This is a source sheet based on the a shiur on Pesachim 85b delivered by UTJ President Rabbi David Novak to MORASHAH, the rabbinic fellowship of the Union for Traditional Judaism (UTJ) on August 15, 2017. Video of the shiur is available at http://utj.org/viewpoints/videos/the-individual-and-the-community-rabbi-david-novak-on-pesachim-85b/.
One of the founding members of the UTJ, Rabbi David Novak is recognized scholar in Talmud and theology. He has served on the Panel of Halakhic Inquiry and contributed to the UTJ’s 3-volume Tomeikh K’Hakalakha, a series of questions & answers on topical religious issues. Rabbi Novak holds the J. Richard and Dorothy Shiff Chair of Jewish Studies as Professor of Religion and Philosophy at the University of Toronto, where he is a member of University College and the Centre for Jewish Studies. He is also a consulting scholar and a member of the Board of Advisors of the James Madison Program in American Ideals and Institutions at Princeton University.
For more articles, videos, teshuvot (responsa), etc., by Rabbi Novak, please visit http://utj.org/viewpoints/author/dnovak/.
MISHNA: If a portion of a limb has gone out of its permissible boundary, one must cut the meat until one reaches the bone at the point that separates between the part of the limb that went out of its boundary and the part that did not, and then peel the meat away from the bone until one reaches the joint, and cut off the limb at the joint, as it is prohibited to break the bone itself. And with regard to other offerings, one may chop off the part that exited with a hatchet, as it is not subject to the prohibition of breaking a bone.
וכן לתפלה - פי' בקונטרס לענין צירוף ואין נראה דבאלו נאמרין (סוטה דף לח:) משמע סוגיא דגמרא דהלכה כר' יהושע בן לוי דאמר אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת ובפרק כל גגות (עירובין צב:) משמע סתמא דגמרא דמחיצה מפסקת לצירוף דקאמר ט' בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין ולענין שופר ומגילה נמי לא מצית לפרש דתנן בהדיא בפ' ראוהו ב"ד (ר"ה דף כז: ושם) היה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או מגילה אם כוון לבו יצא ונראה לר"י דהכא מיירי לענין לענות יחיד קדושה ויהא שמיה רבא מברך דאין מחיצה מפסקת לריב"ל ולרב יהודה מפסקת כיון דהוי דבר שצריך עשרה וכי היכי דלא מצטרף לא נפיק ידי חובה אבל שופר לא בעי עשרה:
§ Adda said that Rabbi Samlai says: In a synagogue that is made up entirely of priests, everyone ascends the platform to recite the Priestly Benediction. The Gemara asks: If the entire congregation is composed of priests, for whom do they utter the blessing? Rabbi Zeira says: They say the blessing for their brethren who are in the fields.
מחשבה טובה מצרפה למעשה שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו מאי ולחושבי שמו אמר רב אסי אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה
The Gemara further teaches: The Holy One, Blessed be He, links a good thought to an action, as it is stated: “Then they that feared the Lord spoke one with the other, and the Lord listened, and heard, and a book of remembrance was written before Him, for them that fear the Lord, and that think upon His name” (Malachi 3:16). The Gemara explains: What is the meaning of the phrase “and that think upon His name”? Rav Asi said: Even if a person intended to perform a mitzva but due to circumstances beyond his control he did not perform it, the verse ascribes him credit as if he performed the mitzva, as he is among those that think upon His name.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ה הלכה ט
תני אביי בר בנימן עם העומד אחרי הכהנים אינן בכלל ברכה. העומדים לפני הכהנים אמר רבי חייה בר בא אפי' חומה של ברזל אינה מפסקת.
קרבן העדה מסכת גיטין פרק ה
עם העומדין אחורי הכהנים אינן בכלל ברכה. דכיון דאינן עוקרין רגליהן לבוא לפני הכהנים להיות מתברכים פנים כנגד פנים כדת התורה דכתיב כה תברכו פנים כנגד פנים נראה שאין הברכה חשובה עליהן הלכך אינן בכלל הברכה:
אינה מפסקת. והברכה חל עליהן: