תנו רבנן לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה
Our Rabbis have taught: A person should always be soft like a reed and not hard like a cedar. It once happened that R. Eleazar the son of R. Simeon was coming from Migdal Gedor, from the house of his teacher, and he was riding his donkey by the river and he felt a great happiness and full of himself because he had studied a lot of Torah
(לג) בגיד הנשה. שלא יהא אדם קשה כגיד וכדאי׳ במסכת תענית פ״ג לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז:
. ת"ר לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי מעשה בשני בני אדם
Our Rabbis taught: A man should always be gentle like Hillel, and not impatient like Shammai. It once happened that two men
שהמרו זה את זה אמרו כל מי שילך ויקניט את הלל יטול ד' מאות זוז אמר אחד מהם אני אקניטנו אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו הלך ועבר על פתח ביתו אמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה ראשיהן של בבליים סגלגלות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות פקחות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו אמר לו בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות אמר לו בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות הלך והמתין שעה אחת חזר ואמר מי כאן הלל מי כאן הלל נתעטף ויצא לקראתו א"ל בני מה אתה מבקש א"ל שאלה יש לי לשאול א"ל שאל בני שאל מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות א"ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים אמר לו שאלות הרבה יש לי לשאול ומתירא אני שמא תכעוס נתעטף וישב לפניו א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל א"ל אתה הוא הלל שקורין אותך נשיא ישראל א"ל הן א"ל אם אתה הוא לא ירבו כמותך בישראל א"ל בני מפני מה א"ל מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז א"ל הוי זהיר ברוחך כדי הוא הלל שתאבד על ידו ד' מאות זוז וד' מאות זוז והלל לא יקפיד:
Who bet with each other and said, "Anyone who can go and make Hillel annoyed, he may take four hundred zuzim." One of them said, "I shall annoy him." That very day was the eve of the Sabbath, and Hillel was bathing his head. He went and passed by the opening of his home and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and exited to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Babylonians heads are wide?" He said to him, "My son, you are asking a great question. It is because they do not have intelligent midwives [and so the heads do not come out correctly]." He went and waited an hour. He came back and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to greet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Ethiopians' eyes are bleary?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live surrounded by sand [which reflects sun into their eyes]." He went and waited an hour. He returned and said, "Is Hillel here? Is Hillel here?" He wrapped himself [in a towel] and went out to meet him. He said to him, "My son, what is your request?" He said to him, "I have a question to ask." He said to him, "Ask, my son, ask." [He asked,] "What is the reason that the Africans have wide feet?" He said to him, "My son, a big question you have asked. It is because the live between the bays." He said to him, "I have many questions to ask, but I will forgo them, so that you may not get mad." He wrapped himself up and sat before him. He said to him, "All the questions that you have to ask, ask." He said to him, "Are you the Hillel that they call the prince of Israel?" He said to him, "Yes." He said to him, "If you are him, then I wish that there will not be many in Israel like you!" He said to him, "My son, for what reason?" He said to him, "For because of you, I lost four-hundred zuz!" He said to him, "Be careful with your spirit like Hillel, whom you lost because of him four-hundred zuz, because even for four-hundred zuz, Hillel will not get angry."
(טו) שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קְבַע. אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:
(15) Shammai says, "Make your Torah fixed, say little and do much, and receive every person with a pleasant countenance."
עלובין - סבלנין:
לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה שנאמר (מלכים א יח, לו) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו' ענני ה' ענני ענני שתרד אש מן השמים וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם ר' יוחנן אמר אף בתפלת ערבית שנאמר (תהלים קמא, ב) תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב רב נחמן בר יצחק אמר אף תפלת שחרית שנאמר (תהלים ה, ד) ה' בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה:
לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה:
A man should always accustom himself to say, "Whatever the All-merciful does, He does for the best." As when R.'Akiba was journeying by the way, he came to a certain town and asked for hospitality, but it was refused him ; so he exclaimed, "Whatever the All - merciful does is for the best." He went and spent the night in the field, having with him a cock, an ass and a lamp. A gust of wind came and extinguished the lamp, a cat came and ate the cock, and a lion came and devoured the ass ; but he exclaimed, "Whatever the All-merciful does is for the best." That same night a band of robbers came and captured the town. He thereupon said to them, "Did I not tell you that whatever the Holy One, blessed be He, does is all for the best!"
