הָעֲבָדִים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט יט) "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" מִכְּלָל שֶׁאָחִיו כָּמוֹהוּ מָה אָחִיו בֶּן בְּרִית אַף הָעֵד בֶּן בְּרִית קַל וָחֹמֶר לְעַכּוּ''ם אִם עֲבָדִים שֶׁהֵן בְּמִקְצָת מִצְוֹת פְּסוּלִין הָעַכּוּ''ם לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהלים קמ, ט) אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו זממו אל תפק זו
ו׳ ב
גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו
And Rabbi Yitzḥak also said: What is the meaning of that which is written: “Grant not, O Lord, the desires of the wicked; further not his evil device, so that they not exalt themselves. Selah” (Psalms 140:9)? Jacob said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, grant not to the wicked Esau the desires of his heart, as he wishes to destroy us. Further not his evil device [zemamo]; do not remove the muzzle [zamam] that constrains him and prevents him from breaking out and gathering further strength. This is a reference to Germamya of Edom, i.e., Germany, which is near the land of Edom, i.e., Rome. As, if the Germans would go forth, they would destroy the entire world.
רב הונא ורב חסדא הוו יתבי חליף ואזיל גניבא א"ל חד לחבריה ניקום מקמיה דבר אוריין הוא אמר לו ומקמי פלגאה ניקום אדהכי אתא איהו לגבייהו אמר להו שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי אמרו ליה מנא לך דרבנן איקרו מלכים אמר להו דכתיב (משלי ח, טו) בי מלכים ימלוכו וגו'
§ With regard to the matter of doubling one’s greeting, the Gemara relates that Rav Huna and Rav Ḥisda were once sitting when the Sage Geneiva passed by alongside them. One of them said to the other: We should stand before him, in his honor, for he is a son of Torah. The other one said to him: But should we stand before an argumentative person? In the meantime, Geneiva approached them and said to them: Peace be upon you, kings, peace be upon you, kings. They said to him: From where do you know that the Sages are called kings? He said to them: As it is written with regard to the Torah in the book of Proverbs: “Through me kings rule” (Proverbs 8:15).
כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא בהדי דר' גמליאל הוה פיתא בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא שלים פיתיה דר' גמליאל סמך אסולתיה דרבי יהושע אמר ליה מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא אמר ליה כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) [הספנים] ואמרתי שמא יעלה ויתעה [אותנו] אמר ליה כל כך בידך ואתה עולה בספינה א"ל עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא שיודעין לשער כמה טפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש נתן דעתו להושיבם בראש כשעלה שלח להם ולא באו חזר ושלח ובאו אמר להם כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם
י׳ ב
עבדות אני נותן לכם שנאמר (מלכים א יב, ז) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה:
The Gemara notes: This is similar to that incident where Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua were traveling together on a ship. Rabban Gamliel had sufficient bread for the journey. Rabbi Yehoshua also had sufficient bread, and additionally he had flour. The journey lasted longer than expected, and Rabban Gamliel’s bread was finished. He relied on Rabbi Yehoshua’s flour for nourishment. Rabban Gamliel said to Rabbi Yehoshua: Did you know from the outset that we would have so substantial a delay? Is that the reason that you brought flour with you? Rabbi Yehoshua said to Rabban Gamliel: There is one star that rises once in seventy years and misleads sailors at sea, causing their journeys to be extended. And I said: Perhaps that star will rise during our journey and mislead us. Rabban Gamliel said to him: So much wisdom is at your disposal, and you board a ship to earn your livelihood? Rabbi Yehoshua said to him: Before you wonder about me, wonder about two students that you have on dry land, Rabbi Elazar Ḥisma and Rabbi Yoḥanan ben Gudgeda, who are so wise that they know how to calculate how many drops of water there are in the sea, and yet they have neither bread to eat nor a garment to wear. Rabban Gamliel made up his mind to seat them at the head of the academy. When Rabban Gamliel ascended to dry land, he sent a messenger to them to tell them to come so that he could appoint them and they did not come. He again sent a messenger to them and they came. Rabban Gamliel said to them: Do you imagine that I am granting you authority, and since you did not want to accept the honor you did not come when I sent for you? I am granting you servitude, as it is stated: “And they spoke to him saying: If you will be a servant to this people today” (I Kings 12:7). This explains the phrase “in an independent house.”
וידבר [וַיְדַבְּר֨וּ] אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים׃
They answered him, “If you will be a servant to those people today and serve them, and if you respond to them with kind words, they will be your servants always.”
הָרְשָׁעִים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג א) "אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד. וַאֲפִלּוּ עֵד כָּשֵׁר שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא רָשָׁע וְאֵין הַדַּיָּנִים מַכִּירִין רִשְׁעוֹ אָסוּר לוֹ לְהָעִיד עִמּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עֵדוּת אֱמֶת. מִפְּנֵי שֶׁמִּצְטָרֵף עִמּוֹ וְנִמְצָא זֶה הַכָּשֵׁר הֵשִׁית יָדוֹ עִם הָרָשָׁע עַד שֶׁנִּתְקַבְּלָה עֵדוּתוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֵד כָּשֵׁר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעֵדוּת לַחֲבֵרוֹ וְיָדַע שֶׁהָעֵד הַשֵּׁנִי עִמּוֹ עֵד שֶׁקֶר שֶׁאָסוּר לוֹ לְהָעִיד שֶׁנֶּאֱמַר אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע:
אֵי זֶהוּ רָשָׁע כָּל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מַלְקוֹת זֶהוּ רָשָׁע וּפָסוּל. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה קָרְאָה לַמְחֻיָּב מַלְקוֹת רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ב) "וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע". וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מְחֻיָּב מִיתַת בֵּית דִּין שֶׁהוּא פָּסוּל שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה לא) "אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת":