֲרָא, עַד דְּאִתְכְּלִיל בְּכָל סִטְרִין בְּרָזָא דְּו', כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי. לְכַהֵן לִי לָא כְּתִיב, אֶלָּא לְכַהֲנוֹ לִי, לְשִׁמּוּשָׁא דִּילֵיהּ, לְשִׁמּוּשָׁא דְּאָת דָּא, לְשִׁמּוּשָׁא דִּילֵיהּ וַדַּאי. לִי דָּא אָת ה', לְאַעֲלָא וּלְשַׁמְּשָׁא ו' בְּה', לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל,

(א) דְּעָאלוּ וְנַפְקוּ, וְיַדְעֵי בְּרָזָא דְּאָרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, לְמֵהָךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט.

(ב) מִתּוֹךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲמַאי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא כֹּלָּא לָא אִתְקְרֵי לְמֶהֱוֵי חַד כְּדְקָא יֵאוֹת, אֶלָּא מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דְּהָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קַיְימֵי לְתַתָּא, לְאִתְפַּתְּחָא אָרְחִין, וּלְאַנְהָרָא שְׁבִילִין, וּלְאַדְלְקָא בּוּצִינִין, וּלְקָרְבָא כֹּלָּא מִתַּתָּא לְעֵילָּא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד, וּבְגִינֵי כַּךְ כְּתִיב (דברים ד׳:ד׳) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ' וְגוֹ'.

תפארת החנוכי