(יא) העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין [לו] את ימיו ונוחל את הארץ וכל העובר עבירה אחת מריעין לו ומקצרין את ימיו ואינו נוחל את הארץ ע"ז נאמר (קוהלת ט) וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בחטא יחידי שחטא זה איבד ממנו טובות הרבה לעולם יהא אדם רואה את עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו לכף חובה ע"ז נאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה [בחטא] יחידי [שעשה זה] איבד ממנו טובות הרבה ר"ש בר"א אומר משום ר"מ לפי שהיחיד נידון אחר רובו והעולם נידון אחר רובו לעולם יהא אדם רואה [את] עצמו חציו זכאי וחציו חייב ואת העולם חציו זכאי וחציו חייב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע א"ע ואת העולם לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת העולם לכף חובה וע"ז נאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה [בחטא יחידי שחטא זה איבד ממנו ומן העולם טובות הרבה] ר"ש אומר היה אדם צדיק כל ימיו ובאחרונה מרד איבד את הכל שנא' (יחזקאל לג) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו היה אדם רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה המקום מקבלו שנא' (שם) ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וגו'. כל העוסק [בשלשתן] במקרא במשנה ובדרך ארץ על זה נאמר (קוהלת ד) והחוט המשולש לא במהרה ינתק.
(11) One who does one mitzvah, it is good for them, and lengthens their days, and they'll inherit the land. And anyone who does one aveirah, it is bad for them, and shortens their days, and they will not inherit the land. About this it is said, "And one sin can destroy much good" (Ecclesiastes 9:18)—with a single sin this one can remove from themselves much good.
(ו) השוחט לשם חמה לשם לבנה לשם כוכבים לשם מזלות לשם מיכאל שר צבא הגדול ולשום שילשול קטן הרי זה בשר זבחי מתים. אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות ולא לתוך מים עכורין אבל שוחט לתוך אגן של מים ובספינה על גבי כלים ואם אין לו מקום בספינה שוחט לתוך הים ואם אין רוצה לטנף את ביתו שוחט לתוך כלי או לתוך גומא ובשוק לא יעשה כן מפני שעושה את חוקי העובדי כוכבים אם עשה כן צריך בדיקה. בשר שנמצא ביד עובד כוכבים מותר בהנאה ביד המין אסור בהנאה. היוצא מבית המין ה"ז בשר זבחי מתים מפני שאמרו שחיטת המין לעבודת כוכבים ופתן פת עובדי כוכבים ויינם יין נסך ופירותיהן טבלים וספריהן ספרי קוסמין ובניהם ממזרים ואין מוכרין להם ואין לוקחים מהם ואין נושאין מהם ואין נותנין להם אין מלמדין את בניהם אומנות ואין מתרפאין מהן לא רפוי ממון ולא רפוי נפשות. מעשה בר' אליעזר בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שהכישו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו ולא הניחו ר' ישמעאל א"ל אי אתה רשאי בן דמא. א"ל אני אביא לך ראיה שירפאני ולא הספיק להביא ראיה עד שמת. אמר ר' ישמעאל אשריך בן דמא שיצאת בשלום העולם ולא פרצת גדירן של חכמים שכל הפורץ גדירן של חכמים סוף פורענות בא עליו. שנאמר (קוהלת י) ופורץ גדר ישכנו נחש. מעשה בר"א שנתפס על דברי מינות והעלו אותו לבמה לדון אמר לו אותו הגמון זקן כמותך יעסוק בדברים הללו. אמר לו נאמן דיין עלי כסבור אותו הגמון שלא אר"א אלא לו ולא נתכוין ר"א אלא נגד אביו שבשמים. א"ל הואיל והאמנתני עליך אף אני כך אמרתי אפשר שהסיבות הללו טועים בדברים הללו דימוס הרי אתה פטור וכשנפטר מן הבמה היה מצטער שנתפס על דברי מינות נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קבל נכנס ר"ע ואמר לו רבי אומר לפניך דבר שמא אין אתה מיצר אמר לו אמור אמר לו שמא אחד מן המינין אמר לך דבר של מינות והנאך אמר לו הן א"ל השמים הזכרתני פעם אחת הייתי מהלך באסתרטיא של צפורי מצאתי איש כפר סכניא ואמר דבר של מינות והנאני ונתפשתי על דברי מינות שעברתי על דברי תורה (משלי ה) הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה כי רבים חללים הפילה וגו' שהיה ר"א אומר לעולם יהא אדם בורח מן הכיעור ומן הדומה לכיעור.